אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מספר מילים על נשיקה צרפתית


תאריך פרסום קודם: 
2004
הוצאה להורג ציבורית בגיליוטינה, Lons-le-Saunier, צרפת 1897.
הוצאה להורג ציבורית בגיליוטינה, Lons-le-Saunier, צרפת 1897.
 

"ואם מחשבת חלומותיי תתגלנה
הם בטח ישימו ראשי בגיליוטינה "   - בוב דילן

מבין כל מכשירי-המוות הידועים לאדם, ובכללותם עמוד התליה והכיסא החשמלי, חוששני שאין אחד מאיים וזורע אימה כמו ה-גיליוטינה. מכשיר זה הוא אולי היעיל והמהיר ביותר להחזיר את נשמתו של האדם אל הבורא. בהנפת יד נוחת הלהב המצודד מלמעלה במהירות עצומה וזה נגמר, ראשך מונח בסל גדול, אולי עם עוד ראשים כמוך כתפוחים בסלסלה.
 
ה-גיליוטינה, או לחלופין בעברית: המערפת, עשויה מסגרת עץ ניצבת שבתוכה מונחת סכין התלויה בחלקה הגבוה ומותאמת לחריצים הנמצאים בצידה הפנימי של המסגרת. להב הסכין מעוצב בצורה אלכסונית בעוד הסכין מוחזקת על ידי חבל הקשור לידית בבסיס המסגרת, משחררים החבל והופ... הסכין נופלת לבסיס במהירות של כערך 7 מטר לשנייה, כמובן שבדרך היא עורפת את ראשו של הנידון למוות.

ה-גיליוטינה מזוהה יותר מכל דבר עם המהפכה הצרפתית בשלהי המאה השמונה-עשרה. היא הפכה לסמל התקופה, סמל התוהו וחיסול החשבונות, סמל הנקמה והתאכזרות השלטון לנתיניו. במשך תקופת "שלטון הטרור" הוצאו להורג בעזרתה מעל
ל-17,000 נשים וגברים - אויבי הרפובליקה.  

למרות הדעה הרווחת, ה-גיליוטינה לא הומצאה על ידי ד"ר גיוטן. מכשירים דומים לה היו בשימוש במאות הקודמות. באנגליה, סקוטלנד, איטליה, גרמניה ויש אומרים אפילו בפרס. השימוש במכשירים אלו נעשה בעיקר בחקלאות (שחיטת חזירים וכו'). העדות הראשונה על הוצאה להורג במכשיר מעין זה מגיעה משנת 1307 בעיירה מרטון שבאירלנד בה הומת אדם בשם מורקוד בלא'ג. "גרדום הליפקס" הידוע לשמצה הוצב בימי השוק בעיר חליפקס באנגליה, השימוש בו יושם על פושעים מורשעים ורווח מן המאה הארבע-עשרה ועד אמצע המאה השבע-עשרה. על פי דגם הליפקס נבנו "הבתולה הסקוטית" וה"מאנאיה" האיטלקית (מאנאיה = גרזן,מקצץ), בה הרגו את ביאטריס קנסי על רצח אביה, מעשה שהונצח ע"י המשורר הרומנטי פרסי ב. שלי.  במכשירים אלו היו להבים אופקיים דמויי גרזן ולא אלכסוניים. דגמים אלו חלפו במחשבתו של ד"ר אינאס ג'וזף גיוטן (1738-1814) כאשר הורה לד"ר לואי אנטון (1723-1792) מהאקדמיה לכירורגיה בפאריס לתכנן מכשיר המיועד להוצאה להורג והוא אכן תכנן את ה-גיליוטינה המודרנית שהייתה מוכרת גם בשם "הלואיזה או הלואיזו". את הבנייה המעשית של ה-גיליוטינה הראשונה ביצע בונה כלי-נגינה ממוצא גרמני העונה לשם טוביאס שמידט.

ב-10 באוקטובר, 1789, עת כינוס האסיפה הלאומית, העלה  ד"ר גיוטן הצעה בנוגע לביצוע גזר דינם של נידונים למוות. הצעתו התמקדה בעריפת ראש ובאלטרנטיבה בה הוא מציע לעומת העריפות המקובלות (גרזן,חרב וכו'). על פי דבריו: "המכניזם נופל כמו ברק, הראש עף החוצה, הדם ניתז לכל עבר, האדם חדל מלהתקיים". מחשבות נאורות עולות בראשו של ד"ר גיוטן כשהוא ממשיך "רבותיי, בעזרת המכונה אקח את ראשכם במהירות הבזק, לא תרגישו אפילו תחושה עמומה ביותר של כאב". וכך טבע גיוטן את חותמו על התקופה.
ב-3 ביוני, 1791, מאשרת האסיפה על חוק האומר שכל אדם הנידון למוות, גזר דינו יבוצע על ידי עריפת ראשו. מחיר עשיית ה-גיליוטינה עולה 960 פרנק וטוביאס שמידט יוצא לדרך על פי תוכנית בנייה של ד"ר אנטון, לאחר מספר שיפורים וניסויים על חיות-בית וגופות חיילים, ה-גיליוטינה יוצאת לדרכה העקובה מדם. קורבנה הראשון היה פושע בשם ז'ק פלטיר, היה זה ב-25 לאפריל, 1792.

