אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

וולט דיסני: מסרים פאשיסטיים ותת-הכרתיים בסרטיו


וולט

וולט דיסני

אולפני וולט דיסני (walt disney) הם אימפריה המגלגלת מיליארדי דולרים. חטיבת הסרטים המצויירים שלה היא כיום היצרן מספר אחד בעולם בקטגורית סרטי ילדים ומשפחה לקולנוע ולבית.

במבט חטוף אלו אכן סרטים מהנים ומבדרים הנמנעים מלהציג אלימות בוטה, מין ושפה שאינה הולמת את הקהל העיקרי שלהם - ילדים. אבל במבט מעמיק יותר ניתן למצוא מסרים חבויים פאשיסטיים ותת-הכרתיים שמוזרקים לצופים ובעיקר לילדים שצופים בקלטות שוב ושוב במכשיר הוידאו הביתי.

המסרים החבויים של דיסני כוללים מוטיבים רבים של האידיאולוגיה הפאשיסטית וסטריאוטיפיזציה שלילית, בעיקר על רקע גזעי ומיני, של דמויות "הרעים" בסרטים.

מאט רות' (matt roth) במאמרו - "a short history of disney-fascism" טוען כי בסרט מלך האריות (the lion king), הצד האפל של דיסני נחשף על-ידי חשיפת אימה החמורה יותר ממוות לילדים: מות הורה, איבוד האהבה, גלות ממשפחה וחברים ונשיאת האשמה במעשה לא מכוון שהוביל לאסון (15). העלילה של מלך האריות אמנם מתרחשת בסוואנה אפריקאית דמיונית אך בקלות ניתן להעתיק אותה לחצר בית הספר, החזקים והיפים שולטים וחסרי הכוח שורדים ככפופים לחזקים (15).

קצת על האידיאולוגיה הפשיסטית, בספר "דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה-20" בעריכת בנימין נויברגר מובאים מספר קווים מרכזיים באידאולוגיה הפאשיסטית. הבולט שבהם הוא התמיכה העיוורת במנהיג, "הפוליטיקה הפאשיסטית [...] והקנתה השפעה עצומה לאיש אחד – המנהיג". האידיאולוגיה הפאשיסטית דוגלת בשלטון של עילית על ההמון באופן גלוי ומוצהר, "הפאשיסטים טענו שהדיבורים על שוויון, על ריבונות העם, על שלטון הרוב ועל חירויות הפרט [...] מן השפה לחוץ בלבד. מסקנתם לא הייתה שיש לדאוג למימוש עקרונות הדמוקרטיה, אלא שיש לנטוש אותם ולהחליפם באי-שוויון מוצהר ובשלטון מיעוט" (61).

בהקשר לנאמר בפסקה הקודמת, בסיקוונס הפתיחה של מלך האריות כל חיות הג'ונגל באות לטקס הצגת הצאצא של המשפחה המלכותית, אריות, וכולם אף משתחווים לו, משתחווים למשפחה ולצאצא שמתקיימים מאכילתם, מקבלים בהכנעה את השלטון של הטורף שלהם. על-פי הסוציולוג האיטלקי וילפרדו פרטו (vilfredo pareto) המובאים בספרו של נויברגר, "טיבעי שתיווצר בכל חברה עילית של הטובים ביותר ('אריסטוקרטיה'), ואחת היא אם מדובר בציידים מוכשרים בחברה פרימיטיבית, או בבעלי הון בחברה מודרנית" (65) האריות הם הציידים המוכשרים, חברת העילית ושאר חיות הג'ונגל, ההמון.

מלך

מלך האריות הסרט

ניתן למצוא את שורשיה של האידאולוגיה הנ"ל כבר בסרט השני של דיסני, פינוקיו (pinocchio), על-פי רות', בשנת 1938 כשפינוקיו היה בשלבי הפקה, וולט דיסני (walt disney) עצמו היה משתתף קבוע בפגישות של המפלגה הנאצית האמריקנית בהוליווד (16). רות' גם אומר שנאציזם הדהד אצל דיסני שהיה שותף לקונספט של עליונות הגזע הלבן, אנטגוניזם כלפי ארגוני עובדים עצמאיים ותיעוב אורבניזם (16). גם שנאתו ליהודים בלטה, "he regarded himself as a bastion of protestant morality in an industry dominated by jew-spawned frivolity and lewdness." (16). בסרט פינוקיו, הבובה שקיבלה מתת חיים ומתחילה את חייה כילד רגיל, מהר מאד מוסטת מדרך הישר ונופלת קורבן בידי מספר רשעים שפרט לאופיים הרע, ניתן לראות מספר מאפיינים גזעניים והומוסקסואליים בהם. השועל, המנומס והנשי יחד עם בן זוגו החתול הגמיש שמתחכך לעיתים בין רגליו, מוצאים את עצמם מספר פעמים נופלים ומתגלגלים יחדיו, בבירור סטריאוטיפים הומוסקסואליים. הם מוכרים את פינוקיו לתיאטרון של סטרומבולי הצועני, זהו שימוש בוטה בסטריאוטיפ גזעי המייצג דמות של אדם חמדן, רמאי, אלים ואכזרי, הנובע מגזעו הנחות. כשפינוקיו נמלט מסטרומבולי שוב השועל והחתול מוכרים אותו, הפעם לדמות גדולת מידות, בעלת מראה של עסקן אכזרי המנהל עסקיו בצללים המטיל חיתתו אפילו על השועל והחתול, בקיצור כל מה שהנאצים ראו ביהודי.

הגזענות גם היא מושרשת היטב ביסודות האידאולוגיה הפאשיסטית, בספרו של רוג'ר גריפין (roger griffin), fascism, המחבר מגדיר את הפאשיזם כגזעני:

“by its nature fascism is racist […] particular group perceived as culturally or genetically different […] (such as gypsies, muslims, homosexuals, blacks, jews)”

הסרט פינוקיו

הסרט

פינוקיו נלקח על-ידי אותו עסקן לפארק שעשועים שבו הכל מותר. האווירה אפלולית, דחוסה, צפופה ומלאת תנועה או בקיצור דמוית עיר, שם הופך פינוקיו לחמור. על-פי רות' אדולף היטלר בספרו "mein kampf" מסביר את מזימתם הנבזית של היהודים: לפתות גרמנים טובים אל העיר שבה הם יושחתו מוסרית (16). פינוקיו כחמור נתון לעבודת פרך במכרה, סמל לשעבוד טוטאלי כתוצאה ממעשיהם של צוענים, יהודים והומוסקסואלים.

וולט דיסני אינו בין החיים, אך מורשתו עדיין משגשגת. כיוון שהפאשיזם והנאציזם לא מהווים כיום איום על הדמוקרטיה המערבית הם מקבלים תשומת לב רק בזמן שהם מופגנים בגלוי לכן הביקורת על אולפני דיסני אינה חובקת עולם ו"מפוצצת" כותרות. ואף על פי כן, מלך האריות הצליח לעורר ביקורת. במאמרה של אנלי ר. וארד (ward, annalee r.) "the lion king’s mythic narrative" רואה לנכון המחברת לציין שלצד ההצלחה של הסרט תודות לנרטיב שלו, הסרט הצליח להרגיז הרבה מבקרים שטענו כי הוא גזעני, סקסיסטי, הומופובי, סטריאוטיפי ואלים (171).

הגזענות במלך האריות סובבת סביב דמויות הצבועים. אזור המחיה של הצבועים תחום ורטיקלית ללא צמחיה ומזכיר אזור תעשיה אורבני. תושביו מוצגים כטיפוסים מפוקפקים, המאורגנים בכנופיות, בעלי נטיות קרימינליות ושפת רחוב נמוכה שבדרך כלל מוצגת בסרטים באזורים רוויים באלימות ופשע. הקולות של הצבועים הראשיים הם קולותיהם של השחקנית וופי גולדברג (whoopi goldberg) וצ'יץ' מרין (cheech marin), שחורה והיספני, סטריאוטיפ ברור של שכבות המצוקה בארצות- הברית שבהן רמת הפשע גבוה. סקאר שנעזר בצבועים כדי לאחוז ברסן השלטון, מוציא אותם מה"גטו" שלהם ומשחרר אותם מהצורך לחיות כאוכלי נבלות לדרגת מקבלי שירות מהלביאות. כשהשכבה החלשה יוצאת מהגטו ומתפשטת בממלכה, חורבן מתפשט והסוואנה הפורייה הופכת לצחיחה. מסקנה, השכבות החלשות צריכות לדעת את מקומן ולהישאר בו.

הדגש הרב בצורך במנהיג דיקטטורי הוא מוטיב חוזר בסרט, הטקס בו כל החיות משתחוות ליורש העצר מופיע פעמיים, בתחילת הסרט וגם בסופו. האריה מופסה, אביו של גיבור הסרט, סימבה, מסביר לבנו על החשיבות של תפקידי המנהיג ש"האיזון העדין של הטבע" (תרגום שלי) נשען על עליו. סקאר, אחיו של מופסה תופס את השלטון על-ידי רצח אחיו ושכנוע סימבה שהוא האשם, דבר הגורם לסימבה לצאת לגלות מרצון. בזמן מלכותו של סקאר, המלך "הלא ראוי", הממלכה הופכת לשיממון שאף ניכר בגווני הצבע הכהים והאפורים, שנעלמים מיד עם חזרתו של סימבה, המלך הראוי, לשלטון. חזרתו של סימבה המנהיג הראוי מבטאת את ההרמוניה של הטבע ושערי השמים נפתחים לכבודו וממטירים גשם המחיה את הסוואנה.

פרט למלכה בשלגיה ושבעת הגמדים "snow white and the seven dwarfs" ומלכת הלבבות באליס בארץ הפלאות "alice in wonderland", עד לסרט הרקולס "hercules", כל ה"רשעים" בסרטי הקולנוע של דיסני הם רווקים, וגם מערכות הנישואין של המלכות הנ"ל לא ממש מתפקדות כראוי. האם האנטגוניסט של דיסני הוא הומוסקסואל? ננתח מספר דמויות בכדי לענות על שאלה זו. סקאר במלך האריות, מוקף בלביאות, ללא שום זכר אחר דומיננטי בסביבה, אך בכל-זאת לא מוצג בסרט יורש. אורסולה מבת הים הקטנה "the little mermaid", אמנם נראית כמו אישה אבל על-פי רות', במבט מקרוב מכשפת הים מזכירה דראג-קווין מצועצעת שזרועות התמנון בחלקה התחתון מביא למצב של עירפול בנוגע לזהותה המינית (19). ביפה והחיה "beauty and the beast" גסטון אמנם מוצג כגבר שרירי שרודף אחר היפה, אך בעצם מתעלם ממנה ומשאר בנות הכפר שמחזרות אחריו בלהיטות. הוא בעצם פורח רק בסביבת גברים בה הוא שופע ביטחון ומול מבטם הוא מפגין את גבריותו. באלאדין "aladdin" ג'פאר הוא אפל, נשי וגנדרן, המעוות על-ידי שאיפתו לכוח הטרוסקסואלי הכופה עליו השארות בארון על-פי רות' (19).

מלך

הקולות של הצבועים הראשיים הם קולותיהם של השחקנית וופי גולדברג וצ'יץ' מרין, שחורה והיספני, סטריאוטיפ ברור של שכבות המצוקה בארצות- הברית שבהן רמת הפשע גבוה.

