אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דרמת ה"גז הטבעי"


נושא הגז הטבעי הפך לנושא מרכזי בשיח הציבורי בישראל, לאחר שנושא "אירן" ירד מהכותרות. הנושא הופך לחשוב ביותר גם ביוון (וכן במדינות בלקניות נוספות), קפריסין-מצרים-ירדן-לבנון-סוריה העלאווית, הרשות הפלסטינית שלה ים ברצועת עזה, וזוכה למעורבות גוברת של ולדימיר פוטין בהקשר הסורי וכן ארדואן – שלו נגיעה בעניין בהתייחס ל"קפריסין הטורקית".

לארה"ב נגיעה לנושא עקב היות "נובל אנרג'י" חברה אמריקאית שבה מושקעים בכירי הממשל האמריקאי בדימוס. גם BP הבריטית פעילה באזור (עזה), וכן תאגיד איטלקי במצרים.

הנושא משתלב גם במאבק השליטה המתקיים כעת במזרח הים התיכון, שהולך ומתפתח על רקע מלחמת סוריה בין: פוטין (סוריה, לבנון, עירק ואירן) לבין ארדואן (חבר נאט"ו ובעל אינטרסים בעזה ובקטאר). ישראל צריכה לגבש מדיניות זהירה, מידתית ותכליתית ביותר בכל הקשור להשתלשלות אירועים זו.

יש לציין שלפי התפתחות הידע המדעי והתודעה הגלובלית, ה"גז הטבעי" נחשב כמקור אנרגיה פולט גזים מזהמים לאטמוספרה במידה פחותה בהרבה מדלקים פוסיליים אחרים. ה"גז הטבעי" עדיף על נפט, סולר, מאזוט, פחם וגפ"ם בכל הנוגע לייצור אנרגיה.

העיסוק בסוגיה הביא לניסוח "מתווה הגז הטבעי" של משרד האנרגיה והמים. כן נגרמו פיטורי: "הממונה על ההגבלים העסקיים", הממונה על שירותים ציבוריים (חשמל), ושר הכלכלה אריה דרעי.

מבקר המדינה כתב דו"ח נוקב. בוועדת הכלכלה של הכנסת ניהלו היו"ר איתן כבל וכן שלי יחימוביץ (שניהם מ"המחנה הציוני") קרב דרמטי במגמה לתקן את "מתווה הגז". כלום לא עזר – ביבי חתם על המתווה וההסכמים הנגזרים ממנו יוצאים לדרך הביצוע והיישום.

ההכרעה השיפוטית תיפול בסופו של דבר בבג"ץ. החלופה שהייתה מועדפת התבטאה בתיקון המתווה ובניהול מו"מ על שינוי תנאי הזיכיון של "נובל אנרג'י". יש לציין בכנות שבנימין נתניהו קבע עובדות בלתי הפיכות בחתימתו ואכף את תיקון המתווה לחסר היתכנות בכוח.

הסוגיה עוסקת במספר היבטים ודילמות מכלוליים מסובכים כפי שעולה ומובן מניתוח קפדני של הקמפיינים והספינים התקשורתיים סביב הפרשה, כפי שיתואר להלן:

ההסכם עם "נובל אנרג'י" מגדיר מחירי מטרה מקסימליים גבוהים באופן יחסי לתקופה ארוכה וכן אפשרות לייצוא גז למדינות באזור.

יש להזכיר שמגה פרויקט הגז הטבעי גרם להגדלה גדולה של התמלוגים על הגז למדינת ישראל, על פי עקרונות דו"ח ועדת ששינסקי שיושמו גם בחקיקה (בנוסף גרם דבר זה להעלאת שיעורי התמלוגים עבור מחצבים אחרים כמו: פוספטים ואולי גם אשלג).

הדרישה של המתנגדים במערכת הפוליטית ושל מעורבות ציבורים גדלים והולכים של ישראלים במחאת הגז החברתית המתפשטת ומתחזקת היא להגדיר באופן משמעותי את דרישת הפיתוח "המיידי" של "לווייתן" והקמה מיידית של צינור שני להובלת הגז מאתרי ההפקה בים לחופי ישראל.

הכול למען הביטחון הלאומי האנרגטי של מדינת ישראל שאמורה לעבור לאנרגיית גז טבעי בהיקפים הולכים וגדלים. הדרישה כוללת גם את העברת הזכייניות ב"תנין" וב"כריש", לתאגידים ממשלתיים עסקיים או מעורבים מתחרים כדי ליצור תחרות בשוק שתוזיל את המחירים של הגז הטבעי.

דרישה נוספת עוסקת בזירוז הקמת צנרת גז יבשתית ארצית על חברה ממשלתית של המדינה, לשם הובלת הגז לציבור צרכנים גדל והולך בכלכלה הישראלית – תעשייה, תיירות, חקלאות ומגורי משקי הבית.

רכיב חשוב בהבנת המכלול הוא שבהסכם זיכיון הגז של "נובל אנרג'י" מול מדינת ישראל – יש סעיף הפרה דרקוני שיופעל אם ייווצר הצורך בבוררות בינלאומית שרירותית, על סך 15 מיליארד דולר (לכאורה). יש להדגיש שמי שהאיץ בישראל לקיים את ההסכם כרוחו וכלשונו ללא סטיות היו, בין היתר: ביל קלינטון וג'ון קרי ורבים אחרים.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי