אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האביב הערבי


אשליית הלווין

אשליית הלווין

בשלהי המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת החלו ממשלות ערב להתמודד עם הופעתן של רשתות טלוויזיה בלוויין. ההנחה הייתה שרשתות אלה הם כוח החותר תחת יסודותיהם של המשטרים הערביים הלא נבחרים ומהוות כלי בשרותה של החירות במזרח התיכון. אך השמחה הייתה מוקדמת מדי וממשלות ערב היטיבו להתמודד איתן בהצלחה. לפי אוריה שביט בספרו שחר של יום חדש: המהפכה המדומה במזרח התיכון, בחרו הממשלות הערביות בדרך של פשרה על מנת להתמודד באתגר שהציבה בפניהם טכנולוגיית הלוויין.

עלי סאלים: על הערבים והמוסלמים לנקות את הלכלוך בעצמם

העיתונאי עלי סאלים סבור שעל הערבים והמוסלמים לנקות את הלכלוך בעצמם. עלי סבור שלא האמריקנים אלא הערבים והמוסלמים חייבים לקחת את גורלם בידם. עלי משיב לאלה השואלים מדוע המערב- האיחוד האירופי וארה"ב – אינם מתערבים על מנת לשים קץ לפשעי המלחמה נגד האנושות המתבצעים נגד ערבים ומוסלמים. הכאוס הנוכחי כולל טבח בסוריה, התקפות בלתי פוסקות בעיראק, טרור נגד אפגניסטן, התנגשויות דמים בלוב, אלג'יר, תוניס, מצרים, תימן, וסודאן – בכל מקום שחיים מוסלמים.

הקצנה והסלמה במצרים

המשבר במצרים הולך ומעמיק, וצדדי הסכסוך מתחפרים בעמדותיהם יותר ויותר. האבדות בנפש בקרב תומכי מורסי ובקרב אנשי הצבא גורמות לשני הצדדים לחשוב מהלב ומהרגש, לא מהראש ומההיגיון. שני הצדדים חושבים במושגים של "אנחנו עוד נראה להם" ו"נשבור אותם", הזירה הציבורית המצרית מתרסקת, נציגי חברות זרות עוזבים בהמוניהם, וכולם מאשימים את כולם במצב העגום.

הכול קונספירציה

הכל קונספירציה

האדם רואה תופעות, אך טבעו כופה עליו לחפש הסבר, חוט מקשר, מישהו או משהו המתכנן את התופעות וקובע את אופיין וצורתן על פי התכנית שלו. כאשר הצרות תוכפות על האדם ושום דבר לא מסתדר לו בחיים, הצורך שלו למצוא את האחראי לכישלונותיו גדל: הוא הולך למגיד עתידות, קורא בקלפים או פותח בקפה, והוא עצמו קורא בהקפדה יתרה את ההורוסקופ שלו, והכול כדי למצוא גורם חיצוני המקלקל לו את החיים. תחושה זו נקראת "תאוריית הקונספירציה" או "תחושת קרבן המזימה".

אוצר המילים של אסון לאומי

כאשר מקשיבים בימים אלו לדוברים המצרים המופיעים בתקשורת – אלו התומכים במורסי ואלו הדורשים את הסתלקותו – מגלים שאוצר מילים וביטויים חדש ולא טוב הולך ומשתלט על השיח הציבורי. הדבר החל בשם התנועה המתנגדת למורסי, ששמה "תמרוד" – "מרד". זו כבר לא מחאה או הפגנה, זהו מרד. המורדים הניפו שלטים הנושאים את הסיסמה "אירחל" – "הסתלק" – זהה לזו שהונפה בידי המפגינים בכיכר אלתחריר ("השחרור", מהבריטים) לפני שנתיים וחצי, כאשר הכוונה הייתה אז למובארק.

פנחס ענברי על התהפוכות בעולם הערבי

פנחס ענברי מנסה לנתח מהו האינטרס הישראלי לאור התהפוכות בעולם הערבי. ענברי צופה לישראל השתלבות במזרח תיכון חדש, אם המיעוטים במזרח התיכון יחליטו להתקרב לישראל. הטעות של האחים המוסלמים, לדעת ענברי, היא שלא הבינו שמעבר לתנאים המיוחדים של כל מדינה ערבית יש מכנה משותף והוא: הכלכלה. מכאן, מסיק ענברי, ש"התרופה למחלה נעוצה בכלכלה, ועד שלא ימצא מענה כלכלי המזרח התיכון ימשיך לקרוס לחור שחור". ענברי מדגיש שלא רק האחים המוסלמים הם אנטי- ישראלים. גם הכוחות הפוליטיים שהדיחו את מורסי הם אנטי- ישראליים.

מערב - קטעים מהספרות, מהשירה ומהאביב הערבי / אור-אל ביילינסון

מערב - קטעים מהספרות, מהשירה ומהאביב הערבי / אור-אל ביילינסון

נער ישראלי בן שש עשרה פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית. אור-אל ביילנסון, מתנהג כמו פרופ' באקדמיה, כשמשוחחים אתו באינטרנט אי אפשר להאמין שזהו נער שלומד בתיכון מהרצליה. את רוב שעות הפנאי הוא מבלה מול האינטרנט ועוסק בתרגום יצירות מן השפה הערבית. הכרתי את אור-אל דרך ד"ר שונית שחל-פורת, חוקרת תרבות יפן. היא פנתה אליי באחד הימים דרך הפייסבוק וביקשה שאשוחח עם הנער המחונן מהרצליה, שעוסק בחקירת ובגילוי אוצרותיה של השפה הערבית

העלבת מוחמד

בימים האחרונים העולם נשטף בגל של מחאות מוסלמיות אלימות, הכוללות הפרות סדר, שריפת דגלים (ארה"ב, ישראל וגרמניה), פריצה לשגריריות ורצח שגרירים! התירוץ הרשמי לפרוץ המהומות הוא סרט המציג את נביא האסלאם – מוחמד – באור מגוחך. התבוננות קצרה בסרט מגלה סרט ילדותי, חסר כח משיכה ודל תקציב. קשה להאמין שבגין סרט כזה תפרוץ 'מהומת אלוהים' לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אם ננסה לחשוב כיצד היה נוהג העולם הנוצרי או היהודי אל מול סרט פוגעני ולא ראוי שכזה, לא נצטרך להרחיק לכת יתר על המידה.

תוניסיה - תחילת האביב הערבי

האביב הערבי: רוחות של תקווה?

נראה, שבתקופה האחרונה אירוע רודף אירוע, ושההיסטוריה דילגה אל מחוץ לספרי דברי הימים, וכעת היא מעדיפה להציג את עצמה ברוב הדר בכותרות העיתונים. ניתן להבדיל בין מאורעות היסטוריים שהם תוצאה של תהליך ארוך והדרגתי, גם אם סמוי מהעין (כדוגמת קריסת האימפריה הרומית), לבין מהפיכות היסטוריות שבהן התהליך הינו חד ומהיר, כסכין החותך בחמאה, וקשה לקשר בין המאורע עצמו לבין ההתרחשויות שקדמו לו. אך גם במקרים כאלו יש להתייחס לתנאי הרקע שאפשרו את התרחשות התהליך.

הנצפים ביותר