אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בר כוכבא ויסמילר


התמונה של אלי אשד
תאריך פרסום קודם: 
2003
בר כוכבא ויסמילר
בר כוכבא ויסמילר

מה הדבר שכולם מזהים עם  ל"ג בעומר ? ובכן המדורות . ומה עוד ? ובכן הגיבור הזה..... בר כוכבא.

ומיהו בר כוכבא? מרבית האנשים שתשאלו ידעו דבר אחד על  אותו בר כוכבא: הוא היה קשור בצורה זאת או אחרת לאריה. יש שיזכרו שהוא נלחם באריה רעבתני שאיים עליו בזירה וניצח   יש שיזכרו שבר כוכבא גם  רכב על אותו אריה שהפך לבן לוויתו הנאמן, בקרבות למען חרות העם היהודי. אחרי הכל זה מה שמספרים בגן ובבית הספר היסודי. מוטיב האריה והמאבק בו וביחד איתו הוא המוטיב במזוהה ביותר עם דמותו של בר כוכבא בעיני כלל הציבור שלרוב אינו יודע דבר על הדמות מעבר לכך שהיה זה מנהיג מרד שנכשל ולמען האמת גם החוקרים אינם יודעים על בר כוכבא האיש הרבה מעבר לכך. לפיכך יש שמציעים ,כמו פרופסור בצלאל בר כוכבא ,לא ללמד כלל את מרד בר כוכבא באוניברסיטה, משום שכל לימוד הוא בגדר השערה.

הגיבור והאריה

 הכל מניחים אוטומטית  שסיפור בר כוכבא והאריה הוא קדום מאוד אולי מהמדרשים. אך עד כמה שהדבר מפתיע סיפור בר כוכבא והאריה הוא חדש מאוד. אין לו כל זכר באגדות הקדומות ( המועטות יחסית) על בר כוכבא וגם לא בימי הביניים. עד כמה שידוע סיפור זה הופיע לראשונה בעברית רק ב-1905 ( לפני פחות מ 100 שנה ) בכתב עת לילדים בשם "החיים והטבע" בעריכת המחנך ומחבר האגדות  י.ח. לבנר. שם פורסם סיפור בהמשכים של לבנר על בר כוכבא שעובד מסיפור גרמני של הרב מרקוס להמן. ושם הופיע לראשונה הקטע שבו בר כוכבא ההרואי נזרק לזירה בקיסריה נלחם באריה גובר עליו באגרופיו עולה עליו ורוכב עליו  כל הדרך מקיסריה עד לביתר ואז נהפך האריה לבן לוייתו הנאמן של הגיבור.

 אין זה ברור כלל עם קטע זה הופיע בסיפור הגרמני מקורי של  הרב להמן שהוא רומן היסטורי ריאליסטי למדי. בכל אופן בחוברות הקודמות במגזין הופיעה סדרה של מאמרים שלימדה את  בני הנוער העברי בפרטי פרטים כיצד יש לאלף אריות ( בתוספת תמונות ) ונראה שסדרה זאת נתנה השראה ללבנר שאהב לחבר סיפורי אגדה להכניס קטע משלו על ההשתלטות של בר כוכבא  על האריה. עוד מקורות השראה מן הסתם היו סיפורי קדומים על שמשון הגיבור שגבר בכוח הזרוע על האריה וכמוהו דוד הצעיר, כמה שנים מאוחר יותר התפרסם בציבור סיפורו של מיכאל  הלפרין איש העלייה השניה ותומך מוקדם של הגנה עצמית יהודית.  הנ"ל נכנס  ב-1911  לכלוב אריות בקרקס ביפו  בעקבות אתגר של בעל הקרקס הערבי ונשאר שם  עם האריות  כשהוא שר את המנון "התקווה ", ולאחר מכן יצא משם בשלום והראה מעבר לכל ספק שיהודי אינו מפחד גם מאריות.  אותה פרשיה השאירה רושם רב בלבבות.

הסיפור של לבנר הופיע שוב כספר בארץ ישראל  בשנות העשרים והשלושים.  אולם האיש שפירסם אותו באמת היה המשורר העברי לוין קיפניס האיש שמחזיק ככל הנראה בשיא העולמי של כל הזמנים של אורך  חיי כתיבה. במשך  לא פחות משמונים  שנה (!) שבמהלכן  חיבר אלפי יצירות לילדים ובהן יצירות ידועות כמו אליעזר והגזר וחלק גדול משירי החג שמושרים בגנים עד עצם היום הזה.

