אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגלות


בין תפסח לתפסח: תפסח כמעבר לגאולה, תפסח כמעבר לגלות

בין תפסח לתפסח: תפסח כמעבר לגאולה, תפסח כמעבר לגלות

שם העיר תפסח נקרא פעמיים במקרא. בפעם הראשונה מופיעה העיר כסמל לשגשוג ושלום וממחישה את נצחון ערכי הבריאה על התוהו - שלמה הרחיב את תחומי ממלכתו השלווה מתפסח ועד עזה. בפעם השנייה, להפך, מופיעה העיר כסמל לחורבן וכהמחשה קיצונית במיוחד להשתלטות תאוות רצח וענישה - מנחם בן גדי הרס את תפסח וסביבותיה, הרג את כל תושביה וביקע את בטן כל נשותיה ההרות כנקמה על כך שהעיר לא פתחה לו את שעריה. שלמה ומנחם הלכו בכיוונים הפוכים. מעשיו של זה האחרון מנוגדים בתכלית הניגוד למסר הבריאה.

היווצרות התפוצה היהודית בעיר רומא

היווצרות התפוצה היהודית בעיר רומא

הקהילה היהודית ברומא נוסדה במאה השנייה לפנה"ס ע"י המשלחת החשמונאית שהגיעה לעיר בעקבות הברית בין רומא לבין החשמונאים ב- 161/0 לפנה"ס. בעקבות הברית שנכרתה בין רומא לממלכת החשמונאים החלו להתיישב ברומא סוחרים יהודים בעיקר ממצרים. לאחר כיבוש הארץ ע"י המצביא הרומי פומפיוס (63 לפנה"ס ) ובעיקר לאחר המרד הגדול (66 – 70 לס' ) ומרד בר- כוכבא (132 – 135 לס' ) הגיעו לרומא שבויים שנמכרו לעבדות וניפדו ע"י בני הקהילה. כמו כן, התיישבו ברומא פליטים שברחו מארץ ישראל בשל המצב. תולדות הקהילה היהודית ברומא רצופה גירושים ושיבה לסירוגין.

על החיים מתוך גלות

על החיים מתוך גלות

ההתייחסות לגולה בהגדרה זו אינה כאל תופעה חברתית אלא ענישה. עונש הגלות או הגליה, נתפס כעונש חמור בדרגה אחת בלבד מעונש המוות ובא להחליפו. אחת הדוגמאות הבולטות להגליה כעונש מצויה במיתוס אודות אדיפוס שהגלה עצמו ממולדתו כעונש על כך שהרג את לאיוס אביו ושכב עם אימו. כללית המשמעות הרווחת היא שלילית, כשאנו שומעים על גלות, חיים בגלות- מיד אנו חושבים על תלישות, חוסר שייכות, להיות קורבנות לרדיפה ואף השמדה. מקום לא בטוח וזר, שעמו כמעט תמיד באה הכמיהה למקום שבו תהיה שייך. בית, מולדת.

תבליט על שער טיטוס

שלמה זנד ומיתוס הגלות

שלמה זנד טוען בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי",שיצא לאור ב-2008 שהרומאים לא נהגו במדיניות של הגלייה המונית של אוכלוסיות, ולכן, "מיתוס הגלות" הוא חסר בסיס עובדתי מבחינה היסטורית. שלמה זנד שלל את "מיתוס הגלות" על בסיס העובדה ההיסטורית שהרומאים לא הנהיגו מדיניות של הגליות המוניות. וההסבר של זנד למדיניות זו הייתה ש:"לא היו בידיהם אמצעים טכנולוגיים לעשות זאת:לא משאיות, לא רכבות ואף לא ספינות נוסעים רחבות ממדים המוכרות לנו מהעולם המודרני". אכן, לרשות הרומאים לא עמדו משאיות, רכבות וספינות נוסעים, אבל, הטיעון שלא היו בידי הרומאים אמצעים טכנולוגיים להעברת אוכלוסיות גדולות הוא חסר בסיס.

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

המהות האידיאולוגית של אנשי העלייה השנייה הייתה, בין היתר, כבוד לפועל העברי ולאדם הפשוט העובד ומוציא את לחמו מאדמת ארצו, וכזה היה אהרון דוד גורדון. בין חלוצי העלייה השנייה קשה שלא להבחין באדם כמותו, כיוון שעלייה זו התאפיינה בצעירותה, בעולים צעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם, בני נוער, צעירים וצעירות שעזבו את בית הוריהם בגולה והחליטו לשנות את אורח חייהם האישי ובתוך כך את חיי עם ישראל בדורם. ועל כן, קשה שלא להבחין בגורדון בין כל צעירי העלייה השנייה שהרי גורדון עצמו לא היה צעיר, וזאת רק במובן הפיזי.

הגולים היהודים נושאים כלי המקדש  לרומא תבליט שער טיטוס צילם בלפור חקק

הרהורים על תשעה באב בתשעב

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

הנצפים ביותר