ארץ ישראל

להבנת הצפוי יש לעמוד על התרבות הפוליטית של ישראל, מאפייני המשטר, התנהלות הסכסוך עם הפלסטינים, כמו גם האיומים החיצונים. זו משוואה עם לא מעט משתנים, שחלקם אף אינם ברורים כיום, אבל למרות זאת אני סבור שהעתיד כלל אינו ורוד, ולפחות יהיה אפור.

שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי שיצאה בט"ז באדר תש"ח מנהרייה לקיבוץ יחיעם. השיירה נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לקיבוץ כבְּרי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 לוחמים.

התהליכים שאנו עדים להם בשנים האחרונות מעידים על חומרת המציאות הפוליטית בישראל. במאמר זה אתייחס אך ורק לתרבות הפוליטית ולדמוקרטיה.

הקמת רשות ממלכתית רב תחומית, עם סמכויות, שתעסוק בהיבטים הנוגעים לתכנון ולבקרת אוכלוסין היא צו השעה. אסור לתת לתהליכים דמוגרפיים בלתי נשלטים לעצב באופן בלתי מבוקר ובלתי מתוכנן את עתיד יחסי הגומלין בין אדם לסביבה בישראל

בית צידה נמצאת מצפון – מזרח לכנרת, בקרבת שפך הירדן לכנרת. כיום היא חלק מפארק הירדן. בית צידה היה כפר יהודי בתקופה ההלניסטית והרומית. בית צידה אינה נמצאת כיום ממש על חוף הכנרת. מחקרים הוכיחו שבעבר הייתה הכנרת גדולה משהיא כיום, אבל כתוצאה מעידות אדמה בשבר הסורי- אפריקני, נשטפו כמויות גדולות של עפר לכנרת ויצרו בקעה וכך התרחקה ציידה מהחוף. יש עדויות שלפני כ- 2000 שנה עדיין היו לגונות בין הכפר לחוף הכנרת, שיבשו במשך הזמן.

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

במאה השנים האחרונות צמח עם חדש על בימת ההיסטוריה – עם שלא נודע בעבר והוא העם הפלסטיני. דגלו חסר ייחוד משלו – הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד. הדגל הפלסטיני אם כן חסר ייחוד משלו ורבות ממדינות ערב בעלות דגלים זהים. ירדן אותו דגל רק עם כוכב במרכז המשולש האדום, כוכב המסמל את נהר הירדן. עיראק בשנים 1958-1921 עם דגל הדומה בדיוק לדגל הפלסטיני ושני כוכבים במרכז המשולש האדום. אף סהרה המערבית, כווית וסודאן נושאות דגלים דומים בשינויים קלים. אם כן היכן הוא הייחוד הלאומי הפלסטיני המתבטא בדגלם?