אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לאומיות


קפיטליזם - האידאל, פברואר 2017, הוצאת סלע מאיר

אסופת מאמרים מגוונת אך לא משכנעת

בהקדמת הספר כותב בועז ארד (מנהל מרכז איין ראנד ישראל) שבו מציגה איין ראנד, הסופרת והפילוסופית האמריקנית הידועה, יחד עם שלושה כותבים נוספים, תפיסה הפוכה לגישות הרווחות ביחס לקפיטליזם, תפיסה המנתצת רבים מן המיתוסים הקשורים בו.

מנחם בגין, 1978

חופש הפרט וחופש הדת במדיניות בגין בשנות השבעים

הליכוד נקרא תנועה לאומית ליברלית. כיום זה נשמע כפרודיה עצמית הן על תפיסת הלאום שלו (שאינו אזרחי), וללא ספק על תפיסותיו הליברליות. ליברליזם מושתת על חופש והתנהלות הליכוד בחקיקה באחרונה נוגדת ממש את החופש.

איל נווה, עבר בסערה, מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל, 2017, הוצאת  הקיבוץ המאוחד

ספר יסוד להבנת סוגיית לימוד ההיסטריה בישראל מתוך מחקר משווה

הגם חשיבות הספר מעצם שרטוטו מפה היסטוריוגרפית מחד, וחינוך להיסטוריה מאידך, אין הוא עדין עומד על מלוא בעיותיה של ישראל כמדינת לאום דמוקרטית כביכול, מה שיקשה ליישם את החינוך הדמוקרטי

יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803)

לאומיות: גישות שונות והמשורר הרדר

את תהליך ההתגבשות הלאומית ניתן לבחון על פי שתי גישות: הגישה האינסטרומנטלית והגישה הפרימדוריאלית. מאמר זה יסקור את שתי הגישות וינסה לבחון איזו מהן מסבירה באופן הולם יותר את הלאומיות ואת היווצרותה.

מלחמה, לאומיות, מדינה

מלחמה, לאומיות, מדינה

במאמר זה אנסה לתמצת את הקשר שבין מדינת הלאום לבין הווצרותן של מלחמות. זהו כמובן מאמר כללי מאד מנושא רחב, אך חושבני שישנן בו נקודות מעוררות מחשבה השופכות אור על הרבה תופעות היסטוריות. מהי מטרת המלחמה התוקפנית, ומה ההצדקה לה? מטרה אחת של המלחמה התוקפנית היא: כיבוש שטח על ידי מדינה אחת מידי מדינה אחרת, במטרה להחזיק בו או גם בתושביו, ולספחם למדינה הכובשת. או להגדיל את שטח המדינה התוקפנית; או להשיג אוצרות טבע בשטח הכבוש; או לשעבד את תושבי השטח הכבוש לכובשים, במטרה לנצלם לצורך הכובשים בצורה זו או אחרת.

זאב ז'בוטינסקי

הלאומיות של ז'בוטינסקי: עיונים בכתביו

זאב ז'בוטינסקי ידוע כמייסד זרם פוליטי חדש בציונות ומייסדה של התנועה הרוויזיוניסטית שלימים הייתה לאחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות בישראל. בכך נחשב ז'בוטינסקי בעיני רבים לאבי הימין הפוליטי הישראלי. בתוך מה שהיה קרוי עוד מראשית התגבשות מחנה הימין הישראלי "המחנה הרוויזיוניסטי", היו שתי מחנות בולטים שנאבקו על צביונה של התנועה. אותו מחנה הקרוי היום בשם "המחנה הלאומי" תמיד נקרע בין שתי גישות לאומיות – בין הגישה האינטגראלית לבין הליברלית. בעוד יש הרואים באבי המחנה הלאומי ז'בוטינסקי כליברל לאומי, היו שראו אותו כאינטגרל לאומי.

שינויים באוכלוסיה ההיספנית 2000 - 2010

השתרשות המיעוט ההיספני בארצות הברית

ההיספנים הוא שם כולל למהגרים שהיגרו לארה"ב מאמריקה המרכזית, הדרומית ואיי הים הקריבי. אם כי המהגרים מגיעים מכל האזורים הללו, החלק העיקרי של המהגרים מגיע ממכסיקו. עפ"י נתוני ה- U.S Census Burearu מ- 17 במאי 2007 ההיספנים היוו 15.1% מאוכלוסיית ארה"ב ומספרם הגיע ל- 45,500,000 והחל מראשית המאה ה- 21 , ההיספנים הם המיעוט האתני הגדול ביותר בארה"ב. עפ"י נתוני המפקד של 2010 עלה מספר ההיספנים ל-49,978 וב- 2012 הם כבר מהווים 17% מהאוכלוסייה ומונים 52,000,000.

משפחה פלסטינית - ראמללה 1905

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק ב

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

הדגל הפלסטיני - הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מחמד

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק א

במאה השנים האחרונות צמח עם חדש על בימת ההיסטוריה – עם שלא נודע בעבר והוא העם הפלסטיני. דגלו חסר ייחוד משלו – הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד. הדגל הפלסטיני אם כן חסר ייחוד משלו ורבות ממדינות ערב בעלות דגלים זהים. ירדן אותו דגל רק עם כוכב במרכז המשולש האדום, כוכב המסמל את נהר הירדן. עיראק בשנים 1958-1921 עם דגל הדומה בדיוק לדגל הפלסטיני ושני כוכבים במרכז המשולש האדום. אף סהרה המערבית, כווית וסודאן נושאות דגלים דומים בשינויים קלים. אם כן היכן הוא הייחוד הלאומי הפלסטיני המתבטא בדגלם?

הגוף הציוני לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה / מיכאל גלוזמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד

הגוף הציוני - לאומיות, מגדר ומיניות / מיכאל גלוזמן

מיכאל גלוזמן הוא פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ואם עוד לא התמנה, הוא עומד לידיעתי להתמנות לראש החוג. הוא בודק וחוקר את הציונות והקשר שלה לגוף האנושי, בעיקר הגברי.

לאומיות אתנו-רגיונאלית באיחוד האירופי תחת גישת המשילות החדשה

מאמר זה עוסק בקשר האפשרי בין שני מושגים תיאורטיים, משילות ולאומיות. לכאורה, כול אחד מהם קשור בשיח אחר במדעי המדינה. המשילות לרוב מיוחסת לתיאוריות של מדיניות ציבורית ומנהל תקין, בעוד שהלאומיות היוותה, ועדיין מהווה, נושא פורה לכתיבה היסטוריונית ולעיסוק במדינת הלאום

מרקסיזם ולאומיות חלק ג

תנועות לשחרור לאומי

/

מרקס ואנגלס. לונדון 1867

מרקסיזם ולאומיות חלק ב

לחלק הראשון של המאמר

מומחים רבים תמימי דעים בכל הקשור למשקלה של הסוגיה הלאומית במשנתם של קארל מרקס ופרידריך אנגלס. השניים ייחסו לה מקום שולי בכתביהם. אבינרי חד משמעי כשהוא טוען:

of all the historical phenomenon discussed by marx, his treatment of nationalism, nationalist movements and the emergence of the nation state is the least satisfactory.

מרקסיזם ולאומיות חלק א

מרקסיזם ולאומיות, הינן שני כוחות אידיאולוגים ופילוסופיים שהתפתחו באופן אינטנסיבי במהלך המאה ה 19 והשפיעו במידה רבה על הפוליטיקה של תקופתם ושל המאה הבאה. כיצד השפיעו אחד על השני והאם הם התקיימו יחדיו בהרמוניה או בסטירה הדדית? ישנן מספר דרכים לנסות ולענות על שאלות אלו. אחת מהן היא לבדוק את היחס של מי שייסדו את האסכולה המרקסיסטית, קרל מרקס ופרידריך אנגלס, לכוחות הלאומיים שפעלו סביבם בעיקר מהמהפכות האירופאיות של 1848 ואילך. סביב סוגיה זו סובב המאמר כשהוא ינסה לרדת לשורשם של דברים ולבחון את היחס של המרקסיזם הקלאסי ללאומיות ולפועל היוצא שלה – המדינה. המאמר מחולק לשלושה חלקים עיקריים.

פוסט - לאומיות באיחוד האירופי

מדינת הלאום, במובנה הקלאסי, מצויה כיום בתהליך של התמודדות מתמדת עם מאמצים לפרקה, עם דוגמאות של מיזוג מדורג ומוצלח עם לאומים אחרים ועם העובדה שמדינות לאום מתחרות אינן מראות סימני שינוי של הגדרתן ככאלה. כמה הערות על משמעותה של מדינת הלאום, מאפייניה, הכוחות החותרים לפורר אותה, על הדינמיקה האלטרנטיבית של ההיתוך ועלהסיבות שלפיהן לפחות מדינה אחת לא תותך באיחוד האירופי הנוכחי, שההיסטוריה התרבותית-דתית שלו שונה לחלוטין ממורשתה שלה.

הנצפים ביותר