אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תמונת ניצחון - רונית יניצקי - תערוכה


תמונת ניצחון
תמונת ניצחון. שולח תמונה שמשון קריסטל

מארג המלים והמשפטים, בהם בחרה יניצקי לעשות שימוש, אותם ליקטה מן הטלוויזיה והאינטרנט, שובצו  על ידה על גבי קירות הסטודיו, כמו פאזל ענקי, שרק הרכבת כל חלקיו מבהירה לצופה את התמונה בשלמותה.  יניצקי מדברת על האבסורד שבמלחמה, על הנזק, הכאב והסבל שהיא מסבה. במלחמה גם נוצרה שפה ייחודית, טוענת יניצקי, לה אחראית התקשורת, העושה שימוש במונחים ומשפטים, המיטיבים לתאר ולהגדיר את המצב האבסורדי בו אנו מצויים.  זו שפה מניפולטיבית, העושה שימוש במלים וצירופי משפטים,  המקנים להם משמעות חדשה ומעוותת, הבאה לתאר את מצב הלחימה והקרבות, ההרס והנזקים שנגרמו בעטיה , כמו השימוש במלים: 'שקט מתוח', 'השעון הצבאי', 'נוהל חרום', 'אופוזיציה ציונית', 'אזרחים תחת אש', 'הדי הפיצוצים', 'אזעקת שווא', 'בוגדים', 'פינוי רכוב', 'אש ידידותית', 'הותרו לפרסום', 'נתיב העם', הלומי קרב'. ועוד.

יניצקי מציינת, שהתערוכה, לדידה, היא תגובה פוסט טראומטית למצב בו נמצאה בעת המלחמה, כאשר ירדה למקלט, מתוך פחד וחרדה, בכל פעם שנשמעה האזעקה. היא בילתה

שעות בצפייה בטלוויזיה ובגלישה באינטרנט, כדי להיות מעודכנת  במצב האירועים והקפידה לא להחסיר מיידע. דבר שגם איפשר לה לחשוב על התהליך כולו, לו הייתה שותפה, בעל

כורחה, כאזרחית  וכאדם פרטי במדינה. היא חשה חשופה ונגררת למניפולציות של השלטון,  ברצותו ליצור 'עובדות בשטח', שיאלצו את הצד השני לקבל את תנאיו ותכתיביו. 

הבחירה של יניצקי בפורמט הגרפיטי על הקיר, ליצירת המיצב שלה, מהווה עבורה תגובה של התרסה, כמו החדירה של אמני החוצות, (ציירי הרחוב) למרחב הציבורי, כשהם מציירים

על קירות מבנים באישון ליל את מחאתם הפוליטית ובקורתם על החברה. זו יצירת אמנות הנתפסת גם כאמנות מחאה- "אמנות אסורה".

"המושג "תמונת ניצחון"  (כותבת טלי אמיתי טביב, במאמרה לתערוכה) נכנס לשיח הציבורי בישראל אחרי מלחמת לבנון השנייה. אך גם לפני כן נצרבו בתודעה תמונות רבות שסימלו ניצחון מוחלט על האויב, ביניהן הנפת הדגל באיוו ג׳מה, שצולמה עלֿ ידי ג׳ו רוזנטל והנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג שצולמה עלֿ ידי יבגני חאלדיי עם סיום מלחמת העולם השנייה. בישראל אפשר למנות את הנפת הדגל באום רשרש שצולמה עלֿ ידי מיכה פרי וכניסתם של הגנרלים משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס בשער האריות, במלחמת ששת הימים, שצולמה על ידי אילן ברונר".

"צמד המילים הללו (תמונת ניצחון) נישא בפי כל במלחמת ׳צוק איתן׳,  כאשר שני הצדדים הלוחמים נאבקו, יותר מכל, להשיג תמונה שתוכיח את ניצחונם. בעידן שבו כל איש ואישה, ילד וילדה, מחזיקים מצלמה – לא צולמה תמונה כזו. תמונת ה׳ניצחון׳ הושגה בעזרת מילים צורבות תודעה המשמשות את אומרן, אם לניצחון יטען או לתבוסה."

"על קירות הגלריה, רושמת רונית יניצקי מילים, משפטים ושמות, שכל אחד לחוד וכולם ביחד מגלמות את השיח שהיה שגור בפי כל באותה מלחמה. זהו מהלך המדמה את קירות הניצחון שהיוו מצע להנצחת כיבושים וניצחונות בעת העתיקה, או לחילופין קירות המשמשים אמני רחוב המציגים לראווה את אמונותיהם הפוליטיות והחברתיות – בעת הזאת. יניצקי אינה יוצאת אל המרחב הציבורי. בדלת אמותיה היא פורשת את משנתה הפוליטית. ריבוי המילים, הכתובות והסדר בו נכתבו, יוצרים כעין שטיח קיר ארוג, השוטח לא רק את סיפורה של המלחמה, אלא גם את דעתה של האמנית על האיוולת שבקיומה." 

כותבת טלי אמיתי טביב, במאמרה לתערוכה.

זו תערוכת היחיד האחת עשרה של רונית יניצקי, יוצרת מקורית, אשר לה קריירה אמנותית לא שגרתית. כמו כן השתתפה יניצקי בתערוכות קבוצתיות רבות במיזמים פמיניסטים בארץ ובארצות הברית. תערוכותיה, רובן ככולן, הוצגו בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה, ביניהן: 'מְגֵרוֹת מְגָרוֹת' (2009), 'הרמוניה' (2010) 'שיגעון גדלות' (2012)  "מדמואזל" (2014), וזו הנוכחית: 'תמונת ניצחון' (2015).

רונית יניצקי - 'תמונת ניצחון'
Ronit Yanizki - Victory Image
סטודיו האמנית, קיבוץ  גבעת השלושה.
פתיחה חגיגית, יום שישי (שושן פורים) 6.3.15,
בין השעות: 12:00-17:00
6.3.2015 -27.3.2015.
טקסט וצילומים: טלי אמיתי טביב

התערוכה תוצג בסטודיו האמנית בקיבוץ גבעת השלושה,

בין התאריכים: 6.3.15-27.3.15

שעות הגלריה: ימים א'-ה', בין השעות: 12:00-14:00, יום ו', בין השעות: 10:00-12:00.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קריסטל שמשון