אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התקציב – או - המציאות עולה על כל דמיון


תאריך פרסום קודם: 
2003

 

צ'מעו קטע. לפני כחודש וחצי (עדיין, פשוט חבל לפספס), עלה שר האוצר, אחד פטר קוסטלו, על פודיום אחד במסיבת עיתונאים אחת, מצמץ פעמיים, שתה קצת מים, והודיע ששנת התקציב שהסתיימה לה ביוני 2003 הותירה את קופת הממשלה בעודף (!) הגדול פי שתיים מהתחזיות (!!) ובסה"כ שבעה וחצי מיליארד דולר אוסטרלי (!!!)

(או בתרגום פשוט "סליחה, טעינו, של מי הכסף הזה?") 

תקראו שוב את הפסקה, לאט לאט, לא למהר ובלי תנועות חדות, זה לא צחוק, אני יודע. זה יותר מדע בדיוני ממאטריקס ויותר קשה להבין ממאטריקס שתיים. 

אז אחרי שגם אני מצמצתי פעמיים וכמעט נחנקתי עם הקפה, שאלתי את השותף שלי לדירה, שגיחך לעצמו על הספה, אם זה מצב נורמלי. הוא אמר שלא, כי זה הרבה יותר ממה שהיה בשנים שעברו, אבל עודף יש תמיד, בטח, מה, לא אצל כולם ככה?

 ואז התחיל כאן הרעש הציבורי במדינת הגמדים, וכולם נורא נורא כועסים על שר האוצר השקרן, הרמאי והאכזר, שרימה אותם בתחזיות ובגללו לא נתנו יותר כסף בתכנון התקציב של 2004 למערכת הבריאות בכלל ולרפואת הנפש בפרט, ולפיתוח הסביבתי ולי ולאשתי, ותוכנית הבוקר הכי פופולארית כאן הריצה קמפיין בן שבוע בו התבקשו הצופים הנאמנים לשלוח פקסים ואימיילים לאולפן ולהמחיש לשר האוצר במינוחים פרקטיים לאן הוא יכול לדחוף את העודף שלו.

 אז הפעם לא צריך מנטרות ומדיטציות כדי לחוש בהבדל, אבל בכל זאת, הרשו לי להציף ולהאיר איזו נקודה קטנה שייתכן וחמקה מעיניכם בעצם הסיטואציה הפנטזיונרית הזו. 

בואו ננסה לדמיין את המסלול הווירטואלי של הודעה דומה לזו אצלנו, שלב אחר שלב.  

בואו נצא מנקודת הנחה לוגית פרדוכסלית ולפיה איכשהו, אצבע אלוהים, עוד ידו נטויה וגו', מסתיימת לה ישיבת וועדת הסיכום התקציבי של השנה שחלפה לה, ושמה למטה, מתחת לקו הסיכום האחרון, איפה שתמיד יש מספרים אדומים עם מינוס, יש משהו שחור כזה, לא במקום כזה.

עודף. 

ואז, בואו נדמיין את אותו הנייר בדיוק יוצא מהחדר ומתגלגל לו במסדרונות הממשלה במסלול אזוטרי שכזה, בין תמונות של רבין ובגין ואריק, מתחת לדגלים ועציצי פלסטיק ירוקים, במורד מדרגות ומתחת לשולחנותיהן וחצאיותיהן של מזכירות ישישות, בינות לגלגלי עגלות התה, ומוצא את דרכו בסופו של עניין לפיו של שר האוצר ולמסיבת עיתונאים (ע"ע ציבור), וזאת מבלי שאף אחד ישים עליו יד בדרך, ישנה אותו, ינתב אותו, ו/או ינכס אותו. 

מצחיק, נכון? מצחיק כמה שזה נראה לאוסטרלים (ואולי גם לאזרחים במדינות אחרות בעולם, מי יודע) הגיוני לגמרי ונורמלי לחלוטין שמישהו בממשלה שלהם יטרח להודיע להם שנשאר כסף למשהו.

ממש כאילו הממשלה נתונה לפיקוח האזרח והציבור. ממש כאילו היא שם כדי לשרת את האזרח, כמו בנק כזה, שמכניסים אליו כסף ומקבלים בחזרה בכל מיני צורות יצירתיות, מבלי לדאוג שמישהו עושה איתו משהו לא תקין או לא חכם או, רחמנא ליצלן, לא חוקי.

מצחיק. 

מה, לא?

 ועוד דבר אחד קטן – פאולין הנסון, הג'ינג'ית ההיא מהפעם שעברה, זוכרים? אז זאתי זכתה בערעור ויצאה מהכלא אחרי אחד עשר שבועות – בית המשפט לערעורים קבע שמקרה התביעה לקה בחסך רציני, ושאין שום הוכחה שהגברת ושותפה ידעו על החוק ו/או התכוונו להונות מישהו, ופסק הדין בוטל. (או, בעברית, ועכשיו רק הספרדים, "ה.ו.א.  ז.כ.א.י.!.!.!")

 והפרשנים הפוליטיים אומרים שהשופטים בפסק הדין המקורי הושפעו יתר על המידה מן ההד הציבורי שאפף את פאולין (הגזענית, כזכור), וש"אומה אחת", מפלגתה, תקום ותעלה כ"עוף החול מן הרמץ והאפר ".

 ואני אומר שצדק זה צדק ואני לא מתווכח, וייאמר לזכותה של הגברת שאיך שהודיעו לגברת על עצם העבירה היא החזירה את כל הכסף מיד, אבל עדיין יפה לראות כמה שאפילו החשד בעברה כזו הספיק כדי להכניס פוליטיקאי לכלא, ועדיין הלוואי עלינו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת זיו מגן