אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

2 אופרות קצרות על פי סיפורי עגנון


האדונית והרוכל, פוטומונטז, קרדיט: תיאטרון הסטודיו, באדיבות: הילה קומם
האדונית והרוכל, פוטומונטז, קרדיט: תיאטרון הסטודיו, באדיבות: הילה קומם

בכורה עולמית "האדונית והרוכל"/"תהלה": 2 אופרות קצרות ע"פ סיפורי עגנון 

ליברית ומוזיקה: אבירם פרייברג
קטע אודיו ביוטיוב

בימוי: יונתן שוורץ, תיאטרון הסטודיו

אילת כהן - סופרן

ליאת רוקברגר - אלט

אלכסנדר יגודין - טנור

תבור גוכמן – פסנתר וניהול מוזיקלי

מחיר כרטיס 80 שקלים. ברכישה מוקדמת/גמלאים/סטודנטים/חיילים 70 שקלים
יום ג' 11.7 בשעה 20:30 בתיאטרון הסטודיו
כתובת: בית הכט (רוטשילד) חיפה,שד' הנשיא ,142. טל. 04-8100104
יום ה' 13.7 . בשעה 20:30 אולם לבונטין 7 ת"א. טלפון 03-5605084 (א'-ה' 12:00-18:00).
יום ג' 18.7 בשעה 20:30 בתיאטרון החאן  דוד רמז 2 ירושלים. טל. 02-6303600

תיאטרון הסטודיו בחיפה מעלה בבכורה עולמית שתי אופרות קאמריות קצרות מאת אבירם פרייברג ע"פ יצירותיו של עגנון .

"האדונית והרוכל" היא סיפור אימה על רוכל יהודי שתועה ביער ונקלע לביתה של אדונית הניזונה כפי הנראה מבשר הגברים שלה, ואילו "תהלה" הוא סיפורה של צדקת ירושלמית, שמכפרת בימי זקנתה על חטא שחטא אביה בילדותה. פרייברג, שהלחין תחילה את "האדונית והרוכל" בחר לצרף לה דווקא את "תהלה" וליצור מופע בו ניתן להתרשם מהדומה והמשותף בינייהן, לצד השונה והמבדיל. האלמנטים המשותפים לשתי היצירות הם שפתו המקורית והייחודית של עגנון, ליכוד היצירה על ידי שימוש במוטיבים מוזיקאליים המייצגים אדם, חפץ או רעיון וחוזרים כשהוא בא לידי ביטוי בעלילה (לייטמוטיבים), השפעות של המסורת המוזיקלית היהודית, שימוש במודוסים (סולמות הנפוצים בשימוש במוזיקה האתנית למשל) ובחירה בז'אנר האופרה הקאמרית. 

"האדונית והרוכל" היא הראשונה מבין היצירות שהולחנה, על ריבוי הרבדים ואפשריות הפרשנות השונות שבה. הסיפור הדמוני-פנטסטי שואב את מקורותיו בין היתר ממסורת סיפורי האימה הגרמניים שרווחו בתקופה הרומנטית, המאזכר יצירות נוספות בז'אנר האופרה כמו "הנזל וגרטל" של הומפרדינק ו"טירתו של כחול הזקן" מאת ברטוק.
סיפורה של תהלה מאזכר את הדרמה של "הנזירה אנג'ליקה" באופרה בשם זה מאת פוצ'יני. שתי הנשים מאבדות את ילדייהם וחדורות באמונה שמותן יגאל את נשמתן, יצילו מיסורייהן ויפגישן עם אהובי נפשן.

הניגוד בין היצירות נמצא במסר שלהן. בעוד "האדונית והרוכל" הינו סיפור אימה קודרני ומשולל תקווה, שסופו זהה לתחילתו, הרי שב"תהלה" קיים מסר אופטימי של גאולת הגוף והרוח דרך הסליחה והאמונה, המצליחים לזרות אור בהיר על סיפור חייה הטרגיים של הגיבורה תהלה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הילה קומם