לאחר שדנתי במסרים הפאשיסטיים הגלומים בסרטי דיסני וחשופים לעיני הצופה המעמיק, אני רוצה לדון במסרים התת-הכרתיים החבויים בסרטים אלו השרויים במחלוקת סביב העומד מאחוריהם.

מהם מסרים תת-הכרתיים? על-פי מאמרו של רולנד אוסטמן (roland ostaman),"disney and its conservative critics: images versus realities" ב- 1973 זיעזעה חשיפתו של וילסון בריאן קיי (wilson bryan key), את דמיונם של האנשים כשהציג את הרעיון של"subliminal embeds in advertisements", טענתו הייתה שמסרים אלו פעלו מתחת לסף ההכרה הפעיל של האדם, ופיתו קהל שאינו חושד, לרכוש מוצרים ושירותים. קיי טען כי המסרים שהועברו במדיה אלקטרונית ומודפסת כללו תמונות של אברי מין ומילים ומשפטים עם אוריינטציה מינית. הטכנולוגיה הסודית הנ"ל תוכננה בכדי לשנות התנהגות באופן בלתי-נראה כדי לשרת גופי שיווק תאווי רווח שכפו על חלק גדול מהאוכלוסייה התנהגות פתולוגית, קרי ללא מודעות (82).

לפחות ארבעה מסרים תת-הכרתיים מופיעים בסרטי דיסני. מסרים ויזואליים ניתן למצוא ב: בגרסת הלייזר-דיסק של הסרט "who framed roger rabbit" שנעשה על-ידי "touchstone pictures" בהפקה משותפת של אולפני דיסני ו- warner brothers, בקטע מסוים רואים את הדמות ג'סיקה רביט ללא בגדים מספר פריימים. כשהתפרסם הגילוי הזה נמכרו מאה אלף עותקים בסוף שבוע אחד. בנקודה אחרת בסרט ניתן לראות כתובת גרפיטי "good time with allyson wonderland" בצירוף מספר הטלפון של יו"ר דיסני דאז, מייקל אייסנר (michael eisner). בבת הים הקטנה במהלך טקס החתונה, לדמות שעורכת את הטקס מופיעה לפתע זיקפה. במלך האריות בקטע שבו סימבה נשכב על הארץ כדי להרהר, עולה ענן אבק ובו מופיעה המילה "sex". הגילוי הזה על-פי אוסטמן נזקף לזכותו של אחיינה בן הארבע של אנה רונג' (anna runge). בסרט אלאדין יש מסר קולי תת-הכרתי, בקטע בו אלאדין מטפס למרפסתה של יסמין הוא נדחק למעקה על-ידי הנמר, אלאדין מנסה לגרש אותו במילים ופולט בלחש ליסמין "take of your clothes".

בגרסת הלייזר-דיסק של הסרט "who framed roger rabbit" שנעשה על-ידי "touchstone pictures" בהפקה משותפת של אולפני דיסני ו- warner brothers, בקטע מסוים רואים את הדמות ג'סיקה רביט ללא בגדים מספר פריימים. כשהתפרסם הגילוי הזה נמכרו מאה אלף עותקים בסוף שבוע אחד.

איך מסרים אלו השתרבבו לסרטי דיסני? אפשרות אחת היא לא במכוון, ניתן להסביר את המקרה של בת הים הקטנה ומלך האריות כטעות של האנימטורים, אך לא את השאר. אפשרות שניה, אוסטמן מציג את תיאוריית העובד הממורמר (85), עובד של אולפני דיסני שאינו מרוצה מתכתיבי החברה "מתמרד" ושותל בסרט "פרשנויות" שלו לצורה שבה דברים צריכים להראות. האפשרות שמבין מאות האנימטורים של אולפני דיסני ישנם כמה שאינם מרוצים מסתברת, אך יש בה סדקים. בסופו של דבר ניתן למקד את האדם או הקבוצה המצומצמת של האומנים האחראים לקטע מסוים שבו יש "חריגה" ולנקוט באמשצעים נגדו או נגדם, דבר שיגרור פרסום שלילי לחברה ולעובד. האפשרות השלישית היא שהמסרים נשתלים בכוונה כדי להשפיע על הקהל. יתכן וארבע דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון שנגלה לקהל בטעות ואולפני דיסני אכן מעבירים לצופים מסרים תת-הכרתיים כדי למשוך קהל לקולנוע ולמכור סרטים לבית. זה יכול להיות הימור מסוכן אך משתלם, תמיד ניתן לפטור את האשמה כפי שמובאות התגובות של דוברי דיסני במאמרו של אוסטמן. דובר אחד טוען כי הכל זו שמועה שהופצה על-ידי תחנת רדיו, מדוע שנפגע בצופים ובעצמנו, זו סתם אגדה אורבנית. דובר אחר טוען שאם רוצים מספיק ניתן למצוא מין בכל דבר ואם מישהו אכן רואה משהו זו הפרספקטיבה שלו (86). את הטעות בסרט מי הפליל את רוג'ר רביט, מסבירים כטעות בתהליך הצביעה שנעשה בחו"ל. החברה אכן מודה שמופיע גרפיטי אך מכחישה שמופיע הטלפון של היו"ר (87).

לסיכום, מסרים פאשיסטיים חבויים וחבויים פחות מופיעים בסרטי דיסני, בתחילת הדרך בהשראתו של מייסד החברה וולט דיסני, ועד היום. המסר לא מקבל במה פומבית אך טבוע היטב בעלילת הסרט ובעיקר באפיון הדמויות שבו. האם האולפנים מנסים בעצם להטיף לקהל אידאולוגיה?. אני חושב שלא, הם פשוט עושים בה שימוש נוח כמו אולפנים אחרים בהוליווד מכיוון שהפשיזם הוא מאד כריזמטי כמו שאומר גריפין בספרו, הוא נותן לנו גב חזק להישען עליו בדמות מנהיג כל יכול (5). לשאלת המסרים התת-הכרתיים נתתי שלשה הסברים אך האם אחד מהם הוא האמיתי, זו שאלה שתישאר לא פתורה בינתיים.

ביבליוגרפיה:

נויברג, בנימין. דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה-20, הפאשיזם האיטלקי אידיאוליגיה ופוליטיקה. תל-אביב: בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1983.

griffin, roger. fascism. oxford: oxford u p, 1995.

ostman, ronald. “disney and its conservative critics: images versus realities”. journal of popular film & television 24 (1996) 82-95.

roth, matt. “a short history of disney-fascism. ”jump cut” 40 (1996) 15-20.

ward, annalee r. “the lion king’s mythic narrative”. journal of popular film & television 23 (1996) 171-184.

 

פילמוגרפיה סרטים:

aladdin. ron clements, john musker. usa: walt disney pictures, 1992.

alice in wonderland. clyde geronimi, wilfred jackson, hamilton luske. usa: walt disney pictures, 1951.

beauty and the beast. gary trousdale, kirk wise. usa: walt disney pictures, 1991.

hercules. ron clements, john musker. usa: walt disney pictures, 1997.

lion king, the. roger allers, rob minkoff. usa: walt disney pictures, 1994.

little mermaid, the. ron clements, john musker. usa: walt disney pictures, 1989.

pinocchio. hamilton luske, ben sharpsteen. usa: walt disney pictures, 1940.

snow white and the seven dwarfs. david hand. usa: walt disney pictures, 1937.

who framed roger rabbit. robert zemeckis. usa: touchstone pictures, 1988.

תגיות: 

תגובות

הקטע מידע

את\ה ממש צודקים אפשר למצוא אילומינטי בכל מקום בסרטים של וולט דיסני ובכלל לא רק בשלו אלא בשל כל הסרטים ההוליוודים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מריאל רון