אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סקס פה!


תאריך פרסום קודם: 
2004

נו, איך אפשר בלי קצת פיקנטריה – בכל זאת, כולנו בני אדם, נכון?  

אז בואו נדבר קצת על חרמנות. 

האוסטרלים, חייב להיאמר כאן, הם עם די חרמן. 

כן, כן, אני יודע, זו הכללה, אבל במקרה הזה אין מנוס מלהודות באמת – זה נפוץ, זה מקובל וזה הדדי. גבר זה גבר והוא חרמן בכל מקום ובכל שעה, זה לא חדש, אבל מה שיפה כאן הוא שגם הנשים האוסטרליות לא מתביישות להגיד מה הן רוצות, כמה ואיך הן רוצות את זה, והגברברים נמצאים במצב ראוי לקנאה בו הנשים לוקחות יוזמה לא פחותה מהם בכל הקשור למבטים מזמינים, שורות פתיחה והצעות מגונות. בכלל, נראה שמלחמת המינים עשתה כאן הפסקת אש משום מה, וזה מעורר קנאה (בכם, לא בי. אני כאן.) 

איך שלא יהיה, הם די חרמנים, די פתוחים, אפילו יחסית לערים הגדולות בשאר העולם, ואת מה שבתל אביב עושים במועדונים אפלוליים או בבית, בחדרים חשוכים ועל הרבה סמים, כאן עושים על שתי בירות בבית קפה פתוח לרחוב, ואחד מוביל לשניה ושניהם מצטרפים לשלישי וכמה שיותר יותר טוב.

יכול להיות שזה משהו בחור באוזון שעושה את זה, יכול להיות שזו העובדה שהם עושים כל כך הרבה ספורט כל הזמן, אין לי מושג.

זה בטח לא הפיש אנד צ'יפס והבירה – לא נראה שלבריטים זה גרם לתופעות דומות, אבל מה שלא תהיה הסיבה, הסקס כאן לא מסתתר בבושת פנים בדפים האחורים של העיתון. בשעות הלילה עוברות כל תחנות הטלוויזיה לרצף מתמשך של שיקופיות מלוות במוסיקת פורנו סוג ז' עם מספרי טלפון לשיחות סקס לוהטות ושירותי ליווי, פרסומות פריים טיים מספרות על אתרי אינטרנט שכל מטרתם שידוכי סקס ("גברים מדברים על זה, נשים חולמות על זה, זוגות מפנטזים על זה..."), תרבות הגאווה כאן פורחת (בסידני, כמו בתל-אביב, כבר ממש לא "אין" להיות סטרייטים) ובשבוע האחרון הוזמנו כולנו בכל מדיה אפשרית לבוא ולחלוק את חדוות המין, הגוף והנפש בתערוכה שנתית שרצה כאן כבר שמונה שנים ונעה מעיר לעיר בין פברואר לאפריל – סקספו 2004. משחק המילים הדו-לשוני העברי/אנגלי הזה הסב מיד את תשומת ליבי (שלא לדבר על הזוג החושני שהתפתל באור אולטרה-סגול בוהק בסלון החשוך), ובשבת בצהריים התייצבתי לאחר כבוד במרכז הכנסים והתערוכות בבריסביין, אחוז התרגשות. 

בקווינסלנד, כפי שכבר הזכרתי, יש המון גולשים וגולשות. ממש ממש המון. וגולשים וגולשות נראים...נו, כמו גולשים וגולשות. אתם יודעים, עם האלכסונים המודגשים האלה בבטן החשופה, עם השיער הבלונדיני-גוונים והנמשים, עם העיניים הירקרקות כחלחלות והשיזוף שוקולד-חלב הזה של צהבהבים שחיים בשמש – תצוגה מתמשכת של ברביות וקנים צעירים, יפים וחטובים שטפו את עינינו מכל כיוון, תופעה שאני כבר מורגל בה (הו, הפשרות המכאיבות של הקיום), רק שהפעם כל קן וברבי מחזיקים ביד איזה אביזר גומי או עור או מתכת, איברי מין מזכוכית (!), או סתם לא לובשים יותר מדי ומחלקים עלונים שמזמינים אותי לאורגיות, למועדון חשפניות או להרוויח כסף ולחשוף את גופי באינטרנט תמורת שני דולר לדקה.

בדוכן המיסטיקה יושבים כעשרה קוראים בקלפים, בכף היד, בכוכבים ובאבנים וגם מומחית קבלה אחת מישראל, ותמורת עשרים עד ארבעים דולר אפשר לאסוף תיק מזכרות ובו אביזרים, תכשירים וכותרים מכל הבא ליד. 

שוטטנו, פעורי עיניים ברחבי הבניין הענק הזה. על הבמה המרכזית נערכו הופעות חשפנות ואקרובטיקה בעירום, טירת פיברגלס ענקית הציעה ווילונות הצצה אדומים למופעים חיים.

על פוסטר ענקי סיפרה שרה מסידני לכל מי שהסכים לקרוא על קרם להעצמת האורגזמה הנשית וש"היא לא מאמינה שהחומר הזה חוקי", חבורה של סינים עיסו את גבם וכתפיהם העייפות של העוברים והשבים, ואנחנו נעצרנו ליד מופע סאדו-מאזו שנערך באמצע המעבר הראשי.

