אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ג'וזפה ארכימבולדו ושלושת פטרוניו


התמונה של עדי צור
תאריך פרסום קודם: 
2003
ג'וזפה ארצ'ימבולדו (באיטלקית: Giuseppe Arcimboldo; ‏1527 - 11 ביולי 1593), צייר איטלקי.
ג'וזפה ארצ'ימבולדו (באיטלקית: Giuseppe Arcimboldo; ‏1527 - 11 ביולי 1593), צייר איטלקי.

 

אתם מוזמנים לצאת למסע אל אומן שחלם שהוא צייר וצייר שהוא חלם.

סיפור מערכת יחסיו עם שלושת פטרוניו יכול ללמדנו על הזיקה ההדדית הקיימת בין האומנות להיסטוריה. 

ג'וזפה ארצ'ימבולדו: על האומן ועל אומנות 

על האומן

ארצ'ימבולדו, יליד 1527, היה אחד מ-16 ילדיו של ביאג'יו ארצ'ימבולדו (Biagio Archimboldo), שהועסק כצייר בקתדראלה של מילאנו. משפחתו המורחבת הייתה משפחה מבוססת ומכובדת שעליה נמנו ארכיבישופים, שופטים ואומנים.[2]

כמעט ואין עדויות אודות ילדותו ונעוריו של ג'וזפה הצעיר, אך ניתן לשער כי הוא הושפע מיצירותיו של ברנרדינו לואיני (Bernardino Luini), שהיה חברו של אביו ואחד מתלמידיו של ליאונרדו דה-וינצ'י. 

ב-1549, כשארצ'ימבולדו היה בן  22, הוא החל לעבוד עם אביו בעיצוב וצביעת חלונות הקתדראלה של מילאנו. ארצ'ימבולדו הצעיר המשיך עד 1558 לצייר על חלונותיה של הקתדראלה גם לאחר מות אביו, ואף עיצב מספר שטיחי גובלן בקתדראלה של קומו. 

ב-1562 ארצ'ימבולדו החל לעבוד כצייר פורטרטים ומתעתק בחצרו של הקיסר פרדיננד הראשון לבית הבסבורג [(Emperor Ferdinand I (Habsburg] בווינה ולאחר מכן בפראג[3]. כעבור שנתיים, בעקבות מותו של פרדיננד הראשון, מקסימליאן השני Maximilien II) )  הוכתר לקיסרה של האימפריה הגרמנית, וארצ'ימבולדו המשיך לשמש כאומן החצר. בקרב חבריו, ארצ'ימבולדו נתפס כבעל ידע, כושר המצאה וכישרון קריאטיבי מפותחים באופן יוצא מגדר הרגיל, כישורים אילו הפכו אותו, הלכה למעשה, ל(מה שאנו מכנים היום) מנהל האומנותי בחצרו של מקסימליאן השני: ארצ'ימבולדו סיפק ייעוץ אומנותי בתחומי הארכיטקטורה והתיאטרון, ארגן טורנירים מרשימים ונשפים מפוארים לאריסטוקרטים, מדענים, אומנים ובני המעמד הגבוה, ואפילו הפיק טקסי נישואין[4]  והכתרה. מטרתם של אירועים גרנדיוזיים אילו הייתה לחזק את עול השלטון ולהסיט את תשומת ליבם של ההמון ממצבם הכלכלי הרעוע. 

ב-1576, לאחר מותו של מקסימליאן השני, ארצ'ימבולדו המשיך לצייר ולארגן טקסים תחת חסותו של הקיסר רודולף השני (Emperor Rudolph II ), עד שלאחר 11 שנות שירות, רודולף השני הסכים להיעתר לבקשתו של ארצ'ימבולדו לשוב אל עיר הולדתו מילאנו. יחד עם זאת, ארצ'ימבולדו נענה לפטרונו והוסיף לצייר עבורו. ב-1592 פטרונו זיכה אותו באות כבוד על מפעל חיים, ושנה לאחר מכן ב-11 ליולי, ארצ'ימבולדו נפטר בגיל 66 מדלקת בדרכי השתן ומאבנים בכליה[5].

 על אומנותו

יצירותיו של ארצ'ימבולדו היו מוכרות היטב בקרב בני דורו[6]. בדומה לאומנים אחרים ברנסאנס הוא לא הסתפק רק בייצוג הטבע, אך בניגוד להם, הוא הקפיד להשתמש בטבע כחומר גלם לבניית פורטרטים בעלי חוקיות פנטסטית[7] כפי שיפורט בהמשך. תחת חסותו של   פרדיננד הראשון (1562-4), ארצ'ימבולדו החל לציירמספר פורטרטים של בני משפחת המלוכה[8], אך לפתע, לא ברור מדוע, הוא צייר את הגרסא הראשונה לסדרת ארבע העונות, שהייתה סדרת הפורטרטים הראשונה שבהם הופיעה החוקיות הפנטאסטית שאפיינה את עבודתו בהמשך.

ארבע העונות מיוצגות ע"י פורטרטים אנתרופומורפיים המורכבים מצמחיית העונה: 

החורף (L'Inverno)    מיוצג ע"י בול עץ עתיק ופגום: ענפיו מפוצלים ושבורים, סדק בעץ מייצג את עיניו, אפו מיוצג ע"י גזע מתקלף, פיו חסר השיניים מיוצג ע"י פטרייה, סנטרו עתיר גבשושיות ואוזניו נראות כשריד של ענף שנשבר, מגרונו מתמר ענף שעליו תלויים תפוז ולימון.  צירוף כל האלמנטים הללו יוצר גבר זקן, נוגה אך חזק, משום שניכר שידו על העליונה במלחמה עם הזמן- הוא עשוי מחומר חזק ומצליח להצמיח פירות כנגד כל הסיכויים.

