אימגו - מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   פמיניזם

פמיניזם : גישות בינלאומיות בשלהי המאה העשרים

לירון ברדוגו


 

הגישות הפמיניסטיות מצאו את דרכן ליחסים הבינלאומיים מאוחר יחסית, בסוף שנות השמונים. נשאלת השאלה - מדוע נותרו היחסים הבינלאומיים חסינים בפני נושאי מגדר עד אותה התקופה?

 

מרגוט לייט ופרד הלידיי Margot Light & Fred Halliday טענו כי חוקרי היחסים הבינלאומיים נוטים לראות בבעיות המגדר בעיות פנים-מדינתיות אשר היחסים הבינלאומיים אינם אמורים לעסוק בהם. הטענה היא שהיחב"ל הוא ניטרלי בנושאי מגדר. ההתמקדות בנושאים כמו מדיניות מלחמה משויכת לגישה הגברית, והעובדה כי מלחמה ופוליטיקה כוחנית הם נושאים גבריים גורם לנו לחשוב כי התיאור שלהם של העולם יהיה מדויק יותר.

אין זה מפליא שגישות פמיניסטיות נכנסו עם סיום המלחמה הקרה לתחום היחסים הבינלאומיים, שעסק אז בעיקר במאבק שבין מזרח למערב. בשנות השמונים נכנסו נושאים כמו קונפליקטים אתניים, גלובליזציה וזכויות אדם לסדר היום של היחב"ל. בנוסף, היחסים התרחבו ליחסים בין ארגונים שאינם מדינתיים, ארגונים בינלאומיים, תנועות חברתיות וכיו"ב, הרחבה שאפשרה גם את כניסתן של גישות פמיניסטיות. בעוד שנשים היו תמיד חלק מן המשחק הבינלאומי, קולן לא נשמע במסגרת הנציגות המדינית, ולכן קולן התאים יותר למסגרת הרחבה.

 

ניצני הפמיניזם ביחב"ל

 

רוב הפעילות בנושאים הפמיניסטיים ביחב"ל התרכזה בתחילה בשורה של כנסים בארצות הברית ובבריטניה, שלאחר מכן תורגמו לכתבי עת בנושא. הקורסים הראשונים שעסקו בנשים וביחסים בינלאומיים נפתחו בלונדון, בבית הספר לכלכלה, ונטען כי הביבליוגרפיה בנושא הייתה מצומצמת ביותר. בתחילת שנות התשעים נוסד תחום מחקר הגדר ביחב"ל, שהתפתח מאז.

 

מקור הפריחה

 

מעבר להתפתחויות המתוארות לעיל, ישנה חשיבות גם לתסיסה שהחלה בתחום עם תחילת שנות התשעים. אין זה מפליא שתיאוריות פמיניסטיות נכנסו לתחום במקביל לערעור היסודות האפיסטמולוגים שלו, והקריאה לחשוב מחדש על הדרכים בהן אנו מבינים ומסבירים פוליטיקה עולמית. קונסטרוקטוביסטים הציעו שרעיונות כמו כוחות חומריים ישמשו להסבר התחום. Third debate טענו שזו הייתה תחילתה של תקופה פוסט-פוזיטיביסטית ביחסים הבינלאומיים (גישה המדגישה את הקשר בין ידע ועוצמה). התפתחויות אלה סימנו את הופעתם של חוקרים הקשורים לתיאוריה הקריטית, היסטוריה סוציולוגיה ופוסטמודרניזם, שערערו את היסודות האפיסטמולוגים והאונטולוגים של התחום באמצעות מתודולוגיה רציונלית. מדובר בתחום אינטרדיספלינרי - חוקרים בני הויכוח השלישי היו סקפטיים בנוגע לצורות המחקר הקונבנציונליות. הם היו, אמנם, איטיים בהצגת המגדר לניתוחם, אך נפתחו אט אט לנושא. יציאה מבסיס היסטורי הרמנאוטי ומתודולוגי הרמנאוטי אפשרה את הצעת התיאוריות הפמיניסטיות לתחום היחסים הבינלאומיים. גישות פמיניסטיות נוטות לצאת מלמטה למעלה, גישה המתחילה במישור המיקרו ונוטה להבין כיצד יחידים המשובצים ביחסי החברה משפיעים ומושפעים מפוליטיקה בינלאומית במישור הגבוה. כמו חוקרים קריטיים נוספים בויכוח השלישי, נוטים הפמיניסטים לעיתים לצאת מהתחום על מנת למצוא תשובות לשאלותיהם. הדור הראשון של חוקרים פמיניסטים ביחסים הבינלאומיים היו מעונינים להאיר ולבקר את הביקורת שנגעה לשורשי המגדר של התחום. לאחרונה החלו פמיניסטים לפתח תוכניות מחקר משלהם – הם מרחיבים את גבולות התחום, שואלים שאלות ומקשיבים לקולות שוליים שלא נשמעו עד כה, ומאירים באור חדש נושאים מסורתיים ביחסים הבינלאומיים כגון קונפליקט וביטחון.

 

הגישות הפמיניסטיות נכנסו לתחום בתקופה בה התקיים ויכוח בתוך התיאוריה הפמיניסטית עצמה. נקודת המפתח בכל התיאוריות הפמיניסטיות הינה הסברת שיעבוד הנשים או האי-סימטריה הלא צודקת בין נשים לגברים בעמדות חברתיות וכלכליות, ולחפש מרשמים לסיומה. המפתח בו עושות שימוש פמיניסטיות רבות הינו הבנת הסדר החברתי הקיים ובחינת דרכים בהן ניתן להשתמש במידע זה על מנת להביא לשינוי.

תיאוריות פמיניסטיות תוארו כליברליות, מרקסיסטיות, רדיקאליות סוציאליסטיות פסיכו-אנליטיות, פוסט-קולוניאליות ופוסט-מודרניסטיות, הנאמנות, בדרך כלל, לאפסטימולוגיה הליברלית. פמיניסטיות ליברליות מאמינות שאם ניתן יהיה להתגבר על המכשול החוקי ניתן יהיה להתגבר גם על שיעבוד הנשים. גישות פוסט-ליברליות רואות שורשים עמוקים במבנה הפטריאכלי שאינם יכולים להירפא באמצעות תרופות חוקיות בלבד. בשנות התשעים הוכנסו גישות פוסט-מודרניות ופוסט-קולאניאליות לויכוח הפמיניסטי והיו בעלות השפעה גדולה על הפמיניזם ביחסים הבינלאומיים. הפמיניזם הפוסט-מודרני מבקר את החשיבה המערבית הדואליסטית ואת השלכותיה ומדגיש רב גוניות והבדלים בין נשים, את הקשר בין ידע ועוצמה ומעלה ספקות בנוגע לממצאים אוביקטיביים לחיפוש המידע בתחום מדעי החברה, כמו גם בנוגע להסברים הקשורים למידע שזה מקורו.

 

גישות פמיניסטיות נפגשות ביחסים הבינלאומיים אם כי קיימות גישות פמיניסטיות ליברליות ביחב"ל, רבים מחוקרי היחב"ל הפמיניסטים הם פוסט-ליברלים ומאתגרים את הטענה שניתן פשוט "להוסיף" נשים למסגרות עבודה תיאורטיות קיימות. אמנם אלה יטענו שאינם פוסט-מודרנים, אך נראה כי הושפעו מגישות פוסט-מודרניות ופוסט-קולוניאליות. חוקרים רבים התייחסו ליחידים או לקבוצות הנמצאות בשולי הפוליטיקה העולמית. חוקרי פמיניזם ביחב"ל פנו לגישות שונות בהסבריהם. קשה להתייחס לגוף מאוחד של מידע בנושא.

 

למרות הגישות השונות, הויכוח בין פמיניסטים ביחב"ל הוא אילם וביקורת עצמית כמעט ולא מושמעת ביניהם. ייתכן שהדבר נובע מהחידוש בגישה או מהעובדה שפמיניזם הוא עדיין נושא שוליים ביחב"ל, ולכן יש צורך לאחד את הכוחות על מנת להישמע.

בבחינת השאלות העולות בפמיניזם ביחבל ינסה המאמר להגיע לויכוח בין הפמיניסטים.

 

שאלות פמיניסטיות

 

שאלה נפוצה עימה מתחילים מחקר בפמיניזם ביחב"ל היא - היכן הנשים?

סינתיה אנלוCynthia enloe  שאלה האם תפקידן של נשים כמזכירות או נשות דיפלומטים משפיע על היחסים הבינלאומיים? היא מאמינה שכן, אך נשאלת השאלה האם שאלה זו תילקח ברצינות במחקר.

שאלה נוספת היא - כיצד משפיעות המערכת הבינלאומית והכלכלה הגלובלית על שיעבוד הנשים וקבוצות נוספות.

האם משנה למדינות שמדיניות החוץ שלהם מנוהלת על ידי גברים ונוטה לגברית?

פמיניסטים מאמינים כי הסתכלות זו תערער אולי את מה שנראה כברור מאליו באופן בו מתנהל העולם הבינלאומי. על מנת לענות על שאלות אלו יש צורך במתודולוגיה שונה. הפמיניסטים בוחנים את הנושא מלמעלה ומלמטה. הסתכלות מלמעלה מאפשרת מחקר שיעסוק באופנים בהם מבנים של עוצמה פוליטית וכלכלית ומקורות ידועים של ידע נוצרים, נשמרים ומקבלים לגיטימציה. הסתכלות מלמטה מתייחסת לאלו שאינם נחשבים למקור מידע. חוקרים פמיניסטים ביחב"ל דאגו להשמיע את הקול הנשי בעולם השלישי. חוקרים פמיניסטים ביחב"ל חקרו נושאים כגון בטחון, כלכלה עולמית, פיתוח, זכויות אדם ודמוקרטיה.

 

המאמר יתמקד בשלושה נושאים: ביטחון, כלכלה עולמית וביטחון בינלאומי.

 

מגדר בפיתוח

 

במהלך שנות החמישים והשישים הייתה תיאורית הפיתוח מבוססת על הגישה לפיה סיוע של המערב בשיתוף עם הגדרות מערביות בנוגע למשמעות הפיתוח תסייע למדינות הדרום להמריא לצמיחה כלכלית. הספרות הקודמת בנושא הפיתוח נתנה תשומת לב מצומצמת לנשים בתהליך הפיתוח והתעלם מתרומתן לו.

בשנות השבעים החל מתגבש פמיניזם ליברלי שמטרתו הייתה הפיכת הנשים לנראות בתהליך הפיתוח. בשנות השמונים הושם הדגש על יחסי מגדר והשפעתם על חיי הנשים. לאחרונה, כתוצאה מפוסט-קולוניאליזם ופוסט-מודרניזם הושם דגש על ידע מקומי המערער את ההגמוניה של המערב האורתודוקסי. גישה זו תרמה לניסיון להרחיב את גבולות תחום הנושא ביחסים הבינלאומיים.

ספרות win (נשים בהתפתחות) נוטה לראות את הנשים כמופרדות מן הגברים. ספרות מגדר ופיתוח מתמקדת בנשים ובגברים ובדמות היחסים הצפויים להתפתח ביניהם במידה והנשים תקבלנה סמכות.

רעיון זה הוביל לבחינה מחודשת של המבנה החברתי, לחשיבה מחדש על נושא יחסי המגדר ההירארכיים ולתובנה שמצב הנשים אינו הומוגני אלא הינו פונקציה של יחסי כוחות.

השינוי מנשים למגדר התרחש לא רק בספרות אלא גם במדיניות הפיתוח, ולא התרחש ללא ביקורת. במקרים מסוימים החל הזרם המרכזי של מגדר שלקח חלק במערכת הבינלאומית מאמץ את המונח. כשישנו שימוש במונח מגדר שאלות של עוצמה עשויות להתבטל.

גישות פמיניסטיות אחרונות ביחב"ל שמו דגש על חשיבות הידע. הביקורת הפמיניסטית על מודל הפיתוח של המערב לקח חלק ב dawn - אלטרנטיבות פיתוח לנשים בתקופה החדשה. המתודולוגיה של dawn שונה מהגישות הכלכליות בכך שהם מתחילים מלמטה למעלה ובוחנים את מישור המיקרו - נשים עניות – ומנסים לקשר מישור זה למישור המאקרו הכלכלי. נקודת המוצא היא שבכל שלב הידע צריך לעבור לשלב הבא. הטלת ספק במידת הגלובליות של התיאוריות המערביות תרם רבות לויכוח הפיתוח.

מגדר בכלכלה העולמית

בעוד שישנו שוני אדיר בין נשים והמעמד הסוציו אקונומי שלהן בהתאם לגזען, מעמדן, אזרחותן ומיקומן הגיאוגרפי, משותפת להן העובדה שהן נמצאות בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בכל מסגרת חברתית. נשים מרוויחות שלושה רבעים ממשכורתם של גברים, על אף שהן עובדות לעיתים שעות ארוכות יותר. מתוך 1.3 מיליארד בני אדם החיים בעוני,70% הן נשים.

נקודת המבט הפמיניסטית בודקת באם נתונים מדאיגים אלה הינם תוצר של גישות חדשות הבונות מחדש את הכלכלה העולמית. הטענה היא שנשים משתתפות בכלכלה אך הן בלתי נראות. רוב הגישות הפמיניסטיות ביחסים הבינלאומיים מתייחסות לכלכלה העולמית באמצעות אונטולוגיה הקרובה לתיאוריה הקריטית. פמיניסטים חקרו את המבנה ההירארכי של המעמדות, גזע ומגדר חצה ומצטלב עם גבולות המדינה, כמו גם ההשפעה האינטראקטיבית של היררכיות אלו על פעילות הכלכלה העולמית. רוב הפמיניסטים ביחב"ל דוחים מתודולוגיה של בחירה רציונלית המתבססת על חישוב אינטרס. עבודה במסגרת גישות פוסט-ליברליות מאפשרת התמקדות בחלוקה מגדרית עולמית של עבודה ובאופן בו זו תורמת לשעבוד הנשים.

 

חלוקה מגדרית של עבודה

 

פמיניסטים מתייחסים לחלוקת עבודה המבוססת על מגדר ורואים את שורשיה באירופה במאה השבע עשרה, בה החלה חלוקת העבודה בין נשים לגברים - חלוקה בין עבודה לבית, בתחילת דרכו של הקפיטליזם. נשים אמנם עבדו, אך הן קשורות למשק בית, אומנות ואימהות. גישות אלה הפכו לממסדיות ולכן פגעו במעמדן הכלכלי של הנשים.

כשנשים נכנסות לשוק העבודה הן נכנסות בעיקר למקצועות כמו חינוך, עבודה סוציאלית, תעשיה קלה או מקצועות שלא נבחרים על פי רציונליות כלכלית או מיקסום רווח.

פמיניסטים סוציאליסטים טוענים כי אידיאולוגיות מגדר ומבנה כמו גם כוחות שוק הובילו למשכורות נמוכות. באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית היוו הנשים 70% מכוח העבודה בשנות השמונים. חברות שוכרות נשים צעירות לא נשואות היכולות לעבוד קשה בשכר נמוך, אלו יפוטרו אם יינשאו או יכנסו להריון. נחיתות הנשים בחלוקת העבודה בקפיטליזם הגלובלי הוא נושא הנתון לויכוח. ישנן חוקרות שאינן רואות קשר בין ניצול נשים לבין קפיטליזם, ואף טוענות כי קיומה של עבודה עדיף על אי-קיומה כלל. לטענתן פטריארכליות ולא קפיטליזם הם הגורמים לניצול נשים.

הטענה היא שיש לבחון מקרים אמפיריים בנושאים אלה, ההתמקדות היא במחקרים הקשורים ביחב"ל.

פמיניסטיות העובדות בתחום מתבססות על ידע מקומי וניתוח המתייחס לגורמים כלכליים וחברתיים. רק כשאלו יהיו ברורים ניתן יהיה לעשות שינוי בנוגע לאי שוויון מגדרי.

 

מגדר בביטחון בינלאומי

 

ההסתכלות הפמיניסטית על ביטחון עוררה נושאים שונים לדיון, יצרה ויכוח שונה ועשתה שימוש במתודולוגיות שונות מהמתודולוגיות הנהוגות במחקר ביטחון ביחב"ל.

פמיניסטיות ערערו את הסברי היחב"ל על ביטחון, עליהם נבנתה דילמת הביטחון. בחינת תפקיד הנשים במלחמה ויציאה כנגד האמרה שנשים הם גוף מוגן הציתה את הויכוח - האם נשים רגועות יותר מגברים – וקשרה אותו קשר ישיר בשלום הדמוקרטי.

 

ביטחון לאומי שיח מגדרי

 

גרנט טוענת כי ההנחה הריאליסטית בנוגע להתנהגות מדינות מבוססת על נקודת מוצא גברית, הבודקת את תפקודם של בודדים בחברה, הסתכלות שהפכה בעיני הריאליסטים כמודל להסבר להתנהגות מדינות במערכת הבינלאומית. הטענה היא כי מדובר במערכת גברית שנשים נעדרות ממנה, ולכן הינה בעלת נטייה מגדרית. מסיבות דומות העמידו הפמיניסטים בספק את תיאורית הבחירה הרציונלית, המבוססת על בחירתם של בודדים בשוק, שניאו-ריאליסטים משתמשים בה על מנת להסביר התנהגות מדינות השואפות לביטחון. מחקר בנוגע לאופן השיח ביחסים הבינלאומיים הוא מחקר באופן שיח גברי.

 

מאתגרים את מיתוס ההגנה

 

חרף הטענה כי מלחמות נלחמות על ידי גברים על מנת להגן על החלשים, נשים וילדים, נראה כי אלו היו רוב הנפגעים במלחמות האחרונות. הפמיניסטיות מפנות את תשומת הלב לאונס במלחמות. מחקר המראה את הקשר בין שימוש בזנות מקומית בקוריאה סביב בסיסי צבא אמריקני שהושפע מחולשתה של ממשלת קוריאה הפך את הביטחון הלאומי לאיום חברתי עבור נשים אלה.

 

מלחמה ומגדר

 

הקשר בין גבריות ומלחמה חשובים עבור המחקר הפמיניסטי. אימון קשה של גברים בצבאות על מנת שאלו יהפכו ללוחמים, ביטול כל מאפיין נשי, גיוס אנשים בעלי תדמית "מגני החלשים", ועוד. עם זאת, קבלת נשים לתפקידים לוחמים במדינות מסוימות לאחרונה סיבכה נקודה זו.

 

שלום ומגדר

 

נשים מיוצגות היטב בתנועות השלום. קישור הנשים עם השלום הוא ויכוח רציני בפמיניזם ביחב"ל. אמונתם של רבים היא שאם לנשים תהיה יותר השפעה, השלום יגיע. גישה זו מטרידה רבים, מאחר וקישור הגברים עם המלחמה והנשים עם השלום משמעותו שימור ההירארכיה.

אחד הטיעונים הוא כי במסגרת עולם אגרסיבי, צריכות הנשים להישאר מחוץ למשחק היחסים הבינלאומיים. לא ניתן להוכיח את הקשר בין גברים אגרסיביים למדינות אגרסיביות, וכן לא ניתן להוכיח שגברים אגרסיביים ונשים נוטות יותר לשלום.

 

ניסיון ליצור קשר בין השלום הדמוקרטי לבין פמיניזם

 

ישנה גישה הטוענת כי במדינות בעלות היסטוריה של זכויות נשים יש יותר נשים בפרלמנט והן זוכות למעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר, סכסוכים רבים יותר יבואו על פתרונם בדרכי שלום. מאחר וישנן מעט מאוד מדינות בהן נמצאות הנשים במעמדות גבוהים קשה לקבוע אם מידע זה מדויק.

 

עתיד הפמיניזם ביחסים בינלאומיים?

 

באמצעות הנושאים בהם עסק, נושאים כגון כלכלה עולמית וביטחון בינלאומי, הראה המאמר את הסיבות בעטיין מאמינים הפמיניסטים כי יש להתחשב בדעתם בכובד ראש. יחד עם זאת, נראה שהכנסת המגדר ליחסים הבינלאומיים היא איטית מאוד. בעוד שהויכוח השלישי והגישה הקונסטרוקטוביסטית יצרה דיון בקרב חוקרים רבים, הדיון הפמיניסטי לא "תפס". במקרים בהם עלה הנושא לביקורת, עלה ברמה שטחית מאד. בנוסף, ספג הפמיניזם ביקורת בנוגע לטענה לפיה הנשים שוחרות שלום לעומת הגברים.

 

מהן הסיבות לחוסר העיסוק? קייהן Keohane טען כי הדיון בנושא הפך לפוליטי, ולכן חוקרים חוששים כי אם יעסקו בנושא מניעיהם יחקרו.

כותבת המאמר טוענת כי כל גישה אפיסטמולוגית ואונתולוגית שונה לחלוטין. חוקרי יחב"ל רואים קבוצת מדינות המשמשות כשחקנים רציונלים לעומת הפמיניזם, הבוחן את יחסי החברה ההירארכית ללא שימת דגש על המדינות. בנוסף, הפמיניזם עושה שימוש בכלי מחקר כגון שיח ואתנוגרפיה, כלים המתאימים יותר לסוציולוגיה ולהיסטוריה ופחות למדעי החברה, ולכן לעיתים אינם נחשבים למחקר ביחסים בינלאומיים.

עותק 1998 של "מילניום" עסק במגדר וביחסי המחקר ביחסים הבינלאומיים. חלק מהחוקרים ניסו לבחון כיצד ניתן לחקור את הפמיניזם ביחסים הבינלאומיים ללא התנגשות עם התחום, ונראה כי הדבר לא עלה בידם. רבים המשיכו הלאה או המשיכו לחקור ללא התייחסות לתחום. יחד עם זאת, עדיין קיימים חוקרים הקוראים לשיח וממשיכים לכתוב במסגרת האנליטית של התחום.

על אף הקושי בשיח, טיקנר מאמינה כי חשוב שהפמיניסטיות ביחב"ל תשמורנה על קשריהן לתחום. מאחר ופמיניסטיות אינן נמצאות במגמה הרווחת ניתן להתעלם מהן יותר בקלות, ולכן הן זקוקות ללגיטימציה מהתחום. בנוגע לאלו הנוקטות במתודולוגיות בלתי מקובלות, עד שאלו לא תוכרנה כמקובלות במדעי החברה ומדעי המדינה, הן לא תהפוכנה מקובלות גם ביחב"ל.

נראה כי מחקרים פמיניסטים יכולים לסייע ליחסים הבינלאומיים לבנות עולם דמוקרטי ושליו יותר, ואלו מטרות התחום.

 

למאמרים נוספים מאת לירון ברדוגו:

יהודה עמיחי: המוות היפה