משוררים עבריים

פרופ' זיוה שמיר מציעה עיון נוסף בשירו של חיים נחמן ביאליק "ביום קיץ, יום חום" - השיר שעמד לאחרונה במרכזו של פולמוס סוער בעיתון "הארץ" לרגל יציאת ספרו של מנחם פרי "שב עליי והתחמם".

דוד אדלר הוא חלק מתופעה של משוררים שהתחילו לפרסם את שיריהם בגיל מאוחר והפתיעו בקובץ הביכורים שלהם. מהכתוב על דש ספרו הראשון "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" עולה נתון מעניין נוסף: "אף שדוד אדלר כותב שירים מנעוריו, הוא החל בעריכתם ובפרסומם רק לאחרונה". אפשר אולי לתהות על הסיבה, אבל ראוי יותר להתייחס לשירים עצמם ולמגוון הרחב של נושאיהם ובהם שירי אהבה ונוף, שירים אישיים, שירים פוליטיים וחברתיים. יש כאן התבוננות רבגונית ביומיומי ובקונקרטי, שנצרפה באירועי החיים, וניכרות בה נימות שונות: פיכחון, ביקורת והתרסה, אך גם ליריות ונוסטלגיה

מפגש סופרים יהודים ודרוזים והזדהות מיוחדת עם גורל הילדים היתומים בסוריה/ אגודת הסופרים העברים קיימה מפגש מיוחד בכפר דלית אל כרמל, מפגש שנועד להעמיק את הדיאלוג את קשרי התרבות. במפגשים בקרב קבוצות שונות בדליית אל כרמל קראו שירה משוררים כותבי עברית יהודים ודרוזים. המיזם נעשה מטעם אגודת הסופרים העברים (יו"ר הרצל חקק) והמועצה הציונית בישראל (יו"ר יגאל ביבי).

יום השואה הבינלאומי החל היום – 27 בינואר – הוא מועד מתאים לספר על שליחותו של יעקב ברזילי להנחיל את תודעת השואה בהופעותיו בפני קהלים שונים בעולם הגדול. לאחרונה יצא יעקב ברזילי למסע הופעות באירלנד, ושירתו ריגשה רבים: הופעתו כובשת הלב של המשורר יעקב ברזילי זכתה להדים חיוביים באירלנד ושברה חרם תרבותי של שנים רבות. מתברר, שהופעותיו של ברזילי זוכות להצלחה במקומות שונים ברחבי העולם. ליעקב ברזילי יש תחושה שהוא שליח, שהוא תורם את תרומתו הצנועה להנחלת מורשת השואה, לחזק את האהדה לישראל בעולם.

למרות שהספר נושא את השם: "סקיצות לתמונה בלתי שלמה", בתום קריאת השירים, 'הסקיצות' כבר לא נראות תלושות אחת מרעותה והן מוצאות מכנה משותף ביניהן עד ליצירת תמונה מעודנת ושלמה. ישנה נחרצות לרדת לעובי הקורה של 'צפונות הנפש'. לשם יישומו של הצורך הזה, ההסתגרות בפני העולם היא בלתי נמנעת וחייבת להיות טוטאלית. הספר הוא פנינה שנעים להתבונן בה, להקשיב לה, לאמוד את ערכה האמיתי, ולקרוא בין השורות גם את מה שלא נכתב. ובכך, לגמול לו בקרדיט מלא.

הספר האחרון בהוצאת "פיוטית" הוא ספרו השלישי של נועם שדות (פוסט טראומה, הוצאת תמוז, וסיפורי מלחמה הוצאת עיתון 77). אנסה לשרטט את סגנונו של המשורר על פי שיריו בספר האחרון "נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי" 100 עמ', דצמבר 2012.
שמו של המחבר מופיע על הכריכה "נועם מאיר שדות" וזו בקשה של המשורר להוסיף לשמו הידוע את השם מאיר. בתוך הספר נמצא מוטו שאותו חיבר המשורר "החיים נראים יפים אם מסתכלים עליהם אחרת" וכאן הדברים מופיעים בשמו נועם שדות.

כשכתיבה באה מעמקי הלב היא נולדת מתוך בערה יוקדת. בערה שמתרגמת התכות אש בריאה לכאב, לאהבה, לבדידות, לגעגוע, לציפיה, לשמחה,לפליאה ולהתפעמות הרגש. הספר הזה של דובב לביא "התפתחות" מתאר תהליך פנימי אליו נוצקו התכות האש באותיות שחברו למילים והפכו מבען לשיר." אוֹתִיּוֹת נוֹבְעוֹת עַל בְּדַל נְיָר / מִלִּים שֶׁנֶּחְצְבוּ מִלֵּב וְהֻתְּכוּ בְּעֶצֶב / אֲסֻפַּת הָרֶגֶשׁ, עֵדוּת לְקִיּוּמִי " (עמ'61), ובשיר אחר: "בַּמַּסָּע הַזֶּה לֹא שָׁאֲלוּ אַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה / בַּמַּסָּע הַזֶּה לֹא נִזְקְקוּ לְאֵשׁ וּלְעֵצִים".

מהופעתו לאחרונה של הספר "גחלת", קובץ שיריו של עשהאל פוחצ'בסקי, יליד שנת 1893 ובן המושבה ראשון לציון, הכולל כארבעים שירי אהבה, מתברר שגם הוא לא היה קוטל קנים בתחום הזה, שהקודמים הצטיינו בו. עובדה אחת מבדילה את עשהאל מאיתמר ומאבשלום: תהילתם כמאהבים התפרסמה עוד בחייהם, ואילו פרסומו של עשהאל בתחום זה התעכבה כמאה שנים תמימות, משום שבמשך כל אותן שנים היו שיריו שמורים בגניזה הספרותית של המשפחה, עד ששני נכדיו המסורים, ד"ר אורה עשהאל ועו"ד עצמון יניב, גאלו אותם מהגניזה, הכשירו אותם לדפוס וגם הוסיפו פרקי מחקר לספר שההדירו.

"גבה גלים עד רוגש", הוא ספר השירים השלישי של המשורר מיכאל רייך, שהפעם הפנים את עצתי ופרסם תשעה מחזורי שירה ולא עשרה כפי שעשה בשני ספריו הקודמים. שם נתן מקום בשער אחד לפרוזה. ספר פרוזה ייוולד וידרוש את מקומו לכשיגיע זמנו. בספר הזה מילות השירים חיזרו אחר עיניי. נשאבתי לתוך הספר כעץ הזוקף צמרתו, מתבונן באמירי ענפיו למרחקים וחשתי את החיבור הממוקד בין זהות למקום. היכולים שני נושאים אלה להתקיים בנפרד? ממש לא

בינואר 1990 (טבת תש"ן) פרסמתי ב"מֹאזנַים" מאמר על שירתו של ראובן בן יוסף, עם הופעת מבחר מיצירתו בקובץ "שירים בעולם רותת". במאמר הצבעתי על תופעה ספרותית ייחודית לשירתו. המשורר נפטר ב-2001 (תשס"א), וכמחווה ליצירתו, המאמר מתפרסם שוב. אוהבי הספרות צריכים לעשות חסד של אמת עם בּוניה של התרבות העברית, וראובן בן יוסף הוא אחד ממשוררינו החשובים. השירים מופיעים בסדר כרונולוגי, אך ללא ציון שמות הקבצים, וללא חלוקה למדורים.

ספר השירים הראשון של דוד אדלר, סקיצות לתמונה בלתי שלמה, כולל חמישה-עשר שערים ופורש בפני הקורא קשת רחבה של נושאים, ביניהם שירים פוליטיים, שירים ארס-פואטיים, שירים על ילדותו בירושלים, שירים על משפחתו, על הזמן האוזל, ועוד. שיריו של אדלר הם רבי-פנים, יש שהם ברורים ויש שהם רבי-קסם ומסתורין, כמו השיר 'צלחת הלוויין כמו ירח לבן'. הדובר בשיר מביט על הנוף של שכונת בית כרם כתייר.

קובץ שיריו של המשורר ארז ביטון , תימביסרת ציפור מרוקאית (שעל פי האמונה באה ממרחקים לבשר בשורה טובה), היא אכן מבשרת הבשורה לאוהבי שירתו של ארז ביטון ולאוהבי שירה בכלל. קובץ מרשים ומרגש זה מאגד בתוכו שירים חדשים לצד שירים שנכתבו בשלושים השנים האחרונות, שלא כולם נכללים כאן. אינני יודעת מה היה הקריטריון לבחירתם, שכן שירים יפים מאוד נפקדים וחבל.

בן בן-ארי משורר ניו יורקי, אפשר לומר ישראלי שהגיע מן הארץ לניו יורק בשנת 1976 בשנות העשרים לחייו, לשם הגיע בעקבות כרטיס הפלגה הלוך ושוב, כרטיס שנוצל רק לכיוון אחד. הוא השתקע בתפוח הגדול וסיגל לעצמו מנהגים של תושבי המקום. לאחר התפתחותו העסקית החל לכתוב ולפרסם את ספריו בעצמו, הוא כתב, ערך, הגיה, וייסד את הוצאתו העצמית "בבא" שהיא ראשי התיבות של שמו. ספריו, "סומק בלחייך"/ספר שירה וגם "רציתי להיות מלאך"/ ספר ילדים, שווקו בעבר בחנויות המובחרות, ועדיין ממשיך לשווק בעצמו את ספריו בהצלחה.

ספרו החדש של של שי חג'ג' "ככה זה באהבה" מסמן תהליך בהבשלת שירתו. אחד משיריו של שי חג'ג' הוא מעין מוטו לכל הספר, ששיר הצופן בקליפת אגוז את המשנה של המשורר הצעיר. שירתו של שי חג'ג' חותרת אל הצופן האנושי של החוויה. צופן זה צבוע בגוונים של אהבה המעניקה תוכן אמיתי לעולם.

משורר של חצות /בלפור חקק – שירים [הוצאת "צור אות" בשיתוף שלהבת] 328 עמודים.אנא בכח, אנא בשיר / הרצל חקק – שירים [הוצאת "צור אות" בשיתוף שלהבת] 328 עמודים.פורסם בכתב עת פסיפס, יולי 2010 בעריכת איתמר וחנה יעוז קסט.

משורר של חצות /בלפור חקק – שירים – הוצאת צור אות בשיתוף שלהבת 328 עמודים.

לזכר משוררים שהיו – שישנם תמיד.

מחזור זה פותח את קובץ שירי האמונה של איתמר יעוז-קסט. הקובץ מאגד בין דפיו שירי אמונה לכל אורך הקריירה השירית של יעוז-קסט - ואלה פורשים לפנינו סימני דרך ועקבות של מלאכים, אורות שהובילו את המשורר בכיוון האמונה. בשיר הפתיחה שציטטנו לעיל, מבקש המשורר סימני-דרך, ודרך-החיפוש מגששת ומובילה בין הזמנים בתחושה של אובדן הכיוון, במצב של ערפול-חושים. אולי זאת חווית-היסוד של התחברות לעולם הרוחני. החיבור בין המציאות לאמונה מתחיל במצב-דמדומים, ברגעים של ערפול הגדרות, הירידה מן המיטה החומרית היא דרך של המראה רוחנית מעבר לזמן, ומראה השמיים הופך לאות, כתובת המבשרת מעין התגלות, מתן של סימן-דרך.

אהבתו של המשורר

חקק בלפור , משורר של חצות, הוצאת צור אות בשיתוף עם הוצאת שלהבת , ירושלים 2010רצנזיה על ספרו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים 2010.

חקק בלפור , משורר של חצות, הוצאת צור אות בשיתוף עם הוצאת שלהבת , ירושלים 2010

שירת כאב הדרדר על יצירתו של מנחם מ. פאלק[1]במשפחתי, משך כמה דורות, צצה ועולה שאלה מפי הילדים: אמא, למה לשושנה יש קוצים? ואיך זה שלקוצים יש פרחים סגולים כל כך יפים?אנחנו, האמהות במשפחה, מנסות להשיב, אם אם לילדיה: "הקוצים מגינים על השושנה" אך לא ידענו מדוע לדרדר פרח סגול? והתהייה נותרת בעינה.כך גם יצירתו של מנחם פאלק נעה ונדה בין הקוץ לשושנה, ומדוע?בֵּיןרבים הם תחומי "הבין" בשיריו של מנחם, והמשורר נודד בין העולמות ומוצא עצמו בתווך, מבקש לפרוץ ומבקש להישאר, רוצה להימלט ואינו יודע לאן.

אין זה קשה, לכתוב על ספר שיריו של אלחנן ניר ביקורת טובה. - ואמנם, אין הוא המשורר הראשון ששיריו מושתתים על אדני מכמני תרבות ישראל: קדמו לו רבים, והוא אף מודע להם, מראשית תרבותנו בכתב - ורומז אליהם בשיריו.

הכותרת המוזרה לקוחה משירה של המשוררת לאה גולדברג, לזכרו של ידידה הקרוב משה ליפשיץ. 'מבטו המשתווע', פירושו המבט הנוגה, המשווע לעזרה ולחיים, שנתן בה המשורר הגווע בימיו האחרונים, ממיטת חוליו אשר לא יקום ממנה. מבטו הכמיר את לב המשוררת עד שכתבה שיר מרגש לזכרו.

ביאליק וטשרניחובסקי חצבו את לשונם הדחוסה מכל השכבות והרבדים של השפה, ובכך בצעו מפנה מהותי מלשון שירת ההשכלה שנכתבה על יסוד הטוהר המקראי. לעומת תכניה האוניברסליים של האחרונה, בשירת התחייה מתוארת חוויה אישית באופן לירי ורומנטי

"הוא יודע, אבל אלו ימים משונים".

מילים אלה אינן שלי הן כותרת ספרו החדש של המשורר הצעיר שי חג'ג'. נדמה לנו שרק במרכז הארץ מתרחשת לידת ספרי שירה ואין כך הדבר , לא רק במרכז, בתל אביב, במרכז המטרופולין האורבאני הענק, מתעוררים כל בוקר משוררים ומשוררות לקול ציוץ הציפורים, גם נצרת עילית הצמיחה לנו משורר ועוד משורר פורה בקנה מידה שאין לו כמעט שיעור במחוזותינו. המשורר שי חג'ג' יליד 1974 חובק שבעה ספרי שירה. הישג חסר תקדים בעולם שלנו שבו השירה נתפסת כענף שולי.

אין לשירה קונים והכותב אינו כותב אלא לרוב מהכורח הזה שמשתלט עליו ואין לו אפשרות להימלט משליחותו.

משורר ממקום אחר, משורר מזן אחרראיון עם המשורר שי חג'ג'על ספריו: "רגעים של נצח" ו"זמן, דרך מקום"

שי חג'ג' הוא משורר צעיר נולד בעכו ומתגורר בנצרת-עילית. אך אל תתנו לגילו לבלבל אתכם. הוא אחד החברים הצעירים באגודת הסופרים ומאחוריו ששה ספרים ובימים אלו מותקן לדפוס ספרו השביעי.

ואם לא די בכך, הוא גם עיתונאי מזה שמונה שנים ואיש חינוך, מכור לספורט ונשוי ואבא לשני ילדים. כיאה למשורר צעיר, הדם התוסס בעורקיו מניב רומנטיקה תמימה המשתקפת בשירים רבים.

פנחס שדה חי ופעל כל חייו בשדה הספרות, בה עצמה הוא ראה דת. פעילות דתית

השוואה בין המבוא למקאמות של אלחרירי למבוא ל"תחכמוני" לאלחריזי

השוואה בין המבוא לשירת המקאמות של אלחרירי למבוא של אלחריזי לספרו "תחכמוני"

להשוואה זו כמה פרקים:1) על ג' משוררים2) על ספרו של אלחריזי 3) המבוא של אלחרירי לספרו4) המבוא ל"תחכמוני"

מטרת מאמר זה היא השוואה בין המבוא של אלחרירי לספר המקאמות שלו לבין המבוא של אלחריזי לספרו "תחכמוני".

נקדים מלים אחדות על המשוררים.

שאול טשרניחובסקי

שֵׁשׁ שׁוּרוֹת: הַמְּאַסְּפוֹת הַכְּפוּפוֹת
 
כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה אֶת הַזּוֹרֵעַ בְּלֶכְתּוֹ, וְאֶת מְאַסְּפוֹת-הַפְּרִי כְּפוּפוֹת.
וְאֶת הַצּוֹמֵחַ וְהַנִּקְצָר. וְהַנּוֹבֵט וַאֲשֶׁר נוֹבֵל.
אָז תָּבִין, בֵּן אָדָם, כִּי עָלֶיךָ לָמוּת קָרוֹב אֶל הָאֲדָמָה.
בָּאֲשֶׁר הִיא אִשָּׁה. וְנֶעֶטְרָה פְּרָחִים. וְנַחַל-מַיִם בֵּין שָׁדֶיהָ.
וּבָאֲשֶׁר הַרְחֵק מִמֶּנָּה אֵין אֵיפֹה לָמוּת.
וְהַרְחֵק מִמֶּנָּה אֵין לְאָן לָמוּת.

משטרת מחוז תלאביב: "הותר לפרסום כי ביום חמישי האחרון עצרו בלשי היחידה המרכזית שלמשטרת מחוז תל אביב קטין שטרם מלאו לו 18 שנה. על פי החשד הגיע החשודלביתה של עורכת הדין בשעות הערב, התדפק על דלת ביתה ומשפתחה - דרש ממנהבאיומי סכין את כספה. משסירבה לו - דקר אותה ונמלט מהמקום. במהלך מנוסתוהשליך את הכפפות והסכין בפח אשפה בקרבת מקום".

דבר אירע בתחום הבלוגים הספרותיים בישראל העורך והמשורר והמסאי הוותיק גיורא לשם פתח לאחרונה בלוג בשם "עת לעט". הוא נואש מכל העיתונים והחליט שהעתיד של הכתיבה על ענייני ספרות נמצא בבלוגים והנה הוא כאן וזהו אירוע מיוחד שכן גיורא לשם אינו עוד "יוצר".