ה סתיו ((L'Auttunno   שונה מהחורף בעיקר בגווניו: הוא מורכב מניגודים משלימים בין גוונים כהים לבהירים: שיערותיו עשויות מענבים בשלים כהים ועמומים ומענבים בהירים ומבריקים, עיניו מיוצגות ע"י בלוטים בהירים המכילים פרי כהה, אוזנו מיוצגת ע"י פטרייה בהירה, אפו בולבוסי ופיו עשוי מפרי גלעיני. צירוף האלמנטים יוצר גבר בשל ופורה המצוי בשיא חייו.

ה אביב (L' Primavera)   זוהי העונה היחידה המיוצגת ע"י דמות נשית מובהקת: עור פניה העדין מיוצג ע"י עלי כותרת וגבעולים של פרחי אביב שגוונם נע מוורוד ללבן, שפתיה יוצרות חיוך עדין המורכב מעלי כותרת אדומים ותפוחים, שיערה עשוי מאוסף פרחים צבעוני, אפה מיוצג ע"י שושנת בוסר, אוזנה היא פרח הצבעוני, ועיניה הם צמד צמחי הסולאנום ופרחיהם פניה מופרדים משמלתה העשויה מצמחים ירוקים, ע"י קובץ פרחים לבנים היוצרים צווארון מסולסל.  ה קיץ  (L'Estate)  בניגוד לחורף ולסתיו, כל פירות וירקות הקיץ בהירים ובוהקים. שיערה של הדמות מורכב מפטל דובדבנים ושזיפים, עינו מיוצגת ע"י גרגר יער, אפו הוא קישוא, פיו מיוצג ע"י תרמיל שעועית ולחיו התפוחה מיוצגת ע"י אפרסק. צירוף כל האלמנטים יוצר עלם צעיר וחייכני. על צווארון בגדו העשוי מחיטה כתוב"Giuseppe Archimboldo-F"  . ה-F מייצגת את הפועל fecit, כלומר ג'וזפה ארצ'ימבולדו עשה זאת. על שרוולו רשם ארצ'ימבולדו את שנת הציור, 1593[9].  

מעניין לציין כי קיימת סימטריה סימבולית בין ארבע התמונות: פרופיל האביב והסתיו פונים לימין ופרופיל החורף והקיץ פונים לשמאל, כך שפרט לייצוג החזותי המטונימי של עונות השנה, דרך הצבת הפרופילים זה מול זה, ארצ'ימבולדו מצביע על הזיקות בין עונות השנה: עונות מעבר מול עונות עיקריות, עונות חמות מול עונות קרות, ועונות של חיים מול עונת המוות...


העורך דין ((II Giurista
ארצ'ימבולדו הרכיב פני אדם מבשר ומדגים אפויים: עינו אינה אלא עינו של עוף צעיר, ואפו מיוצג ע"י גופו של אותו העוף. פיו, למרבית האירוניה, הוא פיו של הדג. קיימות מספר השערות לגבי מושא הייצוג: גרייגר[10] סבור שזהו פורטרט של קאלווין, אבי הקלוויניסטים, אלפונס[11] טוען שהפורטרט מבוסס על עורך הדין J.U. Zasius, שהיה אחד מיועציו הקרובים ביותר של רודולף השני. על פי קומניני[12], דמות זו מבוססת על מומחה למשפט, שפניו הושחתו ע"י מחלה מסתורית שמקורה בצרפת. יחד עם זאת, ניתן לטעון שהציור אינו מייצג דמות ספציפית, אלא זוהי מטפוריזציה החותרת לייצג את ארכיטיפ העורך דין, באופן אירוני, כאדם מושחת הדורך על גוויות כדי להתקדם.רוב יצירותיו של ארצ'ימבולדו נוצרו בתקופת שלטונו של מקסימליאן השני:  ב-1566 ארצ'ימבולדו צייר שני בעלי מקצוע, וב- 1570 הוסיף בעל מקצוע נוסף:                                                                           

הספרן (II Bibliotecarino) גם בציור זה, השלם עולה על סך חלקיו: זהו ספרן המיוצג מטונימית באמצעות ספריו. ייחודו של הציור בכך שארצ'ימבולדו צייר כל רכיב ורכיב בציור באופן מימטי על פי המסורת הקלאסית, אך הסלקציה והקומבינציה של הפרטים היא שהפכה את ייצוג


הטבח  (II Cuoco), 1570
בדומה לייצוג הספרן, גם כאן הסלקציה והקומבינציה של רכיבי הציור  יוצרת ייצוג חדשני, אך  מה שמייחד את הציור הנ"ל הוא שניתן להפוך את הציור ולהביט עליו משתי פרספקטיבות: כמנת אוכל (ר' כשהלימון למטה), או כפני טבח העשוים מאוכל (ר' כשהלימון למעלה).   הספרן לייצוג חדשני.

כמו כן, ב-1566, ארצ'ימבולדו צייר שני ציורים מתוך סדרת היסודות, גם סדרה זו הושלמה ב-1570, בדומה לסדרת ארבע העונות, גם ארבעת היסודות יוצגו באמצעות ארבעה פורטרטים שהוצבו בפרופיל: 

