אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סופרים ישראלים


גרשון שוֹפְמן (נכתב לעתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880 – 12 ביוני 1972), התמונה מ 1909

הוּלדת הטרגדיה מרוח המוסיקה

לפנינו סיפור הבנוי בתבנית "המעגלים הקונצנטריים" האופיינית ליצירותיהם של יל"ג, ביאליק ועגנון. לפי תבנית זו, ניתן לפרש את היצירה במישורים אחדים, למן המעגל האישי הצר ועד למעגל האידֵאולוגי הרחב ביותר המקיף עולם ומלואו

יצחק רובין / אהבות לא שלמות

יצחק רובין / אהבות לא שלמות

יצחק רובין – אמן רב תחומי ורב פעלים, קולנוען ישראלי עטור פרסים לאומיים ובינלאומיים, יוצר סרטים תיעודיים מוערך, פעיל חברתי לזכויות אדם ולוחם נגד עוולות, סופר – יודע לספר סיפורים. הקובץ "אהבות לא שלמות" מהווה מעין יומן אחורי הקלעים של סרטים שביים ועל אנשים שפגש בנסיבות אלו או אחרות, עד כה

יצחק גורמזאנו גורן / קיץ אלכסנדרוני, הוצאת עם עובד

יצחק גורמזאנו גורן / קיץ אלכסנדרוני

הרומן "קיץ אלכסנדרוני" נשען על ילדותו של המחבר באלכסנדרייה במצרים שבה חי עד גיל 10 תוך שהוא מוסיף לה מדמיונו הספרותי. בראיון שפורסם ב"הארץ" מספר הסופר על ילדותו במצרים ועלייתו לישראל (1). גורמזאנו גורן נולד ב-1941 באלכסנדרייה, בן זקונים למשפחה בת ארבעה ילדים.

ארבעה אבות / אמיר זיו, עם עובד

ארבעה אבות / אמיר זיו

הספר ארבעה אבות איננו שגרתי לא במבנהו ולא בתכנו. יש בו יסודות של מלודרמה, של מותחן, של רומן פסיכולוגי, ריאליסטי, דמיוני ושל משלי חיות. אהבות, בגידות, נסיונות רצח ואולי גם רצח, התאבדות, הכול אמין ולא אמין, מעורר עניין ונקרא במהירות

עמוס עוז / שלום לקנאים, שלוש מחשבות, 2017 הוצאת כתר,131 עמ'

שלוש מחשבות על ספר קליל ולא מעמיק

בספר יש טענות ולא מעט דוגמאות, וגם כתיבה בלשון מעניינת לעיתים מתחכמת ולעיתים גם נוקבת אבל בשורה האחרונה מדובר בספר קטן וגם במידת תרומתו לדיון הציבורי בסוגיות הנדונות

בועז יזרעאלי / ברכת התנינים, הוצאת עם עובד

בועז יזרעאלי / ברכת התנינים

"ברכת התנינים" של בועז יזרעאלי הוא קובץ סיפורים המעלים על נס אותו גיבור בגרסאות שונות, גיבור הנראה כבן דמותו המוקצן של המחבר עצמו. הסיפור האחרון בקובץ, "התייר האיטלקי", אוטוביוגרפי בעליל, מאשר תחושה זו, ומתכתב עם הסיפור הראשון, "מיטה מתקפלת", שהמרכיב הדמיוני בו, חזק ככל שיהיה, אינו מסתיר את מקור השראתו הריאליסטי.

החייל האחרון / ינון ניר, הוצאת אריה ניר

החייל האחרון / ינון ניר

זהו ספר מפתיע מהרבה מובנים, הוא נשכני אך מלא חמלה, הוא צבאי אך אינדיבידואלי, והוא מאוד מאוד מגדרי. זהו ספר אפיקורסי שמטמא ומנתץ את האשליה הטהרנית-הגברית-צבאית-ישראלית.

הבן של / אמיר דורון

הבן של / אמיר דורון

הספר רואה אור לאחר הצלחתו של קמפיין גיוס המונים שהשיק דורון לפני מספר חודשים, במהלכו גויסו 46 אלף ₪ מקרב אוהדי הסידרה, מכרים וקהילת הכדורסל בארץ. בין השאר התגייסו לתמוך בקמפיין מיקי ברקוביץ, עודד קטש, גור שלף, מתן נאור וכדורסלנים נוספים.

אשת הפיראט היהודי / אילן שיינפלד, הוצאת: כנרת זמורה ביתן

אשת הפיראט היהודי / אילן שיינפלד

זהו רומן היסטורי מרתק, כתוב כסיפור אגדה והשפה של אילן שיינפלד ממכרת בליריותה והקורא לא רוצה שהסיפור ייגמר. ואכן. לבסוף מסתיים הספר אך לא הסיפור. אילן שיינפלד רומז שעוד יהיה לו המשך

בתצלום: חלוקת פרס תחרות הכתיבה, מימין לשמאל: סיגל מגן, הילדה הזוכה, הרצל חקק, יהודית מליק שירן, ריקה ברקוביץ צילום: תפארת חקק

איגרת לילדים שרוצים לכתוב: מסע ברכבת הרים שלא נגמרת

במשך עשר שנים, קיימנו באגודת הסופרים העברים תחרויות כתיבה לילדים. היה חשוב לנו לטפח דור של כותבים, כותבי המחר. יצאנו לדרך כשאנו משיקים תחרויות כתיבה לילדים בבתי הספר היסודיים ביוזמתה של ריקה ברקוביץ, ובמשך הזמן הוספנו פס ייצור נוסף: תחרויות כתיבה לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה – ביוזמתה של יהודית מליק שירן.

שתי ימי חיי / יוסף כהן אלרן, הוצאת צבעונים

שתי ימי חיי / יוסף כהן אלרן

התחלת הרומן החדש של יוסף כהן אלרן, שתי ימי חיי, ראויה שתיכלל באנתולוגיה, כל כך היא אצילית, מעודנת, מסתורית, פיוטית ורבת משמעות, טומנת בחובה רמזים להמשך הסיפור ולסופו. ככל שחוזרים וקוראים בה, מתרבים ומתחוורים הסימנים לעתיד ומתגלות דקויות חדשות טעונות מחשבה. ויחד עם זאת, שפתה פשוטה וטהורה, ללא שום הצטעצעות

בסתר כנפיים / אבי ולנטין, הוצאת מטר

על שכול וזיכרון

ולנטין מוכיח בספרו העלילתי החדש הזה כי זכה בקפיצת מדרגה משמעותית כסופר. אני מאמין כי בספר זה נחשף ולנטין כסופר ראוי לתשומת-לב מיוחדת של אותם מבקרים שנעלו עצמם בזירה מצומצמת של יוצרים אחדים

לארוג סיפור באצבעות / אריה הירש

מדיימון ראניון ועד סיפורי אריה הירש

אריה הירש מנעוריו התכוון לקנות לעצמו דרך חיים של איש תיאטרון. הוא התברך בכישרון תיאטרלי ועל-כך העידו גם מוריו למשחק מצבי פרידלנד ועד אברהם ניניו. אלא שלחיים כוחות משל עצמם לשבש תכניות ולקבוע מהלכי גורל. וכך מי שייעד עצמו לתיאטרון סיים פרשייתו כמהנדס, מומחה בעל-שם בתחום העורות

הכובש והכלב / יקי מנשנפרוינד, הוצאת ידיעות אחרונות

אלכסנדר והכלב הפילוסוף

ההיסטוריונים סבורים כי משום שחיים הם בעולם שפס ממנו הקסם והאלים גלו מגבולותיו, הרי שלא ייתכן כי קיים היה אי- פעם עולם שונה. אבל עולם אחר היה גם היה. יכתבו איפה היסטוריונים את ההיסטוריה של העולם הזה, ויותירו לנו את העולם ההוא, שקורותיו יכתבו על דפיה הרעננים תמיד של הפסודו–היסטוריה. (יקי מנשנפרוינד, "הכובש והכלב", ע' 31)

עטיפת הספר נפלאות התבונה, סילביה נסאר

פואטיקה של מסכנוּת

בשולי העימות בין גלוברמן לבן הראש, כמה מלים על הרצון שלנו להלל את המסכנות ולרומם את נציגיה ומשמריה

לילות קיץ ארוכים / אהרון אפלפלד, כנרת, זמורה ביתן

מה מייחד את המתמיד מבין סופרי הדור?

על-פי דימוי זה כל ספר שפירסם משול לאבן האמורה להשלים את התמונה המספרת על גורל העם היהודי במאה העשרים על-ידי כיסוי משבצת ריקה בה. משום כך חזרתי והגדרתי את מדף ספריו של אפלפלד כמפעל אֶפּי ענק המתאר את קורות העם היהודי במאה העשרים, וזהו המפעל אשר מייחד את אפלפלד בין סופרי הדור

עטיפת הספר אהבת אב / איתי יד שלום, הוצאת גוונים

אהבת אב / איתי יד שלום

הספר "אהבת אב" הוא מותחן מהנה ומענג, כתוב בלשון ברורה ונמרצת, שבמרכזו סוגייה מוסרית חשובה שהמחבר אינו מהסס לפתור אותה בסופו של הספר על ידי נקיטת עמדה אמיצה וחד משמעית.

שיחה עם משה שמיר על ספרו יאיר

שיחה עם משה שמיר על ספרו יאיר

יאיר – המפקד המנודה של לח"י - שיחה עם משה שמיר על ספרו "יאיר". בחלוף עשר שנים מיום פטירתו של משה שמיר ב-21/8/2004 בגיל 83, החלטתי לפרסם הקלטה של שיחה שקיימתי איתו כשנתיים קודם לכן, ב-15.5.2002, בבית אריאלה בת"א, על ספרו "יאיר" – הרומאן האחרון שפירסם בחייו. בנסיבות אחרות היתה הופעת רומאן חדש מפרי עטו של סופר ברמתו של משה שמיר מתקבלת כאירוע ספרותי חשוב ביותר בחיי התרבות הישראלית, אך לא כך התקבל הרומאן "יאיר". סיבה פוליטית מסבירה עובדה זו.

משה רשקס - הסופר, הלוחם ואיש הספורט

משה רשקס - הסופר, הלוחם ואיש הספורט

משה רשקס נולד בביאליסטוק, עיר הבירה של מחוז פודלסיה בפולין. בהיותו בן שלוש, בשנת 1931 עלתה משפחתו לארץ. כנער, והוא בן ארבע-עשרה, התנדב ל"הגנה" והקדיש מזמנו לביצוע שורה של תפקידים והשתלמויות. עם פרוץ מלחמת השחרור שנכפתה עלינו על-ידי ערביי הארץ, הוא שימש כמדריך חי"ש תל-אביב והשתתף בפעולות מגננה וסיורים באזור. משם הוצב בפלמ"ח כמלווה שיירות לירושלים ולחם גם במסגרת חטיבת "עציוני" תחילה כמפקד כיתה ואחר-כך כמפקד מחלקה. באחד הקרבות בהם השתתף בשער הגיא, במבצע "מכבי", הוא נפצע קשה יום לפני הכרזת העצמאות בבית מאיר דיזנגוף.

ידו הייתה בכל - על הסופר אלישע פורת במלאת שנה למותו

ידו הייתה בכל - על הסופר אלישע פורת במלאת שנה למותו

ידו הייתה בכל - על הסופר, המשורר, המסאי, המתעד הפורה ואיש האשכולות, אלישע פורת ז"ל. במלאת שנה למותו. ראוי שייכתבו על אלישע אלישע פורת ז"ל (1938-2013) דברים אולי יותר מאשר על אנשי ספר אחרים, וזאת מהטעם הפשוט שהוא הקדיש שנים רבות מחייו להנצחת זכרם של אנשי רוח אחרים, בעקר שכוחים ("להצלתם מן השכחה האכזרית", כפי שכתב), בתוארו הנוסף כמתעד או כ"בלש ספרותי". אלישע פרסם ספרי שירה, סיפורת, סיפורי ילדים ומסות ספרותיות. בשנים האחרונות התמסר ל'בלשות ספרותית'. אלישע הקל על מתעדיו. ניתן לבנות את האוטוביוגרפיה שלו בנקל. יצירותיו גלויות.

