אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה ותודעה


תאריך פרסום קודם: 
2004
הרקליטוס, ציור של יוהנס מורלסה (Johannes Moreelse), המאה ה-17
הרקליטוס האפל. רק בעזרת שדה תודעה מקיף, נוכל לקלוט את המציאות הרחבה יותר, זו המקיפה את המקטע המסוים אותו אנו רוצים להבין. ולבדוק את ההקשרים של המקטע הזה עם מקטעים אחרים בתוכה. וכך להגיע להבנה ותפיסה של תמונה רחבה ומקיפה יותר של חיינו.

אם החיים הם מסע, הרי שהפילוסופיה היא מצפן בעזרתו אנו מוצאים את דרכנו בסבך האפשרויות שהחיים מספקים.

אם החיים הם ארץ לא נודעת, אזי הפילוסופיה היא מפה. אם החיים הם דם אזי הפילוסופיה בדיקת מעבדה שלו.

אם החיים הם חומר אזי הפילוסופיה היא הפיזיקה והכימיה שלו. אם החיים הם גוף האדם, הרי הפילוסופיה היא הביולוגיה שלו.  

רק שכאן (בפילוסופיה), הנסיון לתפוס ולהבין 'הכל' הנו יומרני למדי, שהרי היא לא מסתפקת במקטע, תחום מסוים מחיינו (כמו ביולוגיה, כימיה, וכו'), היא שואפת לחקור ולהבין את החיים כולם.

הפילוסופיה מנסה להבין את החיים, ונקודת המוצא המוקדמת לעצם הניסיון להבינם היא הנחת בסיס הגורסת כי לא מספיק לחיות את החיים בכדי להבינם,  נהפוך הוא: עצם זה שהאדם חי את חייו דווקא גורם לו למעורבות יתר ולא מאפשר לו להבין מה קורה בהם ולהם.  כדי להבין משהו יש להתרחק ממנו ולתפוס פרספקטיבה, קשה להבין משהו כשאתה חלק ממנו.  וכך גם לגבי החיים. ואם כך, על הפילוסופיה, המנסה להבינם – לגשת אליהם מנקודת מבט לא מעורבת,  מפרספקטיבה.

ופרספקטיבה, כל פרספקטיבה,  מושגת על ידי יציאה והתרחקות מן הדבר בו מתבוננים. וכאן מדובר על שלוש פרספקטיבות שכאלה.  

א. לראות מרחוק. (לתפוס מרחק).

ב. לראות מלמעלה. (להתעלות)

ג. לראות מבפנים. (לחדור לשורש הדברים)

הפילוסופיה אם כן היא עבודה חלוצית ומקדמת בשלושה מימדים:

 א.      מימד רוחב

ב.      מימד אורך

  ג.        מימד עומק

 א.    במימד הרוחב - על הפילוסופיה להרחיב את תחום הקליטה שלנו. לקלוט את מה שמצוי מחוץ למקטע הצר שנתפס בתוך ההבנה המוגבלת והרגילה שלנו. ולהתחבר למה שנמצא במרחב שמחוץ לצרות אופקינו הרגילה.

ב.      במימד האורך -  על הפילוסופיה להתעלות מעל לרמות החומריות והיומיומיות של הקיום. להבין את הרמות היותר גבוהות ונעלות של חיינו.  החלקים היותר רוחניים, זה שמעלינו.

ג.       במימד העומק -  על הפילוסופיה לקלף את המעטה השטחי מעל המציאות הגלויה ולחתור למציאות הסמויה, למציאות הנסתרת. זו המצויה מתחת לפני השטח. ולהתייחס למה שסמוי וחבוי במעמקים. (אחד מן המישורים הסמויים והחבויים הללו, היא התת תודעה).  

אם כן, כדי להגיע לפרספקטיבה פילוסופית יש לחרוג ממה שנקלט בשדה התפיסה הרגיל. זה המקובל, השגור, הזמין והנוח. אל מחוץ למגבלות התפיסה הקיימת ולנסות לראות אותו מלמעלה, מהצדדים ומבפנים.

אך הפילוסופיה לבדה לא יכולה לעשות זאת, הרחבת הממדים האמורה אינה בתחומה של הפילוסופיה. והיא יכולה רק  להעשות על ידי מה שנקרא: 'מצב תודעה'. זו התודעה שיכולה להתרחב לשלושה כיוונים אלו. (והיא גמישה ואדפטבילית  - היות והיא סובייקטיבית).

התודעה, ומצב התודעה, היא המדיום הסובייקטיבי שרק בעזרתו הפילוסופיה יכולה לנסות ולהבין משהו על המציאות האובייקטיבית.

התודעה עצמה היא מצב סובייקטיבי, אישי, חוויתי והוויתי. פילוסופיה היא תחום אובייקטיבי, שקיים בפני עצמו בלי שום קשר לאדם מסויים זה או אחר. אך ללא מצב סובייקטיבי מאוד, אישי מאוד  - לא ניתן לחדור לממדים המשמעותיים יותר של הקיום והחיים.

מעמד התודעה בפילוסופיה  הוא כמעמד הצופה בפיזיקת הקוואנטים: נוכחותו משנה ומשפיעה על זה שבו הוא צופה. כך גם בפילוסופיה; מצב התודעה והנוכחות של ההוגה משפיעה, משנה ומעצבת את זה שהוא מנסה להבינו. (פותחת, מרחיבה את אופקיו ומקלפת אותו מן המעטים והמכסים שלו).

מעניין לציין, בהקשר זה, כי עניין תודעתו של המתבונן כמשפיעה על האובייקט, זכתה לפיתוח נוסף אצל פיזיקאי קוואנטים זוכה פרס נובל לפיזיקה – יוג'ין ויגנר  הוא טען כי לא כל צופה משפיע על התופעה בה הוא מתבונן, וכי תופעת השינוי תלויה בקיומו של צופה בעל תודעה. לדבריו כל עוד הצופה בתופעה כלשהי היא יצור חי שאינו בעל תודעה, הרי שלא חל בה כל שינוי. אולם כאשר צופה בעל תודעה מביט – אז חל שינוי ברור. כלומר זו לא נוכחות של יצור חי שמשפיעה על זה שבו הוא מתבונן, אלא תודעתו. 

מסה זו טוענת כי לא ניתן לעסוק בפילוסופיה ללא נקודת מוצא תודעתית שרק היא מאפשרת אותה באמת. 

גישה להבנת החיים ללא מצב תודעה מתאים – תתקל בחומות: חומת השטחיות, חומת הבינוניות,  חומת הרדידות.

מצב תודעה ראוי מאפשר לפילוסוף לראות את המציאות מלמעלה, מתוך הפנים ומן המרחב שמחוץ למקטע שבתוכו האדם נתון באותו הרגע. כי אלה המרחב, העומק וגובה ממנו משקיפים על משהו -המעניקים לנו את היכולת להבינו באמת.

- רק בעזרת מצב תודעה גבוה יותר ניתן לראות את נוף חיינו. כמו שרק מראש הר גבוה, ניתן לראות את הנוף בכללותו.

- רק בעזרת מצב תודעה חודרני  שמקלף את המעטה והמסכה מעל המציאות, ניתן לחדור לרבדים הסמויים של המציאות.

 - רק בעזרת שדה תודעה מקיף, נוכל לקלוט את המציאות הרחבה יותר, זו המקיפה את המקטע המסוים אותו אנו רוצים להבין. ולבדוק את ההקשרים של המקטע הזה עם מקטעים אחרים בתוכה. וכך להגיע להבנה ותפיסה של תמונה רחבה ומקיפה יותר של חיינו.

ללא התודעה הפילוסופיה אמנם מנסה להבין את החיים והעולם אך מוצאת עצמה:

א.      כלואה במקטע חלקי של המציאות.

