הפרוטוקולים של צעירי ציון

כמה צעירים ישראלים חילונים אקדמאים מצליחים, מנהיגים בתחומם, (עסקים, אמנות, תקשורת, מנהל וממשל וכיו"ב) אתם מכירים שמתעניינים לא רק בעתידם האישי שלהם ואף לא רק בעתידה של מדינת ישראל אלא גם בעתיד העם היהודי? ולא רק בישראל, אלא גם בתפוצות השונות? ואף מתכננים תוכניות ארוכות טווח לקידום ולפיתוח עתידי בעידן הגלובליזציה הבא על כולנו?

מן הסתם לא רבים. וגם לא בארגונים הקיימים של המפלגות והארגונים היהודיים והציוניים הקיימים בארץ ובחו"ל, שלפי דיווחים שונים סובלים מקשיים מדאיגים, גדלים והולכים, במשיכת צעירים איכותיים בעלי כישורי מנהיגות לשורותיהם, דבר שעשויות להיות לו השלכות חמורות ביותר לעתיד.

אבל הנה, לפתע פתאום, כמעט במחתרת, קם לו ארגון שלם של צעירים כאלה, המאגד בתוכו את ה"מיטב שבמיטב" של המנהיגים היהודיים הצעירים בתחומי עיסוק שונים, הן בישראל והן בתפוצות , ומטרתם חדה וברורה: לשלב לתוכם את מיטב המנהיגים היהודים הצעירים ולגבש מנהיגות יהודית צעירה מסוג חדש ברחבי העולם היהודי - לא רק בישראל אלא גם בתפוצות - שתהיה מקושרת היטב, הודות לאמצעים הטכנולוגיים החדשים, ולארוג עתיד חדש לעם היהודי כולו בעידן הגלובליזציה. כל מה שנותר להם לעשות הוא רק ליישם זאת, כידוע, משימה לא פשוטה כלל ועיקר. אפילו קשה ומסובכת עד מאוד.

אבל לאנשים אלה יש ביטחון עצמי עצום וסבלנות עד אין קץ.

אבל שלא תיטעו - החבורה הזאת אינה מאמינה גדולה בפלורליזם מוחלט ואינה שואפת להכניס לתוכה את כל מי שרק אפשר, בניגוד להרבה קבוצות ומפלגות אחרות. נהפוך הוא. היא אליטיסטית מאוד, ובאופנים שונים ומגוונים. היא מקפידה מאוד על איכות האנשים שנכנסים לתוכה וגם על גילם. מי שגילו עולה על 45 אין לו מה לחפש אצלם. מי שאינו עונה על הסטנדרטים הדקדקניים מאוד של אנשי הקבוצה, איכות ויכולת אישית (ורצוי מאוד יכולות כספיות גבוהות, מרבית אנשי הקבוצה רחוקים מלהיות עניים ) אין לו מה לחפש אצלם.

שמו של הארגון הוא "קול דור", והוא יוזמה ישראלית חדשה שפשטה גם בתפוצות, בהצלחה הולכת וגוברת.

"קול דור"

ארגון "קול דור", שם שמקורו בתפיסת חברי הקבוצה כמבטאי הדור הנוכחי של העם היהודי, נוצר כיוזמה של ארגון קיים בשם "הפורום הישראלי "- ארגון וותיק שפועל מזה שנים לחיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות השונות, עם כי עד כה עיקר פעילותו הייתה בעיקר עם יהודי ארה"ב. ב-2001 החליטו נציגי הפורום הישראלי כי ישנו צורך במנהיגות חדשה שלא תתמקד רק בישראל אלא גם בתפוצות. בראשות היוזמה עמדה צעירה בשם יעל וייס, הפעילה היחידה העובדת בשירות הארגון במשרה מלאה ומארגנת את הפעילויות השונות.

א.א. :יעל וייס איך נוצר הרעיון ל"קול דור" ?

יעל וייס : ב-2001, על רקע האינתיפאדה הגואה והחששות הגדלים והולכים שבוטאו בכל מקום לגבי עתיד מדינת ישראל והעם היהודי כולו, ולאור המשבר ההולך ומתבלט במנהיגות צעירה ואיכותית בארגונים היהודיים והציוניים השונים בחו"ל, הצענו שיש מקום לפנות ליהודי התפוצות בצורה אחרת, שונה מהמקובל, עם שיח אחר, שוויוני יותר, בינם ובין הישראלים, ולחפש רעיונות חדשים במקום אלה שהתיישנו או פשוט נכשלו. עד כה זהו דבר שלצערי הוא מאוד לא מקובל בישראל, שם רואים ביהודי התפוצות בעיקר אמצעי לגיוס כספים וכוח אדם.