אופנוען אחד שלא היינו רוצים להיתקל בו בסמטה חשוכה ובטח שלא בחדר המיטות, עם ראש מגולח, המון עגילים, זקן צרפתי מחודד ובגדי עור שהותירו את עכוזו המתולתל חשוף כשהוא מציג לראווה את כתובת הקעקע שעל חציו הימני החזיק בידו שוט עור קטן בעל תשעה זנבות מצופים קטיפה, כשפניו מופנות אל אחורי גופה של נערה שחצי גופה העליון, צוואר וידיים, נתון בסד עץ ענקי צבוע שחור.

פלג גופה התחתון, מכופף קדימה, מופנה אל הקהל ואל האופנוען, שניגש אליה לאיטו. הוא כופף את אצבעות ידו הפנויה ושרט מעדנות את גבה החשוף, כשהוא מחליק מטה אל בין ירכיה ולוחץ את פרק ידו עטוף העור וכפתורי המתכת בין רגליה. אי אפשר היה שלא להבחין שהיא נרעדת כולה, והקהל איתה. 

הילד הרע בבגדי העור (נקרא לו בני מעתה, אם לא אכפת לכם) החל מסובב בתנועה מיומנת ואיטית את שוט העור כשהוא מעביר אותו מפעם לפעם על עורפה של יקירתו, מתכופף ולוחש באוזנה או מעביר שוב את ציפורניו על גבה ובמורד רגליה. הוא הוריד לאט את ידו שנשאה את השוט מטה, אל עכוזה והמשיך לסובב אותו לאט, טופח קלות על גרבי הרשת האטומים והשחורים שלה, ואז הזיז את ידו, במהירות, ימינה ושמאלה. אי אפשר שלא היה לשמוע את הצליפה ואי אפשר שלא היה לראות את תגובתה ואת תגובת הקהל, שעד עתה עצר את נשימתו וכעת שחרר אותה במפתיע. אף אחד לא נראה מזועזע. אף אחד לא נראה נחרד או נגעל. כולם נראו...איך לומר...מצועפים משהו. לא זוג אחד ולא שניים החלו מתלחשים ומחזיקים ידיים בהתרגשות. 

עם סיום ההופעה, אחרי ששחרר אותה מהסד, עיסה את גופה ואימץ אותה אל ליבו, סב בני שלנו אל הקהל והסביר במבטא אוסטרלי מובהק שסאדו מאזו זה לא רק שרשראות ברזל, אלימות קשה ורוק כבד, והדגיש את החשיבות שבהסכמה הדדית, כבוד הדדי וזכותו של אדם להיות אדון לגופו ולהסכים או לא להסכים לכל שייעשה בו.

מחאנו כפיים עם כולם, קמנו על רגלינו בפיק ברכיים קל, עקפנו את בני ורותי, אימצנו אל ליבנו את תיק הצעצועים החדש שלנו, ומיהרנו הביתה לעשות שיעורי בית.

 פינת הדובדבן –

1. הערותיו של ראש הממשלה מר ג'ון הווארד בדבר מותו של תומס היקי משכונת רדפרן, סידני, צעיר ממוצא אבוריג'יני שמותו הצית מהומות שגרמו לפציעתם של כשישים איש בחודש שעבר, היו אופייניות בגזענותן, טוענים תושבי השכונה.

מה קרה?

מר הווארד זינק אל גלי הרשת יום לאחר האירוע והודיע כי אין ראיות התומכות בסברה לפיה הנער בן השבע-עשרה נמלט מהמשטרה בעת שמצא את מותו, וכי ההאשמות כנגד השוטרים אינן הגיוניות.

רק מה, שאף אחד לא טרח לעדכן את מר הווארד (או אולי הוא לא טרח להתעדכן) בעובדה שמשטרת ניו סאות' ווילס פתחה כבר ארבע וועדות חקירה פנימיות כדי לבדוק מה בדיוק קרה שם, ומיהרו לשחרר הצהרה לפיה הם בודקים את ההתרחשויות ולא יהססו להעמיד לדין את מי שיימצא שפעל שלא כשורה (כמו, אני מניח, אותו גאון טקטי ששלח שוטרים לנסות "להרגיע את הרוחות" בהפגנה נגד המשטרה).

2. ועוד על גאונות משטרתית – לאחר שמשטרת ויקטוריה גילתה, בעבודת בילוש מעבדתית מבריקה, קשר גנטי בין רוצחו המשוער של עולל לבין אנס שכביכול אין כל קשר בינו לבין מקרה הרצח, ולאחר שהתיק שנסגר מחוסר הוכחות נפתח מחדש בהמון רוח וצלצולים כולל הודעה למשפחות, הודיע דובר המשטרה, אחרי כחכוח מעמיק בגרונו, אני מניח, שהמקור לתאימות הדגימות נבע בעצם מזיהום במעבדות הזיהוי הפלילי.

(למי שלא הבין, אני אסביר – "קבל ביטול, כבוד השופט, שכחנו לנקות בין הבדיקות")  

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת זיו מגן