אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ג'ון דיר: טרקטורים ושוויון


התמונה של עודד רוט
תאריך פרסום קודם: 
2003
ג'ון דיר (1804-1886)
ג'ון דיר (1804-1886), בשנת 1837 נפח בשם ג'ון דיר, שהתגורר אף הוא באילינוי, ייצר ומכר מחרשות מתכת. בשנת 1868 הוא ייסד חברה שעסקה במיכון חקלאי ונקראה על שמו

במשך אלפי שנים מרבית האנושות עסקה בליקוט מזון, בציד ובדיג, שהפכו עם התקדמות התרבות האגררית לחקלאות יזומה. עד המהפכה התעשייתית כ – 80 אחוז מהמועסקים בעולם המערבי עסקו בחקלאות, אך מאז חל שינוי דרמטי. בתוך כמאתיים שנים חלקם של העוסקים בחקלאות ובחוואות בארצות הברית ירד באופן ניכר - בשנת 1820 מדובר היה בכ – 72%, בשנת 1900 בכ – 38% ובשנת 1994 בכ – 2.5% בלבד. העם היהודי היה במשך אלפיים שנה חריג בסטטיסטיקות התעסוקה העולמית משום שגלותו אלצה אותו לחפש מקורות תעסוקה לא חקלאיים. במשך תקופה קצרה שבה המהפכה הציונית החזירה את העם לאדמותיו למדו חקלאי ציון פרק מרוכז ומכאיב בחקלאות מודרנית. בשנות החמישים היה אחוז המועסקים בחקלאות בישראל כ – 15% מכח העבודה, אך בשנת 2002 אחוז זה ירד לכ – 2.4% בלבד. עם קום המדינה, הפרדסנות הייתה ענף היצוא מספר 1 בישראל שהיווה את רובו ככולו של היצוא, כיום נתח היצוא של ענף זה נמוך מאחוז בודד מכלל היצוא ומשקל החקלאות בתוצר הלאומי הגולמי נופל מ – 1.5%.

העולם המערבי אינו צורך פחות מזון ומוצרים חקלאיים מאשר בעבר, ההפך הוא הנכון. אך למרות שחלקם היחסי של העוסקים בחקלאות בעולם המערבי ירד באופן מרשים ביותר כושר הייצור החקלאי עלה וקיים עודף כושר ייצור, כולל בישראל. ארצות הברית היא היצואן החקלאי המוביל בעולם, למרות משברים כלכליים שעברו המשקים החקלאים המשפחתיים בארצות הברית - החקלאות נעה מידי המשקים המשפחתיים לידיהם של תאגידים, המנהלים חקלאות מתועשת. חקלאי מדינות העולם השלישי אינם זוכים בשוויון הזדמנויות והם מתקשים לעמוד בתנאי תחרות ולחדור חומות של מכסי מגן וסובסידיות המגנים על חקלאי המערב, גם כאשר החקלאים במדינות המתפתחות מוכנים לעבוד קשה יותר ולהסתפק בשכר נמוך יותר.

הטלטלה שעברה החקלאות העולמית קשורה במהפכה התעשייתית ושורשיה ניכרים במדינת אילינוי שבצפון ארצות הברית. בשנת 1831 חוואי בשם סירוס מק'קורמיק הציג לציבור באילינוי דגם של מקצרה מכנית שפיתח. כעבור מספר שנים זכה המיכון החקלאי של מק'קורמיק להצלחה שהובילה לייסוד חברת "אינטרנשיונל ארבסטר". בשנת 1837 נפח בשם ג'ון דיר, שהתגורר אף הוא באילינוי, ייצר ומכר מחרשות מתכת. בשנת 1868 הוא ייסד חברה שעסקה במיכון חקלאי ונקראה על שמו. שתי היוזמות המקומיות הפכו לסיפורי הצלחה העומדים במבחן הזמן קרוב ל – 150 שנים ולשתי חברות ענק. למוצרי החברות תרומה גם בפיתוח החקלאות הישראלית, ובאזורים כפריים ניתן לפגוש טרקטורים ומיכון חקלאי מתוצרת "אינטרנשיונל" הניכרים בצבעם האדום האופייני ואת אלו של "ג'ון דיר" הניכרים בצבעם הירוק.

