אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תולדות ארץ ישראל


רעב בארץ ישראל - 24 לספטמבר 1914

עיתון הצפירה - 24 לספטמבר 1914

כחודשיים חלפו מיום פרוץ מלחמת העולם הראשונה. יהודי העולם מצאו עצמם משני עברי המתרס במלחמה הנוראה שהחלה, ובמקרים רבים, היו בין קרבנותיה.

בחזית המזרחית היו יהודים רבים מן הצד הרוסי של החזית, ויהודים רבים לא פחות בחלקי פולין שבשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית, ובעלת בריתה, קיסרות גרמניה.

בתקופה המדוברת, התקדמו הגרמנים אל השטח הרוסי לאחר התבוסה הקשה שהנחילו לרוסים בקרב טננברג.

ארץ ישראל היתה בשלב זה עדיין רחוקה מאזורי הקרבות, אולם במאמר שלפנינו נפרשת לראשונה לפני הקורא העברי בוארשה שתחת השלטון הרוסי - בעיית הרעב בארץ ישראל.

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

עיונים בכתבי הציונות / מאמר שמיני. כאשר קוראים ביומן הנעורים של הרצל וגם ביומניו המאוחרים יותר, אפשר בהחלט להבחין באדם אשר מחפש משמעות לחייו, אדם המצוי בחיפוש אחר זהותו, הנאבק למצוא לו מקום של כבוד בעולם, למצוא הכרה כסופר (אשר שאף להיות) וגם כאדם. ביטוי לכך ניתן לנו למצוא בתקופות שונות בחייו, מנעוריו ועד בגרותו. ככל שחולף הזמן ומתרחקים ממאורע כלשהו או מתקופת חייה של אישיות כלשהי, כך מצטברים להם עיוותים היסטוריים אודות אותו מאירוע או אותה אישיות. לא כל אחד מודע לכך, ולא כל אחד רוצה לגלות את האמת מאחורי העיוות או המיתוס שנוצר, אם מעצלות מחשבתית ואם כי נוח הדבר. כך גם לגבי הרצל נוצר עיוות היסטורי.

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

המסורת היהודית הדגישה את הגורם הדתי כגורם למרידות הגדולות שהביאו לחיסול הישות הלאומית והרוב היהודי בא"י. מבלי להפחית בחשיבות הגורם הדתי בשלוש המרידות: מרד המכבים, המרד הגדול ומרד בר- כוכבא, יש לקחת בחשבון גורם לא פחות חשוב: הגורם הסוציו- כלכלי. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי ניהלו מדיניות של קולוניזציה רבת היקף ששינתה את פני המזרח התיכון, ואת א"י כחלק מהאזור. מתיישבים הלניסטים מעודפי האוכלוסין של יוון ומוקדון הציפו את המזרח התיכון. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי הקימו עבורם ערי פוליס – כ- 300 מספרן - אליהם צרפו את הטריטוריה סביב הפוליס.

אחד העם - אשר גינזברג

אחד העם: עיונים בכתביו - לא זה הדרך

כשמתבוננים בתמונתו של אשר גינצברג (או "אחד העם" על פי שמו הספרותי) רואים בבירור דמות אינטלקטואלית, איש רוח אשר החכמה נגלית על פניו. ואמנם כזה הוא היה. עם זאת, אשר גינצברג היה אדם לא ברור. מצד אחד, כ"אחד העם", היה מהוגי הדעות הציוניים המקורים ביותר, ויש שיאמרו המקורי ביותר שבהם. הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, לא הייתה לו תורה ציונית ברורה. אולם למעשה, רוב ההוגים הציוניים היו כאלה, נטולי שיטה רציפה. רבים ראו בו כהוגה עברי פורץ דרך אשר הצליח לשלב בין המסורת היהודית לבין הלאומיות היהודית יחד עם השפעות פילוסופיות אירופאיות.