אש (II Fuoco) 1566  ארצ'ימבולדו מייצג את האש באמצעות דמות המורכבת מאש ומהכלים המאפשרים את הפקתה- החל ממנורת השמן והנר וכלה בתותחים ורובים. ניתן למצוא קשר סיבתי בין רכיבי התמונה: ניתן להפיק אש דרך חיכוך גופי הפלדה (המייצגים את האף ואת האוזן) באבן הצור המייצגת את פניו. באש זו ניתן להדליק את מנורת השמן (הסנטר), את ערימת גזרי העץ (שפה עליונה), את הנר הגמיש והמפותל (קמטי המצח) ואת ערימת חתיכות העץ (שיער/ כתר). פרט לכך, בתמונה זו מצויים רכיבים ייחודיים: הכיתוב בפינה הימנית: "ג'וזפה ארצ'ימבולדו עשה זאת", רביד זהב וסמל של נשר בעל שני ראשים[14].מים (L'Acqua) 1566  זהו ייצוג מטונימי של המים- השלם מיוצג באמצעות חלקיו. גופה של הדמות עשוי מסרטן עצום, צב ושבלול גדל מימדים (המייצג את כתף ימין), שבו נוגעות צבתותיו של הסרטן. על צווארה של הדמות, העשוי מנחשי ים, מונחת שרשרת פנינים ולחייה עשויה מדג. אוזנה עשויה מקונכייה שבתוכה מצויה שרשרת פנינים וגבת העין עשויה מזוחל ימי. פיה של הדמות מיוצג ע"י כריש בעל פה פעור לרווחה החושף שיניים חדות. על ראשה של הדמות מונח מבנה דמוי כתר הכולל שני לווייתנים, דגים, כלב ים צעיר, סוס ים, וזרועותיו של כוכב ים. מתוך עמוד השדרה של הדג מיתמרות עצמות דוקרניות ומאחוריהן בוהקים חלקיקי אלמוגים. כל חיות הים מצויות באופן ריאליסטי לחלוטין, אך האומן בוחר שלא לשמור על יחסי הגודל בינן ולשלב חיות המקיימות בינן יחסי טורף-נטרף.[13]

 

אויר(L'Aria) , לא מתוארך   כדי לטעון את הציור בתחושת אווריריות, ארצ'ימבולדו יצר פרופיל דמות המורכב מציפורים רבות. ניתן לראות את כל ראשי הציפורים, אך לרוב, קשה להבחין בין הזנים השונים.  אוזנה של הדמות בנויה מזנב תרנגול ופני אווז, זנב תרנגול אחר, יוצר גם זקנקן תיישי. עפעפי העין מיוצגים ע"י מקורה של ציפור עלומה, כמו כן, לא ידוע איזו ציפור יוצרת את האישון. גופה של הדמות מורכב מטווס.

 

אדמה ((L'Terra, 1570  בדומה לשלושת היסודות הקודמים, גם בציור זה, ארצ'ימבולדו אינו שומר על יחסי הפרופורציה הקיימים בין חיות אילו במציאות. כך למשל, החיות המאכלסות את מצחה של הדמות הן: צבי הודי, ארנבת בר, נמר, כלב, שפן בר וצבי אדום. בחלק האחורי של הגולגולת מצויים קרנף, עז, קוף, דוב, חזיר בר ועז בר, שהיא חיה המצויה בהרי הטיירולין. אוזנו הגדולה של הפיל מייצגת את אוזנה של הדמות והחמור שתחתיו יוצר את הלסת התחתונה. הלחי הקדמית מיוצגת ע"י עכבר, שפיו הפתוח יוצר את העין וזנבו יוצר מעין שפם. הגבה מעל העין מיוצגת ע"י זנב שועל. ראשו של החתול יוצר את שפתה העליונה של הדמות ושפן יוצר את אפה. הסנטר מורכב מחדק של פיל ומטייגר שכף ידו או אוזנו יוצרת את השפה התחתונה. מתוך הפה הפתוח יוצאת לטאה. עורפה של הדמות מורכב משור ועופר, גופה מורכב מאריה ואייל.    

בדומה לסדרת ארבע העונות, שבה קיימת סימטריה סימבולית בין ארבע התמונות, גם בסדרת יסודות זו קיימת סנטריה: פרופיל האוויר והאדמה פונים לימין ופרופיל המים והאש פונים לשמאל. לפיכך, פונתיאו[15] מצא שפרט לייצוג החזותי המטונימי של היסודות דרך הצבת הפרופילים זה מול זה, קיימות זיקות הדדיות בין ייצוגי ארבע עונות השנה לבין ייצוגי ארבעת היסודות: קר-חם, רטוב-יבש: הקיץ יבש וחם כמו אש, החורף קר ורטוב כמו מים, האוויר והאביב הם חמים ורטובים, הסתיו והאדמה קרים ויבשים[16]

ב-1573 וב-1575 ארצ'ימבולדו שב ויצר וורסיות נוספות לסדרת העונות[17] ב-1573 וב-1575, בשנה זו הוא גם צייר פורטרט עצמי[18] , כעבור שלוש שנים,  תחת שלטונו של  רודולף השני, ארצ'ימבולדו צייר את שני ציורים הנושאים את הפורמט הבא:

 

Eve and the Apple, with Counterpart - ארצ'ימבולדו מוסיף ליצור פרופילים של דמויות המיוצגות מטונימית. על פי המיתולוגיה היודו-נוצרית, חווה היא אם כל חי והאישה הראשונה שפיתתה את אדם לטעום מעץ הדעת באמצעות התפוח. לפיכך במקרה זה, חווה אוחזת בתפוח ומיוצגת באמצעות ולדותיה הערומים שנוצרו בעקבות אקט הפיתוי: אפה מיוצג ע"י שוק הרגל, גבתה ע"י הירך ופיה נוצר מהצטלבות בין כף הרגל לראש. אוזנה מיוצגת ע"י קימור גבה של אחת הדמויות האוחזת בידה את העגיל הנראה כאחוז בתנוך אוזנה. בן זוגה מיוצג באותה הטכניקה: אפה מיוצג ע"י ישבנה של אחת הדמויות, פיו נוצר מהצטלבות בין כף יד לכף רגל וסנטרו מיוצג ע"י פדחתו של אחד הוולדות. חשוב לציין שבין הוולדות קיימים יחסי חיבה פיזית ולרב הם ערוכים זוגות זוגות. ב-1585, ארצ'ימבולדו הקדיש לקיסר רודולף השני תיק העשוי מעור עיזים אדום שהכיל 150 רישומים בדיו כחול[19]. ארצ'ימבולדו הכינם במיוחד לרגל הנשפים והתהלוכות שערך בית המלוכה. רב רובם צוירו לכבוד חגיגות יום נישואיהם של צ'רלס, הארכידוכס של סטיריה ומארי מבווריה. מכיוון שהרישומים הללו שמשו כסקיצות לחייטים שהכינו את התחפושות פרספקטיבת המחקר המופעלת לגביהם היא היסטורית ולא אומנותית, עם זאת רישומים אילו מעידים על שיעור הקריאטיביות הגבוה של ארצ'ימבולדו[20]