מדוע שני כוכבי שביט של המיכון החקלאי נולדו בזמן ובמקום בו פעלו? מספרי ההיסטוריה ניתן לדלות רמזים שעשויים להסביר מדוע דווקא בצפון אמריקה של אמצע המאה התשע עשרה נוצר אקלים מתאים למהפכה החברתית שהוביל המיכון החקלאי:

* בערך בשנת 1830 קמה בצפון ארצות הברית תנועת מרי שדגלה בחיסול העבדות. תנועה זו הובילה למלחמת האזרחים בין הצפון לדרום שהתנהלה בשנים 1861 – 1865. מדינות צפון אמריקה היו מתועשות יותר ממדינות הדרום האגרריות והן תמכו במאבק לשחרור העבדים. סביר להניח שהפופולריות של המיכון החקלאי פרצה בצפון אמריקה כניצול מכשירים הנדסיים-יצירתיים לשחרור העבדים מעבודה קשה ומונוטונית, שחרור החוואים מהתלות בעבדים, ומנוף לתחרות כלכלית אפקטיבית במעסיקי העבדים. ללא ספק הטרקטורים, הקומביינים וקטפות הכותנה תרמו לשחרורם של העבדים מעבודה קשה ומשעממת לא פחות ממלחמת האזרחים.

* באמצע המאה התשע עשרה, אירופה הייתה בתהליך שחרור מהמשטר הפיאודלי. הקרקע הפורייה באירופה הייתה מצרך יקר שנשלט על ידי מעטים ואילו כוח העבודה היה זול. לעומתה, בארצות הברית אדמה פורייה הייתה בשפע אך היה מחסור בכוח אדם שמסוגל לעבד אותה. המיכון החקלאי היה התשובה האמריקאית למחסור בידיים עובדות.

* מאמצע המאה התשע עשרה החלה להתפתח בארצות הברית תחבורת רכבות שיצרה "גלובליזציה" לשווקים החקלאיים ופתחה ערוצי שיווק למרחקים גדולים יותר המתאימים לייצור מתועש, מרוכז ושופע.

מהפיכת המיכון החקלאי היא דוגמא לשילוב של הנדסת מכונות עם מה שמכונה "הנדסה חברתית". אנשי הטכנולוגיה סולדים בדרך כלל מייחוס "הנדסה חברתית" למה שנראה פיתוח הנדסי מקצועי טהור, אך הדברים אינם ניתנים לניתוק. גורלם של הפיתוחים ההנדסיים ומקומם בהיסטוריה נחרץ לשבט או לחסד על ידי גורלם הכלכלי, וזה נקבע על ידי שווקים המונעים גם על ידי גורמים רגשיים וחברתיים. קיים היזון חוזר בין שינוי המגוון הטכנולוגי הקיים לבין החלטות חברתיות, מדיניות וכלכליות וקשה להתכחש לכך.

היום, למעלה ממאה וחמישים שנים אחר פועלם של סיירוס מק'קורמיק ו-ג'ון דיר - שתרם לשחרור העבדים - ניכר חוסר שוויון חדש. חוסר השוויון של זמנינו הוא בין מדינות המשכילות להחליף כוח אדם במיכון, לבין מדינות מתפתחות שמתקיימים בהן אבטלה ועבדות בעלת אופי שונה מזו ששימשה עילה למלחמת הצפון בדרום. נראה כי הפתרון לחוסר השוויון הנוכחי לא יתקיים על ידי החזרת הגלגל לאחור בעולם המתועש, אלא על ידי החדרת מיכון חקלאי למדינות המתפתחות.  

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עודד רוט