אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התרבות כצורך קיומי


התמונה של אלי אשד
תאריך פרסום קודם: 
2003
מחבר: 
אלי אשד
התרבות כצורך קיומי
התרבות כצורך קיומי. 123rf stock photo

רבים מקוננים על חורבנה הבלתי נמנע של מדינת ישראל ושל התרבות העברית ששימשה לה בסיס. "תרבות הסמוך" הביאה כידוע לחורבן אולם וורסאי, לכשלים בפינוי פי גלילות, לזיהום הנהרות בארץ, ומי יודע מה עוד עומד לקרות. אלו הן תוצאות של חשיבה לטווח קצר והתעלמות מההשלכות ארוכות הטווח. העיתונים מלאים התקפות על הדור הצעיר שאינו עומד בסטנדרטים של קודמיו ובעיקר בנושאי חינוך ותרבות.

הספרים אכן נמצאים בחזית הזאת והמצב אינו מזהיר במיוחד. נקח לדוגמא את תחום הספרות. הסופר האחרון שהצליח לרגש באמת קהל גדול למדי, אתגר קרת, החל לכתוב לפני שנים. אני יכול לחשוב רק על סופר או שניים שהופיעו מאז, ושניתן לאמר שהם מהווים קול ייחודי וחדשני, אך אלה זכו לתהודה מעטה. התופעה מדאיגה שכן היא מראה על ירידה ברמת הספרות שלנו.

בנוסף, יש ירידה בכמות הקוראים, במיוחד בקרב הדור הצעיר, שמעדיף תחומי בידור אחרים כמו הטלוויזיה ומשחקי המחשב. אמנם זוהי תופעה כלל עולמית, אך היא מדאיגה, שכן היא עלולה להחזיר את דורות העתיד למצב דומה לימי הביניים, שבו רק מיעוט משכיל קרא וכל השאר קבלו מידע באמצעים ויזואליים.  במקביל,  מדאיגה  גוויעתן של מחלקות מדעי היהדות והרוח באוניברסיטאות.

התופעה חמורה שכן כל אלה הם הבסיס לתרבות הישראלית. הערכים שיוצרת התרבות (ואני בהחלט כולל בה גם את הדת) הם אלה שנותנים לאדם רצון וכח להישאר במולדתו ולהיאבק בקשיים.

ערכי התרבות שנוצרו כאן לפני שנים, בידי יוצרים, סופרים ומשוררים, מחנכים ומדינאים, הביאו להקמת המדינה העברית. היה זה שילוב של ערכים יהודיים, סוציאליסטיים אוטופיסטים (הקיבוצים) ומערביים. תרבות זו התבססה לא רק על פחד, שנאה ורצון לברוח מהאנטישמיות, אלא גם על רצון ליצור משהו טוב יותר. נראה שהרצון הזה נעלם לחלוטין והוחלף בחומרנות ושאיפה ל"חיים טובים" - על בסיס אינדיבידואליזם, הגובל באנוכיות ההורסת את חיי הקהילה.

אז מה אפשר לעשות?

האדם אינו יכול לחיות על הלחם ועל הכסף לבדם, הוא זקוק למשהו נוסף להאמין בו. לדעתי, יש ליצור מחדש תרבות וערכים שאנשים יהיו מוכנים לחיות ולהלחם עבורם. תרבות שתקסים גם בני עמים אחרים, שירצו להצטרף אליה, כפי שהנצרות, האיסלאם והבודהיזם מציעים. המצב כיום חמור, לא רק בגלל המלחמה והמשבר הכלכלי והחברתי, אלא גם בגלל תהליכים ארוכי טווח כמו שואה אקלימית המאיימת לייבש את האזור, הממשיך להתחמם ונעשה פחות ראוי למושב אדם. במצב כזה יש לפתח ערכים חדשים של עזרה הדדית, תודעה סביבתית וחשיבה לטווח ארוך. יש לנטוש את גישת "אדם לאדם זאב" שמוצאה בתרבות האמריקנית, והעלולה להיות הרסנית במצבנו. התרבות המתחדשת תצטרך לכלול ערכים יהודיים וותיקים (אין לדחות על הסף תרבות שהחזיקה מעמד והתפתחה אלפיים שנה) לצד ערכים כלליים.

אויבינו מתעודדים בראותם שהתרבות העברית והיהודית נמצאת בירידה. עלינו להחיות את תרבותנו ולהתאימה לשינוי התנאים האקלימיים והאחרים. יש לשלב בה את כל הקבוצות הגרות בארץ הזאת, שכן על כולן מרחפת סכנה זהה. אולי התלכדות מול סכנות הטבע תסייע להתגבר על ההבדלים והעוינות בינינו. לעניות דעתי, קיומם של מדינת ישראל ושל עם ישראל יובטח, בין השאר, על ידי שילובם בהנהגת המאבק להצלת האנושות מהשמדה עצמית על ידי הרס סביבתי. תרבות כזאת יש ליצור בראש ובראשונה באמצעות חינוך. אני מציע למצוא אנשים כריזמטיים ואידיאליסטיים, במיוחד מתחום החינוך, אך גם מחוצה לו (כן, יש עדיין כאלה), ולהיעזר בהם לבניית בסיס לשינוי בחשיבה. מנהיגים אלה ידריכו מורים אחרים בשיטותיהם. כל השיטות שמשרד החינוך ניסה להוריד מלמעלה נכשלו. אולי האנשים שבשטח יצליחו יותר.

עלינו להתאמץ מאד לפתח תרבות כזו, למרות התנאים הקשים. החלופה לכך נראית כשואה אפוקליפטית, שאותה מכין לנו האיסלאם הקיצוני, בעזרתם ובעידודם הפעיל של הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני במערב, בעולם שנעשה פחות ופחות ראוי לקיום אנושי.  הזמן נראה כפועל לרעתנו, הדברים אינם תלויים רק בנו. תהליך של שינוי תרבותי פועל בטווח הארוך, וייתכן שנותר לנו רק טווח קצר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד