ג'רמיה הלוחם בדרכים
(פורסם בגרסה שונה במגזין "גלובס")
התרבות הפופולארית האמריקנית היא השלטת בעולם בכל תחום. מן הצד השני, נדיר מאוד שתרבויות אחרות ישפיעו במשהו על התרבות האמריקנית. יוצאת דופן אחת היא התרבות הבריטית עם הביטלס, הארי פוטר ו-ג'ימס בונד, אבל התרבות הבריטית היא חלק מ"המשפחה האנגלו סקסית" ולפיכך אינה יכולה להיחשב ממש לתרבות שונה. יוצאת דופן בולטת יותר היא התרבות היפנית ואיורי ה-"מנגה" המאפיינים את הקומיקס ואת סרטי ותוכניות האנימציה המהווים חלק עיקרי בה, ה-"אנימה", שיש להם השפעה עצומה על האמריקנים .
התרבות
הצרפתית בהחלט אינה נמצאת בליגה הזו, אם כי לעיתים נעשות גרסאות אמריקניות לסרטים
צרפתיים. בוודאי לא כיום, כאשר העוינות בין ארה"ב וצרפת היא בשיאה, וצרפת רואה את
עצמה כמי שנלחמת בתרבות האמריקנית המשתלטת על נשמתה. אבל, אם נתעלם מסדרת
ה-"דרדסים" המצוירת משנות השבעים, שהתבססה על קומיקס בלגי, דווקא בימים אלה של
עוינות קשה בין ארה"ב וצרפת מוקרנת בטלוויזיה האמריקנית סדרה ראשונה מסוגה המבוססת
על סדרת קומיקס צרפתית מפורסמת -"ג'רמיה", סדרה המוקרנת עדיין בעת כתיבת רשימה זו
בערוץ 3 של הכבלים.
אפשר, אולי, להבין את הבחירה אם נזכור שגם סדרה זאת עוסקת בארה"ב ובגיבורים אמריקניים. סדרת "ג'רמיה" מתארת את עלילותיהם והרפתקאותיהם של שני נוודים, ג'רמיה וידידו חם המזג והאלים קורדי במסעותיהם בארה"ב שלאחר חורבן התרבות האנושית. במקור נוצרה סדרה זו בידי אמן הקומיקס הבלגי המפורסם הרמן הופן, הידוע בשם "הרמן".
הרמן החל את הקריירה שלו בשנת 1965 כצייר סדרת ההרפתקאות "ברנרד פרינס", שעסקה בעלילות ספן ומסעותיו הימיים חובקי העולם ונכתבה בידי סופר קומיקס ידוע המכונה "גרג" (מיכאל רגניאר). השניים זכו לפרסום גדול אף יותר עם סדרה שניה שהחלה בשנת 1969. הפעם הייתה זו סדרת מערבונים (ז'אנר שהפך פופולארי בצרפת ובאירופה הרבה יותר מבארה"ב עצמה) בשם "קומאנץ''", סדרה שנחשבת כאחת מהמעולות מסוגה ושניה רק לסדרת "לוויטנט בלוברי" של אמן הקומיקס הצרפתי הידוע מכולם, ג'ין גיראוד, הידוע יותר כ-"מוביוס". לאחר מכן עבר הרמן לעסוק בימי-קדם כאשר יצר סדרה היסטורית בשם "יוגורתה", שעסקה במלחמתו של שליט צפון אפריקני ברומאים בימי קדם. הוא אייר סדרת מערבונים נוספת בשם "דילן סטרק", אותה כתב פירה פלוט, ובשנת 1984 יצר סדרה מפורסמת נוספת המתרחשת על רקע ימי הביניים בצרפת -"המיגדלים של בויס טורי". בנוסף יצר עוד סדרות וסיפורים גראפיים נוספים, ביניהם המערבון "ביל היקוק הפראי", "המלחמה על הירח" וסיפורי אימה ופנטזיה שונים. אבל עם כל הצלחתם של קומאנץ' ו"המגדלים של בויס טורי", (נדיר מאוד למצוא אמן קומיקס שיצר מספר סדרות מצליחות כל כך, אבל הרמן יצר עד היום לא פחות מארבע כאלו), נראה שהסדרה המפורסמת מכל שלו היא סדרת "ג'רמיה", אותה הוא לא רק מצייר אלא גם כותב.
עד
כה פרסם הרמן לא פחות מ-24 אלבומים בסדרה הפך אותה לאחת מסדרות הקומיקס המצליחות
ביותר של צרפת ואירופה. סיפוריו הם מעין מערבונים עתידניים המתחוללים בארה"ב שלאחר
מלחמת גזעים בין שחורים ללבנים, מלחמה שהסלימה לכדי שואה גרעינית שהרסה את התרבות
האנושית. בין השאר הייתה סדרה זו מקור השראה לסרטי "מקס הלוחם בדרכים" המפורסמים
, שהפכו את מל גיבסון, יוצר הסרט האנטישמי על
ישו הנוצרי,
לכוכב על. שלא במפתיע סדרת "ג'רמייה" מייצגת נקודת השקפה צרפתית מאוד וצינית מאוד
על התרבות האמריקנית .
אבל הסדרה האמריקנית שנוצרה בהשראת הסדרה היא שונה ממנה מאוד ולאמיתו של דבר פרט לרעיון הבסיסי אין כל דמיון בין שתי היצירות וההבדלים משקפים את השוני העצום בין התרבות הצרפתית והאמריקאית. יוצר הסדרה הוא התסריטאי וסופר קומיקס מפורסם ג'ו סטראזינסקי שהתפרסם הודות לסדרת מדע הבדיוני הפולחנית "בבילון 5". הוא לקח את הסיטואציה הבסיסית של שני הנוודים ג'רמיה ( לוק פרי הזכור היטב כדילן הכפיל של ג'ימס דין מסדרת הפולחן של שנות השמונים "בוורלי הילס 90210 ) " וקורדי( מלקולם ג'מאל וורנר הזכור גם הוא מאיקון אחר של שנות השמונים סדרת "משפחת קוסבי ") בעולם שלאחר אסון. אלא שהאסון כאן הוא שונה. סטראזינסקי החליט מסיבות מובנות לוותר על הרעיון שהאסון מוצאו היה במלחמה בין גזעים וכדי להבהיר את המסר הפך את קורדי הלבן בקומיקס לשחור. האסון בסדרה מוצאו בהתפשטות של וירוס מסוכן שהשמיד את כל המבוגרים והשאיר בחיים רק ילדים, וכעת 15 שנה לאחר מכן הילדים שהתבגרו מנסים ליצור ציביליזציה חדשה טובה יותר. סטראזינסקי החליט גם לוותר על הרבה מהציניות והאכזריות והפסימיזם המדכא של המקור הצרפתי והפך אותם על פיהם, ג'רמיה וקורדי שלו וידידיהם הם כמעט אידיאליסטים דבר שלא יאמן למי שקרא את סדרת הקומיקס המקורית.
סטראזינסקי ויתר על הפורמט של הקומיקס שבו בכל אלבום ג'רמיה וקורדי נודדים ממקום למקום ונתקלים באויבים חדשים כמקובל בסיפורי המערבונים הישנים ששימשו כהשראה לסדרה הצרפתית. כאן יש ( כמו בסדרה המפורסמת שלו "בבילון 5") עלילה מתמשכת ואויבים קבועים שנחשפים יותר ויותר עם כל פרק וסכנתם הולכת וגדלה בהדרגה ועימה המתח של הסיפור. כאן היו האויבים הקבועים בעונה הראשונה אנשי "סקטור ולהלה " אנשי בסיס צבאי סודי ששרדו את האסון וכעת מתכננים להשתלט מחדש על ארה"ב עם כלי הנשק המתוחכמים שבידיהם אולם כבר בהתחלת העונה השניה הצליחו ג'רמיה וידידיו אנשי "הר הרעם" שמנסים לבנות חברה חדשה דמוקרטית וטובה יותר להתגבר עליהם. אך כעת צץ אויב חדש ומסוכן אף יותר, דניאל, השליט הטוטליטרי המפחיד של מזרח ארה"ב שנראה כאילו יצא מהדפים של "1984" של ג'ורג' אורוול.
לצוות הסדרה הצטרף בשלב זה השחקן שון אוסטין שזכה בנתיים לפרסום גדול הודות לתפקידו כסם משרתו של ההוביט פרודו בטרילוגיה "שר הטבעות " וכאן הוא מגלם את מר סמית המיסתורי בעל הכוחות הלא ברורים שטוען שהוא בקשר ישיר עם האלוהים. ואוסטין תרם תרומה חשובה להתעצמות הפופולאריות של הסדרה בארה"ב. כמו "בבילון 5 " לפניה סדרת "ג'רמיה" יוצרת מתח שהולך ומתגבר מפרק לפרק ואינו מרפה מהצופים. ובפרק עד לסוף העונה שבה מגיעה הסדרה כולה לנקודת השיא שלה בתיאור המלחמה בין החברה החדשה שאותה מקימים ג'רמיה, קורדי ואנשי "הר הרעם" ובין צבאו של דניאל שיוצא למסע כיבוש אכזרי כנגדם ואז מגלים הצופים והדמויות שגם לגבי "דניאל" הדברים אינם כלל מה שהם נראים...
אחד האלמנטים המעניינים ביותר של "ג'רמיה" הוא שזוהי סדרה שעוסקת בפוליטיקה, ויותר מכך ביצירה הדרגתית של רעיון פוליטי אידיאליסטי, רעיון הקמת חברה חדשה וטובה יותר מהריסות החברה הקודמת. יש רק סדרות טלוויזיה מעטות מאוד במדע הבדיוני ומחוצה לו שעוסקות בנושא החשוב של פוליטיקה. אבל למרבית הצער סטראזינסקי הסתכסך עם החברה המפיקה ועזב את הפקת הסדרה בתום העונה השניה וכעת אין זה ברור אם תחודש. וחבל, שכן ככל שהעונה השניה צוברת תאוצה התברר שג'רמיה היא אחת מסדרות המדע הבדיוני הטובות והמקוריות ביותר של השנים האחרונות ואינה נופלת במהומה מסדרת הקומיקס שעליה היא מבוססת אם כי היא גם שונה ממנה עד כמה שרק אפשר.
סך הכל זוהי סדרת חובה לכל חובבי המדע הבדיוני וגם לכל מי שאוהבים "סתם" דרמות מותחות ומרגשות בהמשכים שגם משאירות הרבה מקום למחשבה, ואין יותר מדי כאלה בשנים האחרונות.