ה-גיליוטינה הוצבה במקומות ציבוריים וההמון צפה בהוצאות להורג כדרך קבע ושאג למראה התליין המוריד את הידית ובאבחה אחת נופל הראש. בצרפת, מקצוע התליין הראשי עבר בירושה ובשנים 1668-1847 היו אלה משפחת סנסון. בזמן המהפכה, התפקיד היה שייך לצ'רלס הנרי סנסון. סנסון נחשב לעושה עבודתו נאמנה ביותר, הוא היה מהיר, עובד מסור ואיש מקצוע יעיל. בשיאו, הספיק סנסון לערוף את ראשיהם של שלוש מאות איש תוך שלושה ימים. המילה "וורקהוליק" אינה מספקת כדי לתאר את האיש. הוא גם האדם שהוציא לפועל את גזר דינו של לואי השש-עשרה. לאחר מכן העביר את  שרביט התליין אל בנו, הנרי סנסון, שלא בייש את המסורת.

גדול הסופרים הבריטים, צ'רלס דיקנס, היטיב לתאר את ה-גיליוטינה בספרו "בין שתי ערים", בו הוא מכנה אותה בשם "מאדאם גליוטין" ובכישרון רב מספר: "מעל לכל, דמות נחבאת החלה להתפרסם, כהייתה שם לפני הערפל של יסודות העולם. דמותה של הנקבה החדה העונה לשם גיליוטינה... התרופה הטובה ביותר לכאב ראש... הלהב הלאומי המגלח קרוב... היה זה סימן ההתחדשות של הגזע האנושי. המתעלה מעל לצלב"(ספר 3 פרק 4). דיקנס טוען כנגד אנשי המהפכה על החלפת הצלב בגיליוטינה, על נשיאת תכשיטים דמויי מכשיר הזוועה כעגילים וכשרשרת על צוואר. צילה של הגברת מאיים על רוב גיבורי ספרו ולפעמים נראית כעוד דמות בספר.

תקופת המהפכה התאפיינה באי-סדר שלטוני וה-גיליוטינה קמה פעמים רבות על אלה שחשבו שהם שולטים בה. הגברת לקחה ללא הבחנה מלכים ומלכות, אצילים ומשרתים, אזרחים ופורעי חוק. מלאך מוות עטוי שחורים התהלך בפאריס בימים הנוראים האלו. העם הצרפתי אמר דברו ונקמתו הייתה איומה. דמם הכחול של האצילים זרם כיין על מדרכות העיר "היפה בתבל". ה-גיליוטינה מייצגת את המהפכה ממש כמו האישה המחזיקה חרב ומחריבה את הבסטיליה, ממש כמו שלושת הצבעים של הדגל הצרפתי. היא נשארה כזיכרון מר בחיי האומה הצרפתית, זיכרון אפל המעיב על ההתנתקות מן השלטון האבסולוטי ועריצותם של מלכים.

ה-גיליוטינה עשתה את דרכה אף אל מעבר לים אל הקולוניות הצרפתיות ונעשה בה שימוש באיים הקריביים וכמו כן באסיה. הנאצים השתמשו בה בימי המלחמה ואילו הצרפתים עוד הוציאו בעזרתה להורג גם בשנת 1977 אסיר אלג'ירי. עונש המוות הוסר בשנת 1981. כמובן, הביטול נעשה "ברוח המהפכה".

מילים אחרונות על ה-גיליוטינה

מילים אחרונות (כך אומרים) מפי מפורסמים:

1. ג'ורג ז'ק דנטון, מנהיג מהפכה: "הראו את ראשי לעם. זה בוודאי ישתלם."

2. מנון רולאנד, אשתו של שר ז'ירונדי,( כשהיא פונה אל פסל החירות): "הו חירות! אלו פשעים נעשים בשמך!"

3. מאדאם אליזבת, אחותו של לואי ה-16 ( לאחר שלבושה נקרע וחשף את חמוקיה):" בשם הצניעות, כסו אותי !"

4. הז'ירונדי ויג'י: "אנו מתים מכיוון שאנשים ישנים, אלה ששלחו אותנו הנה ימותו כשהאנשים יתעוררו."

5. העיתונאי קארה: "זה לא נעים למות, אני רוצה לדעת מה יקרה בהמשך."

6. מרי אנטואנט, מלכת צרפת, (לאחר שדרכה על רגלו של סנסון): "פרדון מי, מסייה."

7. המשורר צ'ינייר ( במששו את ראשו): "בכל זאת, היה שם משהו! "

8. מאדאם דה בארי, פילגשו של לואי ה-15: "לא, לא. זה לא יכול להיות. אינכם נותנים לי למות!" 

9. הרוזן מסילרי, פוליטיקאי, ( בעקבות קשיים לעלות על המדרגות עקב צליעתו): "האם אינכם יכולים לחכות דקה? בכל זאת, אני הוא שהולך למות, לכם יש את כל הזמן."

10. פיליפ אגילטה, דוכס אורלינס לשעבר (לאחר שעוזרי התליין התקשו להוריד את מגפיו): "יהיה הרבה יותר קל להורידם לאחר מכן."

11. שש-עשרה נזירות כרמליטיות שרו בצוותא את אווה מריה.

12. גנרל ברון דה בירון, מפקד הצבא בדימוס: "בקרוב אגיע לעולם הבא, בדיוק בזמן לאחל לידידיי הנמצאים שם ברכת שנה חדשה שמחה. 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יעקב עיון