אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זילות הקסם במשחקי תפקדים


תאריך פרסום קודם: 
2002
גנדלף מתוך שר הטבעות
גנדלף מתוך שר הטבעות

הקסם והשימוש בו הם חלק אינטגרלי ממשחק-תפקידים המבוסס על פנטזיה כמו משחק ה"מבוכים ודרקונים". אין ספק שהוא מקנה למשחק, ולאווירה בו, נופך מיוחד. ללא כישוף פנטזיה היא לא פנטזיה כפי שמכונית ללא גלגלים היא לא יותר מקופסת מתכת חסרת ערך. עם זאת, יש לזכור שקסם, על מנת להישאר קסום מטבעו, אסור לו להפך למובן מאליו. בעולם פנטזיה ובמשחק פנטזיה הקסם צריך תמיד להיות קיים ברקע כאפשרות אבל לא כברירת מחדל בלתי נמנעת.
לצערי בקרב מספר גדול של שחקני משחקי-תפקידים הקסם זמין ותכוף יתר על המידה עד כדי זילות בשימוש בו. זן מסוים של שחקנים מאמין שניתן להשתמש בקסם כי החוקים מרשים זאת. נוצר מצב שדמות המכשף נהפכת לדמות טכנוקרטית, מכונת ירייה של כדורי אש או חזיזי ברק, וכשהמנחה פונה לשחקן על מנת להעמידו על מקומו טוען האחרון להגנתו כי הוא משתמש בקסם בגלל שהוא יכול וכדי לחזק נימוק מפוקפק זה, יפנה השחקן את המנחה לעמוד x, פיסקה y ושורה
z ב"ספר החוקים" היכן שכתוב כי אפשר. רק כדי לסבר את האוזן אספר על דמות מכשף שהשתמשה בכדור-אש בכדי לצוד ארוחת ערב לחבריה ההרפתקנים. כשגער בו המנחה על זילות מבישה בשימוש בקסם, טען המכשף שהחוקים מותירים לו לשחרר כדורי-אש כל אימת שיחפוץ בכך וחוץ מזה הוא חסך לקבוצה את זמן הבישול והצלייה. כיצד ניתן להתמודד עם בעיה זו, שתופעות הלוואי שלה מובילות למנצ'קיניזם מהסוג היותר קטלני?

דרך אחת היא לשלח את השחקן לביתו ולרשום לו מרשם רפואי-פסיכיאטרי שיכלול קריאה כפויה של טולקין. כל ערב לפני השינה, פרק אחד בטרילוגיית שר הטבעות. מזור מסוג זה ילמד את המנצ'קין הפוטנציאלי דרך ארץ בשימוש בכישוף. גאנדלף, כמכשף רב עוצמה (ועל זה אין וויכוח אפילו בקרב אלו שלא קראו את שר הטבעות), ממעיט להשתמש בלחשיו וכשהוא עושה
זאת אזי סימן כי הצורך לכך מוצדק לחלוטין (למשל, עצירתו של בלרוג במכרות מוריה). הבעיה עם המרשם הנ"ל שלעיתים מחלת השימוש בקסם היא כה חמורה שאפילו טולקין פורטה פעמיים ביום לפני הארוחה לא יעזור. קשה לשנות קיבעון מנטלי שנעצר בגיל הגנון.

הדרך השנייה היא רפואה מונעת. מנחה המשחק מאלתר מודיפיקציות בחוקים שירתיעו את האקדוחן-המכשף הגדול ביותר מלשלוף את אקדחו בכל פעם שנחליאלי נוחת לו על עדן החלון של פונדק-הדרכים המקומי. שיטה זו עובדת פלאים ולהלן כמה טיפים לכל מנחה. עלי לציין כי רשימת הטיפים הנ"ל נאגרה תוך כדי שנות משחק רבות במשחקי-תפקידים מכל הסוגים. מטבע הדברים, בגלל היותי שחקן "מבוכים ודרקונים" גאה, יתייחסו הדברים למשחק בו אני משחק דרך קבע לפחות פעמיים בשבוע. את ה'קרדיט' אני חייב לדי-אמים שלי שמטעמי חשאיות, שמם יישאר במערכת.

פתרון א - מרכיבי קסם

בניסיוני העשיר, נתקלתי פעם בפירומן פתולוגי שהיה נוהג לשרוף כל דבר שנקלע על דרכו. הדי-אם פשוט החליט בוקר בהיר אחד (לאחר לילה של נדודי שינה) לסבך את המכשף באמצעות מרכיבי-קסם נדירים ויקרים. על כל קסם שעירב פירוטכניקת אש דרש המנחה מהשחקן להשתמש בגופרית. לך תשיג גופרית בעולם מדיבלי, גם יקר וגם נדיר. כך נוצר מצב שהמכשף שקל
לא פעם אלא פעמיים שימוש בקסם. כמובן, על מנת לפצות את השחקן וכדי לא ליצור אנטגוניזם בסגנון "הדי-אם מאנייק", פיצה המנחה את השחקן על-ידי חיזוק עוצמת הקסם שלו. למשל, לחש כדור אש גרם לנזק של 7 קוביות 6 פאות במקום 6 בדרגה שש. כולם הלכו הביתה לאחר הפגישה עייפים אך מרוצים.

פתרון ב - הנוסע המתמיד

בקבוצה אחרת באתי במגע עם מכשף שהיה נוסע מתמיד בין ממדי-הקיום השונים כאילו אביו עובד ב"אגד". בכל פעם שהקבוצה הייתה חוקרת מבוך, המכשף היה מבצע קיצורי דרך ומשתמש בלחש "Dimensional Door" כדי לחסוך את המעבר בדלתות עם מלכודת וסתם כדי להרגיש שהוא מעל הלוחם או הגנב שצריך לעבוד קשה כדי לפרוץ כל דלת. הדי-אם החליט כי מעבר בין ממדי קיום שונים הוא לא כל-כך פשוט כפי שהספר נוהג לתאר. בכל פעם שמכשף מחליט על תנועה מסוג זה קיים הסיכוי כי הוא ייתקל בתפלצות שונות שמשוטטות להם בממדי-הקיום ורק מחכות שאיזה קוסם ביש-גדה יתקל בהן או לחלופין יפתח שער לממד-הקיום החומרי ואז כל הקבוצה בצרות. לא תאמינו איזה דברים נמצאים להם במישור האסטרלי, למשל. מבחינה טכנית, כל מה שהדי-אם היה צריך לעשות הוא לגלגל קוביית-אחוזים כדי לבדוק אם ובאיזה יצור יתקל הנוסע המתמיד. זה עבד! זה אפילו גם הכניס למשחק נופך של סכנה ועניין.

פתרון ג - משנה הצורה

היה היה שחקן מכשף שסבל מבעיית תדמית חריפה. בכל פעם שהיה מביט בראי - היה פורץ בבכי. הוא לא אהב להיות סתם אדם ולכן בכל קרב היה בוחר להשתמש בקסם של שינוי צורה. הצורה האהובה עליו הייתה דרקון-אדום גנדרן ויהיר. לאחר התייעצויות רבות החליט הדי-אם על פתרון הפרופורציונליות לפיו אם השחקן רצה להיהפך ליצור מסוים יהא עליו להיתקל בו פיזית וגם כשזה לא עבד (היות שרפרטואר ההיתקלויות עולה עם הזמן), החליט הדי-אם כי על השחקן להשתמש במרכיב קסם שהוא איבר מסוים מגופו או גופתו של היצור אליו הוא (השחקן) רוצה להיהפך. למשל, אם פלוני רוצה להיהפך לדרקון, יהא עליו להשתמש בקשקש של הזוחל. החיסרון בפתרון מסוג זה הוא שהמכשף נהפך לאוסף נבלות עם כל המשמעויות האסתטיות הנלוות. אבל זה המחיר שצריך לשלם על מנת להיות מכשף רב-עוצמה אבל גם מר מסריחוני באותו הזמן. 

פיתרון ד - זה פשוט לא עובד

שיטה נפוצה לרסן דמויות מכשף שהן"Trigger Happy"  היא להשתמש בהתנגדות לקסם. מפלצות רבות נהנות מיכולת להתעלם מהשפעת לחשים כפי שחומר מבודד לא מושפע מזרם חשמלי. שמעתי פעם על שחקן שאהב להשתמש בקסם "Stone Skin". לחש זה מעניק למכשף חסינות מכל פגיעה פיזית היות שעורו נהפך לקשיח כמו סלע גרניט או תערובת בטון מזויין מהסוג שמר סאדם חוסיין משתמש לבנות את הבונקרים האטומים שלו. מעשה שהיה כך היה: פעם אחת
נתקלה הקבוצה בחבורת מפלצות (שאת סוגם לא טרחתי לברר) בפאתי יער סוב-פולרי. המכשף מייד הקשיח את עורו ואץ לקרב, בטוח בעצמו ושאנן כמו פינצ'ר המסתער על הדוור בחצר של השכנים. מה שהמכשף לא ידע הוא שאותן המפלצות נהנו מחסינות לקסם והעור הקשה שלו נהפף בין רגע לחמאת "תנובה" ששכבה בשמש של יום קיץ תל-אביבי חם במיוחד. אם לא היה ברברי "ביזרקר" בקבוצה, המכשף היה נאסף אל אבותיו ופוגש בעולם שכולו טוב את מרלין ואת מורגן לה פיי. כמובן, החסרון בפתרון מסוג זה הוא שהדי-אם נאלץ בכל פעם להביא מפלצות חסינות לקסם, דבר שאינו הגיוני ואינו רצוי.

ארבעת דרכי הפעולה המובאות כאן לאילוף הסוררת אינן היחידות בשום אופן. אולם נראה לי שהפתרון הטוב ביותר בסופו של דבר הוא שחקן אחראי ובוגר שמודע למשמעות של לשחק קוסם. רק חינוך וניסיון יולידו זן של שחקנים מביני עניין.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קג'טי נגהי