  
The Vegetable  Gardener - בדומה לציור הטבח, גם ציור זה מבוסס על סלקציה וקומבינציה ייחודיות היוצרות ייצוג חדשני, גם את הציור הנ"ל ניתן להפוך ולהביט עליו משתי פרספקטיבות: כמנת ירקות (ר' כשהקערה למטה), או כפני גנן העשוים מאוכל (ר' כשהקערה למעלה).בין השנים 1590-1591, ארצ'ימבולדו עמד בהבטחתו, והוסיף לצייר עבור רודולף השני ממקום מושבו במילאנו ושלח לפראג את הציורים הבאים:

Flora- זוהי גרסה לציור Flora the Nymph שצויר לראשונה במילאנו ב-1588, אך אבד. גם בגרסה שנייה זו מ-1590 מופיעה בחורה צעירה שפניה פרופורציונאליים להפליא. בדומה לשאר ציוריו של ארצ'ימבולדו, הדמות הינה מבליחה מתוך רקע כהה. פניה מורכבים מעלי כותרת שגווניהם נעים מוורוד ללבן. צווארון בגדה עשוי מפרחים לבנים בעלי אבקנים צהובים ועל ראשה מצויה תפרחת פרחים מגוונים וצבעוניים היוצרים מעין כתר של פרחים.החבצלת הצהובה הניצבת במרכז צווארון בגדה מסמלת פריון. הציור הטביע את חותמו על אנשי החצר ובייחוד על המשורר דון גרגוריו קומניני  (Don Gregorio Comanini) שחיבר מדריגל לכבודה של פלורה הצעירה. Vertumnus- זהו פורטרט של הקיסר רודולף השני המיוצג כאל הצמחייה וטרנספורמציה במיתולוגיה הרומית[21] . פניו מורכבות מפירות וירקות עסיסיים המייצגים את ארבע עונות השנה: דובדבנים, תירס, אגס, תפוחים, ענבים, גרגרי יער, קישואים, שורשים, חסה, בצלים, חיטה, חבצלת, קולרבי, ועוד. שיר ההלל החזותי שהקדיש ארצ'ימבולדו לרודולף השני במהרה תורגם מילולית לשיר מילולי פרי עטו של קומניני[22](Comanini).

 שלושת פטרוניו של ארצ'ימבולדו

בפרק זה אסקור את  תולדות חייהם של שלושת פטרוניו של ארצ'ימבולדו: סב, אב ובן  משושלת בית הבסבורג.

 בית הבסבורג (Habsburg) 

שלושת פטרוניו של ארצ'ימבולדו נמנים על שושלת הבסבורג, אחת משושלות בתי המלוכה באירופה[23].  

במאות ה-12 וה-13 בני המשפחה ישבו בהבסבורג שבשוויץ ומכאן שמם. המשפחה הרחיבה את השפעתה אל דרום-מזרח גרמניה והלאה, עד שבני המשפחה שלטו באירופה כדלקמן:[24]

  • דוכסים (1282-1453), ארכידוכסים (1453-1804) וקיסרים (1804-1918) באוסטריה.
  • מלכים בספרד (1516-1700)
  • מלכי הונגריה (1437-1918)
  • מלכי פורטוגל (1580-1640)
  • המשפחה שלטה במשך מספר מאות שנים על כל  האימפריה הרומית עד 1806.

הפטרון הראשון: Ferdinand I[25]  (1503-1564) 

פרדיננד הראשון שלט על אוסטריה, בוהמיה, הונגריה וגרמניה. הוא נולד במדריד ב-10.3.1503 לפיליפ וון הבסבורג (1478-1506). אחיו הבכור צ'ארלס ירש את כתר המלוכה ופרדיננד הסתפק בתואר "הארכידוכס של אוסטריה". ב- 25.5.1521 הוא התחתן באוסטריה עם אן מבוהמיה, ביתו של מלך הונגריה לדיסלאוס החמישי מהונגריה.  אחרי שהסולטן העות'מאני, סולימאן הגדול, הביס את לואי השני, מלך בוהמיה והונגריה, ואת צ'ארלס, אחיו של  פרדיננד, פרדיננד הצטרף לקרב, ניצח וזכה בבוהמיה. השליטה על הונגריה נותרה שנויה במחלוקת בין בני משפחת הבסבורג המורחבת. ב-1529 פרדיננד הצליח לכבוש את וינה בירת אוסטריה, ובעקבות הסכם שלום שנחתם בין פרדיננד לסולטן העות'מאני- הונגריה חולקה בין השניים. ב-1538 גם טרנסילבניה התווספה לאימפריה, ובהסכמה עם אחיו צ'ארלס, פרדיננד קיבל את השלטון על האימפריה הרומית (אוסטריה, בוהמיה, חלקים מגרמניה) ב-1556. ב-1564 הוא נפטר בווינה, והשלטון עבר לבנו הבכור מקסימליאן.