שיחין הייתה עיר יהודית גדולה בימי הבית השני

האתר של שיחין נמצא בקצה המערבי של בקעת בית נטופה בגליל התחתון. מהסקרים התברר ששיחין השתרעה בתקופת השיא שלה על פני 3 גבעות הגבעה הצפונית נמצאת מצפון לקבר יהודה הנשיא הנמצא בפארק הלאומי של ציפורי. הגבעה המרכזית נמצאת מדרום – מערב לגבעה הצפונית והגבעה הדרומית נמצאת מדרום לגבעה המרכזית. הסקר הראשון של שיחין העתיקה נערך ב- 1988 ע"י משלחת מאוניברסיטת פלורידה שחפרה בציפורי.

פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

השוואת המדיניות המנהלית בפרובינקיה יודיאה לפרובינקיות אחרות

ההיסטוריונים ג'ק פסטור ומרטין גודמן התייחסו למדיניות הרומית בעקבות המרד הגדול. פסטור בדעה שרומי נקטה במדיניות יותר נוקשה כלפי פרובינקיה יודיאה בהשוואה לפרובינקיות אחרות. לדעתו, היא נקטה באלימות יוצאת דופן כלפי היהודים בפרובינקיה לאחר דיכוי המרד הגדול. גודמן מנה את הסיבות ליחס האכזרי במיוחד כלפי היהודים:
הצורך של השושלת הפלביאנית לבסס את מעמדה, כשושלת שמוצאה ממעמד נמוך – לצורך העלאת הפרסטיז'ה של השושלת.

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

הנוצרים החיים בישראל רואים עצמם כערבים מבחינה אתנית ונוצרים מבחינה דתית. שפת האם שלהם ערבית וכן תרבותם. אבל, האם הם באמת ערבים במוצאם האתני? הנוצרים במצרים הם קופטים, צאצאי המצרים הקדמונים. הם אינם ערבים, אם כי שפתם ותרבותם ערבית. הנוצרים בעיראק, רובם חוסלו או ברחו. הם נקראו אשורים והיו צאצאי האוכלוסייה המקומית בעת הכיבוש הערבי. המרונים- הנוצרים בלבנון הם סורים- ארמים, לדעת שאדי חלול- רישא, מרוני- נוצרי מהכפר גוש חלב. יש צורך במחקר מקיף בנושא מוצאם של הנוצרים בישראל, אך מהמידע המועט הקיים מצטיירת התמונה הבאה:

 יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

"אם לא ימצאו בנו חלוצים ואבדנו..." עיונים בכתבי יוסף חיים ברנר (1880 – 1921). לעומת הוגי הציונות של דור החלוצים שעיינו בכתביהם במאמרים הקודמים בסדרה, יוסף חיים ברנר יוצא דופן. ברנר, בניגוד לגורדון, כצנלסון וטבנקין, לא היה רק פובליציסט והוגה ציוני אלא היה גם סופר. תחת עטו נכתבו סיפורים רבים אשר רובם מתאפיינים בריאליזם מוחלט והצגה כנה של המציאות הלא פשוטה, והלא סימפטית לעיתים, של חיי היהודים בארץ ישראל ובגולה ללא ייפוי וללא עידונים.

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי וחזרה להיות יישוב יהודי. הקיבוץ סאסא שוכן בגליל העליון בקרבת צומת חירם. הקיבוץ שייך לתנועת השומר הצעיר. מקור השם סאסא: השם מוזכר במשנה ופירושו מלען, כלומר שערה משערות ראש השיבולת. בתחומי הקיבוץ נמצא אתר שנערכו בו חפירות בין השנים 1975- 1980, בנובמבר 2003 ובפברואר 2012 . בחפירות התברר שהאתר היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה, לאורך כל התקופות, כולל תקופת הברזל, התקופה הפרסית, וההלניסיטית , התקופה הרומית, התקופה הביזאנטית, התקופה הערבית- מוסלמית, הממלוכית והעותמ'אנית.

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שלושה כדים ומנורת שמן מחרס שנמצאו לאחרונה בבור באדמה לא רחוק מהכותל המערבי שופכים אור נוסף על הרעב והמצוקה שהיו נחלתם של תושבי ירושלים לפני כ-2,000 שנה במהלך המצור הרומאי על העיר. החפצים השתייכו ככל הנראה ליהודים שתרו אחר מקלט בתוך ערוץ מים תת קרקעי. על פי ארכיאולוגים מרשות העתיקות, נצורים יהודים ירדו מידי פעם לבור לאכול בהיחבא מזון שהוטמן בכדים כשהם מסתתרים מהמורדים היהודים שחיפשו להחרים את מזונם ומהחיילים הרומאים לאחר מכן. זאת הפעם הראשונה שניתן לבסס קשר ישיר בין שרידים ארכיאולוגים לרעב ששרר בירושלים בתקופת המצור במרד הגדול.

אבו גוש: קריית יערים העתיקה - היסטוריה של דו- קיום

אבו גוש: קריית יערים העתיקה - היסטוריה של דו- קיום

לתושבי אבו גוש, קריית יערים העתיקה, יש היסטוריה של דו- קיום עם היהודים בישראל. אבו גוש שוכנת בהרי יהודה מערבית למבשרת ציון, על כביש מספר 1 המוביל לירושלים. באבו גוש חיים 6,270 תושבים עפ"י נתוני 2011 . תושביה הם בחלקם מוסלמים ובחלקם נוצרים. לאחרונה גרים בה גם יהודים. מעשה הוונדליזם שנעשה לאחרונה באבו גוש הוא שערורייתי עפ"י קנה מידה כלל אנושי ועוד יותר בשל העובדה שתושבי אבו גוש היו מאז ומעולם ידידיהם של היהודים.

החברה החרדית במדינת ישראל

החברה החרדית במדינת ישראל

במדינת ישראל קיימות זו בצד זו שלשה סוגי חברות מבחינת הסיווג הדתי: החילונית, הדתית-לאומית, והחרדית. בין שלושת הציבורים קיים הרבה אנטגוניזם, הנובע בחלקו הגדול מחוסר ההכרה של ציבור אחד את השני. ניתן לומר שהציבור החרדי הוא בחינת תעלומה לחלק גדול מהציבור החילוני, וזאת מהסיבה שהציבור החרדי, למרות שהוא חשוף כיום הרבה יותר מבעבר, הוא עדיין ציבור די מסוגר, שחי לו במערכת כללים משלו, בריתמוס משלו, ובתרבות שונה לחלוטין מהתרבות הקיימת בציבור החילוני.

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

המהות האידיאולוגית של אנשי העלייה השנייה הייתה, בין היתר, כבוד לפועל העברי ולאדם הפשוט העובד ומוציא את לחמו מאדמת ארצו, וכזה היה אהרון דוד גורדון. בין חלוצי העלייה השנייה קשה שלא להבחין באדם כמותו, כיוון שעלייה זו התאפיינה בצעירותה, בעולים צעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם, בני נוער, צעירים וצעירות שעזבו את בית הוריהם בגולה והחליטו לשנות את אורח חייהם האישי ובתוך כך את חיי עם ישראל בדורם. ועל כן, קשה שלא להבחין בגורדון בין כל צעירי העלייה השנייה שהרי גורדון עצמו לא היה צעיר, וזאת רק במובן הפיזי.

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

בציונות יש מספר דברים, אמנם לא רבים, שנחשבים בעיני כל חברי המחנה כקונצנזוס. הרצל למשל הוא דוגמא יפה לימינו. בעבר גם הרצל היה מקור למחלוקת בקרב המחנה הציוני, אמנם לאחר זמן מה, וכמובן בימינו, הרצל הוא הקונצנזוס בקרב כל המחנה הציוני, יהא זה ימין ציוני או שמאל ציוני, כולם כאחד סובבים סביב דמות זאת. כהרצל, כך היא דמותו של יוסף טרומפלדור. דמות זו מהווה קונצנזוס ציוני מובהק. במשך שנים, בייחוד מהרגע שנפל בקרב על תל חי, נחשבה דמותו לדמות מופת המסמלת את הנכונות להקרבה אישית למען הכלל ולמען טובתו של העם היהודי על חשבון תועלתו האישית

