אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר


תאריך פרסום קודם: 
2003
  פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר
פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר

המאפיין הבולט ביותר של הפילוסופיה של ניטשה הוא כידוע מוטיב השאיפה לעוצמה. מטרתי במאמר זה תהיה לבחון את השאיפה לעוצמה כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו השונים של הפילוסוף ולהעיר על ההיבטים האתיים הנלווים אליה.

המושג 'שאיפה לעוצמה' מופיע לרוב ב "כה אמר זרתוסטרא". הביטוי שכיח גם ב "מעבר לטוב ורע". למעשה השאיפה לעוצמה היא התשובה שמעניק ניטשה לסוגיות של מוסר, ידע, אמת, מטאפיסיקה ופיסיקה. מושג העוצמה עבור ניטשה כל כך ברור עד שהוא ממעט בלהסבירו ולוקח אותו כמובן מאליו. אולם עוצמה מקבלת אצלו מספר משמעויות. ב"לידתה של הטרגדיה" מוגדרת העוצמה כיכולת לשנות דברים במובן של היכולת ליצור אומנות, מוסיקה או מיתוסים שישפיעו על אנשים. ב"אנושי, אנושי למדי", עוצמה מזוהה עם מוטיבציה פסיכולוגית הבנויה מכמיהה לרצון לעוצמה lust of power . ב צהרי היום“Daybreak”,

מוזכרת העוצמה כתחושה. בספר מספר 6 הפילוסוף מדגיש את המאפיינים הפסיכולוגים-מנטליים של העוצמה:

The first effect of happiness is the feeling of power. This wants to express itself either of us ourselves, or to other men, or to ideas of imagery beings. The most common modes of expressions are to bestow, to mock, to destroy – all three out of a common basic drive  

 קוראים חדי עין ישימו לב כי בציטוט הזה מוזכרת עוצמה במונחים של 'תחושת עוצמה' (feeling of power ) ולא 'השאיפה לעוצמה'. מה ההבדלים בין השניים? נראה לי שיש כאן הבדל משמעותי. תחושה של עוצמה היא משהו קיים. לעומת זאת השאיפה לעוצמה מראה על צעד אחד קדימה, על מוטיבציה לצבור את העוצמה – אקטיביות מול תחושה פסיבית. שופנהאואר מקדיש לכך תשומת לב כשהוא מייחס למטאפיזיקה את הכפפתם של החיים לעקרון הרצון או השאיפה. עבור ניטשה אין זה סתם רצון מופשט לחיות. הרצון לחיות תלוי בשאיפה לעוצמה, עוצמה היא תנאי לקיומם של חיים כפי שמודגם ב-"כה אמר זרתוסטרא" :   

Where I found the living, there I found will to power, and even in the will of those who serve I found the will to be master… Only where there is life is there also will: not will to life but thus I teach you – will to power ( 5, 227)

  במילים אחרות, הפילוסוף מזהה חיים עם שאיפה, ובכך מדגיש את מרכזיותו של הרצון בהוויה. אבל אין זה סתם רצון מופשט לחיות, אלא רצון לצבור עוצמה. בראייה מטאפיזית, חיים תלויים או מוגדרים כשאיפה אקטיבית וכחיפוש אחר עצמה – ולא רק חיים אנושיים אלא חיים באופן כללי 

 לקראת אמצע שנות ה 80 של המאה ה 19, המושג ה'שאיפה לעוצמה' נהפך לקונקרטי יותר עבור ניטשה. כעת ניתן לבצע רדוקציה של כל העולם לשאיפת העוצמה. השאיפה לעוצמה מקיפה את העולם האורגני והא-אורגני, את העולם הפיזי והמנטלי. ב"מעבר לטוב ולרע" (מס. 36) טוען הפילוסוף:  

The world viewed from the inside, the world defined and determined according to its intelligible character – it would be ‘will to power’ and nothing else.

 

עם זאת, האם ניתן להגיד שכל המטאפיזיקה של ניטשה מסתכמת ב'שאיפה לעוצמה'? ב “Architect” (מס. 2) הוא כותב:

What is good? Everything that heightens the feeling of power in man, the will to power, power itself.

  פרשנות למשפט זה מגלה שעבור הפילוסוף המטאפיזיקה אכן מתרכזת מסביב לעוצמה: התחושה הפסיבית של העוצמה והשאיפה האקטיבית אליה. כל מה שהוא טוב מורכב משלושה דברים שהם למעשה אותו הדבר, השילוש הקדוש עבור ניטשה – תחושת העוצמה, שאיפה לעוצמה והעוצמה לבדה.  

II

 השאיפה לעוצמה היא דוקטרינה פסיכולוגית וקוסמולוגית המגדירה את המציאות במקורה, בהתהוותה ובהוויתה. לכאורה נראה כי ניטשה חורג מגבולות הטוב והרע ונע בפרשנותו הפילוסופית מעבר להם – מעבר לאתיקה.

 בצעירותו, כך מספר הפילוסוף, הוא נקלע לסערת ברקים ורעמים. תחושות פליאה ויראה אחזו בו – הערצה לכוחות הטבע שלא כבולים לאינטלקט, לגחמות מוסריות או לכללים נורמטיביים אלא לרצון טהור לעוצמה. האם הטבע היה המודל לחיקוי של ניטשה? אולי. אבל דבר אחד ניתן לטעון בבטחה, הטבע היה נקודת המוצא שלו או יותר נכון מרד בטבע. מאוחר יותר הוא יטען:

Against formulating reality into a morality I rebel (Will to Power, 685)

בנקודה זאת טמון כוחה המוסרי של שיטתו של ניטשה. זהו הרצון למרוד בשרירותיות של הקיום האנושי. השאיפה לעוצמה היא הרצון להתגבר על שליטת המאורעות בחיי האדם, להפוך את האדם למאסטר של קיומו ולא לעבד של נסיבות. במונחים שטווה מקיאבלי שלוש מאות שנים קודם לכן, ניטשה קורא תגר על מאדם פורטונה, על המזל עצמו. כי הרי מהו הטבע?

She is cruel to her fortunate children. She spares and protects the less humble  (Will to Power, 685)

 אבל גם לאופן שבו יש לשלוט על המציאות תוך כדי השאיפה לעוצמה יש השלכות מוסריות. ניטשה קורא לא לעריצות על בני אדם אחרים אלא לשליטה על אובייקטים, על חומר ( Werke 12, 249). הוא יוצא נגד עריצות פוליטית לשמה כשהוא טוען את אחת מאמרותיו היפות:

Often slime sits on the throne and the throne on slimes (Thus spake Zarathustra 1, 11)

לסיום, הפילוסוף מביע מורת ארוח לא רק מעריצות פוליטית אלא גם מעריצות מחשבתית, מנפילת האדם קורבן לדוגמטיות ולתכתיבים. אסור לשכוח, ניטשה טוען ב “Human, All  too Human” (מס.260) שאנשים גדולים ( היטלרים וסטלינים למיניהם) נוטים בקלות רבה מידי להפוך את אלו מתחתיהם לטיפשים ו ב “Daybreak” (מס. 507) הוא יוצא אף נגד דעות אמיתיות ואותנטיות בעיקר של אנשי הדת והכמורה אך ללא ספק גם של אלו ( שבדעותיהם לא היה קמצוץ של אמת) ששלחו יהודים לתאי הגזים ולמשרפות…

תגובות

תגובה

דברים שטעמם כיין. לא רבים מסוגלים להבין כך, לעומק, ובבהירות, את עומק מחשבותיו וכוונותיו של ניטשה. רבים נכשלים בהבנתו ומסלפים את דבריו.

התמונה של אביגיל אגלרוב

מה שיפה בפילוסופיה

זה שכל אחד יכול להבין אותה בפרשנותו האישית.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קג'טי נגהי