אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תיאטרון גבעתיים


תערוכת POSITIVE-NEGATIVE

תערוכת POSITIVE-NEGATIVE

בתערוכה זו הוזמנו אמנים היוצרים בציור, פיסול, צילום ומדיה מעורבת להציג עבודות על ציר של קוטביות /ניגודיות איש איש לפי בחירתו. הציר יכול היה להיות תמטי כמו : שמחה/עצב, קודש/חול, ילדות/בגרות, נשיות/גבריות או לקוח מהעולם הויזואלי גרידא כדוגמת: שחור/לבן, מונוכרומטי לעומת רב-גוני, סגור/פתוח, קווי/מעגלי וכד'.

במשקפיים ורודים: אופטימיות, הומור והחצי כוס המלאה - תערוכה

במשקפיים ורודים: אופטימיות, הומור והחצי כוס המלאה - תערוכה

בעולמנו כיום ישנן שתי תפיסות עולם, או שתי השקפות עיקריות המנהלות את חיינו. הראשונה, היא הראיה האופטימית, החיובית, ראיית ה"יש", ראיית הטוב והמיטיב הקיים סביבנו ובתוכנו. ומאידך, הראיה ה"ריאלית"- היא הראיה המציאותית המתבוננת על החיים מתוך הקשיים והבעיות הרבות המצויות בהם. אופטימיות איננה נאיביות, היא ריאלית. כשאדם רואה את כל הטוב הקיים בעולמו הוא יותר יצירתי במובן החיובי של המילה, הוא יכול להתפתח, הוא יותר חי.

אדמה רוח ואש - תערוכה

אדמה רוח ואש - תערוכה

אדמה רוח ואש היא להקה אמריקנית שפעלה בשנות ה – 70 ונחשבת לאחת המצליחות במאה ה20 שם הלהקה נוצר בהשראת המפה האסטרולוגית של מוריס וייס, המתופף שייסד אותה, שכללה מרכיבים של אדמה רוח ואש. בחרנו להתמקד בתערוכה זו בפרשנות האישית של כל אחד מהאמנים היוצר בסגנון מיוחד לו לשלושת האלמנטים הללו, לאחד מהם או לכמה מהם ביחד, כאשר יסוד המים, הוא נוכח-נעדר ונמצא בעקיפין ולעתים בגלוי בחלק מהיצירות.

הומאז לציירת פרידה קאלו - רובד אחר

הומאז לציירת פרידה קאלו - רובד אחר

התערוכה שתוצג במהלך כל חודש יולי בתיאטרון גבעתיים עוסקת במחווה לאמנית המקסיקנית הנודעת: פרידה קאלו. אחד עשר אמנים ישראליים, ביניהם צלמים, ציירים ופסלים, מתייחסים להיבטים השונים של יצירתה מהזוית האישית שלהם. הצלמים: עידו רוזנטל ורנטה ריבקין גל עוסקים בנושא הגוף, שלמותו או מגבלויותיו בהקשר לאידיאל היופי באמנות ובדיוקן הנשי המתכתב עם הדיוקן העצמי של פרידה קאלו. תמר רכטר , בציורי הדיוקנאות העצמיים שלה ובדיוקן של פרידה קאלו , פרי מכחולה , אף היא יוצרת דיאלוג בנושא זה.

מציאות שקופה - תערוכה

מציאות שקופה - תערוכה

התערוכה עוסקת בפרשנויות של אמנים מתחומי הצילום, הציור והפיסול לנושא ההשתקפויות: בטבע, בנופים החיצוניים ובעולמות הפנימיים שלנו, בדיאלוג שבין החוץ והפנים ובשאלה מה משתקף במה, העולם החיצוני בפנימי או ההיפך. מראה מבעד, נוגע לא נוגע, רך וקשה, גלוי ונסתר, מואר ומוצלל. וכפי שספר הזוהר בפרשנותו לפסוק משיר השירים:..." מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה.." מבטא את הכמיהה שלנו לאיחוד בין שני העולמות: עולם של מטה ועולם של מעלה. העולם החיצון והעולם של הנפש פנימה.

חזון אשה: אמירות על נשיות מארבע זוויות יצירה

חזון אשה: אמירות על נשיות מארבע זוויות יצירה

התערוכה מפגישה בין ארבעה יוצרים בציור, צילום, שירה ופיסול המבטאים את תחושותיהם, דעותיהם ואמירותיהם בנושא נשיות. האמנים: איריס גינזבורג, ורוניק כהן-הנדלס (kinorev), דויד מונסונגו ויעל שביט. איריס גינזבורג גדלה ברמת אביב והחלה לפסל אחרי שנים שבהן עסקה בתחום המדע (בעלת דוקטורט בפיזיקה) ובעולם הניהול העסקי בארץ ובניו יורק.
איריס התחברה לפיסול בחומר במקביל לתהליך החיבור לקול הפנימי ולאמהות. העיסוק בחומר, מלאכה נשית עתיקה היווה את הקוטב השני לעיסוק שלה בחדשנות בעולם העסקי והטכנולוגי.

תערוכה בתאטרון גבעתיים - רגע אחרי הגשם

תערוכה בתאטרון גבעתיים - רגע אחרי הגשם

"רגע אחרי הגשם" בתיאטרון גבעתיים, אוצרת: איילת אמוראי-בירן . שישה אמנים מציגים את עבודותיהם בנושא אביב ופריחה בהשראתם של האמנית האמריקאית הידועה ג'ורג'יה אוקיף, צילומי הפרחים של האמן היפני נוביושי אראקי, קלף הקיסרית בטארוט וסמלי האביב בשירה ובספרות. הציירת מרים ברסון והצלם מתי קרפ מציגים עבודות המתארות את פנים הפרח בתקריב מוגדל. יצירותיהם, המתכתבות ישירות עם אוקיף ואראקי, הן בעלות אסוציאציה ארוטית, מבטאות פיוטיות ורכות, צבעוניות עזה ,חיות ויופי העבודות כמו מזמינות את הצופה להיכנס לתוכן. האובייקט – הפרח מנותק מכל מה שסובב אותו ונראה כציור מופשט. הקווים אסתטיים וברורים, חדים ונקיים, חשופים וישירים ועם זאת התחושה היא שהיצירה נושאת בתוכה סוד, זמניות ועל זמניות.

הנצפים ביותר