הכפר הפלסטיני יטא היה בעבר הכפר היהודי יוטה

הכפר הפלסטיני יטא היה בעבר הכפר היהודי יוטה

האם תושבי הכפר יטא הפלסטינים הם יהודים? הכפר הפלסטיני יטא שוכן בדרום הר חברון, 9 ק"מ דרומית לחברון. מספר תושביו מגיע לכ-45,000 . האתר של יטא / יוטה היה מיושב מהתקופה הכלכוליתית. רק 2 חמולות מתוך 6 נימנות על שבט המחאמרה. כבר 2 בניו של היהודי מחימר היו בנים לאם לא יהודיה. צאצאי שבט המחאמרה לא שמרו על יהדותם ובשלב מסויים התאסלמו, מרצון או מאונס. לא ידוע מתי בדיוק ארעה ההתאסלמות, אבל ברור שהיא ארעה בתקופה העות'מאנית. סביר להניח, שכשם שהם לא שמרו על יהדותם, הם גם לא נמנעו מנישואים עם תושבי המקום.

ברל כצנלסון 1934

ברל כצנלסון: ההגשמה הציונית בכתביו - עיונים

אחד מהמנהיגים וההוגים הבולטים של תנועת העבודה הארץ ישראלית, ובכלל של היישוב הציוני בארץ אשר הטיב לבטא את דרך הגשמתה של הציונות בימי דורו, בייחוד בימים שלאחר משבר אוגנדה, בהם היה נדמה כי הציונות עמדה מלכת, הוא ברל כצנלסון. כצנלסון אומנם לרוב כתב מאמרים וחיבורים פובליציסטים שעסקו בבעיות השעה בציונות וביישוב, אולם התייחסותו לכל נושא של שעה הייתה כה הגותית ויסודית עד כי לדבריו יש תוקף גם לימינו שלנו, וזאת כיוון שהם נוגעים ביסוד העמוק ביותר של הרעיון הציוני וההוויה הארצישראלית.

דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס /  ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס / ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

דוד וממלכתו המאוחדת נמצאים בלב מאבק מחקרי עז. בהפשטה מירבית, החוקרים התפצלו לשתי קבוצות-על, מינימליסטים ומקסימליסטים. המינימליסטים טענו, שאין לראות בסיפור המקראי סיפור היסטורי, ולדידם דוד - כישות הסטורית - מעולם לא התקיים. מולם ניצבו המקסימליסטים שביקשו לקבל את התנ"ך כתיאור היסטורי-גיאוגרפי מדוייק של תולדות ארץ ישראל בראשית תקופת הברזל. פינקלשטיין אינו מקבל את הנרטיב המקראי בדבר הממלכה המאוחדת ובספרו "דוד ושלמה" הוא מציג טיעון מרתק בדבר אופן התהוות הסיפור המורכב אודות המלכים דוד ושלמה

אישה בדואית

בדואים – עבר, הווה ועתיד חלק ב

ההתיישבות הספונטנית ו'הכפרים הבלתי מוכרים' - 'מקבצי התיישבות' - הפזורה.עם ריכוז האוכלוסיה הבדווית בשטח הסייג המשיך התהליך ההדרגתי של מעבר מנוודות לנוודות למחצה במקביל לצמצום שטח רעיית הצאן על חשבון שטחי מרעה. אחת הסיבות היא היתרון היחסי של מעבדי קרקע על פני נוודים.[1] למרות זאת, לא כל שטחי המרעה מתאימים לחקלאות ולכן הצפי הוא שבצל המעבר למגורי קבע, לפחות בשלב הראשוני, יהיו מעטים שימשיכו לעסוק ברעית צאן בכדי לנצל את הקרקע שלא ניתנת לניצול אחר.

אמהות בדואיות עם ילדיהן על הכתפיים. תמונת צבע מסוף המאה ה-19 של הצלם הצרפתי, בונפי

הבדווים – עבר, הווה ועתיד חלק א

נושא הבדווים הינו נושא רחב המכיל סוגיות רחבות ומורכבות. במסגרת המאמר ניסיתי להרחיב את היריעה כמידת האפשר במקביל לשמירה על טקסט קריא ונהיר. לצורך זה בחרתי לציין רבות מההבהרות והתוספות במסגרת הערות השוליים. כך יכול הקורא לבחור אם הוא מעוניין להיכנס בעובי הקורה, או לא.. נושא הבדווים עולה ויורד מכותרות העיתונים בשנים האחרונות בהקשר ל'כפרים הבלתי מוכרים' ולניסיון הממשלתי להגיע להסדר בנוגע לתביעת הבעלות על הקרקעות בצפון הנגב ולמעבר לישובי קבע. לעניות דעתי מדובר בבעיה בקנה מידה לאומי, שגורמת סבל רב לציבור הבדווי, ובמקביל מהווה סיכון ממשי על המשך קיומה של מדינת ישראל. חלק א.

תגלת פלאסר

טורען/ תורען: הכפר הערבי היה בעבר כפר יהודי

הכפר הערבי טורען נמצא בבקעת טורען בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מצומת גולני. בקעת טורען משתרעת מדרום להר טורען, שגובהו 548 מ' מעל הים. הכפר מנה 12,406 נפש ב- 2011, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. רוב הנוצרים הם יוונים- קתולים ומיעוטם יוונים- אורתודוכסים. צפונית- מערבית לכפר יש מעיין. מי המעיין יוצאים מניקבה בסלע. בכפר יש 2 כנסיות ושני מסגדים. פירוש השם בארמית הוא: טור – הר ו עאן – צאן. בעבר היה שם כפר יהודי בשם זה והערבים שמרו על השם העברי.

ישראל ימי הביניים - שפרד

ארץ ישראל: הרכב אתני-דתי במאה ה- 16

ההרכב האתני- דתי של אוכלוסיית הארץ בראשית המאה ה- 16. בתקופה הממלוכית היתה תמורה בולטת ביחס המספרי שבין האוכלוסיה הנוצרית והאוכלוסיה המוסלמית. "הנוצרים הלאטינים גורשו ממנה". הרוב הנוצרי- מזרחי חוסל והארץ הפכה לארץ מוסלמית, עם מיעוט נוצרי קטן. החוקרים מסכימים שבעת הכיבוש הממלוכי היו הנוצרים המזרחיים, עדיין, רוב. המוסלמים היו הקבוצה השנייה בגודלה. היהודים מנו בתחילה לא יותר מכמה אלפים, אם כי הייתה עלייה לארץ שהגדילה את מספר היהודים . גם השומרונים היו מיעוט קטן.

יודפת

יודפת הייתה יישוב יהודי – סמל לגבורה במרד הגדול

יודפת נמצאת בגליל התחתון, צפונית לבקעת נטופה, על רכס יטבת. יודפת כיום היא מושב הנמצא בשלבי מעבר למבנה של יישוב קהילתי. היא הוקמה ב- 1958 ע"י גרעין "יובלים", שהיה מורכב מילידי הארץ ועולים מארה"ב, קנדה ואנגליה. הם שאפו להגשים את חזונו של ד"ר יוסף שכטר, שדגל בהקמת קהילה המשלבת יהדות עם תוכנית להתפתחות רוחנית אישית. באתר בו שוכנת כיום יודפת הייתה עיר מקראית בשם יטבת. עפ"י המשנה הייתה יוטבת עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בתל בחרבת ג'פאת, היא יוטבה, נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית ומראשית התקופה הישראלית

פסיפס בית הכנסת ביפיע, המאה הרביעית לספירה

יפיע הייתה עיר יהודית כ- 2000 שנה

יאפא, היא יפיע היהודית, היא כפר ערבי בגליל התחתון, דרומית- מערבית לנצרת, שמספר תושביו כ- 16,600 . הכפר הוא כיום חלק מהתחום המוניציפלי של נצרת. 2/3 מתושביו הם מוסלמים ויתרם נוצרים. פירוש השם העברי יפיע הוא מקום הבולט בהדרו, אבל זה היה גם שמו של מלך לכיש בימי יהושע. חפירות בתל הקדום של יפיע, הנמצא באזור הכנסיות של הכפר יאפא הערבי, הוכיחו שהמקום היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ואילך.

יהודה המכבי גוסטב דורה

מרד החשמונאים כמרד חברתי של המעמד הנמוך

בניגוד למסורת המקובלת לגבי מרד החשמונאים, גזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית היו תגובה למה שקדם למרד החשמונאי. למרד החשמונאים שהחל ב- 167 לפנה"ס, בתגובה לגזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית, קדמה מלחמת מעמדות בין עשירי ירושלים המתייונים לבין פשוטי העם, הפלביים, שלא נימנו על המתיוונים ואיכרים מיהודה. השלטון הסילווקי תמך בעילית המתיוונת נגד פשוטי העם, וכך הפכה מלחמת המעמדות למרד נגד השלטון הסילווקי.

הורדוס כובש את ירושלים

הפקעת אדמות מיהודים תחת הכיבוש הרומי

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

הגליל

היהודים בגליל עד העלייה לארץ במאה ה- 19 חלק א

בגליל שרדה אוכלוסייה יהודית עד התחדשות העלייה לארץ בשלהי המאה ה- 19: חלק א'. הגליל הפך לישראלי בעקבות כיבוש הארץ ע"י השבטים הישראליים שברחו ממצרים במאה ה- 13 לפנה"ס בנצלם את האנרכיה ששררה במצרים בעקבות הכישלון המצרי בקרב על נהר האורונטס נגד ממלכת החיתים. הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה- 10 לפנה"ס. ממלכת ישראל התפלגה בימי המלך רחבעם, נכדו של דוד המלך בשלהי המאה ה- 10 לפנה"ס והפכה לחלק ממלכת ישראל הצפונית שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט.

בית צידה

בית צידה – יישוב יהודי בעבר מצפון-מזרח לכנרת

בית צידה נמצאת מצפון – מזרח לכנרת, בקרבת שפך הירדן לכנרת. כיום היא חלק מפארק הירדן. בית צידה היה כפר יהודי בתקופה ההלניסטית והרומית. בית צידה אינה נמצאת כיום ממש על חוף הכנרת. מחקרים הוכיחו שבעבר הייתה הכנרת גדולה משהיא כיום, אבל כתוצאה מעידות אדמה בשבר הסורי- אפריקני, נשטפו כמויות גדולות של עפר לכנרת ויצרו בקעה וכך התרחקה ציידה מהחוף. יש עדויות שלפני כ- 2000 שנה עדיין היו לגונות בין הכפר לחוף הכנרת, שיבשו במשך הזמן.

מגדל הייתה עיר יהודית

מגדל הייתה עיר יהודית

מגדל נוסדה בתקופה ההלניסטית .שמה הקדום של מגדל היה מגדלא, אם כי כינוייה היה מגדל נוניה (מגדל הדייגים ) וביוונית טריכיי, שפירושו מקום עם המלחת דגים. מספר תושבי העיר היה כ- 40,000 . לעיר היה נמל בו עגנו 200 ספינות דיג והתושבים התפרנסו מדיג והמלחת דגים.

סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה- 7 לספירה

סכנין היא כיום עיר ערבית והיא שוכנת כ- 6 ק"מ דרומית לכרמיאל. מספר תושביה כיום, כ- 25,000 והיא נחשבת "למעצמת כדורגל" בזכות הנבחרת שלה. אזור הגליל התחתון מאוכלס בשורת כפרים ערביים כמו דיר חנא, עראבה, שעב ומספר ריכוזי בדווים. היהודים באזור מתגוררים בעיר כרמיאל ובחבל שגב. בסכנין יש כנסייה עתיקה ומסגד אל-עומרי. שמה העברי של סכנין היה סכני.

הנצפים ביותר