אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

When X and Y


התמונה של ורה פלפול
אוצר התערוכה: 
טליה רז

When X and Y
ליליאנה פרבר “Me and my girls” Archival ink print 220X140 cm 2014

"הטיגריסים דהרו כמטורפים סביב העץ, מנסים לטרוף זה את זה, וכל רגע רצו מהר יותר ומהר יותר. לבסוף, הסתחררו סביב העץ כל כך מהר, עד שלא היה אפשר לראות כלל את רגליהם. וכך דהרו להם מהר יותר ומהר יותר ומהר יותר. עד שכולם, פשוט, נמסו. לא נשאר מהם דבר, לבד משלולית גדולה של חמאה מומסת סביב גזע העץ". (מתוך "סיפורו של בבג'י הקטן", מאת הלן בנרמן, תרגום: יהודה אטלס).

מיכל אורגיל וליליאנה פרבר נפגשות במקום בו מתרחשים קסמים, המציאות מתפרקת לכדי כתמים ומתחברת מחדש באופן לא צפוי, מקום בו וידאו נראה כמו ציור בתנועה וציור נראה כמו וידאו שנעצר. כל אחת מהן לוקחת דימויים וסיפורים, מערבבת אותם בסיר הכשפים שלה ומארגנת אותם מחדש באופן מרהיב ומרתק.

ליליאנה פרבר, אמנית ניו מדיה, מציגה עבודת וידאו ועבודות מודפסות. בעבודת הוידאו משתמשת פרבר בז'אנר המסחרי של טריילרים לסרטי קולנוע ומחפשת את המשותף והכללי: הטריגרים הרגשיים, השיאים וההפתעות שיושבים על תבנית כמעט זהה. העבודה מדברת על הצורך ההולך ומתגבר שלנו בגירויים חזקים יותר תוך שאיפה לתגובות רגשיות עמוקות יותר.

העבודה נוצרה באמצעות תוכנה שנבנתה במיוחד, המכווצת עשרות סרטים לתוך סרט יחיד, ומערבלת אותם לכדי יצירה כמעט מופשטת. באמצעות מתכונים מדויקים שואבת התוכנה פיקסלים מטריילרים שונים ומניחה אותם על גבי גריד בפריים המתאים של הוידיאו הסופי. התוצאות הן לא צפויות, גדושות וכאוטיות, ויוצרות חוויה של דבר מוכר אך לא ניתן לזיהוי. הסאונד של עבודת הוידאו, שמציף את חלל התערוכה כולו, בונה ציפייה מתמדת לקראת משהו שלא קורה.

בעבודת הצילום שלה, עוסקת פרבר באופן בו אנחנו מחפשים אחר תבניות וסדר בתוך ים המידע והרעש אליו אנחנו נחשפים ברשת. בתהליך העבודה שלה, אוספת פרבר עשרות צילומים שגולשים שונים משתפים ברשת, צילומים של עצמם וסביבתם. באמצעות תוכנה ייחודית, היא משבצת פיקסלים מכל התמונות בתוך תבנית מסוימת, אותה יצרה מראש. תהליך זה מדגים כיצד מניפולציות מופעלות על המידע בכדי להתאים אותו לאמיתות אשר מישהו מעוניין לאשש.

מיכל אורגיל, ציירת, בונה בציורים שלה עולם שקיים בשולי הנורמה, עולם מוכר אך מוסט, בו משוטטות דמויות המשנה של הסיפור. בערימת צילומים שמצאה במקרה ברחוב, גילתה אורגיל חבורת גברים בטיול, גברים אומללים ואובדי עצות. גברים אלה נראו לה כמראה הפוכה לאבטיפוס הגברי שיצרה בעקבות חוויות ילדותה: גבר שהוא גדול מסך חלקיו, אמורפי ולא ברור, המשמש, לתפיסתה של אורגיל, כמוזה שלה.

הצילומים שימשו כנקודת מוצא לעבודות שמן על בד, רב שכבתיות, צבעוניות וטעונות באנרגיות של מאבק וחיפוש ארוכים.  דרך הציור מפוררת אורגיל את אב הטיפוס הגברי שלה, פורטת אותו לחלקים והופכת אותו לאנושי, פרטי ואישי. ההתפוררות הזו מתקיימת בתוך מקום לא אמיתי, נוף פנטסטי ומשובש, שמערבב בתוכו את שכונת הקטמונים, בה גדלה, וקיבוצים דמיוניים, עליהם חלמה בילדותה, בעודה משוטטת בטבע הפרוע והמוזנח שבשולי העיר.

בעבודות ציור אחרות, חוזרת ומופיעה דמות נערה, המשוטטת או שוהה באותם אזורי ספר של העיר ושל הנפש ומתיירת בין המוכר והזר, התמים והמאיים. 

שיח גלריה יתקיים בתאריך: 12/12 בשעה 11:00 

מכון אלפרד לאמנות ולתרבות, סמטת שלוש 5, תל אביב 
שעות פתיחה: ג-ה 17-21, ו 10-14, שבת 11-15

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ורה פלפול