אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מורגן לה פיי באגדות המלך ארתור


תאריך פרסום קודם: 
2002
מורגן לה פיי באגדות המלך ארתור

מורגן לה פיי מהרומנסה הארתוריאנית היא ללא ספק אחת הדמויות היותר מרתקות ומגוונות בתולדות הספרות. מאישיות דוחה ומעוררת שאט נפש לסמל של פלא ויראה, ממכשפה זקנה לאחת מתשע פיות במיתולוגיה האירית (שאולי הן שריד לתשעת המוזות במיתולוגיה היוונית), מאויבת מושבעת של המלך ארתור למטפלת האישית שלו באי המסתורי אבלון (Avelon), מבתולה חסודה למושא של תשוקה – מורגן לה פיי עוררה את סקרנותם של הרומנסרים הצרפתים והאנגלים שהחיו את האתוס הארתוריאני מימי הביניים

ואכן הרומנסה הארתוריאנית היא תולדה של רומנסרים צרפתיים שחיו בימי הביניים, הקשר בין סיפורי ארתור ואבירי השולחן העגול, קמלוט, סיר לנסלוט והמלכה גוו'ניויר או סיפורי הגביע הקדוש למיתולוגיה האירית הוא במקרה הטוב רעוע ובמקרה האמיתי אינו בנמצא. לפני שנגיע לנושא העיקרי של המאמר – מורגן לה פיי –  מן הראוי שנקדיש מספר שורות לסוגיה זאת כדי למנוע אי הבנות וסילופי מידע בקרב אלו שלא טרחו להתעמק בנושא וניזונים מטלוויזיה, תוכניות הבידור של מונטי פייטון ומסרטים הוליוודים.

במיתולוגיה הקלטית תופסת דמותו של ארתור לכל היותר מקום משני ב'מבינוגיון' (Mabinogion). 'מבינוגיון' הוא אוסף סיפורי עם וולשים מהמאות החמישית והשישית לספירה שנערכו במאה התשיעית. הספר מורכב משני ספרים עתיקים יותר שנקראים 'הספר האדום של הרגסט' ( the Red Book of Hergest) ו'הספר הלבן של ריידרכ' (the White Book of Rhydderch). ארתור מופיע במעשיית קילווכ' ואולווין ("Kilhwch and Olwen") כמלך שמסייע בידו של קילווכ' לשחרר את העלמה אולווין מידיו של אביה, ענק מרושע בשם יספדאדן פנקוור (  Yspaddaden Penkwar).

מחוץ למיתולוגיה, ארתור מוזכר לראשונה בכתביו של היסטוריון הבריטי נניוס (Nennius). בספרו 'תולדות הבריטונים' (Historia Britonum)  בערך משנת 800 לספירה, שבו הוא ניזון ממקורות שונים, בעיקר מרשומות רומאיות ומכתבים של קדושים נוצריים (St. Germanus), הוא מציג תיאור נוצרי-רומנטי של ההיסטוריה הבריטית. לטענתו מקורם של הבריטונים מהעיר טרויה וממוצא רומאי. לפיו ארתור היה מצביא שחי במאה השישית שנבחר על ידי אצילים בריטים לשמש כגנרל, dux bellorum, נגד הפולשים הסקסונים לאי הבריטי. ארתור אכן היה איש צבא מוכשר ובסדרה של תריסר קרבות, שהעיקרי בהם היה הקרב בהר בדון (Mount Badon), הביס את הפולשים והביא לכמה עשורים של שלום עד שלאחר מותו התחדשה התנופה הסקסונית בבריטניה ותהליך הקולוניזציה הגרמנית של האי הושלם.

המקור ה"היסטורי" הנוסף העיקרי שיש לנו על ארתור מגיע מהמאה השתים העשרה מספרו של ג'פרי מונמאוט (Geoffrey of Monmouth) שנקרא 'תולדות מלכי בריטניה (Historia Regum Britania). ג'פרי היה בישוף מדרום וולס שטען שביכולתו להכניס סדר והיגיון באוסף של מיתוסים ואגדות ארתוריאניות שנתקל בהם בספר עתיק שנרכש על ידי דודו עת כיהן כדיקן הראשי באוקספורד. ב' תולדות מלכי בריטניה' מופיע ארתור כבנם של אותר פאנדרגון (Uther Pendragon) ואיגרנה (Igerna) – אישתו של גורלוייס הדוכס של קורנוו'ל. בעזרת מעשה הכשפים של המכשף מרלין, חדר אותר לטירתו של גורלורייס כשהוא נראה כמו האחרון והתנה אהבים עם איגרנה שהרתה והולידה את ארתור. ארתור עלה לשלטון בשנת 505 וכבש לא רק את אנגליה ווולס אלא גם את אירלנד, נורמנדי, גאליה ואפילו סירב להעלות מס לרומאים. בעוד הוא עסוק במלחמות ביבשת באירופה נגד הרומאים, אחיינו מורדרד תפס את השלטון ונשא לאישה את המלכה גוונהומארה (Guanhumara). כשחזר ארתור לבריטניה התרחש קרב גדול (שנת 542) ליד קורנוו'ל שבו הוא הרג את מורדרד אך נפצע אנושות בעצמו. לפני מותו הוא הוריש את ממלכתו לבן משפחה בשם קונסטנטין ואז נישא לעבר האי הקסום אבלון כדי להבריא. לעולם הוא לא שב משם. ספרו של ג'פרי נחל הצלחה מסחררת ותורגם במהירות לצרפתית החל משנת 1155. עם זאת, עדיין לא מוזכרים לא אבירי השולחן העגול ולא סיפור הגביע הקדוש. אלמנטים אלו יוזכרו לאחר מכן על ידי המשוררים והרומנסרים הצרפתים והנורמנים.

מארי דה פרנסלתוך העולם הגברי של המאה ה 12 הצליחה אישה אחת יוצאת דופן לפלס לה דרך ולעצב למשך דורות את הרומנסה הארתוריאנית. הייתה זאת המשוררת הנורמנית שקראה לעצמה מארי דה פרנס (Marie de France) שהחלה לכתוב משנת 1150 כחלק מהמסורת של ה Berton lais – מסורת כתיבה אנגלית וצרפתית מימי הביניים שהורכבה מסיפורים קצרים (lais) בחרוזים על אבירים ואהבה עם שילוב של מוטיפים קלטיים על טבעיים. היצירה הבולטת ביותר שלה מהווה קובץ סיפורים (The Lais of Mrie de France) על החצר הארתוריאנית שמזכירים בין היתר את השולחן העגול המפורסם. האביר לנסלוט לא מוזכר אולם ישנו סיפור שמתייחס לאביר בשם לאנוואל (Lanval) שנחשק על ידי מלכתו של ארתור. לאנוואל דוחה את חיזוריה של המלכה משום שיש לו גבירה באי אבלון. בין היתר מוזכרים האבירים גאוו'ין וטריטאן. למעשה סיפוריה של מארי דה פרנס לראשונה מתייחסים לבריטניה כמקור מבוסס של מוסד האבירות ועריסתה של הסאגה הארתוריאנית. 

מי שיותר מכל גיבש את המיתוס הארתוריאני לרומנסה ושירה במסורת ה  Berton lais היה המשורר הצרפתי כריטייאן דה טרואה ( Chrestien de Troys) שחי באיזור שמפניה והחל לכתוב בשנת 1165.  דה טרואה הכליל אלמנטים מיתולוגיים ברומנסה כשכתב לראשונה ב' אגדת הגרל' (  Conte del Graal) על הגביע הקדוש, הארץ השוממה (the Waste Land) והמלך-הדייג הפצוע במפשעתו. על פי הסיפור שלא הושלם, סיר פרסוויל הוא אביר הגביע שנועד למצוא את החפץ הקדוש, לרפא את המלך הפצוע ולגאול את האדמה מייסוריה (השילוב בין מלך, אדמה וחפץ קדוש הוא קלטי במקורו ויהיו כאלו שייחסו אותו למיתולוגיות הודו-אירופאיות). דה טרואה הכניס לרומנסה גם דמות חדשה שתלך ותתפוס תפקיד מפתח בסיפורים עתידיים על חצרו של המלך ארתור, סיר לנסלוט סמל האבירות והאצילות. את הרומן 'לנסלוט' הקדיש למרי רוזנת שמפניה במאה השתים העשרה. 

השלב הבא בהתפתחות הרומנסה הארתוריאנית עובר למאה השלוש עשרה. קובץ נזירים צרפתיים קיבצו וערכו את הסיפורים הארתוריאנים לגירסה בת חמישה כרכים שנקראת 'מחזור וולגט' (  Vulgate Cycle). חמשת הכרכים משתרעים על התקופה מעלייתו של ארתור לשלטון עד למותו. הייחוד של מחזור וולגט מתבטא בגוון הדתי נוצרי שהעורכים הקנו לו. הגביע הוא חפץ נוצרי פר סה (השתמשו בו בסעודה האחרונה. יוסף מארימתיה (Joseph of Arimathea) שימר בתוכו את דמו של ישו והביאו לאנגליה) ואביר הגביע הוא גלהד, בנו של לנסלוט. לא בכדי נבחר השם גלהד. ישנם המייחסים את השם גלהד למילה העברית גלעד, גלעד לישו. גלהד הוא האביר המושלם לא כלוחם או מאהב אלא כסמל לערכים נוצרים של דבקות דתית, נזירות, ובתולים. לבסוף, הסקירה הקצרה מסתיימת במאה ה 15. כשהוא נשען על מחזור וולגט, כתב תומס מלורי  האנגלי סביבות שנת 1469 את גרסתו שלו לסיפור הארתוריאני 'מות ארתור' (Morte Darthur). גרסה זאת היא המוכרת ביותר ובהתבסס עליה נעשו כל העיבודים המודרניים לסיפור הארתוריאני שאנו מכירים.

מורגן לה פיי מופיעה לראשונה ברומנסה הארתוריאנית ב'חיי מרליניוס' (Vita Merlini)  של ג'פרי מונמאוט (שנת 1151). ג'פרי מספר על פייה בשם מורגן לה פיי שעמדה בראשן של תשעת המכשפות שנודעו ביכולתן לעוף ולשנות צורה ובכישורי הריפוי שלהן. המכשפות התגוררו על האי הפורה אבלון, היכן שארתור הגיע פצוע לאחר הקרב האחרון שלו ב'כאמבלאן' (Camblan). בוולגט לנסלוט (Vulgate Lancelot) מסופר שהגיבור לנסלוט פותה על ידי אחת ממשרתותיה של מורגן לה פיי להגיע לטירתה של האחרונה ושם נכלא. מורגן התאהבה בלנסלוט אך הוא לא נענה לחיזוריה ולכן היא נאלצה לנקוט בתחבולות כדי להביאו אליה (מעניין יהיה לקרוא שיר שנכתב מאות שנים לאחר מכן במאה ה 19 על ידי המשורר לורד אלפרד טניסון. השיר, ליידי שאלוט (The Lady of Shalott),  מתאר פיה שגרה באמצע אגם קסום ושמתאהבת בלנסלוט). במקרה אחר, מורגן לה פיי בשיתוף עם עוד שתי פיות –  מלכת סורסטן (The Queen of Sorestan)  ו'סיביל' (Sebille) – הטילה כישוף על האביר היפה בשנתו והובילה אותו רדום על אלונקה לטירתה. למחרת היום העירו אותו הפיות והבטיחו לו את חירותו בתנאי שיבחר באחת מהן. כמובן שלנסלוט דחה את חיזוריהן ובאמצעות גבירה אחרת בטירה הצליח להימלט ועוד להספיק להגיע בזמן לטורניר אבירים בחצר המלוכה. בסיפור נוסף מאותה התקופה שמקביל לזה של לנסלוט  מסופר על אביר בשם אליקסנדר אורפלין (Alixandre Orphelin) שבכישוף נגרר לטירתה של מורגן לה פיי. אליקסנדר הצהיר שלא יהיה מוכן להתנות אהבים עם מכשפה מכוערת כל כך, אפילו אם הדבר יהיה כרוך בסירוס עצמי. בעזרתה של גבירה אחרת מצליח האביר לחמוק ולהגיע לטורניר אבירים בזמן. בסיפורו של דה טרואה –  Chevalier de la Charrette – לנסלוט מוחזק אסיר בטירתה של אישתו של 'מלגאנט' (Meleagant). האביר קובל בפני הגבירה על אי יכולתו להשתתף בטורניר. זאת נענית לבקשתו ומשחררת אותו בתמורה לכך שיבטיח לחזור. היא אף מציידת אותו בסוס מהיר ויפה למראה. על פי אותה הפורמולה, בשיר איטלקי ממחצית המאה ה 14, האביר גראראדינו (Gheraradino) מוחזק אסיר בטירתה של רעייתו של 'סולדן מאלכסנריה' (Soldan of Alexandria) שמבקשת את אהבתו. גראראדינו מסרב והגבירה מוכנה לשחרר אותו רק בתמורה לכך שיהרוג את בעלה המזדקן בטורניר. היא מציידת אותו בשלוש חליפות של שריון משובח ובשלושה סוסים מהירים והוא מקיים את הבטחתו ביום השלישי לתחרות כשהוא עורף את ראשו של הבעל. ב'לאנזלט' (Lanzelet) – שירו של הרומנסר הגרמני אולריץ' וון זטיזיקוהובן (Ulrich von Zatzikkhoven) מסוף המאה ה 12 – אנו נתקלים במלכת הים {מה שאנו מכירים כגבירת האגם (Lady of the Lake)} המעניקה לבנה המאומץ, לנסלוט, סוס מהיר ושריון לבן שמסייעים לו לגבור על יריבו 'איורט' (  Iweret) ביער מכושף. ב Berton lais בסיפור על סיר לאונפאל (Sir Launfal) (יתכן שהוא המקביל של סיר לנסלוט) אנו קוראים על פייה שהעניקה ללאונפל סוס לבן מכושף במתנה בשם 'בלאוצ'ראד (Blaunchard).סיר לאונפאל רוכב על סוסו ללומברדיה כדי להתמודד עם ענק בשם סיר ואלנטיין (Sir Valentyne) (סיפור עלילה שמזכיר את סיר גאווין והאביר הירוק Sir Gawin and the Green Knight) ומנצח בעזרת סוסו הנאמן. לבסוף הסיפור מסתיים שהאביר המנצח רוכב יחדיו עם גבירתו הפייה על בלאוצ'ארד אל  האי הקסום אוליראון (Olyroun) –המקביל של האי אבלון.  מסיפורים אלו ניתן ללמוד על מוטיף חוזר של פייה שמתאהבת באביר, כולאת אותו בטירתה על מנת לזכות באהבתו ולבסוף משחררת אותו כשהיא מעניקה לו סוס קסום כשי. 

מה הקשר למורגן לה פי? ישנו קו מקשר בין הפיות שהוזכרו לעיל למורגן לה פי. גבירתו של סיר לאונפאל הייתה ביתו של מלך אבלון ולאונפאל עצמו הלך לגור אתה לנצח באי הקסום. אבלון מזוהה כאי של מורגן לה פיי. אימו המאמצת של לנסלוט ב'לנזלט', מלכת הים, הייתה אימו של מאבוז (Mabuz) (דמות מהרומנסה הארתוריאנית). השם מאבוז לקוח מדמות שמופיע ב'מבינוגיון' כ' מאבון'(Mabon) (מאבון נחשב לפטרון הקלטי של המוסיקה וההרמוניה וחלק בלתי נפרד מהקוסמולוגיה הדרואידית). אימו של מאבון על פי המיתולוגיה נקראת מודרון (Modron) והיא ביתו של אבאלווכ' (Avallach). מעבר לדמיון האטימולוגי בין מורדון למורגן, מורגן לה פיי הייתה בתו של אבאלוכ' (Avalloc). על כן יש יסוד סביר להניח שהפיות בסיר לאונפאל וב'לנזלט הנן מורגן לה פיי שמופיעה באופן ישיר כפייה שכולאת את האביר בוולגט לנסלוט.

ישנו דמיון חזק בין גבירתו של לאונפאל לדמות מרכזית במיתולגייה הקלטית, מאכה (Macha). מאכה ביתו של אל הים מעניקה לגיבור הקלטי קו חולין (Cuchulainn) סוס אפור שמקביל לבלוצ'ארד של לאונפאל. גם מאכה וגם גבירתו של סיר לאונפאל מתאהבות באביר בן תמותה. אולם ישנם כאן נקודות חשובות מעבר להבדלים בין שתי דמויות של פיות. דמותה של מאכה יכולה להיות המקור האפשרי לדמותה של מורגן לה פיי. במיתולוגיה מופיעה מאכה כעורב אפור עם ראש שחור כאחת משלושה אלות. כאמור בוולגט לנסלוט, מורגן עצמה מופיעה לפני לנסלוט כאחת משלושה פיות. כמו מאכה שמתאהבת בקו חוליין, מורגן מתאהבת בלנסלוט. בנוסף, ואולי כנקודה החשובה ביותר שמה של מאכה מופיע במקומות רבים כמוריגן (Morrigan). גם מוריגן וגם מאכה הופיעו בצורת עורב, לשניהן היו יחסי אהבה-שנאה עם הגיבור קו חוליין. שניהן מופיעות פעמיים רבות מלוות בעוד שני אלות שנקראו ה  Matres, אמהות נותנות החיים במיתולוגיה הקלטית: באדב (Badb), נמיין (Nemain) ומוריגן. כזכור מורגן לה פיי מופיעה בסיפורים שונים כשהיא מלווה בעוד שתי פיות. 

נקודה נוספת שיכולה לשפוך אור לגבי הקשר בין מאכה / מוריגן למורגן לה פיי היא ההתייחסות למוריגן במיתולוגיה הגאלית כמלכה של תשע פיות המתגוררות על אי קסום, שמסוגלות לשנות צורה לכל חיה ובעלות כושר ריפוי על טבעי. בנקודה זאת רצוי לחזור לתחילת הפרק, ל'חיי מרליניוס' של ג'פרי מונמאוט. כאמור ג'פרי מספר על פייה בשם מורגן לה פיי שהתגוררה עם עוד שמונה פיות באי אבלון, פיות שהחזיקו בכוחות ריפוי קסומים וביכולות על טבעיות של מטא-מורפוזה.  

לבסוף, שתי פסקאות למעלה התייחסתי לקרבה ולקשר האפשרי בין הדמות של מודרון לזאת של מורגן לה פיי. מקור השם מודרון הוא מאטרונה (Matrona) שנחשבה לאלת הנהר במיתולוגיה הקלטית. כזכור מאכה קשורה למים בהיותה בת האוקיינוס. במיתולוגיה הקלטית וברומנסה הארתוריאנית, פיית המים היא סמל ליופי ולאהבה, אולם מצד שני לפעמיים אותה אלת מים נתפסת כמכשפה תככנית ומרשעת. אופי דואלי זה הוא מנת חלקן של מורגן לה פיי ומאכה. מאכה הייתה המגנה הצמודה של קו חוליין ובאותה העת חיפשה להרגו. מורגן לה פיי הייתה המטפלת של ארתור באי אבלון ובאותה העת אויבתו המרה והמרשעת ביותר. אפילו במאה ה 19 ישנן עדיין אגדות שנשתמרו על פייה מרשעת בשם מורגן(  Morgen), פייה שאמהות השתמשו בה להפחיד ילדים קטנים ושובבים. בקרב מלחים נפוצה הייתה אגדה על נימפה בשם מארי מורגן שהייתה אורבת לספינות ליד החופים:

The Morgan is a fairy eternally young, a virgin seductress, whose passion, never satisfied, drives her to despair. Her place of abode is beneath the sea; there she possesses marvelous palaces where gold and diamonds glimmer. Accompanied by other fairies, of whom she is in some respect the queen, she rises to the surface of the waters in the splendor of her unveiled beauty… By moonlight, she moans as she combs her hair with a comb of fine gold, and she sings in a harmonious voice a plaintive melody whose charms is irresistible. The sailor who listens to it feels himself drawn toward her, without power to break the charm which drags him onward to his destruction; the bark is broken upon the reefs; the man is in the sea, and the Morgan utters a cry of joy. But the arms of the fairy claps only a corpse; for at her touch men die, and it is this which causes the despair of the amorous and inviolate Morgan.

נסכם ונאמר שמקור הדמות המסתורית של מלכת הפיות בספרות, מורגנה לה פיי הנצחית, רחוק מלהיות ברור. על דבר אחד, עם זאת, אין עוררין. הרומנסרים הצרפתים לא המציאו אותה, הם נשענו על מסורת מיתולוגית עשירה שהקדימה את מפעלם הספרותי במאות שנים.

תגיות: 

תגובות

הסקירה על מורגן לה פיי

בכותרת מאמרך היה רשום מורגן לה פיי באגדות המלך ארתור אך לאחר שקראתי את כל הכתבה הרגיש לי שהתחמקת מהנושא עצמו או לפחות לא הזכרת אותו.
מורגן לה פיי הייתה לפי כמה וכמה גרסאות אחותו למחצה של המלך ארתור שנולדה לאיגריין אימו של ארתור של ארתור ולבעלה שנהרג לאחר שנשלח למלחמה על ידיי אות׳ר. מורגן לה פיי הייתה מכשפה או קוסמת שלמדה את אומנות המקצוע מידיו של מרלין. היא הייתה אחראית לסיפור נפילתו של המלך ארתור, מורגן השתמשה בתחבולותיה כקוסמת והתחזתה לגווניבר אישתו של ארתור כדי לשכב איתו, דבר אשר גרם לה להרות עם ילדו של ארתור. לילד שלה קראה מורדרד. מורדרד ניסה לקחת מן אביו המלך את המלוכה בעזרת גילוי הרומן בין גווניבר וסר לנסלוט דו לאק לארתור. בסוף הקרב האחרון של ארתור הוא הרג את מורדרד אך לא לפני שמורדרד פוצע אותו קשות .
ובכל זאת מאמרך היה מפורט ועשיר במידע ונהנתי מאוד לקרוא אותו

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קג'טי נגהי