אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תקופת המקרא


שאול המלך - רמברנדט

שאול המלך: מסע חיפוש האתונות

בפרק ט בספר שמואל א אנו מתוודעים אל שאול בן קיש, האיש שנבחר למלא את תפקיד המלך הראשון לישראל. פרשנים רבים עמדו על כך שאין הפרק פותח במלך המיועד עצמו, שאול, כי אם באביו ועובדה זו משמעותית ביותר. הפסוק הראשון בפרק מוקדש לקיש, אביו של שאול, להשתייכותו השבטית ולייחוסו המשפחתי: שאול מופיע רק בפסוק השני, כמו לציין כבר מההתחלה שעל המלך להיות כפוף לסמכות קודמת, זו המייצגת את אלוהים. בפסוק הראשון מופיע קיש, אביו של שאול, כסמכות זו ולאחר פגישתו של שאול עם שמואל הנביא, יופיע זה האחרון כתופס מקומו של קיש, כאביו הרוחני של שאול.

חומות יריחו נופלים - גוסטב דורה

תקוות חוט השני

למילה תקווה, מלבד פירושה המקובל עלינו כיום, יש משמעות נוספת במקרא, קודמת – קו, חוט, חבל. תקווה היא הקו שחצה את ים התוהו, פתחו וחלקו לשני חצאים.קו, צו, תו. בצו הבורא שורטט קו ישר, חוצה, בלב התהום, קו שכמוהו כתו, כאות. תנין התוהו הקדמוני, המגלם את הים שבתוכו שכן, פולח לשני חצאים, לפי אותו קו. ממחצית גופו העליון נוצרו השמים וממחצית גופו התחתון נוצרה הארץ. קו החיתוך שקרע את מותניו של הפתן נקרא רקיע. כל הקרבת איל, שה או גדי נועדה לשחזר את בריאת העולם ולהדק את הזדהות המקריבים עם האל הבורא וערכיו.

עמודי המקדש - ציר העולם אקסיס מונדי

עמודי המקדש - ציר העולם אקסיס מונדי

משמעותם הסמלית של עמודי המקדש במעמקי ים התוהו, בטבורו, בתוכו, בקרביו, בין מעלה ומטה, נקדח פתח, נפערה מערה, נחצבה באר, פרץ מעיין. ממקור נסתר זה, אבן השתייה, הגיח עמוד מים והיתמר למעלה כדי לברוא את השמים. מאותו תשתית מקודשת - ציר העולם, ובאותו רגע עצים - נקודת האפס של הבריאה, צנח מטה עמוד מים תאום וברא את הארץ. על עמוד כפול זה, בעל שני חלקים, המחבר באמצעו בין שמים לארץ עומד העולם. סילון המים הקדמוני נקרש, התייצב והתחזק, במאמר האל, ואף הוכפל ושוכפל.

סרח בת אשר – בכתב ובעל פה - ציור מודליאני

סרח בת אשר – בכתב ובעל פה חלק א

שרח מופיעה במסורת הכתובה במגרת המקרא והמדרשים. לאחר הפסקה של כמה מאות שנים בהן היא כאילו שוקעת בתהום הנשייה, שרח צצה שוב וזוכה למעמד של אישה צדיקה בקרב יהודי פרס ולמקום קדוש על שמה. המחקר שנגע בעובדה מפליאה זו פסק שהיא חידתית ללא פיתרון. מגמתי בין השאר לנסות ולהבהיר תופעה זו. התמוה בהופעתה של שרח בתנ"ך גירה את היצר הפרשני וגרם להיוצרותו של חומר במקורות הבתר-מקראיים העוסק בשרח.

תגלת פלאסר

טורען/ תורען: הכפר הערבי היה בעבר כפר יהודי

הכפר הערבי טורען נמצא בבקעת טורען בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מצומת גולני. בקעת טורען משתרעת מדרום להר טורען, שגובהו 548 מ' מעל הים. הכפר מנה 12,406 נפש ב- 2011, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. רוב הנוצרים הם יוונים- קתולים ומיעוטם יוונים- אורתודוכסים. צפונית- מערבית לכפר יש מעיין. מי המעיין יוצאים מניקבה בסלע. בכפר יש 2 כנסיות ושני מסגדים. פירוש השם בארמית הוא: טור – הר ו עאן – צאן. בעבר היה שם כפר יהודי בשם זה והערבים שמרו על השם העברי.

יודפת

יודפת הייתה יישוב יהודי – סמל לגבורה במרד הגדול

יודפת נמצאת בגליל התחתון, צפונית לבקעת נטופה, על רכס יטבת. יודפת כיום היא מושב הנמצא בשלבי מעבר למבנה של יישוב קהילתי. היא הוקמה ב- 1958 ע"י גרעין "יובלים", שהיה מורכב מילידי הארץ ועולים מארה"ב, קנדה ואנגליה. הם שאפו להגשים את חזונו של ד"ר יוסף שכטר, שדגל בהקמת קהילה המשלבת יהדות עם תוכנית להתפתחות רוחנית אישית. באתר בו שוכנת כיום יודפת הייתה עיר מקראית בשם יטבת. עפ"י המשנה הייתה יוטבת עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בתל בחרבת ג'פאת, היא יוטבה, נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית ומראשית התקופה הישראלית

בית צידה

בית צידה – יישוב יהודי בעבר מצפון-מזרח לכנרת

בית צידה נמצאת מצפון – מזרח לכנרת, בקרבת שפך הירדן לכנרת. כיום היא חלק מפארק הירדן. בית צידה היה כפר יהודי בתקופה ההלניסטית והרומית. בית צידה אינה נמצאת כיום ממש על חוף הכנרת. מחקרים הוכיחו שבעבר הייתה הכנרת גדולה משהיא כיום, אבל כתוצאה מעידות אדמה בשבר הסורי- אפריקני, נשטפו כמויות גדולות של עפר לכנרת ויצרו בקעה וכך התרחקה ציידה מהחוף. יש עדויות שלפני כ- 2000 שנה עדיין היו לגונות בין הכפר לחוף הכנרת, שיבשו במשך הזמן.

הנצפים ביותר