אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מיתולוגיה הודית: אלת הכפר וריבוי במסגרת היחיד


תאריך פרסום קודם: 
2003
ראמה (מימין) יָשוּב על כתפי הַנוּמָן, נלחם במלך-השדים רבאנה, סצנה מתוך הרמאיאנה.
ראמה (מימין) יָשוּב על כתפי הַנוּמָן, נלחם במלך-השדים רבאנה, סצנה מתוך הרמאיאנה.

הפנתאון ההינדי מתיר מקום נרחב להתגלמויות מצומצמות יותר של האלוהות. אלו מופיעות בצורת רוחות קדושות בכתבי הקודש העיקריים ובטקסטים שונים של המיתולוגיה ההינדית. הן בדרך כלל מזוהות עם אלים גדולים יותר.  

שאקתי – האם הקדושה, גנשה – אל הפיל, קארטיקייה – אל המלחמה בנו של שיווה והנומן – אל הקוף, נחשבים לאלים הראשיים של הדת ההינדית. אולם הם חושפים רק מחצית מהחוויה המיסטית של המאמינים ההינדים. לצד בתי פולחן שמוקדשים לצורות האלוהות הללו, ישנם מאות מקדשים קטנים יותר ומרכזי עלייה לרגל בכפרים שמיוחדים לרוחות קדושות משניות בהיררכיה הדתית. עבור הכפרי, איש האדמה קשה היום, האלים ההודים לעיתים נראים מרוחקים מההוויה היום-יומית ולכן יש צורך במקשרים, בדמויות קדושות שיהוו שלב ביניים לאלוהות הנשגבת. דמויות אלו מכונות אלי הכפר – הגראמה דוואטאס.  

למרות שבחלק מהכפרים אלי הכפר הנם התגלמות זכרית של האל שיווה, מרבית הגראמה דוואטאס הן  נקבות שנחשבות לשומרות הכפר. הן נתפסות כדמות אימהית ולעיתים קרובות זוכות לכינוי אימהי כמו מא, אמבה, מאטה. אלה שמכונת מהאה אממא – האם הגדולה, זכתה לפופולריות גדולה במערב הודו. בבומבי סוגדים בין היתר למומבאי הידועה כמאמבא - דיווא ועל פי האמונה היא התגלמותה של מאמא אממא. אלה בשם אלאממה, התגלמות נוספת של האם הגדולה, זוכה למאמינים רבים בדרום הודו. 

אלת הכפר ממלאת פונקציות מגוונות בחייהם של המאמינים הכפריים. בראש ובראשונה היא מזוהה עם אלוהות של פריון וכל אישה החפצה בפרי בטן תתפלל אליה ותבטיח לה תשורות, כמו מנת עוף קארי או פריט לבוש. לאחר שהתינוק נולד, הוא או היא נלקחים אליה לקבלת ברכה. במידה והילד לקה בגופו, הוריו יבקרו במקדשה של האלה ויציעו מתנות, למשל אגוזי קוקוס, כדי לרצות אותה ולהתפלל לאם הגדולה שתגן על ילדם. בנוסף, כמו כל אם המאכילה את ילדה, אלת הכפר מזוהה כמזינה את האדמה (פריון האדמה). איכרים מתייחסים אלה כפטרונית של יבול טוב ושפע חקלאי ולכן היא מכונה על ידם אממה פורנה – אם השפע. ישנן גם מספר רוחות שגרות בתוך עצים ישנים בצמתי דרכים ונחשבות למגינות הכפר. הקשטראפאלאס, לדוגמא, הנן מגינות היבולים החקלאיים. ברבים מהכפרים, ישנו פסטיבל שנתי שמוקדש כולו לאלה השומרת. פסטיבלים אלו מאופיינים בהילולה רבת משתתפים שבה מוצעים שלל מנחות לאלה.  

כמו ברבים מההתגלמויות האלוהיות בדת ההודית, בכל טוב יש גם רע. ישנם רוחות נוספות לצד האלה, רוחות שעלולות להביא לא רק פריון, בריאות ושפע אלא גם לדברים לא רצויים. בכפרים רבים ברחבי הודו מוקמים בתי מקדש קטנים או ארעיים לרוחות שמביאות סבל ומחלה. על פי האמונה הרווחת, רוחות אלו יגרמו למחלות במידה והן לא ירוצו. כתוצאה מכך, נהוג כדרכה של שגרה להציע לאותן רוחות מתנות ופסי בד אדומים על מנת להרחיק מחלות. מרביתן של רוחות המחלה הללו הן דמויות נקבה שחולשות על תחומים שקשורות למחזור חייה של האישה, בעיקר הריון ולידה. למשל, ישנה אלה בשם שאשאטי שעל פי האמונה היא נוהגת להטיל מומים בתינוקות ביום השישי להיוולדם. לפיכך, נהוג באותו יום להציע לה תפילות ומנחות על מנת להסיט את רוע הגזרה. באזורים הכפריים של בנגאל סוגדים לאלה בשם מנאסא  כדי להרחיק נחשים. אלה זאת מזוהה כפטרונית של רעלים וחומרים מזיקים. בצפון ומערב הודו ישנם רבים הסוגדים לאלה סיטאלה  שמזוהה על מחלת האבעבועות. האלה מאריאיי אחראית למגפת החולירע.  