חלומותיהם החדשים / של חיים באר

חלומותיהם החדשים / של חיים באר

הסודות של לוטה שטרוק. בצד סיפור מרתק ונשכח על התקופה הדרמטית בתולדות "היישוב" במלחמת העולם השנייה, הניב השימוש במתכונת הבילוש והחקירה לבאר גם סיפור אנושי מעניין על יחסי בן ואמו – אמנם יחסים בגירסה שונה מזו שפרש ברומאן "חבלים" על יחסיו עם אמו, אך בהחלט לא בגירסה מנותקת לגמרי ממנה. עולה הרומאן הזה של באר על המסלול שכבר הניב הצלחה מוכחת למחברי רומאנים לפניו, שגם הם השכילו לבחור בעלילת החקירה והבילוש כמתכונת למבנה העלילה בספרם.

שם של התחלה / מאת אופיר עוז

שם של התחלה / מאת אופיר עוז

קווי דמיון רבים נמתחים בין הרומן "מעקב" מאת עפרה עופר אורן לבין הרומן "שם של התחלה" מאת אופיר עוז, גם אם התקופות שבהן מתרחשות עלילות שני הספרים שונות. גם בספרו של עוז, כמו בזה של עופר אורן, מדובר בעלייה לארץ שהיא כסמל להתחלה חדשה. חלקי פאזל המצטרפים לתמונה שלמה לקראת סוף הספר שבו מתחולל גילוי מרעיש, הצגת תופעה מזעזעת שאי אפשר לדבר עליה בלי לחשוף את סוד הספר, הצבת סוגיית הבחירה האישית לעומת משקלו הכבד של הגורל – גם אלה רכיבים דומים בשני הרומנים אשר מבקשים קריאה שנייה, יודעת דבר, שתהייה בהכרח שונה מההיכרות הראשונית.

צבי ינאי / מאוחר מד

צבי ינאי: כוכב שביט גדול נבלע ברקיע

עתים אנחנו נוהגים להשתמש בביטוי "כוכב שביט", בבואנו לבטא ייחודו של אדם נדיר. אני נכנע לאבלות שהכניעה אותי לפני זמן קצר כאשר נחבטתי היום עד כאב מוחשי (יום שני, 16 בחודש דצמבר 2013), בעת שנחשפתי לידיעה על פטירתו של איש שהיה מורה ומחנך של דור שלם ואולי גם שניים. איש שהתברך בשפע בתכונות של חובק תבלים בעזרת תבונתו בלבד, ובעל היסטוריית חיים שמחזיקה את סיפורו של עם ישראל בגלות ובתקומה. אדם בעל שאר-רוח גדולה שהוא זרקור בעל קרן ענקית שהוסיף אור בעולמנו בעצם קיומו, ונכונותו לשתף כל רוצה בכך מבור סוד שלו שמעולם לא איבד טיפה.

גבי ניצן: מלך העולם

גבי ניצן: מלך העולם

ונפצח, כי אין ברירה אחרת, בגילוי נאות : אני גרופית, מעריצה שכזאת. שנים שאני עוקבת אחריו, שומרת את מספר הטלפון שלו חרוט בזיכרון. את ספרו הראשון קניתי לכו-לם במתנה. לגמרי במקרה הסתבר לי כי האיש הוא שכן, כרכורניק גאה מזה ארבע שנים. בבוקר שטוף שמש , על כסא פלסטיק בין עצים עמוסי פרי, שברקע הפסטורלי משתלבים שני כלבים, חתול ואתון, התגלגלה לה שיחה על החיים. גבי ניצן, (הוגה "באדולינה", "פרא" ו"דיוטי פרי") ידוע גם כסרבן תקשורת עקשני, על עיתונאות וכתיבה, ציניות ורוח, גוף וגיל וגם על איך נשארים, על אף ולמרות, ביחד.

צל עולם / ניר ברעם

צל עולם / ניר ברעם

את הספר "צל עולם" לקחתי לידיי בביטחון גמור שאין מצב שברעם יאכזב אותי. לא היה לי ספק שעיניי יטיילו על טקסט מדויק, עשיר, עמוק ואמין באופן מיוחד. כל משפט במקומו מונח, מחושב ושקול, רקום ברקמה עדינה יפהפייה להחריד, שטווה עלילה בצורה איטית אך חזקה ויציבה מאוד. אני חייבת לציין שקריאה בספריו של ברעם היא לא קריאה קולחת של "לבלוע את הספר ביום אחד", ממש לא. לברעם יש דרישות מהקורא שלו וזאת קריאה איטית, עיונית, חוקרת, חושבת, כמעט כמו קריאת ספר עיון. הוא מטפל בכל שאלה שעלולה לצוץ במוחו של הקורא והוא לא משאיר קצוות פתוחים.

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

מאיר שלו: שלושה סיפורים ב-שתיים דובים

את ה"שטיק" הספרותי הזה – פיזור פיתיונות הרומזים לקורא על אירועים דרמטיים שיסופרו לו בהמשך, כדי שימשיך בקריאה – הפעיל מאיר שלו גם בספריו הקודמים, אך בספר הנוכחי השתמש בו בתכיפות רבה יותר ובעזרת נתחים גדולים ועסיסים יותר. הקורא היה מזהה בעצמו, שלפניו שלושה סיפורים שהקשר ביניהם רופף, אילו מיקם מאיר שלו את פרקיהם בחטיבות נפרדות שאותן היה מציב בסדר כלשהו זה אחר זה. אך לא כותב כמוהו יסתכן בהחלטה פשוטה כזו, גם אם היא ההגיונית והיעילה יותר, ויחמיץ הזדמנות להשתמש ב-קונץ (תחבולה מורכבת שמצטיירת כמעשה קסם).

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית חלק ב

המשך העיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שלושת הסיפורים הנוספים שצורפו לנובלה "יוליק" (בעמ' 207-153) משלימים אותה היטב הן בתוכן והן בהפעלת הפואטיקה הצילומית. אך מאחר שהדיון בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה" כבר נעשה בפתיחת המאמר, נותר עוד להנהיר כעת בקצרה את עלילתם של שני הסיפורים הקצרים האחרים. בסיום העיון בסיפורי הקובץ הזה, אי-אפשר להימנע מהעלאת ההשערה, כי כוונתו של קורן, ואולי גם שאיפתו המקורית, היתה לכתוב עם החומרים הדומים.

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

ילדי הנמל / עוזיאל חזן - ילדים של החיים

עיון בספרו של עוזיאל חזן - ילדי הנמל. ספרו החדש של עוזיאל חזן פורש לפנינו עלילה מרתקת, סיפור שמצליח להחיות תקופה מיוחדת, סיפור בתוך מציאות של חיי מהגרים, הנמל כאוניברסיטה של החיים. עוזיאל חזן הצליח לבנות סיפור חיים מלא השראה והוד בתוך מציאות של עלובי חיים, בקרב גיבורים המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. הרומן מתרחש במדינת מנדט צרפתי, כנראה באלג'יר או במרוקו. גיבורי הרומן חיים יחד, יהודים, ערבים, נוצרים –בדרך כלל באחווה, אך לא פעם גם בעימות.

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן -חלק א

נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית (א'). עיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שכונה קרובה לגבול במזרחה של כפר-סבא היא פיסת הנוף הקטנה שעל רקעה סיפר ישעיהו קורן את הסיפורים על ילדותו של יוליק, גיבורו ובמידה רבה גם בן-דמותו, בספרו החדש "שתי כפות ידיים ומלה" . זיקתו של קורן לשכונה הזו מוסברת בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה", אשר הוצב בתבונה בסוף הספר, אף שדווקא הוא העניק לספר את שמו

עמוס עוז: הלוחש בשירים חלק ה - אל תגידי לילה

עמוס עוז: הלוחש בשירים חלק ה - אל תגידי לילה

זהו החלק האחרון של "הלוחש בשירים" – מחקר החושף תחבולה ספרותית שהפעיל עמוס עוז בשניים מהרומאנים הפוליטיים שלו: "לדעת אישה" ו"אל תגידי לילה". תחבולת "הלחישה בשירים" מתבטאת בהפניית הקורא, על-ידי הדמויות שפועלות בעלילת הרומאן, אל שיר, תוך ציון שם מחברו ומספר העמוד בקובץ שבו נדפס, אך בלי לצטט משהו מתוכו. אחרי שעמוס עוז הפעיל את תחבולת "הלחישה בְשירים" ברומאן "לדעת אשה", חזר להשתמש בה גם ברומאן "אל תגידי לילה", וגם הפעם כדי לבסס בעזרת התחבולה הזו את הפתרון המדיני שהציע בספריו הפוליטיים.

הנצפים ביותר