ב.      קבורה ברמות התחתונות והחומריות של מה שקיים.

ג.       נעצרת במישור החיצוני והשטחי של מה שקיים במציאות.  

ללא תיווך של התודעה אנו תופסים את המציאות בחלקיה החיצוניים, ברמותיה הנמוכות, ובמקטעיה החלקיים.  

היחס בין הפילוסופיה לתודעה הוא כמו היחס בין דיבור לשפה. הפילוסופיה משולה לדיבור, והתודעה לשפה. לא ניתן לדבר ללא שפה. דיבור ללא שפה יוצר ג'יבריש.

פילוסופיה ללא מצב תודעה (רחב גבוה ועמוק) – יוצרת פילוסופית ג'יבריש אינטלקטואלית, חסרת משמעות, ריגוש וחידוש. היא לועסת מחדש וגורסת שוב את מה שידוע בתחומי החיצוני, הירוד והמוגבל. 

היחס בין הפילוסופיה לתודעה הוא (גם) כמו היחס בין אתלטיקה לכושר גופני. האתלטיקה משולה לפילוסופיה והכושר הגופני למצב התודעה. ללא כושר גופני הישגי האתלט יהיו מוגבלים לרמת הכושר הגופני שלו. כך גם בפילוסופיה: אם אין לפילוסוף מצב תודעה שמאפשר עיסוק בפילוסופיה – הוא ישאר מוגבל ביכולת החדירה, הפענוח וההבנה שלו את המציאות.

הפילוסוף זקוק לתודעה כפי שנגן זקוק ליכולת וכשרון  נגינה. או סופר ליכולת וכשרון כתיבה. 

אך בכל הכתוב עד כה מצוי נעלם אחד גדול: מהו מצב התודעה הזה עליו מדובר כאן? הרי לכל אחד יש מצב תודעה. אין אדם ללא תודעה. תודעה היא המצב המנטלי והנפשי דרכו ובעזרתו אנו קולטים את המציאות. (אדם ישן שנת לילה, או אדם מנומנם קולט את המציאות פחות טוב מאדם ער, כי מצב התודעה שלו לא כשיר לקלוט אותה כמות שהיא).

אך כדי לעסוק בפילוסופיה - זו שאמורה להבין יותר מאשר ההבנה הרגילה – לא די בתודעה השגורה, לשם כך יש צורך בתודעה מיוחדת: תודעה גבוהה, תודעה רחבה, ותודעה מעמיקה. ושלושת אלה לא שייכים לתודעה הרגילה, (שהיא בדרך כלל, מוגבלת, שטחית ורדודה).

או לשון אחר: התודעה הרגילה היא תודעה קפואה,  רדומה או לא מפותחת (ילדותית), וכדי לעסוק בפילוסופיה יש מן הסתם- להקיצה ולהפשירה ולהביא אותה למצב בוגר. (כזה שצמח מן הפוטנציאל הקפוא, הכלוא והראשוני).

ניתן להגיד כי התודעה הינה בדרך כלל הבטחה לא ממומשת. לרוב אנו חיים חיינו עם תודעה חלקית, מוגבלת ומקורקעת.

מבחינה תודעתית, אנו מהלכים בחיים הללו בשעה שהיינו יכולים לטוס. אך בניגוד למעבר מאדם הולך לאדם טס, המעבר למצב תודעה רחב, גבוהה או עמוק – אינו נעשה על ידי הוראות הפעלה. כאן קיים  הרבה מסתורין (הפר"דס הקבלי הידוע, זה שרק רבי עקיבא יצא ממנו בשלום). סוד, ומסתורין רב אופף את הגישה אל מצב התודעה המיוחד הזה.

אך כשזה מתרחש, ומצב התודעה הראוי מבשיל, נפתח ומקבל עומק חדירה – תפיסת המציאות שלנו צומחת נפתחת ומעמיקה מול עינינו המשתאות.

