אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שאגאל: מודרניזם וסיפורי המקרא


התמונה של אילנה גרף
אוצר התערוכה: 
סבטלנה ריינגולד

מארק שאגאל חלום יעקב, (פרט) 1967-1956 שמן על בד 125 x 109.5 אוסף מרכז פומפידו, פריז
מארק שאגאל חלום יעקב, (פרט) 1967-1956 שמן על בד 125 x 109.5 אוסף מרכז פומפידו, פריז. באדיבות מוזיאוני חיפה. שולח: אילנה גרף

תערוכה המוצגת עד לסוף חודש יולי 2013 במוזיאון מאנה כץ בחיפה,  בוחנת את הצורך של האמן היהודי מארק שאגאל לעסוק בציוריו בנושאי תנ"ך כאמן חילוני מודרני במאה ה-20. 

מוכר וידוע כי יצירתו של האמן, אם לא רובה, שאבה את השראתה ממקורות יהודיים תרבותיים ורוחניים. רבות מעבודותיו המפורסמות, ציורים, פסיפסים ועבודות במדיומים השונים מציגות סמלים יהודיים מסורתיים כשופר, דגים, מגן דוד, פמוטים ומסורת יהודית, כחתונה יהודית וכו'.

בעבודות בנושא התנ"ך המוצגות כעת בתערוכה במוזיאון מאנה כץ בחיפה, חזר מארק שאגאל באופן טבעי אל המסורת היהודית שעליה גדל וחונך, ועל לימודיו מה"חדר". מושאי הערצתו לגיבורי סיפורי התנ"ך תוארו לפי דבריו, בציורי סצנות התנ"ך שלו. לדוגמא: חלום יעקב, אדם וחוה, שנים עשר השבטים, דוד המלך והנבל, ועוד.

מארק שאגאל השתמש ביצירותיו בטכניקות ציור שונות רבות ומגוונות, החל בצבעי גואש, פסטל, טמפרה, שמן והדפסים. הוא אייר לספרים, פיסל, עיצב תלבושות ותפאורה עבור תיאטרון וציורי קיר למבני ציבור ידועים ברחבי העולם ובישראל וסגנונו ששאב מן הקוביזם הפוביזם  והסוריאליזם שעיצבו את יסודות האמנות המודרנית של המאה העשרים, הינו  ייחודי ואופייני  – דמיוני, פנטסטי ופיוטי מהפנט, המערב חלומות, זכרונות ילדות, מסורת ומציאות, ובולט בצבעוניותו העזה.

תערוכה זו בוחנת את דרכי הביטוי האמנותיות אשר שיקפו את הצורך של מארק שאגאל כאמן יהודי מודרני, של תחילת ואמצע המאה ה-20 , תקופה של תהפוכות באמנות ותהפוכות היסטוריות כבדות משקל,  בעיסוק ברוחניות  ובכמיהה אליה, זאת באמצעות דימויים הקשורים לעולם התנ"ך ולהקשרים דתיים,  ביחד עם התפתחות אישית מודרניסטית וביטוי אישי יחודי.

מרק שאגאל אדם וחווה, 1954-1953 גואש ופסטל על נייר 64.8 x 49.5 מתנת האמן אוסף מוזיאון חיפה לאמנות

ציור: מרק שאגאל אדם וחווה, 1954-1953 גואש ופסטל על נייר 64.8 x 49.5 מתנת האמן אוסף מוזיאון חיפה לאמנות. באדיבות מוזיאוני חיפה. שולח: אילנה גרף

 

הסיפור המקראי העניק בעצם לאמן את האפשרות לשאול שאלות בתקופה של שינויים, של מודרניזם וחילוניות מסורת ודת, ממש בתקופה בה עמד העם היהודי והאמנים כנציגיו התרבותיים, מול שאלות של "חילוניות חדשה", וגם מול אירועים הסטוריים קשים.

דרכי ביטוי אישיות, תחילתם של זרמים אמנותיים חדשים ומהפכים באמנות, בתקופה כזו בה חי ויצר מארק שאגאל, הדימויים התנכיים סיפקו לו ולאמנים יהודיים אחרים בני דורו חומרי גלם בעלי זיקה למסורת היהודית עליהם גדלו ואפשרות לשאול דרכם שאלות מנקודת מבט אישית.

מעבר להלך הרוח של התקופה, היתה קיימת גם הערכה והתייחסות מחודשת ושאילת שאלות ביחס לתנ"ך, למסורת ולדת, ואפילו העיסוק הישיר בנושא  האיסור המסורתי של הייצוג החזותי ביהדות, מן הדיבר השני (ספר שמות, פרק כ', פסוק ג'): "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם".

