אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הילארי קלינטון לנשיאות !


התמונה של אלי אשד
תאריך פרסום קודם: 
2004
מחבר: 
אלי אשד
הילארי קלינטון
בימים אלה יצא לאור בעברית הספר "לחיות את ההיסטוריה " ( הוצאת אור עם ,2004 ) ספר הזיכרונות של הילארי קלינטון אישתו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון

הופיע בגרסה שונה בעיתון "גלובס")   

הילארי וביל קלינטון  מטיילים במכוניתם ועוצרים למלא דלק. כשהם ממלאים דלק הילארי לפתע שמה לב שהעובד בתחנה היה חבר שלה לפני שנים רבות. היא יוצאת להגיד לו שלום, הם מתחבקים ומשוחחים על ימים עברו. אחרי שהיא חוזרת לרכב והם נוסעים לדרכם ביל אומר להילארי: נו, את לא מודה למזלך שהתחתנת איתי ולא איתו, תארי לך שהיית היום אשת עובד תחנת דלק !  הילארי מסתכלת על ביל כעל ילד קטן ותמים ואומרת לו "אם הייתי מתחתנת איתו הוא היה היום נשיא ארצות הברית ( בדיחה אמריקנית ידועה ).

מי זוכר מי זאת בטי פורד ? או רוזאלין קרטר ?  לאורה בוש  אולי ? חלק מן הקוראים  לא יזכרו שהיו אלה נשות נשיאי ארה"ב בתקופות שונות והאחרונה שבהן היא אישתו של נשיא ארה"ב הנוכחי. אבל להגיד  "הילארי קלינטון " זה מספיק , אנחנו יודעים היטב .

בימים אלה יצא לאור בעברית  הספר "לחיות את ההיסטוריה " ( הוצאת אור עם ,2004 ) ספר הזיכרונות של הילארי קלינטון אישתו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. בספר הענק בן הלמעלה מ-500 (!) עמודים מתארת הילארי את חייה בפרטי פרטים ובראש ובראשונה את תקופת נשיאותו השערורייתית של בעלה ביל במשך תקופה של 8 שנים . תקופה שבמהלכה נמצאה הילארי באור הזרקורים לא פחות מבעלה וחטפה התקפות מרושעות לא פחות ( ואולי הרבה יותר) ממנו. ספרה הכבד של קלינטון הפך לבדיחה אצל מנחי טוק שואוז בארה"ב  שהצהירו ש"הספר כל כך כבד  עד שביל יכול לצאת איתו". אבל מצד שני בספר יש  עניין עצום למי שמתעניין לדעת על הקריירה ודיעותיה של הילארי קלינטון. 

יתכן שזאת קלישאה ,אבל המשפט שסיכם בצורה בטובה ביותר את הפילוסופיה הפוליטית שלי היה "תמיד מדובר בעתיד ", על מה שיש לעשות כדי שאמריקה תהיה בטוחה, חכמה ,עשירה, חזקה, וטובה יותר, ועל האופן שבו האמריקאים יכולים להיערך כדי להתחרות ולשתף פעולה בקהילה הכלל עולמית. ( "לחיות את ההיסטוריה "  מאת הילארי קלינטון , ע' 501 )  

 מי שמחפש בספר פרטים אקזוטיים "רכילותיים " על שערוריות המין של הבעל ובראש ובראשונה אותה פרשה זכורה מכל מתקופת נשיאותו של קלינטון ,פרשת המאהבת של הנשיא מוניקה לוינסקי שבגלל הקשר עימה כימעט שאיבד את נשיאותו במשפט הדחה דרמטי , עלול להתאכזב . פרשיה זאת שתפשה מקום כה חשוב בתקשורת העולמית  בסוף שנות התשעים  תופשת מקום קצר עד להדהים, רק כמה עמודים בספר הענק. הילארי מעדיפה להתרכז בספרה בתיאור האירועים הפוליטיים שבהם היו בעלה וגם היא מעורבים, ובתיאור החזון שהינחה אותה ואת בעלה לאורך דרכם המשותפת. ואכן התמונה שיוצאת מהספר היא לא של גבר בעל חזון ואישתו המעריצה  מאחוריו  אלא של זוג שהוא צוות לאורך כל הדרך. ובכך הילארי קלינטון שונה מכל אשת נשיא שהייתה אי פעם בארה"ב בעבר אין ספק שכל התנהגותה ותפקודה הם שונים מאוד מאלה של נשות נשיאים ידועות אחרות כמו  ז'קלין קנדי ( שבעלה ג'ון קנדי הוא ששימש כמודל הנערץ על בעלה של הילארי הן בתחומי הפוליטיקה והן בתחום רדיפת הנשים ), וננסי רייגן שאם כי הייתה  לה השפעה גדולה מאוד על בעלה הרי הקפידה מאוד להישאר תמיד מאחורי הקלעים    שתי נשות הנשיאים לבית  בוש לשם השוואה בכלל לא עלו לשלב הגמר של המשפיעות  ולא התבלטו במכוון , אם כי אשתו של בוש הנוכחי ספרנית ומורה  במקצועה היא על פי הדיווחים אישה מוכשרת ביותר .

הילארי מודעת היטב למיוחדותה.  היא מקפידה להדגיש בספר את הקרבה הנשית שהיא חשה עם אשת נשיא ידועה אחרת, אלנור רוזולט. וספר הזיכרונות שלה הוא בהחלט שונה מאוד מזה של ננסי רייגן ( שתורגם ביחד עם זה של בעלה לעברית). בניגוד לספר הזיכרונות של כל אשת נשיא קודמת ( והן כולן מאז בטי פורד פירסמו ספרי זכרונות )  שתמיד עסקו רק בפאן האישי של חייהן כנשות נשיאים והקפידו להשאיר את הפוליטיקה ורעיונות אידיאולוגיים משלהם מחוץ לתחום.

גם הילארי עושה זאת ומספרת על תולדות חייה מימי ילדותה המאושרים ונערותה (בנערותה היא שאפה בין השאר להצטרף לתוכנית החלל של נאס"א אם כי למרבית הצער לא יצא דבר משאיפות אלה  גם מאחר שכאשר בדקה אתה עניין כאשר הייתה בת 14 עדיין לא קיבלו נשים לתוכנית החלל, מדיניותשהשתנתה מאז  ) ואת סיפור פגישתה הראשונה עם ביל ואת חייהם המאושרים ביחד. על המאהבות השונות של הבעל שהיא  ( על פי עדויות שונות של מקורבים ) ידעה עליהם יותר מפרט אחד או שניים היא מעדיפה לעבור בשתיקה.   

אין דבר החשוב לעתידנו יותר מרווחתם של ילדים, כי הלא ילדים חיים בליבנו –לא רק כיצורים פגיעים הזקוקים לאהבה ולטיפול , כי אם בעיקר , כאבן פינה מוסרית בתוך כל המורכבות והניגודים של החיים המודרניים . ממש כמו כפר שצריך לגדל ילד, כך גם ילדים צריכים לגדל את הכפר כדי שיתפתח לכל מה שעליו להיות . הכפר שאנו בונים , כאשר אנו חושבים עליהם  יהי המקום טוב יותר עבור כולנו . ( הילארי קלינטון נדרש הכפר כולו ע' 280)  

 בתוספת לסיפור חייה האישי הילארי דנה שם בפירוט גם ברעיונותיה הפוליטיים , נושא שהיה הס מלהזכיר לגבי נשות נשיאים קודמות , שלא היו אמורות כלל לעסוק בנושאים גבריים מאי אלה. היא דנה בפירוט בתוכניותיה השונות בנושאי בריאות וחינוך ילדים נושאים שמעסיקים אותה מאוד  , ולהם הקדישה  ספר שלם  בנושא "דרוש הכפר כולו " (שאף  הוא תורגם לעברית בהוצאת  אור עם )  שבו תיארה את רעיונותיה כיצד להפוך את החברה לקהילה המאפשרת לילדים לגדול ביתר רווחה ויתר קשב לצרכיהם האמיתיים. מתנגדי בעלה תקפו את הספר וטענו שהילארי מסיתה שם את הילדים לתבוע לדין את הוריהם . 

  כך או כך אין ספק שהיא אשת הנשיא היחידה עד כה שתרמה ישירות לא  רק לעיצוב הנשיאות של בעלה אלא לעיצוב האידיאולוגיה והמדיניות שלו וזה מה שהפך אותה לשנואה אף יותר מבעלה. ונראה שיש הרבה בטענות אלו ביל קלינטון עצמו כתב בספר שלו שבו תיא ראת רעיונותיו לגבי עתיד האומה האמריקנית "בין תקווה להיסטוריה : כיצד תתמודד אמריקה עם האתגרים של המאה ה-21 " ( שגם הוא תורגם לעברית בהוצאת "סער")

בשנה שעברה כתבה אישתי הילארי ספר על ילדים ,שאת שמו שאלה מאימרה אפריקנית עתיקה האומרת ש"כדי לגדל ילד דרוש כפר " בסיימי את הספר הזה עולה בדעתי שבעצם הוא דן במה שדרוש כדי לבנות כפר. יש ביכולתנו לבנות את הכפר הזה. אנו יכולים להכניע את כוחות הפירוד והציניות ולצקת חיוניות מחודשת בקהילה הלאומית שלנו ..."

 הדברים נשמעים קלישאיים מאוד, אבל בלתי אפשרי היה למצוא עד כה נשיא או פוליטיקאי אמריקני שהודה באיזו תרומה של אישתו לרעיונותיו.  

מכל מנהיגי העולם שנפגשתי עימם פנים אל פנים , רק שניים התנהגו באופן שהטריד אותי אישית : רוברט מוגאבי בזימבאבוי ,שצחקק בלא הרף ובצורה בלתי הולמת בשעה שרעייתו ניהלה אתה שיחה ומנהיג סלובאקיה מאייר...מתאגרף לשעבר ..סיפרתי לו כי התרשמתי לטובה מהארגונים הלא ממשלתיים שפגשתי ..ומעבודתם החשובה. הוא רכן לעברי, ובנעימה זדונית, קופץ ופותח לסירוגין את אגרופיו, דיבר גבוהה גבוהה על צביעותם של ארגונים אלה ועל הבוגדנות שלהם כלפי המדינה. בסוף פגישתנו ישבתי קפואה, דחוקה לפינת הספה ,חוששת מגישתו המפחידה והזעם שבקושי הצליח לכבוש. .... ( לחיות את ההיסטוריה ע' 348 )

 הילארי מתארת בספר את גדולי העולם שבהם נפגשו היא ובעלה , כך היא מתארת בכבוד רב את יצחק רבין ולעומת זאת מטילה את האחריות להתמוטטות מאמצי השלום של בעלה   על יאסר עראפאת .היא גם אינה חוסכת מילים ממנהיגים שעוררו מסיבות שונות את סלידה כמו מנהיג סלובקיה  . גם הסינים חוטפים את שבט ביקורתה והתוצאה כאשר תורגם לאחרונה הספר לסינית ההוצאה הסינית צנזרה את כל הקטעים הביקורתיים על סין בספר, דבר שהרגיז מאוד את הילארי קלינטון והיא דרשה שההוצאה הסינית תיגנז כתוצאה. הספר בכל אופן הפך לבסט סלר ענק בסין  

אני סבורה שהייתה ושנותרה רשת המחברת בין קבוצות ובין יחידים שרוצים להחזיר את המצב לקדמותו ולחבל ברבים מההישגים שנחלנו בארצות הברית , החל בזכויות האזרח וזכויות הנשים , וכלה בחוקים להגנת הצרכן ולהגנת איכות הסביבה , והם משתמשים בכל הכלים שברשותם , כסף , כוח השפעה מצעי תקשורת ופוליטיקה –כדי להשיג את מבוקשם. בשנים האחרונות הם שלטו גם בפוליטיקה של הרס עצמי. . מוסתים בידי קיצונים שנלחמו עשרות שנים בפוליטיקאים וברעיונות פרוגרסיביים ,הם זוכים למימון של חברות , מוסדות ואנשים פרטיים....מעטים בלבד מהעובדים בכלי התקשורת החלו לחפשם. ( לחיות את ההיסטוריה ע' 348)

נושא שלו מקדישה הילארי עמודים רבים מאוד הם פעולות החקירה  הבילתי פוסקות של התובע המיוחד סטאר כנגדה וכנגד בעלה שהיגיעו לשיאן בפרשיית לוינסקי. הילארי מתארת אותן כ"קנוניה " שלה היו שותפים גופים שונים שהיו נחושים בדעתם להרוס אותה ואת בעלה . הספר מסתיים עם תיאור המהלך היוצא דופן בתולדות ארה"ב כאשר הילארי רצה לסנאט  בעוד בעלה עדיין מכהן כנשיא,  וזכתה במושב כסנטורית של מדינת ניו יורק . מה שמוודא שהיא תישאר קוץ בבשרם של חוגי הימין הקיצוני בארה"ב וככל הנראה מועמדת אפשרת לתפקיד של נשיאת  ארה"ב בעוד כמה שנים. היא הצהירה שאין לה כוונה לרוץ לתפקיד זה בנשים 2004 ו-2008 אבל לא אמרה דבר על השנים שלאחר מכן.

אבל כתוצאה מתפקידה החדש  האהדה כלפיה מצד אחד והשנאה מצד שני הם גדולים כיום יותר מאי פעם. באינטרנט יש אתרי שנאה  שמטרתם להילחם באפשרות  ( הסבירה לדעת בעליהם ) שהיא  תתמנה  לנשיאה או סגנית נשיאה, ושקוראים לה "מכשפה  סקסואלית של ארגון האילומניטי ". ( ארגון קונספירטיבי שעומד מאחורי הפנטסיות של קבוצות גזעניות שונות ). בניגוד לשאר נשיאות הנשיאים בעבר ( ובניגוד לבעלה ) הילארי קלינטון לא תיהפך ל"מי שהייתה " בעתיד הקרוב , נהפוך הוא.   

שרון לוי מרצה בחוג להיסטוריה כללית ובחטיבה ללימודי האישה באונ'  חיפה בדקה במחקר  איך תפקיד הרעיה התפתח במערב מאד המאה ה-18. על כל רעיונות הנשיאים בארה"ב ובראש ובראשונה חקרה את הקריירה של הילארי קלינטון .

להלן ראיון איתה בנושא :

א.א. האם את חושבת שיש הבדלים בין הילארי ונשות נשאים אמריקניות  אחרות ? בביקורת שהיא ספגה  לאורך השנים ?

 שרון הלוי :כדאי לזכור שלא הייתה רעיית נשיא שלא עוררה התנגדות.  תמיד אבל תמיד כל אחת מהן  עוררה  ביקורת . זאת מבזבזת יותר מדי כסף , זאת משתמשת בשירותים של אסטרולוגים כמו במקרה של ננסי ריגן , זאת מתערבת יותר מדי בענייני הגברים , ובוא נזכור שכך היה גם בישראל  למשל במקרה של  שרה נתניהו . אחרי הכל בניגוד לבעלה האישה לא נבחרת לתפקידה של "הלידי הראשונה " ואיש לא מפקח עליה וזה מעורר כעס. זה תפקיד מלכתחילה בעייתי  ויש רתיעה וחשדנות . זהו תפקיד עם הרבה השפעה אבל בלי יכולת לבקר אותו כהלכה .  אגב אני  עצמי  חושבת שעדיף שנשות ראשי ממשלה ישארו לחלוטין בצל ולא ינסו להשפיע כי איש לא בחר אותן.

א.א. : ובכל זאת האם ניתן לאמר שהילארי קלינטון הייתה שנואה במיוחד על חוגי הימין יותר  מכל אשת נשיא לפניה ?

 שרון הלוי : הילארי  קלינטון אכן  זכתה ליותר ביקורת מכרגיל , הביקורות וההתקפות כנגדה החלו  עוד לפני שפירסמה את ספרה  הראשון ומשנתה האידיאולוגית  עוד מהתקופה שקלינטון היה רק מושל .  זה החל מהסיבה שהיא שמרה על השם של נעוריה "רודהם "  ועל כך שהיא נשארה  אשת קריירה עצמאית  בעוד שרוב  נשות  המושלים והנשיאים ויתרו על הקריירה שלהן. והעובדה שהיא התגלתה כבעלת רעיונות עצמאיים ומקוריים משלה בהחלט הטילה שמן על המדורה . .היא ובעלה חיזקו אחד את השני, זה לא שהיה אחד משפיע ואחד שמבצע כמו שמקובל לחשוב , הם היו צוות ואויביהם ידעו זאת היטב.

א. א. אבל האם ניתן לאמר שהיא הצליחה במשימות שהיא הטילה על עצמה ?

שרון הלוי :  לא בדיוק . למשל  ביל קלינטון מינה אותה ליושבת הראש הוועד לרפורמה בבריאות תפקיד חשוב מאוד ,ובניגוד לכל שאר הבכירים היא לא עברה ביקורת ואישור מטעם הסנאט . תוכנית הרפורמה  הזאת  לא עברה ובמידה רבה בגלל התנגדות לה . היא עוררה עוינות כה חזקה  עד שבמערכת במערכת הבחירות השניה ניסו ל"הסתיר "  אותה ושלחו אותה  לדבר רק לפני קהלים שידוע היה   שלא תעורר בהם התנגדות .

א. א.  האם יש סיכוי לדעתך  שהיא אכן תתמנה לנשיאת ארה"ב ביום מן הימים ? 

 שרון הלוי :  יש לה   שאיפות נשיאותיות , זה בטוח. היום קלינטון משתדל לא להתערב  בענייניה כדי לאפשר לה ליצור את הפרסונה שלה. היום היא מצליחה מאוד בתור  אחת  הסנטוריות הבולטות ביותר הן  ממין נקבה ומשני המינים  בכלל . כולם משוכנעים שיש לה פוטנציאל עתידי . יש לה סיכוי טוב להיות נשיאה, אולי ב-2012 . אבל ...אני לא בטוחה שהעם האמריקאי כולו  פתוח לאישה כמנהיגה . יש פלג בעם האמריקני שפתוח אליה .ויש פלג חזק מאוד שדוחה אותה לחלוטין . וגם נשאלת השאלה אם היא תיבחר לנשיאה מה יהיה אז תפקידו של בעלה ? לא ברור איך הנשיא לשעבר יוכל להתמודד עם מעמד חדש של "בעל הנשיאה".

א.א. : לדעתך יש איזו אפשרות שבישראל תקום מעין הילארי קלינטון כזאת  שתשיג את השלטון ?

  שרון הלוי :  .  מבין הפוליטיקאיות ללימור לבנת יש סיכוי אבל קלוש . הייתה אמנם גולדה מאיר כראש ממשלה  אבל היא הייתה היוצאת מהכלל שהוכיחה את הכלל  שהעוינות לנשים בפוליטיקה בישראל היא חזקה בדיוק כמו זאת שבארה"ב בניגוד לאירופה ששם לנשים יש הרבה יותר כוח פוליטי . 

האם תיתכן הילארי קלינטון בישראל ? היו כאן כמה  פוליטיקאיות אידיאולוגיות בולטות . גולדה מאיר שאף היגיעה לדרגת ראש ממשלה , שולמית אלוני אידיאולוגית החברה הליברלית אזרחית , יעל דיין , יולי תמיר . ובליכוד בולטת לימור לבנת שרת החינוך. אולם, נכון ,  הן מעטות ביותר .  

עינת וילף סופרת ופוליטיקאית בולטת  במפלגת העבודה  חושבת  שהדבר יתכן.  

 עינת וילף :

בארה"ב  עוד לא קרה שמישהי תגיע לדרגות הבכירות באמת בניגוד לישראל  .עד שנות התשעים היו רק שלוש  פוליטיקאיות שלא היו בנות  של או נשים של מישהו חשוב כמו אינדירה גאנדי  שהיגיעו לדרגות בכירות. אלה היו  ראש ממשלה איסלנדית  , מרגרט תאצ'ר וגולדה מאיר  אצלנו . בשנות ה-90 היו דווקא לא פחות   מ-20 כאלה.  בסקנדינביה ובקנדה ובאירופה בכלל..  

א.א :  אז האם יכולה לקום במדינה הצבאית שלנו מנהיגה ? 

 עינת וילף :  . ישראל וארה"ב מפגרות בהרבה אחרי  אירופה  בתחום ההשפעה  הנשית בפוליטיקה . אבל לדעתי  גם בישראל אישה יכולה להגיע לבסוף  לשלטון  או לפחות לעמדת השפעה חזקה ביותר ובעתיד הלא כל כך רחוק..גולדה מאיר  הייתה שייכת לדור בעל ערכים סוציאליסטיים וייצגה אותו, ואחריה אנחנו רואים מנהיגים חדשים  כולם גברים שבעיקר באים מהצבא ,שהוא "שמורה" גברית .אבל כיום החדירה של הנשים לפוליטיקה בישראל., היא חזקה מאי פעם ,  יותר ויותר  נשים נכנסות לתחום הזה בישראל פוליטיקה האזורית והארצית  ומצליחות בו.  ומה שלא פחות חשוב המודעות של הנשים ליכולות הפוליטיות שלהם בישראל הולכת ומתחזקת בהתמדה בהשוואה לכל מה שהיה בעבר.

אז מי יודע  יתכן שכבר בעשור הבא  תקום הילארי קלינטון ישראלית שתוכל להטוות דרך חדשה למדינה או אף להנהיג אותה.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד