אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זית ושמים אפורים - משה קסירר


מחבר: 
זית ושמים אפורים - משה קסירר
אוצר התערוכה: 
לי רמון

משה קסירר, "שקיעה"  2016  שמן על בד, 60X80 צלם - משה קסירר
משה קסירר, "שקיעה" 2016 שמן על בד, 60X80 צלם - משה קסירר

זית ושמים אפורים משה קסירר

אוצרת – לי רמון

פתיחה  20.5.2017     שבת  11:30    

נעילה  8.7.2017

קסירר מתמקד בציוריו בנוף הגלילי, ובמיקוד נוסף, עומד עץ הזית.

הבחירה בזית ובנופים הרכים והפאסטורליים, נראית כהחלטה לצייר את הסמל הקדום ורב המשמעות, ולא פחות, את החיים המתאפשרים גם היום בגליל ומהווים רצף שליו שאינו מופרע ע"י דהרת הזמן וקצב החיים של מרכז הארץ. בשנים האחרונות, בהדרגה, נסדקה השלווה, קדרו שמי הציורים של קסירר, העצים האפירו, השחירו, חלקם אף נגדמו (המאמר השלם מצורף).

במסגרת התערוכה יתקיימו המפגשים: 

3.6.17 שבת 11:30

לייקי סבן - קוראת תנ"ך באהבה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר ?  דברים כ'א  19 נלמד יחד טקסטים מקראיים העוסקים בעצים ובמשמעותם הסמלית והממשית. 

17.6.2017 שבת 11:30

רוני דיקר – בוגרת לימודי תולדות האמנות ופסיכולוגית קלינית

ון גוך – העץ כביטוי לאידיאה

עצי הזית, הברושים והעצים בפריחתם היו ביטוי לרעיונותיו ומחשבותיו של וינסנט ון גוך לגבי האמנות ותפקידו של האמן. ון גוך העלה רעיונות אלה במכתביו הרבים לאחיו תיאו, לחבריו האמנים ולבני משפחה נוספים, ומהם ניתן להבין את עולמו ואת תפיסותיו 

1.7.2017 שבת 11:30

שיח גלריה  

'הקצה' רחוב לוחמי הגטאות 34, נהריה

11:00-13:00: ימי שלישי: 10:00-15:00, שישי 12:00-15:00, שבת :הגלריה פתוחה

הכניסה חופשית. למועדים נוספים ולקבוצות בתיאום מראש: 04-9926819 , 0524-882177 , 0522-349527

זית ושמים אפורים

על תערוכתו של משה קסירר

"באמנות שלי באה לידי ביטוי החוויה שלי כישראלי החי ויוצר בגליל. יצירה הנעשית מתוך תודעה היסטורית מחד והתמודדות עם ההוויה הנוכחית מאידך." במילים אלו פותח קסירר את האתר שלו ומכנה עצמו בכותרת:  "צייר ישראלי".

אכן, מחוייבות ומסירות זו אינה מסיטה מבט למקום אחר מאז העתיק את מגוריו מתל אביב למושב יודפת בשנת 2004.

קסירר מתמקד בציוריו בנוף הגלילי, ובמיקוד נוסף, עומד עץ הזית. הישוב יודפת בו חי קסירר ומשפחתו  יושב על רכס יודפת שבגליל התחתון למרגלות הר עצמון, נקרא ע"ש יודפת העתיקה הסמוכה, עם כל כובד משקלה ההיסטורי.

בציוריו המוקדמים בגליל, במרכז הציור תמיד הופיע - עץ הזית. בודד, בקבוצות או בכרם. בחלק מהציורים נראים כלי עבודת המסיק , והמוסקים העמלים על מלאכתם או נחים בצילו. העץ נצבע בירוק אפרפר, מסביבו הצמחיה בירוק רענן, פרחים מנקדים את הירוק. ברקע, הנוף נפרש למרחק, שמיים תכולים ועננה לבנה משייטת מעל.

הבחירה בעץ הזית ובנופים הרכים והפאסטורליים, נראית כהחלטה לצייר את הסמל הקדום ורב המשמעות, ולא פחות, את החיים המתאפשרים בגליל גם היום כרצף שליו שאינו מופרע ע"י דהרת הזמן וקצב החיים של מרכז הארץ. לדברי קסירר, עץ הזית מסמל עבורו את השרידות והקיימות של העם היהודי בארץ האבות.

הזית בגליל עדיין פועל כמסמן בעלות על קרקע, מעניק סדר טוב ויציבות, מכנס משפחות לפעולות המסיק ומעניק בכך שלווה כמו בימי בראשית.

קסירר עובד לאט, שכבות עבות של צבע שמן, נמרחות זו על גבי זו. ממתינות בסבלנות להתייבשות השכבה הקודמת. גבשושיות הצבע מקיימות טקסטורות עשירות, כמעט כמו פני האדמה המתוארת בהן, כמעט כמו חיספוס גזע עץ הזית. עושר שהעין כמו מלטפת ומקבלת עונג חושני.

בשנים האחרונות, בעבודות המוצגות בתערוכה, בהדרגה, נסדקה השלווה, קדרו שמי הציורים של קסירר, העצים האפירו, אפילו השחירו, חלקם אף נגדמו.

"נגמרו לך הצבעים?" נשאל ע"י אביו ניצול השואה, המכיר אותו ואת ציוריו היטב. שאלה זו יכולה היתה להשאל על אספקת שפורפרות הצבע, אך נראה שהיא נשאלה במובנה הסימלי.

לי רמון - מאי 2017

גלריה / מוזיאון: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת לי רמון