דף הבית - מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   מדע בדיוני

ואלריק לכל / מקס. ס

מבט על מייקל מורקוק והגיבור המרכזי שלו עם הוצאתם המחודשת של ספריו בעברית.

מייקל מורקוק הוא גרפומן תחילה. הוא סופר, לא ניקח ממנו את זה. הוא יוצר עולמות, עורך, אפילו מגלה כשרונות כשצריך. אבל קודם כל הוא גרפומן. מהעבודה הראשונה שלו, כעורך "הרפתקאותיו של טרזן" הוא פוטר, כי שם יותר מדי מילים ופחות מדי תמונות. מורקוק מייצר עד היום כמות לא טבעית של פרוזה. אם נתחיל לכתוב את כל הספרים שכתב לא נסיים. רובם נוסחתיים. חלק גדול (בעיקר המוקדמים) לא שווה את הקריאה מלבד כחלק מסאגה גדולה. מרבית הספרים המוקדמים הם גם מאוד פופוליסטים – הוא יודע יפה מאוד מי הקהל שלו ומספק לו בדיוק את סחורת המד"ב/עידן חדש/פנטזיה המבוקשת. אבל אי אפשר להתעלם מערימות הספרים שהוא מייצר, כמעט כולם רבי מכר ברמה כזאת או אחרת. למייקל מורקוק נוצרה עם השנים קשת גדולה של דמויות אשר מככבות בספריו. מתוכם מתורגמם לעברית הרפתקואתיהם של אלריק וקורום. בחרתי להתמקד באלריק מאחר וגם מורקוק מגדיר אותו בתור הדמות המרכזית שלו.

 במשך שנים, לפני שקראתי אותו מסודר והכרתי רק קצת אלריק וקורום, מיקמתי את מורקוק על מדף סופרי הפנטזיה כואריאנט על רוברט אי. האווארד. אם הפנטזיה מתחילה אצל טולקין, עם עושר של דמויות שלמות ורבות ממדים, יעד שאף סופר פנטזיה יחיד לא הצליח להגיע אליו עם כזאת מידה של אותנטיות, האווארד יצר עולם הרבה יותר פשטני שבו אדם-על יחיד עובר מאות הרפתקאות ובסוף מולך על אימפריה גדולה. קונאן של האווארד (וסדרת יורשים שהמשיכו את מפעל חייו זה) הוא למעשה היציאה מגן העדן של האפשרויות שנותנת הפנטזיה וסגירתן לתוך עולם מוגדר. טולקין יצר עולם לעצמו וכל גורם בו הוא מיוחד בפני עצמו. האווארד הפך את זה לספרות זולה מאוד ז'אנריסטית המשכפלת את עצמה ומספקת בידור זול וצפוי. טולקין חיכה מעל לעשרים שנה עד שהספרים שלו יהפכו לאגדה שהם היום. האווארד, שהתחיל לייצר מעט אחריו, היה יותר מותאם בפשטנות שלו לארה"ב של שנות החמישים ומכר טוב את הסחורה הזולה שייצר. מכאן והלאה, אם תתבוננו על ספרות הפנטזיה של הזרמים המרכזיים, תראו שהיצירה אולי משתמשת במושגים של טולקין, אבל עובדת על הפשטנות של האווארד. לא תמצאו ספר שמגיע למצב של מלחמת אחים בלתי נמנעת – כמו שההוביט מוביל אליה. ב"שר הטבעות" הרוע מצליח בעיקר בזכות הספקנות שבליבות אנשים. שימו את זה לעומת "רומח הדרקון לדוגמא" או ספריו של ריימונד אי. פיסט. אלה סדרות ספרים שמעתיקות אחת לאחת את העולם הטולקינאי אבל לא מתמודדות עם הקונפליקט המוסרי. בסופו של דבר, מאחר וספר הוא יצירה ולא תיעוד של ערב "מבוכים ודרקונים" טיפוסי, אפשר לצפות ליותר מקוריות ופחות משחק בתנאים מוגדרים.

כשמורקוק כותב את "אלריק" הוא למעשה כותב "קונאן". אלריק, קורום ועוד גיבורים קבועים בספריו של מורקוק הם, לפי הגדרתו, חלק מ"הגיבור הנצחי" – דמות קלאסית של גיבור שתפקידו להציל את העולם ויש לו צורות שונות ומשונות. כרגיל הגיבור הנצחי לסוגיו נסחף במרחב ובזמן והוא סוג של "מלכה" שמחליפה ידיים במשחק שח בין הסדר והכאוס. לזכותו של מורקוק עומד אלמנט שאין להאווארד, פיסט, ווייס והיקמן, סלבטור ושאר האנשים הטובים מובילי המיינסטרים שלא חידשו למעשה שום דבר מאז טולקין (ואם אנחנו כבר שם – שימו לב שמורקוק אנגלי והשאר אמריקאים). אפשר לגשת לדמות שאתה יוצר בשתי דרכים. האחת היא להיקשר אליה ולפתח אותה. השניה היא להשתמש בה ככלי בסיפור שהוא היצירה שלך. כל מי שכותב יכול לומר לכם שמאוד קשה להרוג דמות, בייחוד דמות מרכזית. אם תראו את פולחן האישיות סביב דריזט דו'ארדן ורייסטלין תבינו כמה קשה לאנשים להיפרד מהדמויות שלהם. (העובדה שהכותבים גם שיחקו במקור את הדמויות האלה או היו בחבורה עם הדמויות האלה, לפני שהם עברו לכתוב אותם, רק מוסיפה). למורקוק לא אכפת. כמו שמבין כל מי שקורא את אלריק, אם אתה דמות בספר שאלריק הגיבור שלו ולא קוראים לך אלריק, צפה פגיעה. זה לא אומר שההגדרה של מורקוק מראש היא שדמות איקס תמות. הכתיבה של אלריק לא נעשתה כמבצע מתוכנן. כל פרק נכתב במהלך סופ"ש לערך ואחר כך נמכר למגזין רלוונטי. יכול להיות שהייתה למורקוק מטרה גלובלית בכתיבה של אלריק וסדרות סיפורים אחרות שהוא כותב באותה תקופה, אבל קשה להאמין שהוא חתר אליה כמו שניסה פשוט לפרסם סדרות של סיפורים בהמשכים כי הם מוכרים טוב ומייצרים הכנסה קבועה. לצד אלריק הוא פירסם כאמור עוד סיפורים על דמויות יחסית זהות, חלקן דמויות פנטזיה וחלקן דמויות מד"ביות יותר והעקרונות ההמשכיים קיימים גם בהן. אלריק, מבחינת מורקוק ומבחינת מרבית מעריציו, הוא אבן הפינה.

לשאלה מה קורה כשמורקוק כותב עם מטרה מתוכננת יש תשובה. בשיאו היצירתי בשנות השבעים, כשהוא עדיין רעב כסופר ויש לו הרבה מה לומר, הוא כותב את גלוריאנה. אם אלריק טיפוסי לקח יומיים וחצי, גלוריאנה לקחה לו שלושה שבועות. הרבה זמן לספר של מורקוק. לדעתי גלוריאנה זה היוליסס של ספרי הפנטזיה. על השולחן שלי אני תמיד מחזיק עותק. אני גם מבטיח לעצמי מדי פעם שאני אתרגם את יצירת המופת הזאת לעברית כי זה ספר שאחרי הקריאה שלו אי אפשר להתייחס לספרות פנטזיה באותה צורה. גלוריאנה, עם צאתו, שינה את כל היחס למורקוק והקפיץ בשניה אחת את הדעה עליו בקרב קוראי הפנטזיה. מיצרן ספרות זולה טיפוסי עם יצר אלימות מוגבר, הוא הפך ליוצר רלוונטי ומאוד ייחודי שמסוגל להוציא תחת ידיו ספר פנטזיה שחי על הז'אנר אבל לא משחק לפי החוקים שלו. ספר שדוחס לבפנים ויכוח פילוסופי, פוליטיקה עולמית, אינטריגות חצר וסדרה של דמויות נפלאות ומאוד ייחודיות. וכל זאת בעולם פנטזיה שהוא מימד מקביל ומדוייק היסטורית של תקופת אליזבת הראשונה. "גלוריאנה" זכה בפרסים וקהל מעריצים גדול ומשם והלאה מורקוק, אחרי שהציב לעצמו רף כזה, ויתר בהדרגה על כתיבת סיפורים פשטניים יחסית ועבר ליצירות מורכבות שאינן בהכרח פנטזיה. כאמור, אני מבטיח לעצמי בכל פעם שאני נזכר בספר לתרגם אותו לעברית, אפילו לא למטרות רווח.

אז מה הסיפור של אלריק? הוא מלך ללא ממלכה שמשוטט בעולם עם חרב קסומה ועובר הרפתקאות. עד כאן כפיל קונאן שגרתי. כמו קורום והכפפה, דריזט והחרב, טאסלהוף והקלפטומניה ואם תרצו גם רינסווינד וכובע הקוסמים. מאחר והוא קוסם על-טבעי ולוחם גדול, ההרפתקאות שלו הן לא "הצל את הנסיכה" אלא "חסל את האל". כלומר – כפיל קונאן עוצמתי. הבעיה עם אלריק, וכאן מורקוק עושה תרגיל מאוד יפה לקוראיו ומתנתק מקונספט קונאן, היא בשאלה המוסרית. קונאן לא אדם מוסרי לכאורה. רוב הסיפורים מוצאים אותו יושב בבאר עם אחת העובדות כשניגש אליו מישהו כדי לשכור את שרותיו כשכיר חרב. מכאן והלאה איכשהו תמיד זה נגמר בזה שהוא מציל את הנסיכה, הורג את הקוסם הרשע, מגרש את השדים ומעורר מהפכה בריאה נגד השלטונות. כי בסופו של דבר, קונאן הוא הפנטזיה של האווארד. והאווארד, עם סיפור חייו המדאיג, פינטז על גיבור מערבונים טיפוסי. אלריק ? לא ברור על מה חלם מורקוק כשעצם את עיניו כילד לונדוני מצוי. אבל הרפתקה רגילה של אלריק הולכת ככה : אלריק יוצא לדרך כדי להתמודד עם איום שמפריע בעיקר לו או שהוא נתקל בו במקרה ולא ברור עד כמה זה איום. בדרך הוא אוסף חברים. איכשהו בסוף הדרך אלריק משמיד את האיום אבל כל החברים מתו. את חלקם אלריק הרג, בטעות או שלא בטעות. התירוץ הרשמי הוא החרב שלו – היא ערפדית ודואגת לו לתזונה נכונה. אבל אחרי יותר מדי אירועים כאלה ויותר מדי הבנה שאלריק מצטער על המוות של החברים שלו לעיתים יותר מדי נדירות, מחלחלת ההבנה שאלריק משתמש בשאר הדמויות בסיפור בתור מזנון נייד.

אז אם לא קראתם עדיין, יש הזדמנות מעניינת להשיג את הספרים עכשיו. הם לא שבלונים כמו מרבית ספרי הפנטזיה המצויים. רמת ההרפתקאות שם בהחלט משביעה את הדעת. אפשר גם לקרוא באנגלית אותם ואת מרבית יצירותיו של מורקוק כי האנגלית שלו היא כרגיל לא מורכבת מדי (חוץ מגלוריאנה שתמיד זורקים אותו עלי בחזרה אנשים שאנגלית אינה שפת אמם). חובבי הקומיקס יכולים למצוא את הסיפורים על אלריק, קורום ואחרים בפורמט הזה. בזמנו מרבית הספרים הסדרתיים הועברו (די בהצלחה) ע"י הוצאת First המנוחה לקומיקס. אפשר למצוא אותם בחנויות ספרים משומשות מדי פעם, כמו גם לנסות לדוג אותם דרך האינטרנט באתרים רלוונטיים.

מייקל מורקוק, למי שתוהה, עדיין חי ויוצר בגיל שישים ושלוש, אבל לא בהספקים של פעם. בעשר השנים האחרונות הוא הוציא שישה ספרים. ב-1971 להשוואה, הוא הוציא עשרה ספרים, לא כולל סיפורים קצרים ופרקים בודדים שפורסמו במגזינים. (מרבית ספרי אלריק לדוגמא, הופיעו כספרים מגובשים רק אחרי שנת ,1975 חמש שנים ומעלה אחרי כתיבתם). ההדפסה המחודשת של היצירות המוקדמות שלו לעברית היא ברוכה. הבעיה היא שאין תכנון או אפילו רצון מצד ההוצאות לאור הקיימות לפרסם את היצירות היותר מעניינות ומורכבות שלו. היוזמה הזאת, עם כל הברכה שבה, היא בסה"כ רווח קל על תרגום מלפני עשרים שנה. ההשקעה כאן היא אפסית ובאה רק כדי לגרוף רווחים קלים בתקופה שבה יש ביקוש מוגבר לספרות פנטזיה מתורגמת לעברית. קורא המעוניין להכיר את היוצר והיצירה המאוד מגוונת שלו שהיא לא מוגבלת בהכרח ל"גיבור הנצחי" יכול לבצע את זאת אך ורק בשפות זרות. בינתיים יש לנו את מורקוק המוקדם, עם מגילת החרבות, חרב השאול, אבי-סער, קורום, אלריק והחבר'ה. ועם כמה שהיא לא שיא היצירה, עדיין זאת חוויה שונה מאוד לחובב הפנטזיה המצוי.