 ובין השאר חיבר קיפניס שירים וסיפורים רבים לל"ג בעומר שבהם חזר ותיאר את סיפור בר כוכבא והאריה שנוצר בידי לבנר ושאותו קרא כילד והפך אותו למיתוס אמיתי מוכר לכל ילד שגד בגן ישראלי. גירסה אחת הוצגה בשיר המוכר לכל על בר כוכבא שאותה כתב לראשונה ב-1930.

..יום אחד קרה מקרה

הא מקרה עצוב

בר כוכבא נפל בשבי

והושם בכלוב

שם אריה ענק

בתוך הכלוב שאג ...

בר כוכבא אל תפחד

בר כוכבא חזק

...אץ קפץ על האריה

וקל כנשר טס ... ( בר כוכבא מאת לוין קיפניס )

 גרסה שניה ומפורסמת  ונפוצה כמעט באותה המידה  של הסיפור בשם "גבורי אריות" שאותה פירסם קיפניס במגזין "דבר לילדים"  רק ב- 1957  סיפרה שהאריה לא היה "סתם" חיה של הזירה אלא  היה ידידו הטוב של בר כוכבא עוד לפני שנלכד בידי הרומאים ולפני שהשניים נפגשו שוב בזירה ושם חזרו להיות ידידים בלתי נפרדים עד לסוף חייו של בר כוכבא סיפור שמדגיש עוד יותר את תכונותיו ההירואיות המדהימות של בר כוכבא שהיה מסוגל לא רק לגבור על אריות אלא גם להתחבר עימם.

ובכן זה מקובל למצוא באגדות שונות של עמים שונים  וגם כפי שראינו בתנ"ך סיפורים על גיבורים שנלחמים באריות וגוברים עליהם בכוחם הרב, אבל זה נדיר מאוד למצוא סיפורים שבהם הגיבור הופך להיות ידיד  ובן לוויה של אריה, נדיר מאוד, להוציא שתי דוגמאות בודדות.

המקרה האחד הוא של הסיפור הקדמון על אנדרוקלס והאריה, סיפור מהתקופה הרומית על אדם שעזר פעם לאריה סובל מכאבים, וניתקל שנים מאוחר יותר באותו האריה בזירה שאליה הושלך כגלדיאטור. האריה זיהה את מיטיבו וסירב לפגוע בו, השניים שוחררו וחיו מאז בשלום ובשלווה. זהו סיפור ידוע מאודשמקורו במשל של הממשל המפורסם איסופוס, ושקיבל את גרסתו הידועה  ביותר כנראה בידי אחד האנטישמים המפורסמים ביותר של העת העתיקה אפיון (שכנגדו כתב ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו ספר שלם בשם "נגד אפיון" שבו הפריך את שקריו האנטישמיים) שגם נעשה בימינו למחזה מפורסם של ג'ורג' ברנרד שאו. אולם אין זה ברור ככלל עד כמה הסיפור היה ידוע בעברית, ובכל מקרה דמות הגיבור כעבד היא שונה מאוד מזו של דמות הלוחם בר כוכבא וגם הסיום הוא שונה מאוד מסוף סיפור בר כוכבא שלנו שבו הגיבור והאריה ממשיכים בקריירה משותפת של לחימה לאורך כל חייהם .

 הסיפור הזה של קיפניס  מזכיר הרבה יותר   ספר שפורסם בעברית לראשונה רק שנים בודדות לפני הסיפור של קיפניס "ספר בשם "טרזן ואריה הזהב" של אדגר רייס בוראוז שבו מסופר כיצד איש הג'ונגל המפורסם מתחבר עם גור אריות צעיר ולאחר מכן השנים נפגשים שוב בזירה בעיר אבודה באירוע שהוא זהה במדויק לזה שאותו תיאר קיפניס בסיפור שלו ומכאן ואילך השניים הופכים להיות ידידים בלתי נפרדים ושותפים לקרב גם בספרים הבאים בסדרת ספרי "טרזן" .הספר הנ"ל תורגם לעברית לא פחות מ-3 פעמים בפעם הראשונה בשנת 1940 כסדרת חוברות של "הרפתקאות טרזן" תחת השם הכולל "טרזן והאריה זהוב השיער" ושוב בשנות החמישים בשני כרכים ופעם שלישית ב-1983 בהוצאת מ. מזרחי.

 האם משם  קיבל קיפניס  את ההשראה לסיפור בר כוכבא וידידו האריה ?  

טרזן זה טוב ליהודים

 כדאי לזכור ששיא תפוצתו של סיפור בר כוכבא והאריה היה בין שנות ה-30 והחמישים כאשר הישוב היהודי חיפש בעקשנות מודלים  של הירואיות יהודית, ואז נמצאו גם מודלים שונים כאלה: שמשון הגיבור, המכבים, בר כוכבא וגם גיבור שהזכיר קצת הרבה את בר כוכבא בפעולותיו, טרזן איש הג'ונגל בגילומו של ג'וני ויסמילר.

בארץ הופצה השמועה כי ג'וני וייסמילר הוא יהודי, דבר שהפכו לכוכב סרטי ההרפתקאותהיהודי היחיד בתקופה. זאת ועוד ג'וני וייסמילר היה שיאן עולמי בתחום הספורט והשחיה, תחומים שיהודים לא הצטיינו בהם עד אז. בעיניהם של אנשי היישוב ייצג ג'וני וייסמילר את יהודי "השרירים" המצליח בעולם הכוח והספורט, והיווה ניגוד מושלם ליהודי הגלותי המנוון והשקועבספרים. הוא היהבעיניהם דוגמה לסוג היהודי החדששאותו שאפה התנועה הציונית (על זרמיה השונים) ליצור בארץ, טיפוס מסוגו של אותו מיכאל הלפרין שנכנס לכלוב האריות ויצא משם ללא פגע עם שירת ה"תקווה" על שפתיו.

אחד משלנו

תפיסה זו באה לידי ביטוי בדבריו הבאים של עמוס עוז, בספרו של "באור התכלת העזה " המתאר את האהדה של דור הוריו לסרטי וייסמילר: "ההורים שלנו היו גאים מאוד על כך שג'וני וייסמילר - טרזן המקורי - הוא יהודי. הדבר הזה השתלב אצלם עם הכיסופים לתחיית יהדות השרירים המכבים שיקומו לתחייה" סרטי טרזן שבהם כיכב וייסמילר תרמו לחיזוק רושם זה של"אחד משלנו", שכן מוצאה של דמות טרזן שאותה גילם היה  לא ברור, ובסרטים לא הופיע כל רמז להיותו של טרזן לורד בריטי. נראה כי ביישוב, שהיה נתון תחת השלטון הבריטי, תרמה עובדה זו רבות לפופולריות של הדמות. זאת ועוד, מדבריו של עוז מסתבר כי הייתה סיבה נוספת להזדהות הגדולה שעוררה דמותו של טרזן בקרב בני היישוב: "טרזן הוא יהודי מפני שהוא תמיד 'המעטים' ואויביו הם תמיד 'הרבים' מפני שהוא חכם-תחבולות ואויביו - חמומים ונבערים. ומפני שהוא תמיד מנצח סוף סוף ואילו אויביו תמיד מובסים" רושם עז מסוג זה לא יכלו ליצור מתחריו של טרזן בבתי הקולנוע - גיבורי המערבונים. השחקנים שגילמו דמויות אלה היו ממוצא אנגלו-סקסי, ולפיכך לא יכלו להוות מודל הזדהות עבור הציבור הארץ-ישראלי הצמא לגיבורים בני עמו.

ובסרטיו הוצג  וייסמילר לא פעם כמי שלוחם בידיו ובסכינו באריה ובספרים הוצג כמי שמתחבר עם אריה שהופך לידידו הנאמן כמו בר כוכבא. במקביל החינוך היהודי של התקופה שם דגש על גיבורים בעלי שרירים כמושמשון הגיבור, המכבים הורגי הפילים של היוונים ובר כוכבא שתוארבמקראות בתקופה זאת כמי שהביס אריות בזירה.

ניתן לשער כי סרטי טרזן של וייסמילר כמו דמותו הירואית של בר כוכבא השפיעו על עיצוב דמות ה"צבר" של התקופה. זה התאפיין כחובב טבעשריריהמרבה בסיורים וממעט בדיבורים - ממש כמו הטרזן בגילומו של וייסמילר ול"ג בעומר כידוע התאפיין בטיולים בטבע ובהקמת מדורות שתי הדמויות היו קרובות מאוד זו לזו יותר משנהוג לחשוב. דמותו של טרזן בגילומו של וייסמילר אף שימשה כמודללכרזות תעמולה ציוניותשהציגו את דמות הצבר והחלוץ בדמותו  כמו דמותו של בר כוכבא. נראה שטרזן של ג'וני וייסמילר נתפס בעיני בני התקופה כמודל שהצעיר הארץ-ישראלי אמור ללכת בעקבותיו. בפעילויות שונות בבתי ספר ובעיקר בתנועות הנוער מדריכים השתמשו בדמותו של טרזן כמו בדמותו של בר כוכבאכדגם שאותו העמידו לפני חניכיהם ושאלהניסו לחקות אותו. 

גירסה נוספת של סיפור בר כוכבא של קיפניס תיארה כיצד האריה של בר כוכבא חיפש אדון אחר לאחר מות אדוניו בקרב הטראגי בביתר ומצא אדון הרואי כזה הלא הוא יוסף טרומפלדור בתל חי. ולאחר מותו של זה קפא האריה והפך לפסל האריה המוכר לכל בתל חי. ובכך חובר הגיבור היהודי הקדמון עם הגיבור היהודי המודרני טרומפלדור.

בר כוכבא והאריה המשיכו להופיע לאורך השנים כחלקים בלתי נפרדים ממערכת החינוך העברית ובספרים ובסיפורים שונים שבהם תוארו מפגשים של ילדים ישראליים מודרניים עם בר כוכבא והאריה שלו מפגשים שבהם למדו לרוב ערכים פטריוטיים של אומץ לב וגבורה  בדומה לבר כוכבא. ורוב קוראיהם הניחו כמובן מאליו שהמדובר באגדה קדומת ימים ולא העלו על דעתם שהמדובר בסיפור מודרני שנוצר רק כמה עשרות שנים קודם לכן וככל הנראה גם בהשראת גיבור שהיה מוכר לכולם מדוכני החוברות הזולות ומסכי הקולנוע.

תגלית מפתיעה

שנים לאחר שהאגדה המודרנית על טרזן  היהודי הקדמון הפכה לחלק בלתי נפרד מהתודעה של ל"ג בעומר, חפירה ארכיאולוגית במדבר יהודה גילתה מכתב שנכתב  בידי שמעון בר כוסיבא הלא הוא בר כוכבא. והמכתב היה חתום בחותמת של אדם הנאבק באריה. סמל כזה היה נפוץ ביוון וברומא ושם הוא סימל בדרך כלל את הגיבור הרקולס שהתפרסם במאבקו עם אריה. הארכיאולוג יגאל ידין חשב שהסמל מסמל את מאבקה של יהודה ברומא. אחרים חושבים שלסמל אולי יש קשר לטענות של בר כוכבא שהוא צאצא של בית דוד ולמשיחיות שכן ידוע שבית המלוכה סומל בישראל הקדומה בידי אריה שדמותו מופיעה בכמה חותמות מפורסמים מתקופת המלוכה בישראל .

בכל אופן הדמיון לאגדה מודרנית על בר כוכבא והאריה הוא מפתיע, ואפשר להסבירו באחת מן השניים:

או שהאגדה על בר כוכבא והאריה היא לאמיתו של דבר קדומה מאוד ורק הועברה בעל פה עד ראשית המאה העשרים, או שבאיזו שהיא צורה המוטיב האוניברסלי של הגיבור הנלחם באריה מצא חן בעיני בר כוכבא ואנשיו בדיוק כפי שמצא חן באופן בלתי תלוי בעיני צאצאיהם מהמאה העשרים  ושימש עבור שניהם לאותה מטרה ליצור זהות של יהודי חדש והרואי. הוכחה שלפעמים אמת ואגדה יכולים להתמזג.

תגיות: 

תגובות

המכתב החתום עם חותמת אדם נאבק באריה

שלום אלי!

האם תוכל בבקשה להרחיב לגבי המכתב הזה? חיפשתי אותו רבות בהרבה מקומות ולא מצאתי אותו

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד