דף הבית - מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   עולמי

ברמה התיאורטית

זיו מגן

(פורסם בגרסה המקורית, עקב טעות, תחת השם "שלוש יריות אחרונות" - המימד העשירי, דצמבר 96')

 פרופסור שולץ מעולם לא ראה התלהבות כזו בעיניו של מי ממאזיניו. הגבר כסוף השיער ישב מרותק למקומו מתחילת ההרצאה, עיניו בולעות בצימאון כל שקף, כל שרטוט שעל הלוח, כל פיסת מידע.

מעניין, חשב לעצמו שולץ. תמיד הנחתי שתואר שלישי באסטרופיסיקה הוא נחלתם של קקטוסי אקדמיה מיובשים. מרענן לראות שיש עוד מי שנהנה ללמוד.

הוא המשיך בדבריו. "נוכל לומר, לפיכך, כי על ידי שימוש נכון במכניקה התיאורטית הזו נוכל לראות, למדוד ממש, את אותם חלקיקים תיאורטיים מהם מורכב זרם הזמן. מדובר רק בתיאוריה, כמובן, אבל..." הוא הניח את הגיר והביט בתלמידיו בחיוך צופן סוד.

"אם נוכל לראות – מי יודע, אולי יום יבוא ונוכל גם לתפעל אותם." חיוכו התרחב.

"מי רוצה סיבוב במנהרת הזמן?"

 את גבי קרמר הנושא הזה לא הצחיק כלל ועיקר. את התואר השלישי באסטרופיסיקה הוא עשה זו הפעם הרביעית, הפעם באוניברסיטה העברית בירושלים, על מנת להיות בטוח שלא החמיץ דבר הידוע לאיש בנושא. הוא היה, ללא צל של ספק, המוח המבריק ביותר במכון הישראלי לחקר הזמן, למרות שתרומותיו הרעיוניות למכון, תרומות שהדהימו את מי שקיבל אותן בדואר אלקטרוני חסר זיהוי, היו רק שיירים שהותיר למשתרכים בעקבותיו, אלה שיגלו בעוד שנים את מה שהוא כבר ידע מזמן. את החומר ששולץ לימד הוא ידע לדקלם מתוך שינה. אחרי הכול, זו הייתה הדרך היחידה שאפשרה, ולו רק ברמה התיאורטית, מסע בזמן. 

העניין היה, שגבי קרמר עבר כבר לפני מספר חודשים את הרמה התיאורטית.

במרתף שלו נחה קופסה קטנה שבלחיצת כפתור ידעה לגרום לתנודות בזמן. שום דבר גדול. עד כה הצליח בסך הכול להעביר משהו כמו מאה גרם של חול ים ארבע או חמש דקות קדימה בזמן.

השקיק היה נעלם ומופיע מחדש כעבור מספר דקות. הבעיה היחידה הייתה, שמשום מה היה השקיק מופיע כשתוכנו מונח בערימה קטנה ומסודרת לצידו.

"זה לא עסק," חשב לעצמו. "לא הייתי רוצה לראות דבר כזה קורה לאדם".

אך לבסוף, בערב חורפי אחד, בערך שבועיים אחרי אותה הרצאה של שולץ, זה הצליח. גבי ניסה כמה שינויים באחת המשוואות, והשקיק עבר כשהוא שלם לחלוטין.

הוא ניסה את זה שוב. זה עבד גם בפעם השנייה.

בלב רועד, הוא החליט לשלוח את אחד מחזירי הים מספר דקות אל העבר, דבר שלא ניסה מעולם. הוא ניגש לעבר הכלוב, פתח את דלתו, ויכול היה להישבע שחזיר הים הבהב לרגע.

כמובן! הוא חשב לעצמו. אותו חומר לא יכול להיות באותו המקום פעמיים, אחד מחליף את השני...אז לא התפוצצות ולא פרדוכסים קינטיים. פשוט כל כך. החדש מחליף את הישן.

הוא חזר למחשב.

כלומר שאם גבי קרמר חוזר שנה אחת לעבר, גבי של העבר לא יהיה שם יותר...מה שמונע כמובן כל אפשרות חזרה. אבל זה לא משנה. לא אם זה יעבוד...

באותו ערב הוא השתכר כפי שלא השתכר מעולם. מעין חגיגה קטנה שלו עם עצמו. מעין מסיבת פרידה.

--------------------------------------------------------------------------------------

המוני אנשים היו שם, רועשים וצועקים, שרים ומדברים ומוחאים כפיים. בדיוק כמו בפעם ההיא.

גבי התרוצץ בהמון כאחוז תזזית, בודק פרצופים, אוחז בכתפם של אנשים ומסב אותם אליו,

מחפש... מחפש...

חיוך ענק האיר את פניו.

---------------------------------------------------------------------------------------

שלוש יריות אקדח חדות, נוקבות, ניפצו את השיר. בקונצרט של יעילות משומנת היטב דחף המאבטח, שקול ומחושב, את ראש הממשלה אל תוך רכב השרד ופקד על הנהג לעזוב את המקום במהירות.

"מה קרה, יורם?"

"איזה אידיוט הסתובב שם עם אקדח וירה בסטודנט צעיר מהרצליה. הרג אותו במקום."

המאבטח נד בראשו. "אלוהים, תאר לך שמטורף כזה היה מצליח להתקרב אליך..."

למאמרים נוספים מאת זיו מגן:

אוכלים אותה

השמש שוקעת מעל נאורו

צהוב! מופע ה(לא ממש)אימים של מארק לאת'אם

אל תיגע ילד, זה ארסי

איך אומרים רשיון באוסטרלית

על אנשים (וקצת על עצים)

סקס פה!

דברים שלא שמתי לב אליהם

שנה חדשה

הגביע הוא (כבר לא) שלנו

המציאות מעל כל דמיון (או התקציב)

אסייתים החוצה (ג'ינג'ים לכלא)

נפולת נמושות

זין נשאר זין (סיפור)