אל סיד נגד האיום האיסלמי

מאת אלי אשד 

אל סיד הוא דמות ידועה במסורת ספרדית אם כי נראה שלרוב הסיפורים עליו אין כל קשר למציאות ההיסטורית המורכבת מאוד שבה חי ששבה נוצרים מוסלמים וגם יהודים חיו זה לצד זה בשיתוף פעולה . הוא התפרסם הודות לאפוס דמיוני שנכתב עליו בימי הביניים והציג אותו כאיש הכבוד המושלם

לאחרונה  הוצג על המסכים סרט אנימציה מצוייר - "האגדה של האל סיד". זהו סרט אנימציה יוצא דופן מכמה בחינות. זהו סרט אנימציה ממדינה שממנה לא ראינו עד כה סרטים מצויירים, מספרד (אם כי הוא מדובב לעברית), וסרט זה  שבוים בידי חוזה פוסו ב-2003 אף זכה בפרס גויה הספרדי לסרט האנימציה הטוב ביותר.

סרט זה הוא יוצא דופן גם מבחינת הנושא: הוא עוסק בתקופה שאינה ידועה לחלוטין למרבית הצופים שמחוץ לספרד,  ספרד באמצע  המאה -11 שבה התקיימו ממלכות נוצריות ומוסלמיות זו לצד זו (בערך קצת אחרי ימי המשורר היהודי הספרדי המפורסם שמואל הנגיד שהיה גם מצביא של ממלכה מוסלמית) ועוסק בעלילותיו של הגיבור הספרדי המפורסם ביותר רודריגו "אל סיד" (האדון), גיבור נערץ של שירי עלילה אפוסים ואגדות שונות שניתן אולי להשוותו במידת פרסומו בספרד לרובין הוד האנגלי שחי בערך באותה התקופה.

הסרט מתאר את מאבקו של רודריגו הצעיר במלך  קסטיליה הצעיר וחלוש האופי אלפונסו השישי ובאחותו המרשעת שאחראית לרצח אחיו של אלפונסו שהיה אמור להיות המלך. רודריגו מחפש אחר חנינה מהמלך אלפונסו, הוא רוצה את מעמדו בחזרה, את כבודו וכמובן את חימנה אהובת לבו. בדרך יגלה רודריגו את ערכם החשוב של חברות, אהבה ומעל לכל את אותו ערך כל כך חשוב בחברה הספרדית של ימי הביניים (הרבה יותר מהאהבה), הכבוד. מאבקו האמיתי  של רודריגו הוא לא במלכו אלא  במנהיג המוסלמי הקנאי הרצחני  בן יוסוף (שמזכיר במראה פניו בהרבה יותר משמץ את בן לאדן) שליט ה"מריבאטונים" הפנאטים שבאו ממרוקו על מנת לכבוש את כל ספרד. בן  יוסוף מתבלט בסרט  בנטייתו לחתוך אברי אנשים בגלל הסיבות הטריוויאליות ביותר. הסרט מסתיים עם כיבוש העיר ואלנסיה המוסלמית בידי כוחות אל סיד הצלת אהובתו הספרדית חמת המזג והיפה חימנה מידי בן יוסוף  התאוותני. 

האנימציה בסרט סבירה, אם כי הדמויות של הגיבורים נראים כולם כמי שחיים על סטרואידים נוסח שווארצנגר עם שרירים מפותחים מעל ומעבר לכל מידה. האנימטורים של הסרט שמו דגש על האמינות ההיסטורית בניגוד מוחלט למקובל כיום בסרטים המצויירים בנוסח דיסני וכו'. עיצובי הסטים של הטירות הקסטיליאניות המעתירות הם העתקים מדויקים של המקומות בהם המאורעות התרחשו בימי הביניים ומבוססים על השרידים שהשתמרו בשטח.  המפיקים ניסו להכניס הומור לסרט על ידי שימוש בגירית מצחיקה כמו בסירטי וולט דיסני. אבל  אחד הקטעים המוצלחים בסרט הוא דווקא קטע שנראה כאילו נועד לקהל מבוגר יותר של ריקוד בטן שאהובתו של אל סיד רוקדת לפני בן חסן הפנט אבל התאוותני. פרט לכך קשה להגיד שזהו סרט יוצא דופן ברמתו בהשוואה לסרטים מצויירים אמריקניים, אבל הוא מעניין במה שהוא מגלה לנו על התרבות וההיסטוריה הספרדית .

אל סיד הוא דמות ידועה במסורת ספרדית אם כי נראה שלרוב הסיפורים עליו אין כל קשר למציאות ההיסטורית המורכבת מאוד שבה חי ששבה נוצרים מוסלמים וגם יהודים חיו זה לצד זה בשיתוף פעולה .

הוא התפרסם הודות לאפוס דמיוני שנכתב עליו בימי הביניים והציג אותו כאיש הכבוד המושלם - מה שהוא לא היה מעולם בחייו, על פי הדוקומנטים שמהם הוא מתגלה כאיש שהחליף נאמנויות ללא הרף לשליטים נוצריים ומוסלמים ושבסופו של דבר היה נאמן רק לעצמו.

חייו תוארו  בסרט אפי ענק ומפורסם שבו כיכב צ'ארלטון הסטון בשנות השישים. סרט שנוצר בידי חברה אמריקנית.

צופים וותיקים של הטלוויזיה הלימודית זוכרים מן הסתם  סידרת אנימציה על חייו  של אל סיד כנער שהוצגה בטלוויזיה הלימודית ב-1983, סדרה שנוצרה בידי היפנים דווקא. שני ספרים לילדים שהתבססו על פרקי הסדרה יצאו לאור בהוצאת "מודן".

הפואימה  עצמה תורגמה כבר לעברית בשנת תשכ"ח בידי משה אטיאס והיתה גם גרסה מקוצרת מאוד של סיפור אל סיד בספר בשם "גיבורי הספרים המפורסמים".

אולם דווקא לאחרונה ניכר בעברית עניין מחודש בסיפור האל סיד החוקר רון ברקאי חיבר את הספר "המיתולוגיה הספרדית" בהוצאת מפה ושבו יש גרסה עברית של סיפורי אל סיד השונים.

ולאחרונה יצא לאור בעברית ספרו של גאי גבריאל "קיי" (שביקר לאחרונה בארץ במסגרת כנס המדע הבדיוני איקון) אריות אל-ראסאן שמציג מעין גרסה לעולם אלטרנטיבי של חייו של אל סיד שבה משולבים גם גרסאות אלטרנטיביות של שמואל הנגיד ודמויות אחרות מתולדות ספרד שלא באמת חיו באותו הזמן במציאות שלנו.

הסרט שלפנינו מציג  גרסה ספרדית עדכנית  לחייו של הסיד, אבל  עם כל הניסיונות להיות נאמנים למציאות ההיסטורית, העלילה היא דמיונית לחלוטין.

במציאות ההיסטורית ספרד האמיתית של ימי הסיד במאה ה-11 הייתה ארץ שבה חיו יהודים נוצרים ומוסלמים בשלום יחסי ובסובלנות הדדית. בסיפורים המקוריים מופיעים שני מלווים בריבית יהודים שעוזרים לאל סיד במימון לאחר שנמלט מהמלך, אם כי הוא מרמה אותם לאחר מכן. אל סיד היה רחוק מאוד מלהיות לוחם צלבן נוצרי כפי שהעדיפו דורות מאוחרים יותר להציג אותו אם כי הוא חי עדיין בראשית תקופת מסע הצלב הראשון. הוא שירת למעשה הן אדונים נוצרים והן מוסלמים ומבצעו הגדול והמפורסם של כיבוש ולנסיה המתואר בסרט היה למעשה בשירות ובעזרת קבוצה מוסלמית אחת מתונה ששלטה בעיר בעבר כנגד קבוצה מוסלמית אחרת קנאית יותר שהשתלטה על העיר. נכון שהוא הפר את התחייבותו לבני בריתו המוסלמים  ולאחר כיבוש העיר לקח את השלטון בה  לעצמו...

בסיפורים עליו תואר כיצד תחת פיקודו משרתים גם נוצרים ומוסלמיים. המוסלמים מוצגים גם כטובים וגם כרעים. אין כאן אידיאולוגיה ברורה אנטי מוסלמית, ובוודאי לא צלבנית נוצרית. יש בסיפור אל סיד המקורי  דוגמה של "ריל פוליטיק"  תיאור של חיים יחדיו בין בני אמונות שונות  במאבק נגד קיצוניות דתיות. 

דומה שהבחירה של המפיקים הספרדיים לעשות את הסרט על אל סיד עכשיו דווקא אינה מקרית: בתקופה זאת של התגברות הקנאות המוסלמית יש חששות גוברים והולכים בספרד בפני ניסיונות כיבוש עתידיים מצד צפון אפריקה כאשר במרוקו למשל יש קבוצות קיצוניות המדברות בפה מלא על הצורך להחזיר את ספרד לידי האיסלאם. הסיטואציה בסרט של דתות החיות דו קיום בשלום (אם כי היהודים אינם מוזכרים כלל בסרט משום מה), עד שמופיע שליט מוסלמי קיצוני הנחוש לאחד את העולם כולו תחת שלטון האיסלאם ניראית כעכשווית מאוד בימים אלה של מלחמת תרבויות בין מערב ואיסלאם וכאשר בן לאדן וארגון אל קאעידה מדברים על איחוד העולם הערבי תחת חליפות אחת.

עלילת הסרט המצוייר "האגדה של אל סיד" נראית לכאורה רומנטית ורחוקה מאוד אבל לאמיתו של דבר היא משקפת פחדים ספרדיים אקטואליים מאוד.