אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תעלומת ג'ק המקפץ


תאריך פרסום קודם: 
2004
פרט מתוך עטיפת החוברת מ-1904
פרט מתוך עטיפת החוברת מ-1904

מיהו היצור המסתורי דמוי האנוש אשר הגיח מתוך האפילה ונקרה על דרכם של עוברי אורח תמימים, תקף אותם באכזריות וברח במהירות כמעט על  אנושית בעודו מנתר מעל לגדרות ומקפץ על גגות העיר?

 דמותו של ג'ק המקפץ (Springheeled Jack בעל העקבים המנתרים) רדפה את לונדון הויקטוריאנית ולפעמים גם מקומות אחרים באנגליה במשך יותר מחצי מאה. האם ג'ק היה אדם אחד, מספר אנשים אשר חיקו את מעלליו (קופיקאט) או תקריות מקריות ללא קשר לאחת לשניה?  רוב קורבנותיו היה נשים או הולכי רגל בודדים בשעות החשיכה, עדי ראיה מספרים על דמוי אדם בעל קרניים ובעל טפרים חדים, עיניים מזרי אימים ובוהקות באור אדמדם. לפעמים נשף אש מפיו כאילו היה שד מן הגיהנום, לרוב היה לבוש גלימה שחורה המסתירה את גופו ואת פניו הכעורות, כולם דיווחו על זריזות אקרובטית וכושר ניתור מפתיע מעבר ליכולת האנושית. תמיד הופיע בפתאומיות ובזינוק אל אם הדרך, בריחה מהירה לאחר מעשה ומכאן שמו - "ג'ק המקפץ".  

תקריות ועדויות 

 הופיע לראשונה באחד מלילות ספטמבר הקרים בלונדון של שנת  1837, איש עסקים ראה אותו לראשונה כשעבר ליד בית קברות ולפתע הופתע על ידי דמות שזינקה מעבר לגדר בית הקברות בגובה שלושה מטר ונחתה לידו בקלילות. הדמות תוארה כדמוית אנוש בעלת אוזניים מחודדות, אף נשרי בולט ועיניים גדולות וזוהרות.

תקרית יותר מתועדת קרתה זמן קצר לאחר מכן בעיירה קלפאם שבדרום מערב לונדון (באותה תקופה היתה נפרדת מלונדון): קבוצה של של שלוש נשים הותקפה, שתי נשים הצליחו להמלט אולם אחת מהן, פולי אדמס עובדת פאב, כשלה מאחור ונפלה קורבן לטפריו של ג'ק. היצור קרע בפראות את בגדיה וביתר את בטנה בטפריו החדים, השוטרים מצאו אותה לאחר מכן ללא הכרה ושותתת דם. כל מה שפולי אדמס אמרה עליו היה שהוא איש  "כמו שד".

חודש לאחר מכן הותקפה משרתת בשם מארי סטיבנס בדרכה לעבודתה שבגבעת לבנדר, קלפאם. ג'ק המקפץ ניתר לעברה מתוך סמטה אפילה ואחז בה מאחורה מנסה לנשקה ולתפוס את חזה תוך כדי צחוק מתגלגל. מארי צרחה בכל כוחה וכך הבריחה את התוקף. למחרת היום ג'ק נצפה ליד ביתה של מארי סטיבנס, הוא קפץ מול כרכרה נוסעת וגרם לסוסים לאבד שיווי משקל עד כדי התרסקות הכרכרה בצד הדרך, עדים דיווחו על כך שראו אותו קופץ מעל לחומה בגובה של יותר משלושה מטר.  התקיפה הבאה התרחשה לאחר פרק זמן לא ארוך ליד כנסיית קלפאם, שוב פעם הותקפה אישה בודדה אולם הפעם מצאו ראיה. שתי עקבות עמוקות בקרקע, הטביעות היו מוזרות למראה והצביעו על כך שלתוקף היה מין מכניזם על נעליו, סוג של מתקן קפיצה לא ידוע.

בינואר 1838 הכריז הלורד מיור של לונדון באותה העת, סיר ג'ון קוואן, על קיומו של ג'ק המקפץ בפומבי. הוא קיבל לידיו מכתב מאלמוני "תושב פקהאם" (כך חתם כותב המכתב) בו ניתן דיווח על מעללי ג'ק:

"בעקבות התערבות, אחד מאנשי החברה הגבוהה קיבל על עצמו את המשימה להפחיד למוות 30 איש. הוא הצליח עד כה לעשות זאת לשבע נשים, שתיים מהן כנראה לא יצליחו להתאושש ויאלצו להוות נטל על משפחותיהן. העניין נמשך כבר לא מעט זמן ובאופן תמוה העיתונים מסרבים לדווח על הפרשה".  

