אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התפסן בשדה בשיפון כהשתקפות לתופעות של גיל ההתבגרות


תאריך פרסום קודם: 
2003
התפסן בשדה בשיפון כהשתקפות לתופעות של גיל ההתבגרות
התפסן בשדה בשיפון כהשתקפות לתופעות של גיל ההתבגרות

בספרו 'התפסן בשדה השיפון' מתאר הסופר ג'.ד. סאלינג'ר בפרטי פרטים את מסעו של הולדן קולדפילד, גיבור הספר, מרגע עזיבתו את בית ספרו- פנסי ועד להגעתו למוסד אשפוז נפשי. ביד אומן מתאר ברובד הסמוי את נימי נפשו של הגיבור אשר דרכה ניתן לראות בבירור את קיומן של תופעות פסיכולוגיות אוניברסליות המאפיינות את גל הנעורים שהינו גל פרובלמטי, בו מגלה הנער הצעיר את דמות העולם בו הוא חי ומתייחס לעיתים בצורה סובייקטיבית המיוחדת לו בלבד, מודד את העולם הסובב אותו במשקפיים אשר לעיתים מראות תמונת מצב שאין בה ממש אלא שיקוף בבואתו הנפשית של הנער החווה. הסופר מעביר אותנו כבתחנות עצירה דרך מסע חייו של הולדן, נער מתבגר, שחווה חוויה פוסט טראומטית לאחר מות אחיו. לכאורה מצטייר בעינינו נער פראי, חסר מנגנוני ריסון ומודעות חברתית אך לעיניו של הקורא הפיקח והמבין נפרש מכלול תופעות פסיכולוגיות של נער מתבגר. 

 מבוא להבנת נפש המתבגר

ככלל נפשו של המתבגר הינה סלקטיבית ומגששת. לאחר סוף שלב החביון המיני בחייו של הילד מתחילה פעילות הורמונלית אשר גורמת לתופעות פסיכולוגיות המאפיינות את גיל הנעורים, גיל ההתבגרות. הנער הצעיר ינסה לפלס את דרכו לעולם הבוגר, תהליך המלווה בתהיה והתנסויות מכאיבות. בגיל זה הופכת המשפחה להיות גורם משני בחייו של המתבגר, גיל זה מתאפיין בדרך כלל ברצון להשתייך לקבוצה וראייתה כגורם תומך או מכשול אשר בכוחו לחזק את הדימוי העצמי של הנער או לחילופין לערערו. בגיל זה ישנה הנטיה להתנסות בחוויות חדשות, לטעום ולראות וכן הצורך להפעיל את בהדימיון ולמצות את היכולת וכן לממש את ההתעוררות הפנימית ולבטא את כושר פעיל כאדם עצמאי. בגיל זה מתחיל תהליך אשר ילווה את הנער עד גיל בגרות מלא אשר נודע בשם היפרדות ופיתוח אינדיבדואליות.תהליך זה מתרחש באופן הבא, בצורה מדורגת מבצע הנער ספרציה (היפרדות) מדמות ההורים הילדותית אשר הינה דמות הורית חזקה, מנתבת, ולעיתים בעלת אופי שליטה כמעט דטרמניסטית, לדמות הורית אובייקטיבית יותר. דהיינו הילד מתחיל לצמצם פערים פיזיים, מנטליים ושכלתניים מול הוריו, וההורה שאך אתמול היה דמות היודעת כל דבר והמסוגלת לפתור כל בעיה בחייו של הילד, הופכת לעיתים לדמות אשר אין בה יכולות מעבר לממוצע אלא אדם בשר ודם אשר לעיתים אף לו אין מענה לבעיות הבוערות של המתבגר. בשלב זה יאלץ הנער להכיר בעובדה כי הוריו אינם אותם שני עמודי האש נעדרי החסרונות אשר היו לו בילדותו, כי אם אנשים רגילים אשר אין בכוחם לפתור את כל בעיותיו ולכן יצטרך הוא בעצמו להתמודד עם מוראות העולם החיצוני בדרכו שלו ולמעשה יתחיל בפיתוח אישיותו האינדבדואלית על מנת לפתור את המורכבות והבעיתיות של חייו.מצב זה יוצר קונפליקט אצל הנער המתבגר שכן מחד, ברצונו להישאר בחזקת ההגנה ההורית אך מאידך ... הוא נוכח לדעת כי אין דברים בגו. דבר זה יוצר כעס נסתר על ההורים אשר לכאורה מאבדים בהדרגה את יכולתם לגונן על הנער מפני כל המצבים שיזמנו לו חייו, ומכריח את הנער לפלס את דרכו בעולם שלעיתים עשוי מאבן בזלת. בסוף תהליך ההיפרדות יפתח הנער אישיות אינדיבדואלית אשר תכיל את ערכי הילדות האמביוולנטיים עם עולם הבגרות, והנער המבולבל מאתמול יהפוך לאיש בוגר ומוצק אשר יראה בהוריו מקור אהבה ותמיכה אך לא כגורם מכריע בתהליך קבלת החלטותיו.  

 מבוא להבנת דמות הגיבור

הולדן קולדפילד, גיבור הסיפור "התפסן בשדה השיפון", הינו אישיות מורכבת אשר חווה את גיל הנעורים ומשבריו בצורה קשה וסובלת מתסמינים פסיכולוגיים אשר חלקם אופייניים לגיל ההתבגרות אך מידת האקוטיות וכן תופעות נוספות הינן תוצר של מצב פוסט טראומתי. הולדן גדל בבית אמיד, להורים תומכים ולמשפחה רחבה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הולדן העביר את ילדותו בנעימים כאשר המסגרת המשפחתית הינה תומכת וביתו העניק לו אהבה ותמיכה. במצב אידאי זה נפטר אחיו בפתאומיות וחייו עברו טלטלה הגונה אשר הביאה אותו לזווית ראיה הפוכה על העולם והיוותה נקודת מפנה טרגית אשר זעזעה את חייו בתקופה קריטית בה מעוצבת אישיותו ובה הוא נזקק לאהבה חום משפחתי ותמיכה.הולדן, באחת, גילה את צידו האחר של המטבע. הוריו החזקים והגדולים הפכו קטנים בעיניו, ולכאורה התפנו מעיסוקם בו. המסגרת המשפחתית המוכרת ספגה טלטלה וזעזוע ועולמו הפנימי התערער והשתנה לבלי שוב. יש להניח כי הדברים באו בצורה מדורגת הרבה יותר אך ילד מזווית ראיתו התמימה, הינו חסר אמצעי צפייה וניתוח מפותחים ומתייחס לדברים בדרך כלל בצורה דיכוטומית, שכן מות האח נבע ממחלה ממושכת ולא ממות פתאומי.  בעקבות האירוע השתנו חייו של הולדן מההיבט החברתי, המשפחתי, הנפשי ובכלל. בפרק הבא של המאמר ננסה לעלות על תופעות נפשיות אשר פקדו את הולדן מאז מות אחיו תוך מתן התייחסות ודגש על תופעות אובייקטיביות המתרחשות לנערים צעירים בני קבוצת גילו.

תופעות נפשיות בדמותו של הגיבור

קבעון :

קבעון הינו מצב הנובע בדרך כלל מטראומה ומאירוע בלתי מעוכל אשר מחלק את העולם בדיכוטומיות ללפני ואחרי.הולדמן מקובע נפשית בגיל צעיר, ומחלק את העולם ללפני האירוע הטרגי של מות אחיו בטרם עת, עולם שבו רצים ילדים, משחקים מאושרים ומוגנים מכל רע, עולם שטוף שמש אשר בו מבוטאת דינמיקה משפחתית תקינה. ומצדו השני של המיתרס הוא מתאר עולם רע, קר ומתנכר אשר בו המשפחה חדלה מלתפקד כסוכן שיחבור תומך ויציב.לאורך כך הסיפור מתבטא רצונו של הולדן לחזור לילדות שם הוא בעצם מקובע ומכאן נובעת גם התנהגותו הילדותית, דיבורו הילדותי, חוסר יכולתו למחשבה מאורגנת ורצונו בסיפוק מיידי לתאוותיו  (אכילה אובססיבית, שתיית אלכוהול, דמיונות ילדותיים  ומשיכה לבנות המין השני אותן הכיר בילדותו).לאורך כל הקטע מביא לנו הסופר מוטיבים של התנהגות ילדותית זו שאינה אופיינית לגיל הנעורים אשר בו מתפתחים תהליכים של פיתוח חוש אחריות, ארגון וסדר.

 : Join the aggressor

 מושג זה, הלקוח מהאסכולה הפרוידיאנית, מבטא את רצונו של הצד המותקף וחסר הישע לבצע היפוך תפקידים ולהיצטרף לצד המתקיף, אותו הוא רואה כחזק ואימתני ובעצם לשאוב ממנו בו זמנית חוויה מתקנת וכן בסיס כוחני ושאיבת בטחון.לאורך כך ל הסיפור מביע הולדן בדמיונו את רצונו להיצטרף לתוקף ומדמיין כיצד הוא מכה אנשים (למשל את חברו השחצן סטרדלטר) ויורה באנשים (כגון מוריס נער המעלית). כל זאת משום היותו חלש ומותקף , רצונו לבצע את תהליך ההיצטרפות לתוקף.

 חיפוש ותהיה אחר משמעות החיים :

 בהמשך למבוא להבנת נפשו של המתבגר, מצויה קבוצת גיל זו בתהליכי חיפוש מתמידים אחר משמעות החיים. הלדן מתואר כדמות תלושה וחסרת שיוך לעולם כלשהוא, שכן בתקופה זו אין לו מסגרת לימודית, משפחתית וחברתית, מנסה להשתייך לעולמן של דמויות אותן הוא פוגש במסעו, החל מנהג המונית ... בבנות אותן הוא פוגש במועדונים או במלון.הדבר מעיד על תחושת חוסר שייכות ורצון למסגרת כלשהיא אשר תספק את רצונו של המתבגר למקור כוח וביטחון בלתי נדלים אשר יסייעו לו לצאת ולהתמודד עם תלאות החיים.

דיבור ... :

 דיבור... הינו נוירוזה אשר ... האדם הלוקה בה מנבל את פיו חדשות לבקרים ומרכיב עיקרי בדיבורו הינו ניבולי פה וקללות. לאורך כל היצירה חוזרות ונשנות המילים  "מחורבן", "מזויין", "צבוע", "מטונף" וכדומה. דיבור ... נובע בדרך כלל מקונפליקטים פנימיים חריפים ומתחושת מרמור עזה וקיפוח מצד החברה הקרובה והסובבת ומראה כי גיבור היצירה נמצא במצב של תסכול ומרמור, ובאין יכולתו לבצע סובלימציה, תיעול דחפים ואגרסיות לאפיק חיובי, מקבל מוטיב הדיבור ... הדגשה ודומיננטיות בדמותו של הגיבור.

אגרפוביה :

 אגרפוביה הינה פחד חוצות. על מנת להבין לעומק את משמעות המונח יש להסביר את המינוח "פוביה". פוביה הינה פחד ובעת אשר אינם ניתנים להפרכה באמצעות הסבר לוגי. לדוגמא, הלוקה בפוביית קרמנופוביה (פחד גבהים), רציונלית הוא יודע כי הגובה אינו מאיים עליו אך אמוציונלית אין ביכולתו להתמודד עם התחושה.אגורה פירושו שווקים, חוצות ופוביה –בעת. הלוקה באגרופוביה מתקשה לצאת אל המרחבים הפתוחים וחש חרדות לפני יציאה אל הרחוב או איזור סואן. אגרופוביה הינה פועל יוצא של חוסר גיבוש  "האני" בחוויה הפנימית. כאשר "האני" אינו מגובש וסגור בהוייתו של האדם, מתבצע תהליך של שאיבת העולם הפנימי כלפי חוץ ושאיבת העולם החיצוני כלפי הפנים. אדם הלוקה בהתקף אגרופוביה יכול לפתח תסמינים פסיכוסמטיים הדומים להתקף לב כגון, סחרחורות, דופק מואץ, הזעת יתר וכדומה. בספר "התפסן בשדה השיפון" מתואר התקף אגרפובי אותו חווה הולדן (עמוד 194), הנובע ככל הנראה מלחץ נפשי עצום ומתחושה של עולם פנימי פרוץ לחלוטין. הדבר מעיד של הוויה מעורערת ועל מצב בו הגיבור מרגיש שאינו מוגן ותחום  והינו בגדר חלקה פרוצה לכל מאן דבעי. 

 הפנמה חברתית :

 על פי האסכולה הפרוידיאנית מחולקת נפש האדם לשלוש  חשיבות עיקריות:

   "האיד" הינו היצרים הבראשיתיים - לגנוב, לרצוח, להיכנע לתאוות הגוף.●

  "האגו", האני הפשוט, קרי הפעולות היומיומיות.●

   "הסופר אגו", האני העליון, הינו המצפון והאדם החושב.●

 ככל שהאדם משליט את הסופר אגו על האיד כך הוא יהיה יותר מוסרי, יותר נאור. השליטה על האיד מתבצעת באמצעות הסופר אגו, ולמעשה כך מתרחש תהליך הסובלימציה, תיעול דחפים לאפיק חיובי , הרצון להשתייך לחברה ולדבוק בנורמות..רצונו של הולדן לכבוש את יצריו ולדבוק בנורמות חברתיות כמעט ואינו קיים. הוא רואה בחברה גורם מאיים, צבוע וחסר רגישות בסיסית. הוא מתאר את הנורמה החברתית כבזויה ומטונפת ("פרצופים מזוייפים") ורואה עצמו מנותק ושונה ממנה. רצונו להשתייך למסגרת החברתית המקובלת הינו מינימלי והוא רוחש בוז עצום לממסד. תופעה זו מוכרת בגיל הנעורים, גיל ההתבגרות, אך מינונה החריג והאקוטיות המתוארים? בדמותו של הולדן נובעים ככל הנראה מאכזבתו המרה מטיפול הממסד בבעיותיו, מחוסר רגישותו לצרכיו הנפשיים ולמשבר העמוק בו הוא נמצא, ומכאן נובע המרמור והאיבה אותם הוא רוחש לממסד.

 ילדות מול בגרות: אישיות גבולית

אישיות גבולית הינה אישיות המתפקדת בין שני קצוות המיתרס (דיכוטומית), מאופיינת על ידי ראייה של "שחור ולבן". זוהי תפיסה אשר בה האפור, דהיינו אומנות הפשרה קיימת במידה מועטה או כמעט ואינה קיימת.הולדן, אשר עוצב על ידי סלינג'ר כאישיות גבולית מבטא את הטראומה שחווה על ידי קיבעון מחשבתי דיכוטומי לגבי ילדים ומבוגרים. מחד רואה הולדן את קבוצות גיל הילדות כרפרזנטטיבה של עולמו טרם מות אחיו. הוא רואה בהם את הרוך, התמימות, השמש, הצחוק והצבע האופטימי של החיים. הוא מתאר אותם כיפים, חכמים, כנים, עדינים אשר לעולם לא יפנו לך את גבם. הוא מתארם בשנתם, ובמשחקיהם ומביע רגש חם אליהם. מאידך, בדיכוטומיות מופגנת, מתאר הולדן את המבוגרים  כרעים, צבועים, מתאר את  שעירותם (סטרדלטר, חברו ללימודים), את כיעור גופם ואורח חייהם (פצעי האקנה), את רגליהם וחזם (ספנסר המורה) ומצייר תמונה עגומה של חייהם, אישיותם ומראם החיצוני וליבו מלא רחמים עליהם. ניתן לייחס זאת בבירור לאישיותו הגבולית של הגיבור, שכן לא כל הילדים תמימים ונהנים מחייהם. מאידך גיסא לא כל המבוגרים צבועים מכוערים וסובלים. מוטיב הגבוליות נובע בדרך כלל מטראומה אשר גורמת לחלוקה דיכוטומית של העולם לפני הטראומה ולאחריה. מוטיב זה מאוד דומיננטי בחייו ואישיותו של הגיבור שכן בילדותו, דהיינו בטרם הטראומה, היה תמים ונאהב, העולם היה יפה ומוגן, נתמך בסביבה הורית חזקה ונהנה מיציבות בחייו. לאחר מכן בבת אחת משהושלך לצידו השני של המיתרס, נתקל במבוגרים "רעים וצבועים" ובכך חילק את העולם בצורתו הדיכוטומית וביצע אידאליזציה לעמלם הרפרזנטטיבים של חייו טרם האירוע ואילו לחייו לאחר האירוע הלביש תמונה דימיונית.

התמודדות עם המוות :

מות אחיו הינו לא ספק האירוע אשר עיצב את עולמו של הגיבור.התמודדות עם המוות בנויה בדרך כלל משלושה שלבים פסיכולוגיים :שלב ההלם והכחשת העובדות היכול להתבטא בהסתגרות או בהתפרצות זעם.שלב הפחד מפני מוות נוסף ורגשי אשם כאילו יש לאדם הנותר יד במות קרובו.שלב הקבלה, הסתגלות למוות ורה-אורגנציה לחיים ללא האדם האהוב.בנפשו של הולדן לא עוכל מות אחיו בצורה מסודרת. לפי תחושתו הפנתה החברה את עורפה כלפיו (בהם הוריו ומשפחתו להוציא את אחותו הקטנה המייצגת עבורו את עולם הילדות) וכתוצאה מחוסר עיכול המוות התרחש מהפך בעולמו הפנימי.

 ספרציה אינדיבדואציה :

במבוא להבנת נפשו של המתבגר תואר תהליך ההיפרדות ופיתוח האינדבידואליות אשר בו נפרד הנער מהדמות ההורית הסמכותית (ספרציה) ומפתח אישיות אינדבידואלית.ככלל, תהליך זה מבוצע בצורה מדורגת כאשר הנער לומד כי הוריו אינם אומניפוטנטים ולומד בהדרגה להתמודד עם המצבים בחייו ללא עזרה ישירה של הוריו.אצל הולדן, גיבורינו, התרחש התהליך בבת אחת ואילץ אותו להתמודד במכה עם קשייה חיים (עקב מות אחיו).הוריו שהיוו עד לפני האירוע סימבולים לעמודי תווך שניתן להישען עליהם חדלו במכה להיות עמודי תווך, והפכו להיות דלים וחסרי ישע בעיני הולדן, ומגורם עוזר ומשענת הפכו בעיניו למשענת קנה רצוץ. דבר זה הביא את הולדן למצב בו היה עליו להתבגר בין לילה, ובהרגישו כי הריצפה נשמטה תחת רגליו, הרגיש חסר הגנה וביצע בעצם ספרציה באילוץ מבלי שיבשיל לתהליך אינדיבדואלי בו יפתח את מנגנוני ההגנה שלו וילמד להתמודד עם קשיי החיים.

יחס לדת :

 לאורך הסיפור אנו נתקלים לא אחת ביחסו השלילי של הולדן לכנסיה ולדמויות בעולם הדת. הולדן מאשימם בבגידה בישו , מביע את שאט נפשו מהתנהגות השליחים ומתייחס בביטול רב לכנסיה ואף שמח לעיתים בגנותה (עמוד 20, ההפרעה בכנסיה). הדת מהווה סימבוליות למערכת מתודית סמכותית המצטיירת בעיני הולדן כפן נוסף לרצונו למרוד בממסד וגרורותיו אשר כשלו לדידו בטיפולם בעניינו ומצוקותיו.

 מוטיבים וסימבוליזציה ביצירה:

 מוטיב השם : לא בכדי כנראה נבחר שם הגיבור, קולדפילד דהיינו שדה קר אכן מביע את שדה חייו ותחושותיו של הגיבור ומעיד על עולמו הפנימי.

 מוטיב האגם : לאורך היצירה הולדן חוזר לא אחת על השאלה "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?". שאלה זו הנראית תמימה למראת עין טומנת בחובה את עיקר הקונפליקט של הגיבור. האגם הינו משל לגוף, והברווזים שעפים הינם המשל לנשמה, ובעצם הולדן מביע את תהייתו לאן פורחת הנשמה (הברווזים) כשהאגם (הגוף) קופא (מת)?

 מוטיב הנפילה : לאורך כל היצירה נופל הגיבור מרגליו, מתעלף ומוכה. הנפילה מהרגליים מסמלת בראש ובראשונה את חוסר היציהות בעולמו הפנימי המעורער של הגיבור וכן את רצונו להרפות אחיזה ולהפסיק את ההתמודדות הבלתי פוסקת בה הוא שרוי.

מוטיב השלג : לכל אורך היצירה מובא תיאור מפורט של מזג האויר הגשום והשלגי ששורר בחוץ והינו בגדר סימבולציה לעולם הערכים והרגשות של הגיבור הסובל מחוסר חום בחייו והקור העז שפשה בעולמו הפנימי.

מוטיב שדה השיפון : " אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה, אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד מבוגר, אף אחד מבוגר. זאת אומרת - חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעןף מהצוק זאת אומרת אם הוא רץ ולא ראה לאן הוא רץ אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היות פשוט להיות התפסן בשדה השיפון" (ע' 170) ללא ספק זהו ה"פיק", נקודת השיא בסיפור בה בעצם מביע הולדן בצורה מאוד ילדותית ולא מגובשת, אך נחרצת את כמיהתו הסמויה ולמעשה משליך במשפט אחד את כל תפיסת עולמו. השדה הוא הקבלה לחיים שהיו לפני מות אחיו, משחקי ילדים, תמימות, אושר וחופש נפשי. הצוק הינו הנפילה האורבת לילדים התמימים אל עולם הבגרות האכזר ומשחר הטרף. ואילו הוא הולדן קולדפילד יהיה החיץ בין העולם הרע (הבגרות) והנפילה מהצוק לבין עולם התמימות היפה והילדות התמימה (שדה  השיפון) בו משחקים ונהנים, והוא נטול מבוגרים פרט להולדן שבהווייתו הפנימית לעצמו כילד סובל מקיבעון ונמצא בעצם בשלב הילדות. על ידי כך מביע הולדן משאלה כמוסה למנוע את סוף התמימות ומעבר אל הרוע (כמובן לפי תפיסתו הדיכוטומית) ולמעשה מבצע חוויה מתקנת לטראומה אותה הוא חווה, על ידי מניעתה אצל ילדים אחרים, שהינם סימבוליות לאישיותו כפי שהיתה טרם הטראומה ובעצם על ידי כך, כביכול מנסה להחזיר את הגלגל אחורנית. 

 הפן החברתי בסיפור:

הסיפור "התפסן בשדה השיפון" עוסק במישרין בתופעות נפשיות ובעולמו מלא הקונפליקטים של נער מתבגר עם סימפטומים פוסט-טראומתיים, אך במקביל הוא מותח ביקורת קשה על הממסד, המשפחה ומערכת החינוך. דרך סיפורו של הולדן עולה בזעקה גדולה מידת האטימות וחוסר הרגישות של המסגרת המשפחתית לבעיותיו של הולדן, העדר טיפול  יעיל מצד המערכת באיתור בעיות ומתן פתרונות הולמים, כן מובע הרוע והקור של עולמנו דרך דמויות חסרות לב ומוסר (כגון נער המעליות מוריס, המורה אדון אנטוליני) אשר מנצלות את חולשתו ותמימותו של הנער. הספר מתאר באופן סמוי כיצד נער מבני טובים מגיע לשפל המדרגה מבלי שלאיש מהסובבים אותו אין את המודעות לנקוט בצעד כלשהוא, ומביע במידת מה תרעומת על אוזלת ידם וחוסר יעילותם של הממסד והחברה בטיפולם בבעיות אשר מתעוררות אצל אנשיה.

 סיכום:

עד עתה ניתחתי בצורה עניינית את הרבדים הגלויים והסמויים בספר "התפסן בשדה השיפון". אך בסיכום כדיעה אישית אוכל להגיד כי נתקלתי לראשונה בספר זה במסגרת לימודי בתיכון, ומייד הבנתי כי ספר זה הינו בעל עומק יוצא מן הרגיל, בעל מסר חשוב מאוד ובעל סגנון כתיבה מתוחכם שכן לכאורה כל הספר כתוב בצורה זולה, עשירה בקללות וחירופים אך לקורא חד העין תתגלה פסיכודרמה עמוקה הדנה בבעיות פסיכולוגיות חברתיות והמתארת בפרוטרוט את עולמו הפנימי של גיבורה.

 

תגובות

סיכום פסיכולוגי מרשים ביותר

סיכום פסיכולוגי מרשים ביותר. מפורט, חודר לנימי הנפש של המתבגר ומנתח את התנהגותו מנקודת מבט של פסיכולוג.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רוני ריבל