מאמריםאימגו מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   היסטוריה

 פיראטים: דרייק, טיצ' ושחור הזקן

אדמירל עזאל


"Not all men seek rest and peace, some are born with the spirit of the storm in their blood, restless harbingers of violence and bloodshed, knowing no other path."

תופעת השוד הימי ידועה לאדם כבר מלפני 3000 שנה. מדינות כגון יוון, רומא, פיניקיה וכן הקרתנים, הוציאו משורותיהם שודדי ים שהילכו אימים על ציי הסוחר שנעו באגן הים התיכון.

 לאחר התפוררות האימפריה הרומית, יורדי הים הסקנדינבים – הויקינגים, הטילו את מורתם על תושבי חופי הימים והנהרות באירופה ואסיה. הויקינגים היו יורדי ים מעולים והטרור שהשליטו באירופה היה כה חזק עד שידוע כי מלכים שילמו להם כסף רב כדי שימנעו מלפשוט על חלקותיהם וכן ישנה תפילה נוצרית "save us from the norse man" בה מבקשים מהאל עזרה מול פשיטות הברברים הצפוניים.

 אולם אין ספק כי תקופת הפריחה של תופעת הפיראטיות נמצאת אין שם בין סוף המאה ה- 17 לתחילת-אמצע המאה ה 18 והיא תוצאה של התחרות בין מדינות אירופה על משאבי העולם החדש (אמריקה) והספינות הגדולות שהיו יכולות לשוטט במים עמוקים.

 שורשי המילה פיראט נעוצים בשפה האנגלית הסמי סכסונית של המאה ה-13 ופירושה – סוג של ספינה.(piraat). יותר מאוחר, בסביבות המאה ה-17, המילה פיראט קיבלה את משמעותה המוכרת – שודד ים. אנשים אלו, שבזזו ספינות אחרות או פשטו על חופים, חיו בסביבה קשוחה, מסוכנת, ובתקופות ובמקומות מסויימים – מאורגנת. הבוקאנירים של ההיספניולה(איי הים הקאריבי בעיקר דומיניק והאיטי) יצרו קהילות על טהרת הפיראטיות וציים יכלו להתמודד אפילו מול הארמדות החזקות של מדינות אירופה. בשלב מסויים, נחשבו פיראטים כחלק מהצי של מדינה שכן המדינות השכילו לנצל את הכח הימי הזה לטובתן.

 גילוי העולם החדש ותופעת הפריואטיר(privateer):

  גילוי אמריקה על ידי קולומבוס וההתעוררות של האימפריה הספרדית מילאו את נתיבי הסחר האטלנטי בספינות שעשו דרכן בין נמלי אמריקה ואירופה. אותן ספינות נשענו על זרם הגולף המעגלי (דרומי יותר לשטים מערבה וצפוני יותר לשטים מזרחה) שמילא את מפרשי ספינות עץ ברוח, קיצר את זמן המסע ויצר נתיבים ברורים וצרים יחסית דרכן עברו הספינות. כשראו מדינות אירופה שכוחה של ספרד עולה תודות לכמויות הזהב ושאר חמרי הגלם שנשאו ה- galleons, וקופת האוצר שלה תופחת, החלה תחרות על השליטה בימים עד כדי מצב שמדינות מסויימות עודדו שודדי ים "לעבוד" אצלן. שודדי ים כאלו, שפעלו מטעם מדינה מסויימת, נקראו פריוואטירים והם נשאו מסמך מסויים – letter of marque , שהגן עליהן מהצי של אותה מדינה(לרוב אנגליה). תופעת הפריוואטירים שגשגה בעיקר מטעם אנגליה נגד ספרד ודוגמא לפריוואטיר מפורסם הוא "הפיראט הג'נטלמן" – סיר פרנסיס דרייק שבשנת 1572 צוייד ב-2 ספינות ו 73 מלחים וקיבל מהמלכה אליזבת' את האישור לעסוק בפריוואטיריות. דרייק פשט על שיירות ספרדיות שנעו באוקינוס האטלנטי והביא כסף רב למלכה ובשנת 1577 הוא מונה על ידה לעמוד בראש משלחת להקפת העולם.

 הבוקאנירים – תושבי הקאריביים:

  עם החלשות האימפריה הספרדית, ניצול המושבות, ועליית כוחן של צרפת, הולנד ובעיקר – אנגליה, הפכו נתיבי השייט לעמוסים ביותר בספינות סוחר שנעו בין העולם החדש והישן ובבטנן סחורות מכל סוג- זהב, תבלינים,פנינים,עבדים וכו'. עם הזמן החלו להיווצר בים הקאריבי ובמפרץ מקסיקו קהילות של יורדי ים מחוספסים שהיו מורכבות בעיקר מעבדים, מורדים והרפתקנים רודפי בצע וכן פריוואטירים. הים הקאריבי הפך לכור היתוך של פורעי חוק אלו. אלפי עבדים ממטעי הסוכר בקריבים, מגורשים איריים, פושעים סקוטים, לצד נדכאים אחרים יצרו את מושבות הפיראטים שהילכו אימים על אניות הסוחר האירופאיות. ב 1655 ברבדוס תוארה כ "ערימת זבל אליה שפכה אנגליה את כל הפסולת". אנשים אלו, שפעלו מההיספניולה, נקראו בוקאנירים(ראה הסבר). כאשר כוחה של אנגליה עלה, ואחיזתה בצפון אמריקה התחזקה, הפיכת נתיבי השייט לבטוחים הייתה משימה ראשונה במעלה עבורה. כעת היא לא יכלה עוד לתמוך בפריוואטירים חופשיים שנעו בים הפתוח והיוו מטרד לאניות הסוחר וכך החלה התנופה האנגלית למיגור השוד הימי והפריוואטיריות. חוקים נגד הפיראטיות חוקקו בלונדון ואנגליה דרשה מרבים מהם, שפעלו מטעמה, להפסיק את פעילותם.

 תור הזהב של הפיראטים 1650 - 1725:

 לאור האתגר שהציבה אנגליה היו מי שהפסיקו את פעילותם אולם רבים "הרימו את הדגל האדום"(ג'ולי רוג'ר) והפכו לפיראטים- פריוואטירים עצמאיים שראו גם באניות מדינתן קרבן לשוד. קהילות הבוקאנירים היו כר פורה לצמיחת תופעת השוד הימי ואיים רבים העמידו נמלי יציאה ופריקה של אניות פיראטים. רבות מהפשיטות הסתיימו בפורט רויאל שבג'מייקה(טורטוגה), שם בזבזו הפיראטים את השלל על נשים, שתייה והימורים. עיר זאת הפכה ל boom town שכן היא הציעה לאנשים הנכונים את הדברים הנכונים בזמן הנכון. בשנת 1655 כבשה אנגליה את טורטוגה מהספרדים , שינתה את שמה לג'מייקה, ואכלסה את האי בפושעים מסוכנים. מקהילה זו נוצרו בוקאנירים מהסוג הגרוע ביותר שיש ומשם פעל הפיראט המפורסם ביותר שיצא לקהילת הבוקאנירים - הנרי מורגן(קפטן מורגן – "נסיך הפיראטים", "מלך כל הפיראטים") אשר עמד בראש צי פיראטים של 1500 איש כאשר כבש את פנמה. בתקופה זו הפיראטים לא חיו בלבד על השוד הימי ויצאו לפשיטות יבשתיות עד כדי מאות קילומטרים מהחוף הם שלטו על מכרות ועל ערים שלמות ולימים מורגן עצמו הפך למלך הבלתי מוכתר של ג'מייקה וכל הפיראטים. רצוי לציין שמורגן עצמו היה זה שסיים את תור הזהב של הפיראטים בקריבים כאשר ביצע את פקודות המלך צ'ארלס השני (חיסול הפיראטיות) ביעילות וכאשר מת מורגן, ב 1688 , כמעט ולא נשארו בוקאנירים באזור.

 הקורסאיירס - הפיראטים של הים התיכון . The Co'rsair of Barbary coast

הקורסאיירס היו פיראטים מוסלמים שפעלו באזור הים התיכון, לרוב מול חופי מרוקו ואלג'יר(barbary coast), ויעדיהן היו בעיקר ספינות נוצריות(לעיתים אף בעידוד האימפריה העות'מאנית). תופעת הפיראטים הים תיכוניים שגשגה ככל שאחיזתה של האימפריה התורכית בנמלי הים התיכון הלכה והתרופפה. הקורסאייר המפורסם ביותר שפעל מטעם המוסלמים היה ברברוסה. גם לנוצרים היו פיראטים ים תיכוניים שפעלו בעיקר ממאלטה תחת שליטת אבירי מסדר סנט ג'והן. בתחילה הקורסאיירים הנוצרים פעלו נגד התורכים מטעמי דת אך ככל שרווחי השוד גברו, גם הרווח עצמו היווה מניע. לאחר הסכם פריס שהפך את ארה"ב למדינה עצמאית, היו ציי ארה"ב חשופים להתקפות הקורסאיירים מכיוון ובריטניה לא הגנה עליהם יותר. מכיוון שהאמריקנים לא יכלו להתמודד מול האינדיאנים והקורסאיירים, הם שילמו לפיראטים הללו סכומי כסף נכבדים שהגיעו לסכום של 2 מיליון דולאר בתקופת הנשיא ג'פרסון – חמישית ממה שהוסכם עליו. הפשה של טריפוליטניה(לוב), יוסוף קרמנלי, לא אהב את תת התשלום הזה וצר על הקונסוליה האמריקנית. ארה"ב ראתה בזה אקט של מלחמה ולאחר התקפות מצידה, הצי של יוסוף הוגבל לאזור הנמל בלבד.

 סוף דבר:

ירידת הפיראטיות החלה כאשר אנגליה ומדינות אירופה הבינו שהתופעה מזיקה להן יותר מאשר היא מועילה. מדינות אלה חוקקו חוקים נגד התופעה, למשל החוק האנגלי הקובע כי ניתן להוציא להורג פיראט ללא חבר מושבעים, בכל מקום אשר ימצא. קודם לחוק זה, כל פיראט היה צריך להגיע ללונדון למשפט, עסק מסורבל ולא בטוח.(החוק יצא ב 1700). כמו כן, אמנת Utrecht שסיימה את המלחמה באירופה הובילה להתמקדותן במיגור תופעת הפיראטיות. במאה ה-19 והעשרים תופעת הפיראטיות המשיכה להחלש בעיקר תודות לגודלן של ספינות הסוחר, הפטרולים הימיים הטובים של המדינות וכיבוש איים רבים שהיו מוקדי פעילות של פיראטים.

קודים וכללים

  1. חוק חלוקת שלל: הקפטן יקבל יחידה וחצי מהשלל, התותחן הראשי ,הנגר ,boatswain ship master, יקבלו יחידה ורבע. כל השאר יחידה אחת.

  2. אם אדם יברח או יסתיר מידע מהחבורה, עונשו יהיה נטישה(marooned) על אי בודד עם בקבוק אבק שריפה, בקבוק מים וכלי יריה.(רוב הננטשים נותרו על רצועות חוף שהגאות הציפה, כך שהאקדח שימש פעמים רבות כלי להתאבדות).

  3. אם אדם יגנוב הוא ינטש או יורה

  4. אם אדם יכה אחר, עונשו יהיה "עונש משה"- ארבעים מלקות פחות אחת על גב חשוף.

  5. אם אדם יאבד גף מהפרק ומטה במהלך קרב, שכרו יהיה 400 מטבעות(eights). אם גף שלם(יד,רגל) – 800 מטבעות.(יד ימין יותר מיד שמאל). אבדן עין – 100 מטבעות.

מושגים

  •  בוקאניר((Buckaneer – פיראט שפועל באזור אמריקה. השם נובע מהמילה הצרפתית "בוקאן" –גריל. על הבוקאן נהגו הפיראטים לייבש בשר שגנבו מהפשיטות על מטעי הספרדים באזור ההיספניולה(דומיניק-האיטי). את השיטה הזו הם למדו מהאינדיאנים של שבט אראוואק. הבוקאניר הידוע מכולם היה הנרי מורגן(נסיך הפיראטים) שפעל מהאי טורטוגה(לימים ג'מייקה), ובראש 1500 בוקאנירים כבש את פנמה ב 1671.

    שנת 1688 , שנת מותו של מורגן, מסמלת את סוף עידן הבוקאנירים בטורטוגה. רבים מהם עזבו את האי ופנו לפיראטיות מתוך נמלים אחרים.

  • קורסאייר(Co'rsair) – במקור – כינוי לספינת פיראטים. מצרפתית : פיראט שמתמחה בשוד סוחרים. בתקופת המאות 17-18, בעת החלשות האימפריה העות'מאנית, המושג התכוון לפיראטים ברברים(צפון אפריקנים) שפועלים נגד ספינות נוצריות בעיקר בים התיכון. הקורסאייר הנודע מכולם היה ברברוסה.

  •  פרייוואטיר(privateer) – פיראט שפועל נגד ספינות אויב בלבד מטעם המדינה ממנו הוא בא. בעל ” letter of marque “ . הותר לו לתקוף ספינות אויב בעת מלחמה. פריוואטירים היו בעיקר בשימוש אנגליה נגד ספרד והולנד בתקופה בה ספינות הסוחר הספרדיות(galleons) העבירו מטען גדול של זהב בבטנן. פריוואטיר שאיבד כל מוסר(תוקף גם ספינות של ארצו) נקרא פיראט.

  •  ג'ולי רוג'ר – השם של דגל ספינת הפיראטים, על פי רוב מופיעים בה גולגולת ועצמות. לכל ספינה יש את הדגל שלה. השם בא מצרפתית Jolie Rouge ( = Rouge אדום) מכיוון שפיראטים נהגו לתלות דגלים אדומים. רצוי לציין כי רוב הזמן שייטו הפיראטים ללא דגל זיהוי או נשאו את הדגל של המדינה שהתאימה להם באותה עת. מטרת הדגל הייתה לזרוע פחד בלב האויב שכן הרעיון המרכזי היה לתפוס את ספינת האויב ללא קרב. לרוב, כשספינת פיראטים רצתה בכך, היא העלתה דגל שחור לבן – היכנעו. אם העלו דגל אדום לבן המשמעות הייתה : אין לכם למה להיכנע- לא ניקח שבויים. דגל צהוב משמעו – מגיפה בספינה. סוחרים רבים הרימו דגל צהוב כדי להרתיע פיראטים.

  •  רום – משקה אלכוהולי עשוי מקנה סוכר. משקה זה נפוץ באיים הקריביים עקב מטעי קנה הסוכר הרבים שם.

 פיראטים ידועים.

  1. אדווארד טיצ' – "שחור הזקן"

  2.  קפטן מורגן "נסיך הפיראטים"

  3.  סיר פרנסיס דרייק "הפיראט הג'נטלמן"

סיר פרנסיס דרייק – "הפיראט הג'נטלמן" 1540 – 1596

סיר פרנסיס דרייק

סיר פרנסיס דרייק החל את הקריירה הימית שלו כאשר למד ניווט ושייט על אנית סוחרים קטנה ואחר כך כקצין על ספינת עבדים אפריקנים. במסעם מהים הקאריבי למפרץ מקסיקו בשנת 1567, הותקפו פרנסיס ובן דודו ג'והן הוקינס על ידי הארמדה הספרדית והפסידו את כל רכושם וכמעט את חייהם. מאותו יום חש פרנסיס שנאה עזה לספרד הקתולית.

 בשנת 1572, לאחר שהסתובב כשנתיים בים הקאריבי ורכש חברים והשפעה, צוייד פרנסיס ב 2 ספינות ו 73 מלחים מידי בן דודו וחבריו וכן קיבל מהמלכה אליזבת' את האישור לעסוק בפריוואטיריות. פרנסיס יצא לקאריבים והחל את התקפותיו על הספרדים בנמל פורט נומברה (ניקרגואה) בהתקפה לא מוצלחת. משם פנה דרייק לשוד שיירות סוחר שנעו בים הקאריבי בדרכם מדרום אמריקה לספרד. עם הזמן הוא החל לקצור הצלחות והעשיר את קופת אנגליה בכסף רב. עקב כך הוא נבחר על ידי המלכה לעמוד בראש משלחת להקפת העולם. ב 1577 הוא יצא עם נציג מטעם המלכה בשם תומאס דוטי. תומאס ניסה למרוד בו וכשגילה זאת דרייק, הוא העמידו בפני בית משפט שדה וערף את ראשו. כמו כן הוא שינה את שם הספינה ל golden hind. לאחר שהקיף את אמריקה, הוא פנה צפונה לוואלפראיסו (עיר הנמל של סנטיאגו בצ'ילה) ושם הוא בזז ספינות סוחר וכן הוא פשט על אניית קרב והכניעה. אך הרווח הגדול מאותן פשיטות היה מידע על אניית סוחר ספרדית הנושאת אוצר ערך שעושה את דרכה לאזור. כינוי הספינה היה "כדור אש". ב 3 למרץ 1579 ראה פרנסיס דרייק את "כדור האש" באופק והכין את צוותו לפשיטה. לאחר מטח תותחים הוא הכניע את הספינה ובזז אותה. האוצר שעל סיפונה היה בלתי יאומן – 80 פאונד(משקל) בזהב ועוד טונות רבות בכסף, תיבות מלאות במטבעות כסף, פנינים ויהלומים. ב 1580, לאחר 3 שנים חזר דרייק לאנגליה והוכתר כאביר ואף הועמד כמפקד של שייטת ספינות אנגליות שנלחמה בספרדים.

 קפטן הנרי מורגן – "נסיך הפיראטים".

 בשנת 1655 כבשה אנגליה אי בקושי מוגן על ידי המשמר הספרדי – ג'מייקה, ומילאה אותו בפושעים מבתי הסוהר והרחובות. מחבורות פושעים אלו צמחו חבורות הבוקאנירים שזרעו אימה על כל הקאריבים ומתוכם צמח מורגן מחייל פשוט למלך הבלתי מוכתר של הפיראטים.

 אחת ההצלחות הגדולות של מורגן הייתה ההתקפה על העיר גראן גראנדה – מרכז מכרות הכסף של ניקרגואה הממוקמת 200 קילומטר פנימה מהחוף. כשחזר ל-ג'מייקה הופתע לגלות כי אנגליה העמידה את דודו (אדווארד מורגן) בראש המשמר האחראי על האי. תחתיו יכול היה מורגן לפעול כפיראט ללא סכנות. לאחר שמת אדווארד, מושל ג'מייקה הציע למורגן להחליף את דודו בתפקיד ראש המשמר של פורט רויאל (1688). מורגן היה אז סגן אדמירל ופיקד על צי של 15 ספינות. באותו הזמן נבחר מורגן על ידי הפיראטים להחליף את אדווארד מאנספילד, מפקד כל פעילויות הפיראטים בג'מייקה. מורגן בחר בשתי האופציות, וכראש המשמר האנגלי וראש הפיראטים, הפך לאימת הספרדים באזור. לאחר מסע כושל בפוארטו פרינסיפל (קובה), בו עזבו את מורגן רבים מצוותו, הוא יצא לפשיטה על עיר האוצר פוארטו בלו בפנמה - עיר מבוצרת ושמורה היטב. מורגן קיבץ חבורה של שודדים מיומנים ותחת חסות החשיכה, חדר לנמל על גבי סירות קאנו. 2 המבצרים הראשונים נפלו לידיו ללא קרב כמעט ואילו השלישי התנגד. אנשיו של מורגן טיפסו על חומות המבצר השלישי בעודם משתמשים בכמרים ונזירות כמגן אנושי מול השומרים. זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהמבצר השלישי נפל גם הוא. שללו של מורגן היה 250,000 מטבעות של eights, 300 עבדים, 15 ספינות ו 900 אנשים. עד מהרה שמו של "מורגן הנורא" הדהד בימים. שנה לאחר מכן יצא מורגן עם 8 ספינות ו 650 אנשים לונצואלה ושם בזז 2 ערים. אחת הערים שכנה לחופו של אגם פנימי, ובבואו לצאת מהאגם ראה מורגן כי היציאה נחסמה על ידי 3 ספינות מלחמה ספרדיות ומהמבצר החולש על הפתח מבצבצים קני תותחים. הספרדים הציעו לו להכנע אך מורגן הגיב בכך שהוא הציע לספרדים להיכנע בעצמם. לאחר שהאחרונים צחקו להצעתו, הוא הוריד למים סירה עמוסת חומר נפץ ועליה דחלילים בצורת פיראטים כאילו לאות כניעה. מטען זה שרף 2 ספינות ספרדיות והשלישית נכנעה לאחר קרב. מורגן כיוון את ספינותיו ליבשה וחיילי המבצר גלגלו את התותחים להיערך לקרב יבשתי. מייד שינה מורגן את מסלולו וברח דרך הפתח לפני שהספיקו חיילי המבצר להחזיר את התותחים למקומם. שכרו מהפשיטות – 50 אלף פאונד במטבעות ועוד שכר שווה בסחורות ועבדים. ב 1670 יצא מורגן לפשיטה הגדולה מכולם – פנמה, בראש 1500 פיראטים ו 36 ספינות . לאחר מסע בסבך הג'ונגל, חיכו לו 600 פרשים הספרדיים והתפתח קרב מוסקטים בהם ניצחו אנשיו של מורגן. מורגן פשט מפנמה מהזהב שלה – 100 אלף פאונד. לצערו, באותו זמן פסקה המלחמה בין ספרד ואנגליה והוא נדרש לבוא למשפט בלונדון. לאחר שהושלך לצינוק, חנן אותו המלך צ'ארלס השני והכתיר אותו לאבירות כסגן מושל ג'אמייקה בתנאי שימגר את תופעת הפיראטיות באזור.

 מורגן הצליח גם במשימה זו, וכשמת ב 1688 מעט מאוד בוקאנירים נותרו בהיספניולה.

 אדווארד טיצ' – "שחור הזקן"

 אין ספק כי טיצ' הוא הדוגמא לכל מה שאנחנו חושבים על הפיראטים לצד לונג ג'והן סילבר או קפטן הוק. כמותם, גם הוא היה ידוע לשמצה וטיפח תדמית של רוצח חסר רחמים. אך בניגוד אליהם – הוא היה אמיתי . טיצ' נחשב לאחד הפיראטים הכי מסוכנים ונבזיים שאי פעם ידע הים.

 מקום ושנת הולדתו של טיצ' לוטים בערפל ויש להניח כי התגורר באנגליה לפני שפנה לים. כינויו, "שחור הזקן", ניתן לו בזכות זקן העבות השחור שכיסה כמעט את כל פניו, וכדי להפחיד את אויביו הוא היה דוחף בתוכו עלי קנביס ואבק שריפה ומדליק אותם במהלך קרב – דבר שהיה משווה לו מראה של שד. טיצ', שהיה גדל גוף, נהג להסתובב כאשר לחגורתו 2 חרבות, צרור סכינים ו 2 אקדחים. הוא הטיל מורא אפילו על אנשיו אשר היו בטוחים לעיתים כי הוא השטן בהתגלמותו.

 שמו של טיצ' היה מכניע ספינות ללא קרב, ולרוב, הוא היה בוזז רק רכוש, נשק ורום. אם היו כאלה שהתנגדו לו, הוא היה הורג את כולם או נוטש אותם במקום מבודד לגווע במוות איטי.

 שחור הזקן החל את הקריירה אי שם בשנת 1713 על ספינה ג'מייקנית תחת חסותו של בנג'מין הורניגולד. לאחר 3 שנים סיפק לו הורניגולד צוות קטן וספינה ולאחר שנה הם שייטו תחת ברית משותפת, זורעים אימה בים. ב 1717 תפסו השניים אנייה צרפתית בעלת 26 תותחים, הקונקורד. הורניגולד ניצל את החנינה הכללית שהעניק הכתר האנגלי זה מכבר ופרש. טיצ' קיבל את הספינה והפכה לספינת הדגל שלו, העמיס עליה 40 תותחים ושינה את שמה ל"נקמתה של המלכה אן". עד ל 1718 היו לטיצ' 4 ספינות ו 300 פיראטים תחתיו. שחור הזקן נחשב לאחד הפיראטים המוצלחים ( אם ניתן לומר זאת כך ) שהיו, ובעת מותו בנובמבר 1718, לאחר קריירה קצרה יחסית, הוא הספיק להכניע למעלה מ 40 ספינות והרג כמה מאות אנשים. הקרב האחרון בחייו היה קשה, ובעת מותו היו לטיצ' 5 פצעי אקדח ומעל ל 20 חתכי חרב. לאחר מותו, ראשו נתלה על תורן ספינת המשמר שלכדה אותו למען יראו ויראו.

 למרות שהוא פעל במשך שנים מעטות, שמו הדהד עוד הרבה לאחר לכתו.

למאמרים נוספים מאת לורד עזאל:

הנסיך השחור

פונדקים וחאני דרכים

19 דרכים להיווצרות קבוצה

מדוע מבוכים?

על הנטייה במשחקי תפקידים