אמנים יהודיים רבים נוספים שפעלו באמצע המאה ה-20, נציגיה הבולטים של "אסכולת פריז" (מאנה-כץ, ז'אק ליפשיץ אוסיפ זאדקין, נחום ארונסון ועוד) ביטאו גם הם ביצירותיהם את הזיקה למסורת היהודית ועסקו בחומרים מהיהדות והתנ"ך. גם אמנים אלה  נעזרו לעיתים בנושאים תנ"כיים אשר תפסו מקום בולט באוצר הדימויים שלהם.

 כמה מהיצירות הללו משתתפות גם הן בתערוכה לצד העבודות של שאגאל.

מעט על האמן: מרק שאגאל (משה זכרוביץ שאגאלוב) נולד ברוסיה  בויטבסק למשפחה יהודית חסידית. כילד למד ב"חדר". ואחר כך בבית ספר שם התגלה כשרונו לציור. ב- 1906 החל ללמוד ציור לסנט פטרסבורג בזכות מילגה שקיבל.

בשנת 1910 עבר לפריס,  מוקד האמנות המודרנית של התקופה. בפריס נפגש עם אמנים אחרים ביניהם פבלו פיקאסו, ומודיליאני. בשנת 1914   חזר לויטבסק ונשא לאישה את ארוסתו. הוא השתתף באופן  פעיל במהפכה הרוסית של שנת 1917 ומונה ע"י משרד האמנות של השלטון המהפכני לממונה  בנושא האמנות במחוזו,  שם הקים בית ספר לאמנות. בשנת1920   עבר למוסקבה,  וב- 1923   חזר לפריז, כאשר בדרכו שהה מספרחודשים בברלין, בהיצר סדרה של עשרים תחריטים שעסקה בזיכרונותיו מויטבסק.

שאגאל הספיק להציג מספר תערוכות בברלין, אבל עם עליית הנאצים  לשלטון  "זכה" להיכלל כאחד מהאמנים אותם כינה  המשטר הנאצי: "מנוונים",  ואף  נכלל בתערוכה "אמנות מנוונת" הידועה שהציגה  את כל מה שנראה לשלטון מנוון וסוטה.

לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה, עבר שאגאל לארצות הברית ואל צרפת חזר בשנת 1949.

מארק שאגאל היה אחד האמנים הראשונים אשר הגיבו ביצירותיהם על השינויים והמאורעות הפוליטיים בגרמניה הנאצית והתייחס לאנטישמיות ולרדיפות היהודים ביצירותיו.

כאשר רואים את  היצירה של מארק שאגאל והיקפה, אין ספק  כי  מדובר ביצירתו של אמן  שמלבד היותה יחודית ומגוונת בפני עצמה בקורות האמנות המודרנית במאה ה-20,  והעובדה ששאבה גם מן המסורת והמקרא עליהם התחנך, קיימת בה צורת ביטוי אישית סגנונית וייחודית שהשאירה חותם.

מארק שאגאל  זכה לפרסים רבים בימי חייו על פועלו האמנותי ויצירותיו מוצגות בגדולי המוזיאונים בארץ ובעולם ועל קירות מבני ציבור ידועים בארץ ובעולם.

מארק שאגאל דוד והנבל, 1982-1980 טמפרה על מזוניט 65 x 40 אוסף גלריה אנגל, ירושלים

מארק שאגאל דוד והנבל, 1982-1980 טמפרה על מזוניט 65 x 40 אוסף גלריה אנגל, ירושלים. באדיבות מוזיאוני חיפה. שולח: אילנה גרף

שאגאל והאמנים היהודים עמיתיו לתקופה, עסקו לכאורה ביצירותיהם בעלילות המקראיות אבל בו זמנית כאמנים מודרנים מן המאה ה-20  היו שותפים למהפכים האמנותיים וההסטוריים  של התקופה, ושיקפו  בהן את הפרשנות האישית של כל אחד מהם לכתבי הקודש ולתמונות התנכיות עליהם גדלו.  הפירוש  שהעניק כל אחד מהם, ומארק שאגאל באופן ספציפי לתמונות התנ"כיות הינו אישי ומרתק.

מוזיאון מאנה כץ, רח' יפה נוף 89,  חיפה. 04-9119372     www.hms.org.il
שעות פתיחת המוזיאון: א'- ד': 16:00-10:00, ה': 19:00-10:00,  ו': 13:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

פתיחה: 12 בינואר 2013  
נעילה: 29 באוגוסט 2013 אוצרת: סבטלנה ריינגולד

תגיות נושא: 
גלריה / מוזיאון: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אילנה גרף