לאחר היציאה לפומבי התקבלו דיווחים מידי אזרחים רבים שהתלוננו על תקריות קודמות. מספר אנשים התאגדו בקבותות ויצאו לתפוס את ג'ק, ביניהם גם הדוכס מוולינגטון (שקרא על המקרה ב"טיימס") שהיה אחד מגיבורי קרב ווטרלו, חמוש בשני אקדחים ורכוב על סוסו. אף אחד מהם לא הצליח לתפוס את התוקף מכיוון שהיה זריז בצורה בלתי רגילה.

ב 20 לפברואר 1838 חזרו לוסי ומרגרט סקיילס לביתם לאחר ביקור אצל אחיהם באיזור ליימהאוס. בסביבות 8 וחצי בערב נתקלו בג'ק המקפץ שניתר לעבר לוסי מתוך סמטה בשם הדרקון הירוק. התוקף נשף על פרצופה המפוחד של לוסי להבות כחולות, היא נפלה מסונוורת ובוכיה על הקרקע. ג'ק התבונן בהן וקפץ בבת אחת מן הקרקע לעבר גג בית קרוב ומשם הוא ניתר לתוך החשיכה. יומיים לאחר מכן ב 22  לפברואר הטריד ג'ק את ג'יין אלסופ. מיס אלסופ שהתגוררה ביחד עם אביה ושתי אחיותיה שמעה דפיקות גסות על דלת הבית. כשהביטה היא ראתה דמות אדם נחבאת בצללים העומדת לפני השער, האיש הזדהה כשוטר וצעק " תפסנו את ג'ק המקפץ, מהרי נא והביאי מקור אור", ג'יין מיהרה להדליק נר והביאה אותו אל האיש אך רק שלחה את ידה לעברו והוא לפת במהירות את  גרונה, שם את ראשה תחת זרועו ומיד החל לקרוע את שמלתה. היא הצליחה להמלט בצרחות רק כדי להתפס שוב, בהחזיקו אותה משיערה החל לשרוט פניה ואת גרונה. אחיותיה של ג'יין שמעו את המהומה ומיהרו לצאת לרחוב בצעקות עזרה. ג'ק המקפץ נבהל ומיד נעלם באפילה כלעומת שבא. תיאורה של ג'יין היה מחריד:  

"הוא לבש קסדה גדולה ומין בגד גוף צמוד, שומני למגע. הגלימה נראתה כמו זו ששוטרים לובשים. הידיים היו קרות כמו קרח וגם היו לו טפרים חזקים. אבל הדבר הכי מפחיד בן היו העיניים – הם זהרו כמו כדורי אש." 

יום למחרת קרתה עוד תקרית ברחוב טרנר,  דפיקה נשמעה בביתו של מר אשוורט'ס והנער המשרת פתח את הדלת כדי למצוא אדם מוזר בפתח. האיש נעץ את מבטו בנער וביקש לדבר עם האדון, עיניו זהרו באור אדמדם וטפרים ארוכים התנפנפו על זרועו. הוא קפץ מיד על גג הבית ונעלם. הנער זכר שראה את האות האנגלית W   רקומה על חולצתו.

 ג'ק המקפץ נצפה שוב ברחוב טרנר בשנת 1839 וב 1843. בשנות החמישים והשישים ג'ק המקפץ נצפה בכל רחבי אנגליה. לפעמים על גגות כנסייות ואף על קירות מצודת לונדון המפורסמת. בפברואר 1855 בדרום דבון גילו עקבות מוזרים על השלג שהשתרכו על קירות ומעל גגות. בשנת 1860 המון זועם כיתר אותו אך הוא הצליח להמלט בניתורים.  

באוגוסט 1877 הופיע ג'ק במחנה צבאי באלדרשוט, קפץ מתןך החשיכה וסטר בחוזקה על פניהם של סניטרים צבאיים שחלקם אף דיווחו על להבות כחולות. החיילים ניסו לירות בו אך ללא הצלחה . חודש לאחר מכן שוב ניסו לירות בו לאחר שקלטו אותו קופץ מעל לגגות לינקולנשייר ושוב הכדורים פספסו או לא יכלו לפגוע משום שחלק דיווחו על שמיעת קול מתכתי בעת הפגיעה.

ג'ק נצפה בפעם האחרונה בשנת 1904 ברחוב ויליאם הנרי בליברפול כשהוא מקפץ מהרחוב אל גגות הבתים, תושבי הרחוב ניהלו מרדף ושוב נכשלו ללכדו, בעודו מנתר ומשמיע את צחוקו המהדהד.  

מי או מה הוא היה? 

 עדות אחת, חוזרת ונשנית בכל הדיווחים על המפגשים היא העובדה שלתוקף היתה יכולת זינוק וניתור על אנושית, ראו אותו מקפץ בין גגות, מדלג מעל גדרות וחומות אבן בזריזות מדהימה. הדבר גרם לרבים לדבוק בתיאוריה כי התוקף המסתורי אינו אנושי כלל וכלל, כמובן שתיאור חזותו על ידי הקורבנות לא עזר לדבוק בתיאוריה ראציונלית.  העקבות שמצאו על הקרקע מצביעים על מכניזם מסויים, קפיצי, שיכול היה להיות קשור לנעליים ולתת ללובש אותו יכולת ניתור זינוק יוצאי דופן.  המכתב האנונימי שקיבל הלורד מיור  מספק השערה יותר סבירה ממפלצת מוזרה האורבת לאנשים בלילות. הנער מרחוב טורנר לא הסתכל על מפלצת כי אם על אדם בעל עיניים מבריקות וציפורניים ארוכות, הבחנתו באות W הרקומה על החולצה הביאה את החוקרים לחשוד באדם ספציפי.  

הסופר פיטר היינינג מעלה בספרו "האגדה ופשעיו הביזארים של ג'ק המקפץ" את ההשערה שהאחראי לכל הסיפור הזה הוא אדם בשם 'הנרי דה לה פואר ברספורד המרקיז השלישי של ווטרפורד', אציל אירי בעל השפעה בחלונות גבוהים שהיה ידוע בחיבתו לבדיחות גסות ותעלולים משונים. המרקיז היה אדם אתלטי וגבוה שאולי מצא דרך להרכיב את המכניזם המאפשר לזנק לגובה, היינינג קורא לו "עקבים מקפצים", המרקיז כנראה למד גם את טכניקת נשיפת אש מהפה בדומה לאקרובטים בקרקסים. בכל אופן, המרקיז מת בשנת 1859 כך שאולי הוא היה אחראי לגל התקיפות הראשון אולם הוא בוודאי לא אותו ג'ק של המחנה הצבאי באלדרשוט ולא זה של 1904 בליברפול. האפשרות שחקיינים (קופי קאט) למיניהם סבירה מאד. היינינג משער שהמרקיז אחראי רק לשנה וחצי הראשונים.  השערות מוזרות עלו עם השנים:  

1. ג'ק הוא חייזר שנשכח על כדור הארץ (ספינת האם חזרה בלעדיו)

2. ג'ק הינו שד מהגיהנום (העקבות הזכירו פרסות עז)

3. ג'ק הוא השטן בכבודו ובעצמו (מאותה סיבה לעיל)

4. יצור המסוגל לעבור בין עולמות מקבילים, מה שמסביר את העלמותו מזירות האירועים

5. פעלולן מהקרקס מומחה לאקרובטיקה ונשיפת אש

6. קנגרו לבוש בבגדים אנושיים

7. מדען מטורף שמצא דרך להתגבר על הגרביטציה

8. המרקיז מווטרפורד  

ג'ק המקפץ כגיבור תרבות 

ג'ק המקפץ  הצליח להשאיר את חותמו בתרבות המערבית וכעת ניתן למצוא אותו בספרים, בקומיקס ובקולנוע. לפעמים המסתורין פועל על הדמויות כך שהן הופכות לטובות יותר ובעלות השפעה חיוביות. ג'ק לא הרג אף אחד (למעט תקרית מוטלת בספק עם יצאנית רחוב בת 13 בשם מריה דייוויס בשנת 1845) ובשל כך הוא בסך הכל תעלולן לא מזיק, להבדיל מג'ק ויקטוריאני אחר שנהג לרטש את קורבנותיו.

 הסופר פיליפ פולמן והמאייר ד. מוסטין הוציאו לאור בשנת 1991 ספר ילדים מאוייר בשם "ג'ק המקפץ", ג'ק מתואר שם כסופר גיבור המציל ילדים יתומים מידיו של מאק הסכינאי. כאן הפך מיצור האורב בדרכים אפילות לגיבור ילדים ולדמות חינוכית מעוררת השראה. אפילו להקת המוזיקה הקצבית משנות התשעים המאוחרות "ספרינג הילד ג'ק" בחרה את שמה כהוקרה לג'ק המקפץ.

תרומה גדולה להעלת קרנו של ג'ק המקפץ הגיעה עוד מתקופתו, סדרת ספרי הרפתקאות זולים ומאויירים (ניתן אולי להשוות  לקומיקס בזמננו) ופופולארים בשם "פני דרדפול"( penny dreadfuls ), הסדרה יצאה לאור רוב התקופה הויקטוריאנית ורבים מעותקיה עסקו בו ובמעלליו.  

אגדת ג'ק המקפץ היא תוצרת של הפחד המוחשי מהאיש / מפלצת האורבת להולכי רגל בלילות אפלים כאשר הם צועדים בגפם באין נפש חיה מסביבם. ג'ק עצמו הצליח להתפרסם ולהשאר בתודעה אפילו מאה וחמישים שנה לאחר מעשיו. אם זו היתה מתיחה אזי היא אחת המוצלחות יותר שראינו, צחוקו עדיין מתגלגל מבעד לשנים. 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יעקב עיון