אדם בעל תודעה ערה לא יכול שלא להתפלסף. אך הפילוסוף ללא מצב תודעה ער – לא יכול להגיע לרבדים החבויים, הרחוקים והנעלים של החיים.

וכך, הפילוסוף שבא ממצב תודעה ער ומוקץ – הופך לפורץ דרך, מטפס הרים וצוללן מעמקים. וכך תהא הפילוסופיה שלו מלאת דינמיקה, ריגוש וחדוות גילוי.  

לסיכום:

תחום הפילוסופיה הוא תחום גילוי והבנה של החיים, כפי שהם מעבר למה שנגלה ומובן רק מתוך עצם החיים עצמם. הפילוסופיה סוברת כי לא די בלחיות את החיים בכדי להבינם. וכי זו דווקא הבנת החיים המעניקה להם ערך מוסף, יקר ביותר. 

את החיים כפי שהם מעבר למה שנקלט בתפיסה הרגילה ניתן לחלק לשלושה: זה שמעל מה שנקלט בדרך כלל, זה שבתוכו וזה שמעליו.

אך ללא מצב תודעה המאפשר את החריגה הזו (אל מה שמעל, מה שבתוך ומה שמעל) – נותרת הבנתנו שטחית, מוגבלת, מקורקעת, צרת אופקים, בינונית וכלואה בתוך עצמה.  

אתר ובו חומר על פילוסופיה ותודעה

 כותב: גבריאל רעם, מומחה לתקשורת לא מילולית, שמבין גם במילים... רעם כותב מסות ומאמרי הגות ופרסם עד כה שבעה ספרים, מהם שלושה עוסקים בנושאי הגות ועיון. ספרו האחרון: "אמנות השיחה,  מלהג ופטפוט ועד הידברות ודיאלוג" יצא בהוצאת ידיעות אחרונות, במרץ 2003סיפרו הבא: "מחוץ למסגרת ונגד הזרם, עולמם המיוחד של אאוטסיידרים ומורדים",

  יצא גם הוא בהוצאת ידיעות אחרונות, בשנת 2005. למאמרים נוספים של גבריאל רעם. באתר אינטרנט ששמו" 'הגות במבט קוואנטי'.

ביבליוגרפיה:

Baars, B.J. and McGovern, K.(1996) 'Cognitive views of consciousness: What are the facts? How can we explain them?', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Blauert, J.(1983) Spatial hearing: the psychophysics of human sound localization, M.I.T. Press.

Bermúdez, J. L. 1998a. The Paradox of Self-Consciousness. Cambridge MA. MIT Press.

Bermúdez, J. L. 1998b. 'Philosophical psychopathology', Mind and Language 13, 287-307.

Chalmers, D.(1995) 'Facing up to the problem of consciousness', Journal of Consciousness Studies 2(3): 200-219.

Churchland, P.S.(1988) 'Reductionism and the neurobiological basis of consciousness', in A.J.Marcel and E.Bisiach (eds.) Consciousness in Contemporary Science, Oxford: Clarendon Press.

Craig, K.D.(1978) 'Social modelling influences on pain', in R.A. Sternbach (ed.) The Psychology of Pain, New York: Raven Press.

Dawkins, M. S. 1998. Through Our Eyes Darkly: Oxford. Oxford University Press.

Dickinson, A. 1980. Contemporary Animal Learning Theory. Cambridge. Cambridge University Press

Dretske, F. 1995. Naturalizing the Mind. Cambridge MA. MIT Press.

Dennett, D.C.(1991) Consciousness explained, Little Brown.

Dennett, D.C and Kinsbourne, M.(1992) 'Time and the observer: The where and when of consciousness in the brain', Behavioral and Brain Sciences 15:183-200.

Gardiner, J.(1996) 'On consciousness in relation to memory and learning', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Gillett, G.(1992) 'Consciousness, intentionality and internalism', Philosophical Psychology 5(2):173-180.

James, W.(1890) The principles of psychology, New York: Dover. (Reprinted 1950).

Julesz, B.(1971) Foundations of cyclopean perception, Chicago: University of Chicago Press.

Kant, I.(1781) Critique of pure reason, Trans. by J.M.D. Meiklejohn, London: Dent, 1969.

Kihlstrom, J.(1996) 'Perception without awareness of what is perceived, learning without awareness of what is learned', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Kohler, W.(1966) 'A task for philosophers', in P.K. Feyerabend and G. Maxwell (eds.) Mind, Matter and Method: essays in philosophy of science in honour of Herbert Feigl, Minneapolis: University of Minnesota Press.

Libet, B.(1996) 'Neural processes in the production of conscious experience', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Mach, E.(1885) Contributions to the analysis of sensations, Trans. by C.M.Williams, The Open Court Publishing Co.,1897.

Melzack, R.(1973) The puzzle of pain. Harmondsworth: Penguin.

Penfield, W. and Rassmussen,T.B.(1950) The Cerebral Cortex of Man, Princeton University Press.

Place, U.(1956) 'Is consciousness a brain process?', British Journal of Psychology 47:44-50.

Pribram, K.H.(1979) 'Behaviorism, Phenomenology and Holism in Psychology: A scientific analysis', Journal of Social and Biological Structures 2:65-72.

Rentoul, R.(1992) Consciousness, brain and the physical world: a reply to Velmans. Philosophical Psychology, 5(2), 163-166.

Rosenthal, D. M. 1991. 'Two concepts of consciousness', in D. M. Rosenthal (Ed.), The Nature of Mind. Oxford. Oxford University Press

Russell, B.(1948) Human knowledge: its scope and its limits, Allen & Unwin.

Searle, J.(1993) 'The problem of consciousness', in Experimental and theoretical studies of consciousness', Ciba Foundation Symposium No.174, Wiley, Chichester.

Sheikh, A.N., Kunzendorf, R.G. and Sheikh, K.S.(1996) 'Somatic consequences of consciousness', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Sherrington, C.S.(1942) Man on his nature, Cambridge University Press.

Spinelli, E.(1989) The Interpreted World: An introduction to phenomenological psychology, London: Sage.

Velmans, M.(1990) 'Consciousness, brain, and the physical world', Philosophical Psychology 3(1):77-99.

---(1991a) 'Is human information processing conscious?' Behavioral and Brain Sciences 14(4):651-669.

---(1991b) 'Consciousness from a first-person perspective', Behavioral and Brain Sciences 14(4):702-726.

---(1992a) The world as-perceived, the world as-described by physics, and the thing-itself: a reply to Rentoul and Wetherick. Philosophical Psychology, 5(2), 167-172.

---(1992b) Reply to Gillett. Philosophical Psychology, 5(2), 181-182.

---(1993a) 'A reflexive science of consciousness', in Experimental and theoretical studies of consciousness', Ciba Foundation Symposium No.174, Wiley, Chichester.

---(1993b) 'Consciousness, causality, and complementarity', Behavioral and Brain Sciences 16(2):404-416.

---(1996) 'An introduction to the science of consciousness', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Van Gulick, R. 1994. 'Deficit studies and the function of phenomenal consciousness' in G. Graham and L. S. Stephens (Eds.), Philosophical Psychopathology. Cambridge MA. MIT Press

Wall, P.(1996) 'The placebo effect', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge.

Wetherick, N.(1992) 'Velmans on "Consciousness, brain and the physical world"', Philosophical Psychology, 5(2), 159-162.

Whitehead, A.N.(1932) Science and the Modern World, Cambridge University Press.

Young, A.W.(1996) 'Dissociable aspects of consciousness', in M. Velmans (ed.) The Science of Consciousness: Psychological, Neuropsychological, and Clinical Reviews, London: Routledge

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גבריאל רעם