הפטרון השני: Maximilian II[26] (1527-1576)

נולד בווינה ב- 1527. ב- 1562 מלך על בוהמיה, וב-1563 על הונגריה. כתוצאה מההסכם בין אביו לבין אחיו ב-1553, ב-1564 מקסימילאן השני הפך למלך הקיסרות כולה עד מותו ב-1576. מבחינה רשמית מקסימליאן השני נותר קתולי, אך למורת רוחו של אביו, חיבתו הייתה נתונה דווקא לזרם הלותראני. עמדתו הסובלנית ביחס לזרמים הדתיים, אפשרה לתושבי האימפריה הקתוליים והפרוטסטנטיים לחיות בשלום זה לצד זה.  הוא אכזב את הנסיכים הגרמנים הפרוטסטנטיים, מכיוון שסירב להעניק לפקידי הבישופים הפרוטסטנטיים אחוזות פיאודליות. אך יחד עם זאת, הוא אפשר על בסיס אישי את חופש הפולחן  לאצולה הפרוטסטנטית, ופעל למען רפורמה הכנסייה הקתולית, שכללה מתן אישור לנישואי כמרים, כתוצאה מהתנגדותם של הספרדים- יוזמה זו נכשלה. גם בשנות מלכותו של מקסימליאן השני, התורכים המשיכו להציק ולאיים על שלומה של האימפריה, ולכן כדי להבטיח את שלום האימפריה, הוא נתן לסולטאן כמה שטחים בצפון ובמזרח הונגריה. ב-1570 הנסיכים הגרמנים הפרוטסטנטיים הכשילו את ניסיונו להשתלט על הצבא הגרמני, מכיוון שחששו שמטרת דרישתו להטיל וטו על כניסתם של כוחות זרים לגבולות גרמניה, הייתה למנוע מהם לקבל עזרה מפרוטסטנטים בחו"ל. 

הפטרון השלישי: Rudolph II[27] (1552-1612)

נולד ב-1552 בווינה לקיסר מקסימליאן השני. המשיך לשמור על מדיניותו הסובלנית של אביו ביחס לפרוטסטנטים וסייע למגמה האנטי רפורמיסטית. אף כי היה נבון מאוד, הוא לא הצליח לאחוז ברסן השלטון משום שלקה בדיכאון קליני, ומאוחר יותר היה נתון להתקפות של אי שפיות זמנית, כתוצאה מכך בני משפחתו החלו להתערב בעסקי השלטון.  בעקבות מרד בהונגריה (1604-6) בהנהגתו של Stephen Bocskay ובני בריתו העות'מאניים, רוב רובו של כוח השלטון עבר לידיו של מתיה, אחיו של רודולף השני. המרד נבע מתוך ניסיונו של רודולף השני לכפות את הקתוליות בהונגריה. ב-1608 מתייה שכנע את רודולף השני להעביר אליו את השלטון על הונגריה, אוסטריה ומורוביה. ב-1609, רודולף השני ניסה להמשיך להחזיק בידיו את בוהמיה ולכן נתן באזור זה צ'רטר ממלכתי לחופש דתי- אך לשווא. ב-1611 היה עליו להעביר גם את בוהמיה למתייה. כך שלמעשה, שלטונו התוסס של רודולף השני היה ההקדמה למלחמת שלושים השנה. ניכר כי רודולף השני היה אחד מהשליטים היותר אקסצנטריים באירופה. הוא אסף אנשים שהיו גמדים והרכיב גדוד של ענקים בצבאו. הוא היה מוקף באסטרולוגים שתפקדו כיועציו הקרובים והוקסם ממשחקים עיסוק בצפנים ומוזיקה. הוא התעניין בחוכמת הנסתר והיה פטרון של האלכימיה[28] ולכן סבסד הוצאה לאור של ספרות שעסקה בנושא. 

 ארצ'ימבולדו ושלושת פטרוניו

בסעיפים הבאים אסקור את מערכת היחסים בין ארצ'ימבולדו לבין כל  אחד מפטרוניו. בסעיף 3.4, ע"ס ציוריו של ארצ'ימבולדו, אשווה בין שלוש מערכות היחסים ואפיק מהשוואה זו את המסקנה כי לפיכך, המסקנה העולה מקריאת הטבלה היא שקיימת מגמת התהדקות במערכת יחסיו עם שלושת פטרוניו. 

ארצ'ימבולדו & Ferdinand I :1562-1564

ארצ'ימבולדו עבד בחצרו של פרדיננד הראשון מ-1562 ועד שהקיסר הלך לעולמו ב-1564. Paolo Morigia, אומן ואחד מחבריו של ארצ'ימבולדו, מספר[29]  ש:  

"ב-1592 ארצ'ימבולדו עזב את עיר מולדתו והצטרף לחצרו של הקיסר, שחיבב אותו, התייחס אליו באופן נאות, וקיבל את פניו באדיבות רבה. הקיסר תגמל בנדיבות את ארצ'ימבולדו בהתאם לכישוריו וגם הראה לו את חיבתו בהרבה דרכים אחרות. כך שארצ'ימבולדו שלנו חי חיים מספקים ומכובדים בחצר המלכותית, ותרם את כישרונו לא רק לקיסר (פרדיננד הראשון), אלא גם לכל החצר,  ולא רק באמצעות ציוריו, אלא גם באמצעות אומנויות שונות ועבודות בעץ שהוכנו לכבוד אירועים כמו טורנירים, משחקים, חתונות, הכתרות, ובייחוד לרגל נישואיו של צ'ארלס החמישי, מלך אוסטריה. איש אציל ורב-השראה זה יצר מספר רב של עבודות   נדירות ואיכותיות שעוררו השתוממות רבה בקרב האצילים המהוללים שנהגו להתקהל שם ובקרב אדונו, שהיה שבע רצון מתפקודו".  

בתקופה זו ארצ'ימבולדו צייר מספר פורטרטים של המשפחה המלכותית (שאבדו) ואת הוורסיות הראשונות של סדרת ארבע העונות שיוצגו ע"י פורטרטים אנתרופומורפיים שהורכבו מצמחיית העונה. אלא שמעיון מדוקדק בתמונות, ניכר שארצ'ימבולדו החליט לגמול לפטרונו ולהללו חזותית באמצעות שילובם של רכיבים חזותיים המייצגים את מלכותו[30]

קיץ  (L'Estate)  על ראשה של הדמות מונח מעין כתר המורכב מפירות וירקות.

אביב (L' Primavera) על ראשה של הדמות מונח כתר העשוי מזרי פרחים. מתוך ראשה מיתמרת חבצלת המייצגת פוריות.

סתיו (L'Auttunno) על ראשה של הדמות מונח מעין כתר העשוי משורשים/ ענפים משורגים, ועל צווארה מונחת גלימה

חורף (L'Inverno)  על ראשה של הדמות מונח מעין כתר העשוי מאשכולות ענבים, על חזה פרוס רביד העשוי מענף וגרגר יער. 

אחרי שנתיים פוריות תחת חסותו של פרדיננד הראשון, הלה נפטר, וארצ'ימבולדו נותר תחת חסותו של יורש העצר, מקסימליאן השני.  

ארצ'ימבולדו &   Maximilian II : 1564-1576

במרכז הטקסים הללו עמדה דמותו של הקיסר וסביבו הוצבו דמויות מההיסטוריה הנוצרית והמיתולוגיה הרומית, כמו כן היו התייחסויות למצב הפוליטי אך רק מתוך כוונה לחזק את הקיסר. יצירתיותו של ארצ'ימבולדו הניבה תחפושות מקוריות, אינסוף מסכות גרוטסקיות, ודמויות ייחודיות. באחד מהטקסים שהפיק השתתף אפילו סוס שחופש לדרקון ופיל אמיתי. ארצ'ימבולדו המשיך לעבוד בחצרו של יורש העצר תמורת משכורת של 20 גילדות, וזכה בבונוס מכובד תמורת ניהולם האומנותי של אירועים חגיגיים שונים- הוא סיפק ייעוץ אומנותי בתחומי הארכיטקטורה והתיאטרון עבור טורנירים מרשימים ונשפים מפוארים[31] שמטרתם הגלויה הייתה האלהת דמותו של הקיסר כגיבור ומנצח, ומטרתם הסמויה הייתה לחזק את עול השלטון ולהסיט את תשומת ליבם של ההמון ממצבם הכלכלי הרעוע[32].

מקסימליאן העריך את כישוריו האומנותיים והאינטלקטואליים של ארצ'ימבולדו, לפיכך ארצ'ימבולדו הפך לאחד מחבריו הקרובים ויכול היה לפגשו בכל שעה משעות היום, ב-1566 המלך סבסד את ביקורו של ארצ'ימבולדו במילאנו. התמיכה הכספית הנדיבה אפשרה לארצ'ימבולדו להקדיש את זמנו ליצירה, ולכן שנות מלכותו של מקסימיליאן היו השנים הפוריות ביותר בקריירה של ארצ'ימבולדו, עם זאת, רוב הציורים אבדו ומיעוטם שרדו עד היום.

ידוע שב- 1566 ארצ'ימבולדו צייר את ארבעת היסודות: מים, אש, אוויר ואדמה. בדומה לסדרת ארבע העונות, גם בציורי סדרה זו, ארצ'ימבולדו הטמין מסרים חזותיים ברורים המייצגים את פטרונו. להלן:

 מים (L'Acqua):   ניתן להבחין שעל ראשה של הדמות מצויים דגים ודו-חיים. ידוע שמערכת יחסיהם בטבע היא של טורף-נטרף, אך למרבה הפלא, בתמונה הם  משולבים זה בזה בהרמוניה מופתית ויוצרים מעין כתר המייצג מלכות, בנוסף לכך על צווארה של הדמות יש שרשרת פנינים. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי מטרתם של סממני המלכות בציור היא להלל את מלכותו של הפטרון דרך ייצוגו כשליט נדיב וסובלני אשר בזכותו יכולים נתיניו לחיות בשלום ובהרמוניה.

אש (II Fuoco):  בציור זה, ארצ'ימבולדו מייצג את פטרונו באמצעות מסרים חזותיים מפורשים: 

א. בין צווארה של הדמות לבין גופה מונח רביד מוזהב שהיה מוכר לכל: הדוכס פיליפ מבורגנדי נתן אותו לבית הבסבורג ביום שבו הצטרף למשפחת הבסבורג דרך נישואים ב-1429.

ב. תחת האייל המוזהב מצוי נשר בעל שני ראשים- זהו סמלה של האימפריה הרומית שמקסימליאן השני מבית הבסבורג עמד בראשה.

ג. בתחתית התמונה מצויים רובה ושני תותחים. הם עשויים לייצג את פוטנציאל כוחו הצבאי של הפטרון. [33].

אויר (L'Aria) : בציור מופיעים שני בע"ח המיוצגים בסמלים המיוחסים לפטרון מקסימיליאן השני:

א. הטווס הפורס את זנבו המרהיב מצוי בסמלה של השושלת ההבסבורגית.

ב. ראשו של הנשר המבליח מאחורי זנבו של הטווס, מיוצג בסמל הנשר בעל שני הראשים  המייצג את האימפריה הרומית.    

אדמה ((L'Terra: בציור זה אין מחוות גלויות המכוונות אל הפטרון הנדיב, אך ניתן להבחין כי קרניהם של הצבאים יוצרים מעין כתר המתנוסס על ראשה של הדמות, ובדומה לציור המים, ראשה של הדמות מורכב מחיות שבעולם הטבע מקיימות יחסי טורף-נטרף. ההרמוניה בינן נוצרת הודות לבעל הכתר, הלא הוא הקיסר מקסימילאן השני. 

מבין הציורים ששרדו, שלושת הציורים הבאים מתייחסים באופן עקיף לחצר מלכותו של הפטרון. כפי שכבר נטען בפרק 1, אילו דמויות העשויות לייצג ארכיטיפית דמויות מחצר המלך, אך אין בהן משום התייחסות ישירה לפטרון עצמו.  

 מקסימליאן השני העריך את עבודתו של ארצ'ימבולדו, ושיעור תמיכתה הכלכלית בו עלה במידה ניכרת. ולראייה- באחד מהמסמכים ההיסטוריים שנמצאו נכתב: 

"The Records from the Amananc of the most high Imperial House has the following entry for 28 July, 1574: Joseph Arcimboldo, Artist and painter to the Roman Imperial Court, hath received 65 Rhenish Guilders for sundry work and painting which he hath wrought for the Elector of Saxsony at the behest of the Emperor Maximilian II"[34]

הציורים הנדונים במסמך אבדו, ממש כאותם הציורים שצוירו ב- 1575 תמורת 75 thalers  לחדר השינה של הפטרון. ב-1576, מקסימיליאן העניק לארצ'ימבולדו מתנת פרידה נדיבה במיוחד- 200 גילדות. בשנה זו נפטר הקיסר, ובנו, רודולף השני, גם כן לקח את ארצ'ימבולדו תחת חסותו[35]. 

ארצ'ימבולדו &    Rudolph II

רודולף השני היה שונה בתכלית השינוי מאביו. הוא היה חלוש, דכאוני ומופנם. הוא העדיף להימנע ממלחמות מפנים (קתוליים-פרוטסטנטיים) ומחוץ (האימפריה העות'מאנית) ולהגיע לפשרה בין הניצים. רודולף השני גילה עניין רב באומנויות למיניהן, (בייחוד בציור ובפיסול), ובמדע בן זמנו. לפיכך, אל חצרו נהרו אסטרולוגים ואלכימאים שניסו לייצר זהב ולבנות מכונות שונות ומשונות. 

את אוספיו המרובים, רודולף כינס בחדרי הפלאות: ציפורים מפוחלצות, אבנים יקרות, מומיות, שבלולים ענקיים, חפצים שונים שהתגלו ביבשת החדשה-אמריקה ומהודו, גן חיות שלם של חיות אקזוטיות. על פי גייגר (1960 Geiger, ), וקריגסקורט  Kriegeskorte, 1993) , ארצ'ימבולדו שימש כאחד מאותם סוכני תרבות שמטרתם הייתה לגלות ולרכוש חפצים אקזוטיים וייחודיים עבור אותם חדרי פלאות. ארצ'ימבולדו נסע, בין היתר, לדרום גרמניה ורכש שם חפצי אומנות, ציפורים אקזוטיות ובע"ח שונים. השהייה בחדרי הפלאות שפיתח רודולף השני (שהיה גם גנן נלהב) תרמה רבות לארצ'ימבולדו, כך הוא יכול היה ללמוד את קווי המתאר של בע"ח והצמחים שצייר לפרטי פרטים. ב-1577, ארצ'ימבולדו שב וצייר גרסה נוספת של ארבע העונות[36]

ב-1585 ארצ'ימבולדו העניק לקיסר  תיק העשוי מעור עיזים אדום שהכיל 150 רישומים בדיו כחול ואדום[37] של התחפושות שהוא עיצב לרגל הנשפים והתהלוכות שנערכו בבית המלוכה לכבודו של הקיסר. ארצ'ימבולדו צירף לתיק עבודותיו הקדשה בלטינית כדלקמן:


השליט הבלתי מנוצח של הרומאים

שלטונו הנצחי

והנדיב ביותר,

הוד מעלתו רודולף השני

מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו ממילאנו:

כמה רעיונות שונים שיצר במו ידיו

לעיצוב הטקסים.

בשנת אדונינו 1585. 

רוב האיורים בתיק העבודות היו סקיצות לתחפושות שנלבשו בטקס נישואי הארכידוכס צ'ארלס מסטרייה ומארי מבווריה ב-1571, חלקן ממשתאות שונים, וחלקן לא מתוארך.

אף שהיו אלה רק סקיצות שהופנו שיועדו לחייטי המלך, מטרתן הפוליטית עלתה בקנה אחד עם ציוריו של ארצ'ימבולדו-  להלל את הפטרון שהטיב עימו.  

טקסים אילו נערכו בשדה פתוח שבו נבנתה גבעה מלאכותית. לרוב השתתפו בהם: יונו, אלת הנישואין וטהרת הבית + שלושה מלכים שייצגו את אפריקה אסיה ואמריקה ( בני משפחת המלוכה גילמו את ארבע הדמויות הללו), טווסים שסימלו את בית הפסבורג, אירופה שרכבה על סוס מחופש לשור, הסירנות, שבע המוזות שנשאו את האטריבוטים המאפיינים אותן, דיאנה אלת הציד מלווה בחד קרן ובני לוויתה- אצילים שהיו מחופשים לחיות פראיות, ומזונות בקשתות דרוכות, נפטון אל הים ואנשים שהתחפשו לדגים המצויים באירופה, פלאס אתינה, וונוס, בכחוס,ארבע הרוחות, ארבע העונות, רודולף השני הופיע בדמותה של השמש שמותרה ברוח המנשבת מספרד[38].  

לאחר 11 שנות שירות, רודולף השני נעתר לארצ'ימבולדו והותיר לו להשתחרר ולשוב לעיר הולדתו, מילאנו. יחד עם זאת, ארצ'ימבולדו נענה לפטרונו והוסיף לצייר עבורו: כברב-1590, ארצ'ימבולדו צייר פורטרט של (ראשו וכתפיו) רודולף השני. השליט צויר כוורטומנוס, אל הצמחייה והטרנספורמציה במיתולוגיה הרומית[39]. דרך ייצוג חזותי זה, ארצ'ימבולדו יצר אנלוגיה (חזותית) כדלקמן: כשם שוורטומנוס שולט (ומורכב חזותית)  על חיי הפירות והירקות בהרמוניה מופלאה, כך רודולף השני לבית הפסבורג, שולט על נתיניו. האנלוגיה החזותית שהקדיש ארצ'ימבולדו לפטרונו תורגמה במהרה לשיר הלל פרי עטו של קומניני (Comanini) .[40] כמו כן, ראוי לציין שבצד שמאל, על דש בגדו של המלך, מצויה חבצלת צהובה, המסמלת פריון ממש כשם שבציור הבא, שעורר התפעמות בקרב באי חצר המלך: 

ב-1592 רודולף השני זיכה את ארצ'ימבולדו בתואר אצולה, ושנה לאחר מכן ארצ'ימבולדו נפטר.

ארצ'ימבולדו ופטרוניו: סיכום

 


השליט

שנות שירות

היצירות שהוקדשו לפטרון[41]

כיצד הפטרון מיוצג בציור?

פרדיננד הראשון

1562-1564

ארבע העונות

* על ראשן של כל ארבע הדמויות מונח מעין כתר.

 

* על צווארה של דמות הסתיו מופיעה מעין גלימה

 

* על חזה של דמות החורף מופיע מעין רביד.

 

מקסימיליאן השני

1564- 1576

* ארבעת היסודות

 

*ניהול אומנותי של טקסים

* על ראשן של כל ארבע הדמויות מונח מעין כתר.

 

* על צווארה של דמות המים יש שרשרת פנינים.

 

* בין צווארה של דמות האש לבין גופה מונח רביד מוזהב שהיה שייך לבית הבסבורג.

 

* בציור דמויות האש והאוויר מופיע נשר בעל שני ראשים- זהו סמלה של האימפריה הרומית

 

* בתחתית ציור דמותה של האש מצויים רובה ושני תותחים. הם עשויים לייצג את פוטנציאל כוחו הצבאי של הפטרון.                                                                                                     

 

* בציור דמות האוויר מופיע טווס המסמל את השושלת הבסבורג.

 

* בציור דמות האדמה מופיע מעין כתר על ראשה של הדמות.

רודולף השני

1576- 1586

(בפועל- עד 1592)

*ורטומונוס

 

*ניהול אומנותי של טקסים

* דיוקן של רודולף השני.

 

* תיק עבודות + הקדשה מילולית.

 

 

 מקרא הטבלה[42]

 ירוק- אטריבוט פוטנציאלי של השליט מיוצג באמצעות מטפורה חזותית. אטריבוט פוטנציאלי הוא אטריבוט שעשוי לאפיין אנשים רבים, לרבות השליט, לפיכך אין קשר ישיר בין אטריבוט זה לבין השליט.

 אדום- אטריבוט מובהק של השליט מיוצג באמצעות מטפורה חזותית. האטריבוט המובהק הוא אטריבוט המאפיין אך ורק שליטים באשר הם.

צהוב- בציור משולבים סמלים חזותיים המייצגים את שושלת הבסבורג/ האימפריה הרומית. הסמלים החזותיים הללו אינם מייצגים כל שליט, אלא רק את השליטים הנמנים על שושלת הבסבורג. 

טורקיז-  היצירה כולה היא ייצוג חזותי/מילולי מטפורי/מטונימי של השליט. זוהי יצירה המוקדשת כולה באופן מילולי/חזותי לשליט מסוים. 

בתקופת הפטרונות של פרדיננד הראשון הציורים אומנם הכילו אטריבוטים של השליט, אך הם לא הופיעו במפורש, אלא יוצגו באמצעות רכיבי העונות. ב- קיץ - על ראשה של הדמות מונח מעין כתר המורכב מפירות וירקות. ב- אביב- על ראשה של הדמות מונח כתר העשוי מזרי פרחים. מתוך ראשה מיתמרת חבצלת המייצגת פוריות. ב- סתיו   על ראשה של הדמות מונח מעין כתר העשוי משורשים/ ענפים משורגים, ועל צווארה מונחת גלימה ב- חורף- על ראשה של הדמות מונח מעין כתר העשוי מאשכולות ענבים, על חזה פרוס רביד העשוי מענף וגרגר יער. 

בתקופת הפטרונות של מקסימיליאן השני, ארצ'ימבולדו  כבר שיבץ בתוך ציוריו  את סמלי בית הבסבורג שהיו מוכרים לכל: ב-אש  מופיעים רביד מוזהב שהיה שייך לבית הבסבורג, ונשר בעל שני ראשים שסמל את האימפריה הרומית. ב- אויר  מופיעים טווס המצוי בסמלה של השושלת ההבסבורגית, ונשר בעל שני ראשים המייצג את האימפריה הרומית. 

בתקופת הפטרונות של רודולף השני, ארצ'ימבולדו  שלח לפטרונו ממילאנו את דיוקנו הייחודי כאל, והוסיף תיק עבודות  שהכיל את הסקיצות לתחפושות בטקסי בית המלוכה+ הקדשה מילולית.  

לפיכך, המסקנה העולה מקריאת הטבלה היא שציוריו של ארצ'ימבולדו מעידים על כך שקיימת מגמת התהדקות במערכת יחסיו עם שלושת פטרוניו, ככל שיחסיו עם פטרוניו הלכו והתהדקו, כך אזכורו של הפטרון הפך מאזכור מרומז ומטפורי לאזכור דומיננטי ומלא.

(נכתב בשיתוף: פולי שקראב)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר