אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פלסטין


בית כנסת בוער 1938

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק ב

על ההשוואה בין שואת יהדות אירופה "לשואה" הפלסטינית. אין, כמובן, צל של דמיון בין הטבח "התעשייתי" של היהודים ע"י היטלר ובין יחסה של ישראל לפלסטינים. חומר למחשבה: האם גרמניה הנאצית הירשתה ליהודים להפעיל בתי"ס בארצות הכבושות על ידה באירופה בהם הטיפו והסיתו נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה ליהודים לקיים מחנות קיץ לילדיהם בארצות הכיבוש בהם אימנו ילדים למלחמת גרילה נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה למנהיגות הדתית והחילונית היהודית להקים ערוצי טלוויזיה משלהם בהם נקראו גרמנים "בני קופים" מבלי להענש?

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק א

לדעת פרופ' אפרים קארש, המערכה האנטי- ישראלית המתנהלת לדה- לגיטימציה של ישראל היא תולדה של המלחמה האובססיבית המתנהלת מזה אלפי שנים נגד היהודים ע"י העולם הנוצרי והמוסלמי. מאחר שישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם, והציונות היא התנועה הלאומית לשחרור של העם היהודי, אנטי- ציונות ( בהבדל מביקורת על מדיניות ישראל בעניינים ספציפיים ) פירושה שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. גישה מפלה זו של שלילת זכות בסיסית רק לעם אחד בשעה שכל שאר הקבוצות והקהילות נהנות מזכות זאת, משמעותה היא גזענות אנטי- יהודית או אנטישמיות.

משפחה פלסטינית - ראמללה 1905

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק ב

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

הדגל הפלסטיני - הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מחמד

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק א

במאה השנים האחרונות צמח עם חדש על בימת ההיסטוריה – עם שלא נודע בעבר והוא העם הפלסטיני. דגלו חסר ייחוד משלו – הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד. הדגל הפלסטיני אם כן חסר ייחוד משלו ורבות ממדינות ערב בעלות דגלים זהים. ירדן אותו דגל רק עם כוכב במרכז המשולש האדום, כוכב המסמל את נהר הירדן. עיראק בשנים 1958-1921 עם דגל הדומה בדיוק לדגל הפלסטיני ושני כוכבים במרכז המשולש האדום. אף סהרה המערבית, כווית וסודאן נושאות דגלים דומים בשינויים קלים. אם כן היכן הוא הייחוד הלאומי הפלסטיני המתבטא בדגלם?

מסתנן פלסטיני מרצועת עזה שנתפס על ידי חיילים ישראלים - שנות ה-50

הגירת פועלים ממצרים לארץ ישראל בתקופת המנדט

הראיון של שר הפנים של חמאס,אל- פתחי, לטלביזיה המצרית סותר את התזה של זנד שהפלסטינים הם יהודים שהתאסלמו ומאשר את התזה שהבאתי במספר מאמרים המוכיחה שהפלסטינים הם ברובם מהגרי עבודה שהגיעו לארץ בדורות האחרונים. אם לאל- פתחי יש משפחה במצרים ולפלסטינים, כמו שהוא טוען, יש קשרי דם עם מצרים, ערב הסעודית, תימן ועוד... הרי הם אינם צאצאי יהודים שהתאסלמו וגם הגירתם לארץ לא יכלה להיות לפני מאות שנים רבות.

מדינת האפרטהייד שמיעוטים נאבקים להסתנן לתוכה

רמזי אבו חדיד פירסם היום, 1 במרץ 2012 מאמר בכתב העת "סטונאג' אינסטיטיוט" והרי עיקרי דבריו.

הנצפים ביותר