א.א.: ואיך הגעת את לרעיון הזה, של יצירת עתיד יהודי חדש? קשה להגיד שזה דבר מקובל היום, בקרב צעירים ישראלים בגילאים שלך, לחשוב על עתיד העם היהודי.

יעל וייס : הייתי דתייה עד שבשלב מסוים חזרתי בשאלה והפכתי חילונית, כך שאני מכירה את שני הצדדים של העם היהודי. אבל שאלת עתידו של העם היהודי כולו המשיכה להעסיק אותי, והתוצאה, לבסוף, הייתה "קול דור".

וכך, לאחר שוייס וקבוצת חברים יזמו את הרעיון של "קול דור", פנו נציגי הפורום הישראלי לאנשי קשר שונים בקהילות שונות כדי שאלה ימליצו על מועמדים מתאימים בין הגילאים 25-45 (ולא למעלה מכך), שיש להם כישורים בולטים מספיק ושכבר תופסים עמדות חשובות בתחומיהם המגוונים, כדי שיוכלו להיחשב בעתיד כמנהיגים. החברים כללו אנשי עסקים, רופאים, עורכי דין, אקדמאים וחוקרים, אמנים ואנשי בידור וגם אנשי ממשל שונים מבני שני המינים ומכל הארצות בהן יש קהילות יהודיות חשובות.

הגרעין המייסד מנה חמישה עשר איש בשנת 2001 , ומכאן ואילך התרחב הארגון תוך שהוא מקבל אנשים נבחרים בני קהילות שונות ברחבי העולם היהודי.

וכך התקבצו לארגון אנשים כמו עינת וילף, מנהלת הקרן לנאנו-טכנולוגיה שנוסדה בידי שמעון פרס, (ומחברת הספר החדש של חזון ציוני עולמי עדכני "מקימים, לוחמים ואנחנו"), ברק בן אליעזר, ראש מדור האסטרטגיה הטכנולוגית של משטרת ישראל, טל דנאי, מנהל חברה בשם ארטלינק, פלטפורמה לאמנות פלסטית צעירה בעשרות מדינות, לאורי בליטזר, יועצת ניהול מניו יורק, מוטי קריסטל, מומחה לחקר קונפליקטים שבין השאר הקים שותפות ישראלית פלסטינאית עצמאית ליצירת רשת מומחים למו"ם באזור, ליאור הרמן, פקיד בכיר במשרד האוצר, מסקי שיברו סיוון, אמנית ושחקנית, ואחרים, המהווים את הארגון, המורכב כרגע מכ-120 בני אדם, נציגי קהילות שונות, הנמצאים בקשר קבוע באמצעות רשת האינטרנט, וועידות וידאו, וכד'.

מדובר, למעשה, בארגון "שולחן עגול", בו כל האנשים שווים. זהו ארגון אליטיסטי מאוד, ובמוצהר. רק אנשים שחברים מוכרים המליצו עליהם או כאלה שהוכיחו את עצמם בתחום מסוים רשאים להיכנס ל"מעגל הפנימי" שלו. אבל מצד שני, "קול דור" שואף שתהיה בו נציגות מכל אחת מהקהילות היהודיות בעולם ומכל הזרמים, החילוניים, הדתיים והחרדים לסוגיהם, כל זמן שאלה יעמדו בקריטריונים הנדרשים של "מנהיגות". וכבר עכשיו יש בו נציגים של הקהילות הדתית, החרדית, הרוסית והאתיופית.

הארגון זוכה לתמיכה ממוסדות יהודיים שונים, ביניהם הסוכנות היהודית, אולם אנשי "קול דור" מקפידים לציין שהם נשארים עצמאיים ובלתי תלויים בעמדותיהם, ומסרבים לקבל יותר מעשרים וחמישה אלף דולר ממקור אחד בלבד, כדי לא להיות מחויבים לאף אחד מהם. בין השאר אוסף הארגון סכומי כסף מחבריו הוא. הללו אינם אנשים עניים, ובמקרים רבים יכולים בהחלט להעניק תרומות כספיות גדולות לארגון.

וכעת עוסקים חברי הארגון בדיונים סוערים סביב שאלת השאלות: מה הולך להיות עתידו של העם היהודי בעולם מסוכן זה וכיצד יכול אירגון "קול דור" לתרום לכך?

הם התקדמו שלב אחד קדימה במאי 2004, כאשר כל חברי "קול דור" התכנסו בארץ לכנס בן שלושה ימים, בשדה בוקר, בו פגשו לראשונה זה את זה וליבנו סוגיות שונות הנוגעות להגדרות תפקידיהם ולעתיד העם היהודי. מקום המפגש לא היה מקרי. המארגנים שאפו להפגיש את חברי "קול דור" עם מורשתו של תושב "שדה בוקר" המפורסם ביותר, דוד בן גוריון, ולתת להם את התחושה שהם ממשיכי מורשתו הרוחניים והרעיוניים. על פי הדיווחים המפגש היה הצלחה גדולה ביותר.

יעל וויס : מטרתנו היא ליצור מנהיגות חדשה עם חזון חדש עבור העם היהודי כולו, שום דבר לא פחות מכך.

מטרת "קול דור" כיום היא ליצור מנהיגות יהודית חדשה, צעירה ודינאמית (מהסוג שכאמור כבר קשה למצוא כיום במפלגות ובארגונים הקיימים), שתקים מערכת גלובאלית שתעסוק בהחלפת ידע ובפיתוח התרבות היהודית העולמית, שתפעל בנושאים חיוניים לעם היהודי ברחבי העולם כולו. יש להם שאיפות גם מעבר לכך. הם מעוניינים לעסוק ב"תיקון העולם", דהיינו בפעולות למען כלל האנושות.

הארגון מתבסס על חידושים טכנולוגיים דוגמת רשת האינטרנט, המעניקים משנה תוקף לפעילויותיו, ועל פעילים יהודיים אחרים המבצעים את משימתם סביב העולם. חברי "קול דור" מדברים על הסביבה הגלובאלית החדשה ועל כך שעל העם היהודי לפעול ב"חלל ווירטואלי", ולאמיתו של דבר מתאים לכך יותר מכל קבוצה אנושית אחרת .

הם נחושים להשפיע מעל ומעבר לכל אירגון שקדם להם, כמו זה שממנו צמחו, "הפורום הישראלי", העוסק ביחסי ישראל וקהילת יהודי ארה"ב, ובעיקרון מוגבל לשתי קהילות אלה.

כל חבר בקול דור נמצא בקבוצת דיון עם חבר נוסף מארה"ב וחבר שלישי מקהילה אחרת בה הם מלבנים שאלות שונות הנתפסות כחשובות ומנסים לפתח רעיונות חדשים ולא שגרתיים במהלך הדיון בהן. הנושאים בהם עוסקות הקבוצות, בין השאר, הם : שרידת העם היהודי (נושא שכידוע מועמד כיום בסימן שאלה גדול, הן בגלל האנטישמיות הגואה והן בגלל שקיעתו הדמוגרפית), אנטישמיות, ישראל והתפוצות, והנושא החשוב לא פחות – "תיקון העולם".

ברק בן אליעזר, ראש מדור האסטרטגיה הטכנולוגית במשטרת ישראל, הוא ראש הקבוצה העוסקת בדיונים אודות "תיקון העולם" ומשמעויותיו ב"קול דור".

ברק בן אליעזר : לקול דור יש חמישה כיווני פעולה עיקריים, ואחד המרכזיים בהם הוא תיקון עולם. התפיסה שלנו היא בעד שרידה של העם היהודי ושל הערכים והתרבות היהודיים ולנסות לראות מה אפשר לתרום לאנושות.

בקבוצה שלנו מלובנת הסוגיה בכיוון התיאורטי - איך לבטא זאת בעולם של המאה ה-21 ואיך לבטא זאת במסגרת הארגון ששמו קול דור. למשל, אם להקים קרן הון סיכון שמבוססת גם על עקרונות אתיים. אנחנו חושבים שהקיום היהודי בנוי על שלוש רמות: הרמה הראשונה היא של השרידה הפשוטה . הרמה השניה היא של פעילות רוחנית והרמה השלישית היא ההנהגה וההובלה. על העם היהודי לחשוב על מה הוא יכול לתרום לשאר האנושות, ולא להתרכז רק בעצמו, בדומה, למרבית הצער, למצב הנוכחי.

מטה מדינה יהודית

אנשי קול-דור עוסקים גם בפיתוח רעיונות שונים לגבי מצבו העתידי של העם היהודי, ואחד המעניינים שבהם הוא רעיון "מטה המדינה" שהועלה על ידי טל דנאי.

טל דנאי : אני מהמייסדים של "קול דור". הגעתי לשם אחרי מהפך נפשי ומעבר מעמדה אנטי דתית ואנטי ישראלית אחרי הרבה שנים של שוטטות בחו"ל, כשמצאתי שאני מתחבר דווקא ליהודים בכל מקום. כתוצאה עניינה אותי היכולת להקים פלטפורמה שתפעל בעם היהודי שהיא לא מפלגתית ופועלת על סמך רעיונות חדשים ולא מקובלים.

ברמת האג'נדה הפרטית שלי במסגרת "קול דור" (וזאת אינה בהכרח חלק מהאג'נדה של "קול דור" עצמו, יש להבדיל בין הדברים) אותי מעניין להקים פרוצדורה של מטה מדינה,

לפני 100 שנה הציונות דיברה על מדינה ליהודים כי זה היה רעיון חדשני אז. כיום האינטרנט יצר מימד חדשני שאפשר לבנות עליו מימד חדש של מטה מדינה . דהיינו "מרחב דיגיטאלי" שחבריו הם בני העם היהודי ושבו הם יכולים לבצע כל פעילות אילו הייתה המדינה הזאת פיזית על הקרקע, מסגרת שתאפשר כל פעילות אפשרית בסייבר ספייס. למשל, לאפשר הצבעה. לאחרים יש תוכניות אחרות משלהם, וחברי קול דור מאוגדים בקבוצות שונות.

א.א. :מה שאר החברים בקול דור רוצים להקים ?

דנאי : כאמור, יש דעות שונות ומגוונות על מהות הקבוצה. אחרים מעדיפים קבוצה צעירה שחבריה ישארו עד גיל 45 בתפקיד רשמי, כדי שהארגון לא יזדקן אף פעם, אם כי אפשר יהיה להישאר בו חברים בכל גיל. יש דיונים עד כמה הקבוצה תהיה מוגבלת. לא כל אחד יכול להיכנס. אנחנו רוצים אנשים שנכנסים מסיבות של אקטיביזם יהודי. אנחנו מחפשים אנשים עם פוטנציאל מנהיגותי גמור, ואלה האנשים שאנחנו מעדיפים לקבל לקבוצה המנהיגותית.

א.א.: אפשר לאמר שאתם מועדון סגור ?

דנאי : יכול להיות. אבל אנחנו באמת רוצים רק אנשים שמתאימים לסטנדרטים שלנו, אנשים שבאמת רוצים ויכולים לפעול ושהם בעלי אופי מנהיגותי מטבעם . אחרת לכל העניין אין טעם.

א.א. : אתה מודע לכך שהרעיונות שלכם עלולים לעורר את חשדם של אנטישמים ומטורפי קונספירציות שונים, גם בארץ, שיראו בכם את מוקד הקונספירציה היהודית, זאת שהם מחפשים בנרות, להשתלט על כלל האנושות?

דנאי : זה מה שהם חושבים במילא ושום דבר שנעשה או לא נעשה לא יזיז אותם מדעתם זאת. אבל זה נכון שלפעמים בצחוק אני אוהב לקרוא למה שאנחנו עושים "הפרוטוקולים של צעירי ציון".

אנשי קול דור, ככלל, למרות הרעיונות השונים שיש לכל אחד מהם, רואים את העם היהודי בצורה שונה מעט מהאופן בו רואים אותו בציונות הקלאסית, אך דומה לזה של ההיסטוריון דובנוב מתחילת המאה העשרים. הם רואים בו "עם עולם" (בשתי המשמעויות של המילה), ישות גלובאלית שהיא, יותר מכל עם אחר, יכולה לנצל את היתרונות והאפשרויות של הגלובליזציה. אך חברי הארגון מקפידים לציין שעל העם היהודי לפעול בראש ובראשונה למען שאר האנושות, ל-"תיקון העולם".

במידה רבה, רעיונותיהם מקבילים לאלה שהוצעו לאחרונה ב-"דוח על מצב העם היהודי", של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, בראשות פרופסור יחזקאל דרור, מומחה מוביל בעולם במקצוע הקשה "ניהול מדינות", ומי שפרסם לפני כמה שנים את ספר ההגות הציוני החשוב ביותר, לטעמי, בעשרות השנים האחרונות - "חידוש הציונות" (1997), בו קרא לבחינה מחדש של האידיאולוגיה הציונית על מנת להתאימה לזמנים המשתנים. מאז הוא מפרסם מאמרים שונים בהם הוא קורא לביצוע שינויים במבנה הממשלה בישראל כדי שתתפקד טוב יותר, וקורא למנהיגות מסוג חדש.

רעיונותיהם מקבילים במידה רבה מאוד גם לרעיונותיהם של העתידן צבי ביסק והרב משה דרור:

Futurizing the Jews: Alternative Futures for Meaningful Jewish Existence in the 21st Century

צבי ביסק הוא עתידן שעבד בעבר עם המנוח מרדכי נסיהו, אחד מהאידיאולוגים של מפלגת העבודה בישראל, שהייתה לו השפעה רבה על יצחק רבין ושמעון פרס ועל תוכניות השלום שלהם, על הספר "קוסמותאיזם" (1997), אולי הספר הגרנדיוזי והמרשים ביותר שפורסם בעשור האחרון אודות עתיד הציונות לצד ספרו של יחזקאל דרור. ספר בו התווה נסיהו חזון מדהים וחסר תקדים לעתידה של מדינת ישראל. המחבר מאמין שעל ידי שימוש מושכל, מתוחכם ומרחיק ראות בתרבות היהודית, שמוצאה בתנ"ך ובעקרונותיו, אפשר להתוות דרך להישרדות העם היהודי ומדינת ישראל, תוך שילובם כחוד החנית של המאבק להצלת המין האנושי מהשמדה עצמית באמצעות הנשק הגרעיני, ההרס הסביבתי והתחממות כדור הארץ. ספר זה, המלא בספקולציות גרנדיוזיות ותוכניות מרתקות, זכה למעין המשך בספרם של ביסק והרב דרור.

השניים מציעים בספר החדש (יחיד במינו בשנים האחרונות) רעיונות לעתיד העם היהודי במאה ה-21, כישות גלובלית עם תוכניות ורעיונות מפורטים המקבילים לאלה ולאחרונה אף משמשים כמקור השראה לאלה של "קול דור". נראה שהעובדה שכל הרעיונות המקבילים האלה מוצעים לאחרונה באופן בלתי תלוי בידי אנשים שונים מראה, אולי, שזמנם הגיע.

למרבית הצער, נראה שכיום רובם המוחלט של הזרמים הציוניים והפוליטיקאים הן בימין הן בשמאל והן במרכז "התייבשו" לחלוטין, ואין להם כל רעיונות חדשים ומרשימים לגבי העתיד לבוא מעבר להתנתקות שתהיה או לא תהיה מרצועת עזה. דומה שהקבוצה היחידה כיום בפוליטיקה הישראלית שיש לה חזון לטווח ארוך המקביל ולו במעט אפילו לחזיונות העובריים של אנשי "קול דור" ולחזונות המפורטים יותר של יחזקאל דרור, צבי ביסק והרב דרור, המשמשים עבורם מעין בסיס אידיאולוגי, היא קבוצת "מנהיגות יהודית" של משה פייגלין, בתוך מפלגת הליכוד. האידיאולוגיה של תנועה זו מתבססת על הספר "המהפכה האמונית" של החוזר בתשובה מוטי קרפל ועל רעיונות שונים של חוקר הספרות הילל וייס, הפילוסוף המנוח ד"ר משה קרוי ותלמידו אוהד קמין על הצורך שבמלחמת בני האור בבני החושך, ומטרתה הסופית היא הקמת מדינה יהודית אמונית שבסיסה בית מקדש על הר הבית. אנשי "קול דור" מסתייגים מכל קשר עם רעיונות מעין אלה. אנשי "קול דור" אינם מתעניינים בארץ ישראל השלמה,הם מתעניינים בעם ישראל השלם, אומר ג'י שופט, מנהל המרכז לקשר יהודי גלובלי בסוכנות היהודית ואיש הקשר של הסוכנות עם "קול דור". הוא תמך ב"קול דור" מהרגע הראשון וחוזה לארגון גדולות ונצורות.

שופט : "קול דור" עדיין מתגבש, אבל מההתחלה הייתה לי תחושה שכאן יהיה משהו חזק וחשוב ומדהים, כתוצאה מהאנשים שהמעורבים. בגלל זה שישראלים מובילים בתחומם מוכנים לחשוב על העם היהודי ועל הקשר בינו ובין התפוצות . זה דבר נדיר מאוד. הישראלים החילונים גודלים בתחושה של ניתוק מהעם היהודי ומיהדות העם היהודי. גם לראות את העם היהודי כעם עולמי זה נדיר מאוד אצלם.

לצערי זה גם לא נפוץ שארגונים יהודיים יסתכלו לטווח הארוך, בניגוד לאנשים המיוחדים שב"קול דור".

א.א. : מה מצב המנהיגות הצעירה כיום בארגונים היהודיים בחו"ל?

שופט: בארגונים היהודיים בחו"ל יש כיום משבר חמור ביותר של מנהיגות צעירה. הדור הצעיר לא מתעניין באירועים הגדולים של העבר, והרעיונות הציוניים המסורתיים כבר לא מעניינים אותו ולא מדברים אליו. אמנם יש צעירים בעלי יכולת מנהיגות, אבל בדרך כלל הם לא מוצאים את עצמם בממסד הציוני הנוכחי. זה קיים גם בישראל, שם הצעירים המוכשרים באמת כבר לא מעוניינים להיכנס למערכת הפוליטית במסגרת המפלגות הקיימות. התוצאה היא שאין היום מנהיגות צעירה בולטת באמת באף אחת מהמפלגות הגדולות.

א.א.: אז "קול דור" הוא התשובה למחסור במנהיגים צעירים ?

שופט : "קול דור" הוא התשובה היהודית ל-"גל השלישי" של אלוין טופלר, שהוא הגלובליזציה. היהודים ממוקמים במרכז הגל השלישי. התגובה שלהם ל-"גל הראשון" שהיה הגלות מארץ ישראל הייתה היהדות הרבנית שהוקמה ביבנה והכינה את העם לתנאי חיים שונים לגמרי בכל העולם הידוע אז. התגובה היהודית ל-"גל השני" של הלאומיות המודרנית הייתה הציונות והתגובה לגל השלישי של הגלובליזם ...ובכן, זה "קול דור".

אין כיום ארגון חוץ מ"קול דור" שמחבר את העולם היהודי בגישה חדשנית כל כך וחיובית כל כך...בעיני הקבוצה הזו יכולה להיות הניצוץ שיכניס את העם היהודי לעידן הגלובליזציה בדיוק כמו שהקבוצה שהתכנסה בבזל ב-1897 הכניסה את העם היהודי לעידן הציונות . כדאי לזכור את המילים של מרגרט מיד: אל תטילו ספק שקבוצה קטנה של אנשים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הצליח בכך". יכול להיות שבפגישה שלהם בשדה בוקר הם יצרו את הצעדים הראשונים למטה המדינה היהודית...

א.א. :למה אתה לא נכנס בעצמך ל"קול דור"?

שופט : אמנם עוד לא עברתי את מגבלת הגיל, 45, אבל אני מרגיש שאני "מקצועני" מדי בקשרי עם הסוכנות היהודית. יכול להיות שאנשי "קול דור" מעדיפים לא להיות קשורים קשר הדוק מדי עם הארגונים היהודיים והציוניים הקיימים ולא להיות מזוהים איתם יתר על המידה.

אירגון "קול דור" כולל בתוכו ישראלים ותושבי חו"ל, אשכנזים, ספרדים, אתיופים, גם דתיים ואפילו חרדים, ואיך שהוא, לעת עתה, בניגוד למה שקורה בחוץ, כולם מצליחים לפעול במשותף.

מסקי שיברו סיוון, היא שחקנית טלוויזיה ותיאטרון ידועה ממוצא אתיופי וחברה ב"קול דור" :

מסקי : הגעתי לארגון דרך יעל שפנתה אלי ומצאתי שהרעיון מעניין ובעל פוטנציאל חיובי. אני בארגון כבר שנה וחצי. לדעתי אנחנו עוסקים בדברים חשובים, אלה אנשים שמנסים להגשים שינוי בארץ ובעולם וללא קשר למוצא של החברים. אנחנו מנסים ליצור גישור בין יהודים ממקום של היום ולא ממקום של פעם, משום שהחברה השתנתה, אבל מה שמקשר הוא שכולנו יהודים וזה מדבר אלי מאוד.

א.א : יש ב"קול דור " הרבה אנשי עסקים, אנשי תקשורת, אנשי ממשל ואנשי אקדמיה. האם יש עוד שחקנים ואמנים בקבוצה חוץ ממך?

מסקי : ישנם, אבל נכון שיש רק מעט מאוד שחקנים ואמנים. אולי מעט מדי.

אלי קשדן, מנכ"ל אירגון סטארט-אפ בירושלים, עולה מרוסיה (ולשעבר מנכ"ל מפלגת עולים) ואדם דתי, מספר :

אני מתעסק שם בנושאים של זהות יהודית ואנטישמיות. אני יושב שם עם אנשים יותר דינאמיים ופחות ממסדיים, יותר פתוחים לרעיונות חדשים, אנשים שעדיין לא התאכזבו מהמערכת.

א.א. ואיך מסתדרים שם דתיים וחילוניים ?

קשדן : יש שם יותר קבלה של אנשים דתיים בהשוואה למקומות אחרים ... מה שאני אוהב שם, שאין כור היתוך חדש ואינטגרציה, אלא יותר מוזאיקה. כל אחד עם המטען התרבותי שלו והיהודי השונה שלו. עכשיו האתגר הוא לעשות משהו ולא רק לדבר, שזה קל.

הרעיונות של אנשי הקבוצה הם בהחלט מרשימים ומעניינים, והם אכן יוצאי דופן בין הצעירים היהודיים כיום בניסיונות המאורגנים שלהם להתמודד עם שאלות גדולות מעין אלה. אולם הם עדיין לא הגיעו לשלב הביצוע בו ייבחנו, שכן, כפי שכל חברי מפלגה סוג ד' יוכלו לספר לאנשי "קול דור", קל מאוד להעלות רעיונות "מפוצצים". שלב ההוצאה לפועל הוא סיפור אחר לגמרי.

יש לזכור שעד כה לא ביצעו אנשי הארגון כל פעולה מעשית של ממש, וזאת לאחר כמה שנות קיום, גיוס כמות לא קטנה של כספים ממקורות בארץ ובחו"ל, ואין ספור דיונים וסמינרים וירטואליים ומציאותיים. וכך, מפגש של חברי הקבוצה בישראל בבית אחת החברות, הוקדש בחלקו לעניינים אידיאולוגיים (אזכורים של ההוגה "אחד העם" ביחד עם דו"ח עתיד העם היהודי של פרופסור יחזקאל דרור) לצד הדיון החשוב תמיד על עניינים ארגוניים ובידי מי יהיו הסמכויות הביצועיות.

עם זאת, מעניין שבדיון בו נכחתי היה שוויון מספרי כמעט מוחלט בין גברים ונשים, ולאמיתו של דבר רוב נשי. הנשים היו פעילות יותר במהלך הדיון הרעיוני על דרכה העתידית של הקבוצה לעומת הגברים (אלה התעוררו יותר לתחייה במהלך הדיון הארגוני).

א.א. : עינת וילף - עד כה עשיתם ב-"קול דור" משהו מעשי מלבד הדיבורים?

עינת וילף: עדיין לא. קודם כל אנחנו צריכים להחליט מה בדיוק אנחנו רוצים לעשות, וזה לוקח זמן. אם נעשה דברים מהר מדי, לפני שתכננו היטב ובדקדקנות את מטרותינו, זה עלול להיכשל. אנחנו לא רוצים להיות כמו הפוליטיקאים הממוצעים שרצים לעשות דברים מבלי שתכננו אותם היטב תחילה. גם המעשים יגיעו לבסוף, לאחר שנבחר את הפרויקטים שאותם נממן ושבהם ניטול חלק . זה ייקח זמן, אבל יש לנו סבלנות, ועדיף לעשות דברים ללא חיפזון.