אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תודעה


התגלות

מהי הארה?

אם אי פעם הייתה לך התגלות שהובילה אותך למעט עוררות, באותו רגע דעתך הפסיקה לחשוב וידעת והרגשת מעבר להיגיון אינטלקטואלי. נתפסת ישירות על משהו באופן שהתעלה מעל למילה תיאורית.

בקצרה ולעומק הגיגים, פרגמנטים ואמרות כנף

ספר חדש: בקצרה ולעומק - הגיגים, פרגמנטים ואמרות כנף

ספר זה מורכב מנגיעות קטנות וקצרות בנושאי החיים של כולנו דרך שבילי גישה של תודעה, מודעות והגות. לאורך הספר עובר כחוט השני המאמץ להיות מודע לחלקים שנמצאים בשולי התודעה שלנו, לא בגלל שהם שוליים, אלא בעיקר בגלל שהתודעה שלנו עלולה להצטמצם בהגיעה לנושאים שמסבים לנו מורת רוח רגשית, אלא אם אנו עושים מאמצים מודעים להרחיבה.

החיים, רשימות מן הגלות - ספר חדש

החיים, רשימות מן הגלות - ספר חדש

ספר חדש, מאת גבריאל רעם: ''החיים, רשימות מן הגלות''. וכאן אציג הקדמה לזרמים המרכזיים שבהם עוסק הספר: האם ישנה אלטרנטיבה ל'שיטפון' ספרי הניו אייג'. למתבונן בספרי רוחניות חדשים, ואף באתרי רוחניות למיניהן, ישנו שפע של היצע שמעולם לא חווינו כמוהו. מעין מישמש וערב רב של הכלאה של כל תורה אפשרית, מפיזיקת הקוונטים ועד 'טיול אסטרלי' (יציאה אל מחוץ לגוף הפיסי).

הפעלת כוח הרצון לעומת הפעלת פולס תודעתי

הפעלת כוח הרצון לעומת הפעלת פולס תודעתי

אנו חיים, פועלים ו... הכול בסדר. האמנם? ובכן, אנו מפעילים המון כוח על עצמנו; כדי לשרוד, כדי לפעול, כדי להגיע להישגים, כדי להצטיין - מכריחים את החלקים הלא ממושמעים בנו, למשל אלה שלא רוצים לקום בבקר, ולא רוצים לשטוף כלים ולא רוצים להרים טלפון בחג, לא רוצים להתכונן לבחינה, לא רוצים לגמור את יום העבודה, ועוד – לעשות זאת בכוח.
מפעילים מאמץ, ואם לא הולך אז עוד יותר בכוח. וזאת מכיוון שאנו לא ממש סומכים על עצמנו. משוכנעים בתוך תוכנו, שבאופיינו, אנו בטלנים ובהתנהלותנו אנו עצלים

תולעת - בשבי עריצות מצבי הרוח הקיצוניים

בשבי עריצות מצבי הרוח הקיצוניים

כפי שאנו חושבים שכשאנו שומעים אנו גם מאזינים, וכשאנו מסתכלים אנו גם רואים, וכשאנו מדברים – אנו משוחחים, כך נראה לנו שכשאנו מתקיימים אנו חיים. אך 'לחיות', יכול להיות (ואולי אמור להיות..) כמו נהר; רצף בלתי קטוע המתחיל ממעיין (לידה) ועד האוקיינוס הגדול (מוות) שהולך ונחלש או הולך ומתחזק ככל שיובלים חדשים מתחברים אליו. אך חיינו אינם רצף של זרימה. לא של האני, לא של אנרגיה של חיוניות וודאי שלא של מודעות עצמית. כל זה מופרע ונקטע על ידי סכרים פתאומיים של: 'טוב לי' ל'רע לי', של: 'אני מצליח' 'אני נכשל'. סכרים זו אנלוגיה אחת, בתי כלא זמניים, או מעצרים מנהליים – זו אנלוגיה אחרת.

פרופיל של אישה זקנה וצעירה – כאחד.

ראיית הגביע וראיית הכידון

הראיה היא הדרך בה אנו תופסים ויזואלית את שקיים. אך בהיותה כלי לא מושלם – היא אינה קולטת את כל שקיים ואף לא את שקיים כמות שהוא (כי הראיה מוסרת את שקיים דרך הפילטרים של הסובייקטיביות המנטלית והפסיכולוגית שלנו). כך שזו ראייה שהיא גם נכונה ולגם לא. כי אנו אכן רואים את האובייקט המסויים ולכן זה נכון, אך לא את הסביבה הרחבה, את ההקשר (יש לנו ראיי מנהרה) ולא כמות שהוא באמת, (אלא דרך העיוות והנראטיב הקיים במוחנו לגביו) וכאן זה 'פחות נכון'.

המסתורין והפוטנציאל הטמונים בעבר ובעתיד

המסתורין והפוטנציאל הטמונים בעבר ובעתיד

תקופתנו מתאפיינת בחיפוש אחר מקורות אנרגיה טבעית. למעט אנרגיה סולארית, קיימים עדיין מאגרי אנרגיה אדירים בבטן האדמה. נפט, פחם, גז. למעשה בטן האדמה היא העבר שלנו. חומרים אורגניים שונים כוסו בשכבות של עפר ואדמה ככל שעבר הזמן. וכשחופרים באדמה כדי לגלות מצבורי אנרגיה, למעשה מנסים לחדור אל העבר של הפלנטה. (ואכן הארכיאולוגיה שחופרת באדמה היא המדע שמתמחה בחדירה פנימה ואחורה, אל העבר). וגם אצלנו, בחיינו, זה כך; שכבות אדירות של אנרגיה, טמונות/קבורות בעברנו. הן בעברנו כחברה, כאומה, כמשפחה וכיחידים.

אגו וסאטורי -הארה - יער

אגו וסאטורי -הארה

גישות מיסטיות ואזוטריות שונות שמות דגש על עבודה פנימית על מנת להגיע למצב עילאי כלשהו. ההגעה למצב זה היא המהות והפסגה שלהן, (גם אם מורים ותלמידים לא מעטים לא יודו בכך). עבודה פנימית על מנת להגיע למצב עילאי זה נפוצה בקרב זרמים כגון: סופיזם, (סופיות), הינדואיזם, זן בודהיזם, בודהיזם, קונדאליני יוגה ועוד ועוד. מצב זה יכול להיקרא בשמות שונים: הארה, התעוררות התודעה, סאטורי, סאמדהי, מוקשה, פריצת קונדליני Aparka Marg Kensho ועוד.

על מצב הביניים בין שתי רמות תודעה.

על מצב הביניים בין שתי רמות תודעה.

בסקירה של ספרות ומחקרים אודות תודעה - ישנה ספרות וישנם מחקרים על התודעה. אך מעבר לגישה האורתודוכסית לתודעה. ישנן גישות פחות חומריות שעוסקות באפשרות של מעבר ממצב תודעה נמוך, או חומרי, למצב תודעה 'גבוה', או רוחני. כבר בספר "עקרונות הפסיכולוגיה" שפרסם ויליאם ג'יימס ב-1890 הוא הרחיב את מצבי התודעה מערות למצבים שבהם אין ערות מלאה, כמו מצב היפנוטי, חלום, או מצב תודעה שאחרי נטילת תרופות או סמים וכן מצב עוררות למחצה היכול להיות קיים במדיטציה או תפילה.

חיים בכלא דו קוטבי

חיים בכלא דו קוטבי

החיים בטבע, ביקום ובחיי אדם - משתרעים להם בין שני קטבים: יום ולילה, חורף וקיץ, חום וקור, בריאות וחולי, כיווץ והרפיה, נשימה ונשיפה, עירות ושינה, עייפות ורעננות, נעורים וזיקנה. אך בכל הנוגע לחיינו - שם איננו חיים בשלום עם הקטבים. בטבע הם תנאי לחיים, אצלנו כמו קיימת תחרות בין הקטבים; מי ישלוט עלינו. ובדרך כלל אנו בוחרים בקוטב אחד, על חשבון השני. וברגע שאנו עושים זאת, חיינו תקועים. קשה לרובנו לחיות במתח דו קוטבי. אין אנו מסוגלים להכיל את הפרדוקס והתינגודת של שני קטבים מנוגדים בעת ובעונה אחת.

שלטון הטכנוקרטיה אל מול פוטנציאל התודעה

שלטון הטכנוקרטיה אל מול פוטנציאל התודעה

אין ספק שבני אדם מוגבלים ביכולת התפקודית שלהם, למשל, ברמה הפיסית איננו יכולים לעוף, או בהליכה או ריצה, אי אפשר לנוע מעבר למהירות מסוימת. אך האדם המציא טכנולוגיות שמאפשרת לו לעקוף מגבלות אלו;. עבור תעופה המציאו מטוסים ועבור ריצה או הליכה המציאו מכוניות. ואילו את האוקיינוסים אפשר לחצות בעזרת ספינה. הטכנולוגיה גם מאיצה מהירויות כל הזמן; (מהירויות שיא באינטרנט) ובכך להגיע כמעט לכל מקום בלי לקום מן הכורסא. אנו מאוד גאים ביכולת הטכנולוגית שלנו ולא זו בלבד אלא שאיננו יכולים לדמיין חיינו בלעדיהן. וזה מרחיק לכת עד כדי התמכרות להם.

ברי המזל לעומת חסרי המזל - פורטונה: מזל טוב מול מזל רע - דירר

ברי המזל לעומת חסרי המזל

יש אנשים שמאמינים במזל ואחרים שאינם מאמינים בו, אלא בעבודה קשה (ולדעתם) אלה שנראים בעלי מזל, הם כנראה אנשים שעובדים קשה ובמבט שטחי לא רואים את המאמץ והזיעה שהשקיעו אלא רק את התוצאה, ועל פי זה מסיקים שהם ברי מזל. אך כשאדם סוקר בצורה נייטרלית את האנשים שפגש במהלך חייו, עליו להודות שיש אנשים שהיה להם את מגע מידאס; כל שהם נוגעים בו הופך לזהב. ויש אנשים שכל שהם נוגעים בו מאבד את המעט זהב שכבר היה לו... (האמריקאים מכנים אותם 'מצליחנים ומפסידנים'). ואין ספק שאם כולם היו מאמינים ברעיון המזל – הם היו רוצים להיות ברי המזל.

מה שנמצא בתת מודע, כנראה שזה המקום שלו

מה שנמצא בתת מודע, כנראה שזה המקום שלו

רבים מהאנשים מבלים זמן רב בבחירה לחיות מחדש את העבר. דפוס פעולה זה אינו מכוון. אנשים מתורגלים במשך שנים "לחפש את שורש הבעיה". נאמר להם גם שאם לא "יחזרו ויתמודדו עם העבר", לא יוכלו להתמודד עם ההווה. אבל העובדה הידועה היא כי יש תחומים אפלים בתוך המודע, שהם אלו שגורמים להתנהגות בהווה. התמקדות בהווה מביאה להישגים גדולים יותר מחיטוטים במאורעות העבר. אין זה אומר שאסור ללמוד מהניסיון, אלא שיש לסמוך על המשאב המדהים הזה המכונה תודעה.

המופע של טרומן

התודעה של טרו-מן

כשדוחקים אותנו לפינה אנו נאלצים להודות כי המילה "אני" בתחילת משפט אינה מבטיחה שום "עצמי" ממשי, אנו נוטים לשכוח שמאחורי המסמן אין שום מסומן. אם כן, כדברי להקת "שוטי הנבואה" "אין אני", בוודאי שלא במובן הקרטזיאני: "אני חושב משמע אני קיים" או בגישה הטרנסצנדנטית הקנטיאנית. מדעי המוח מאששים תפיסה זו. ברם, אין הוויתור על עצמי מבטל את תחושת העצמי.

שינוי קוסמטי לעומת שינוי אמיתי- שינוי הרגלים בראי התודעה

חלק א': שינוי ממעלה שנייה

שלושת הממדים של התודעה

הכל הופך ליותר ויותר שטוח. למשל אנו מבקרים במקומות מרתקים, אך מחמיצים את החוויה כי אנו עסוקים בלצלם אותה, ואז לראות אותה מעל צילום שטוח, או מעל מסך די וי די שטוח. פעם גם מסכי הטלוויזיה והמחשב היום כמו תלת ממדיים, והיו להם גם עומק, היום כל המסכים שטוחים לגמרי.

חלומות: תת מציאות מוגבלת מידע - האור הפנימי חלק ד

לקריאת החלק הראשון, החלק השני והחלק השלישי.

המתנה הגדולה ביותר שקיבלה האנושות היא הבחירה החופשית – אמת היא שאנו מוגבלים בבחירותינו, אולם מעט הבחירה החופשית שבידינו היא מתנה כה גדולה ושווה כל כך הרבה, שרק בשבילה כדאי לחיות. (יצחק בשביס זינגר, 1968).

בדרך כלל, אנחנו לא עושים את מה שאנו רוצים, אלא רוצים את מה שאנו עושים. (מדע המוח המודרני).

הכל צפוי והרשות נתונה. (רבי עקיבא, פרקי אבות).

הנצפים ביותר