מספר האלים בפנתאון ההינדי – ברהמיני והמציאות האולטימטיבית 

בהתחשב במספרן הגדול ובווריאציות השונות של אלות הכפר, נשאלת השאלה כמה אלים יש בדת ההינדית. איכר מקומי יסביר לתייר המבקר בכפרו שאלות הכפר הנן אלא צורות שונות לאותו ה – בהא גאבן Bhagavan – הכוח הקוסמי האחיד שמרכיב את היקום. מלומד הודי יטען שריבוי האלים בדתו הוא אספקטים שונים ל סאגונה ברהמן – המציאות האבסולוטית.

הרעיון התיאולוגי של אמת אחת מופיע ב  -ריג וודה (הכתב העתיק ביותר בדת ההינדית, שירת ההלל לאל וישנו). אותו הרעיון זוכה להרחבה בטקס פילוסופי בערך מהמאה הרביעית לפני הספירה שמכונה ה- אופנישדה. טקסט זה מורכב משיחות בין מורה לתלמידיו על משמעות החיים. שם מוזכר ברהמיני  Brahman כביטוי מופשט למציאות האולטימטיבית, הנצחית והאומני-פוטנטית ללא תארים וללא התגלמויות גשמיות. ברהמיני מופיע כבעל צורה וללא צורה באותה העת, כסטטי ודינמי, כנראה וכבלתי נראה, כנתפס וכבלתי נתפס.   

בהדרגה המציאות האולטימטיבית של ברהמיני תוארה במונחים פשטניים יותר שיתאימו להבנתם של אנשים פשוטים. ברהמיני הנשגב הוצג כבעל 'איכויות' שונות שמילאו את היקום. לאיכויות אלו ניתנה כותרת כללית שכללה מספר מרכיבים: 'ידע', 'נצח', 'אמת', 'יופי', 'הוויה' (או מודעות) ו'אושר'. ברהמיני תואר כנפש העליונה (פארמה אטמאן) מול נפש היצורים האינדיבידואלים (ז'יווה אטמאן). ניתן היה לסגוד לנפש העליונה באמצעות תפילה או מדיטציית יוגה במטרה להיהפך לאחד עם המוחלט. 

האופשינידות מתאר את העולם כנולד מברהמיני, כמקבל חיות ממנו ולבסוף כחוזר אליו. העולם עצמו הוא אשלייה של ברהמיני שמתקיימת כפועל יוצא של כוח היצירה שלו (מאיה). למעשה העולם אינו אמיתי רק ברהמיני הוא האמת המוחלטת היחידה. על פי שיטת הסאמקייה Samkhya בהינדואיזם (מקורה במאה השנייה לספירה), היקום התפתח באמצעות שני יסודות קיימים מעצמם, פארוסה – הרוח הקוסמית וה-פארקריטי – החומר הקוסמי. ברהמיני באמצעות כוחו הניע סוכנים שאחראים לניצול שני היסודות לטובת בריאת, שימור והשמדתו של העולם. תיאוריה זאת מביאה לידי ביטוי את התפיסה שהמציאות היא שילוב של האחד עם הרבים.  

אותם הסוכנים של ברהמיני, במסגרת התפיסה של שילוב האחד עם הרבים, נהפכו להתגשמויות השונות של האלוהות, במילים אחרות, לאלים השונים. ברהמיני נשאר עדיין ללא צורה (נירקארה) וללא תארים (נירגונה) אך האלים השונים מתוארים כהתגלמויותיו השונות בצורה (סאקארה) ובתארים (סאגונה). האלים השונים הם הריבוי במסגרת האחד של ברהמיני תחת השמות השונים של סאגונה ברהמיני. ולכן ברגע שמקבלים את רעיון ההתגלמויות הרבות של האחד, ניתן למצוא אלים בצורות שונות של בני אדם, צמחים, בעלי חיים או שילוב שלהם. אלות הכפר, ה-הגראמה דוואטאס, הן עוד מניפסטציה אלוהית – אחת מיני רבות.   

אז כמה אלים קיימים במיתולוגיה ההינדית? ריבוי השמות לאלים, ריבוי הצורות, ריבוי הסמלים והאיקונים וריבוי מקומות הפולחן הולידו את ההנחה המוטעית שההינדואיזם נותן מקום לשלוש מאות ושלושים מליון אלים שונים! ה- ריג וורדה מתייחס ל 33 אלים, 11 בשמיים, 11 באטמוספירה ועוד 11 על האדמה. מקור נוסף בתוך בריג וורדה מזכיר גם הוא מספר זהה של אלים כשמלומדים שונים הוסיפו עוד 8 אלים שנקראים ה- ואשנוס – שומרי רוחות השמיים,  11רודראס – אלי הסערה, 12 אדיטיאס  – אלי האור, דיאיוס אל השמיים ו פריטיווי אלת האדמה.  

ישנם הודים שבכלל לא מאמינים אפילו באל אחד אלא בעקרון קוסמי א-פרסונלי אחד שנקרא רטא. ה רטא מציין את הסדירות בתהליכים בטבע כמו יום ולילה או עונות השנה או לחלופין עקרונות מופשטים נצחיים כמו צדק או מוסר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אבישי חאליסי