אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שמונים שנה של יתמות


התמונה של אלי אשד
כרזת הסרט אנני
כרזת הסרט אנני

 

לפני שמונים שנה בדיוק ב- חמישי באוגוסט 1924 החלו הרפתקאותיה של היתומה קטנה והאומללה אנני בסדרת קומיקס אמריקנית בשם זה ומאז בשמונים השנה שחלפו היא הזדקנה רק בשנה או שנתיים, היתומה הנצחית הזאת היא גיבורת סדרת הקומיקס "ההרפתקנית" הוותיקה ביותר שעדיין ממשיכה להתקיים ברציפות, וותיקה בהרבה מדמויות צעירות וחדשות יחסית כמו סופרמן, פלאש גורדון ומנדרייק הקוסם.

בחנות האוזן השלישית בתל אביב אפשר למצוא די. וי. די של הסרט הידוע על עלילותיה של אנני בבימויו של ג'ון יוסטון  מ-1982 שהתבסס על מחזמר ידוע עוד יותר מברודווי. אבל לאמיתו של דבר אין הרבה דברים מיוחדים בסרט זה שהוא יצירה קיטשית שאינה ממיטב יצירתו של הבמאי הגדול. הדמות של אנני הייתה ותישאר ידועה במיוחד הודות לסדרת הקומיקס הנצחית על הרפתקאותיה סדרת קומיקס שהיא מיוחדת במינה וזאת מאחר שהייתה זאת סדרת קומיקס פוליטית קיצונית ביותר עם דעות שניתן רק לתארן כימניות יותר מאלו של ג'ורג' בוש הבן ושהפכה לחלק אינטגראלי מעולם התרבות הפופולארית האמריקנית לא פחות מסופרמן ומפופאי המלח.

אנני נוצרה בידי הרולד גרי יוצר קומיקס מוערך מאוד באוגוסט 1924. במקור היא הייתה אמורה להיות "היתום הקטן אוטו"  אך בדרישת העורך מין הגיבור שונה לנקבה. היתומה הקטנה תוארה בידי יוצרה כ"קשוחה יותר מהגיהינום, עם לב זהב ויכולת להרביץ במהירות ,שיכולה לדאוג לעצמה משום שאף אחד אחר לא יעשה זאת במקומה". אנני הייתה יתומה קטנה וקשוחה שנלקחה ממנהלת המרושעת של בית היתומים  שבו היא חיה (שמזכיר במקצת  את זה של סדרת הטלוויזיה ארגנטינאית הפולחנית "קטנטנים") בידי האיש העשיר ביותר בעולם דאדי וורברוק, הרפתקן ואיש עסקים בינלאומי ובמקור יצרן נשק. שהפך אותה למעין בת מאומצת. וורברוק הנ"ל הוא ההתגלמות של האיש שהעלה את עצמו מאשפתות על ידי עבודה קשה וקפיטליזם ערמומי ולכן אינו מוכן לשום התערבות ממשלתית בחייו. אבל למרות הקשר ההדוק בין הצמד, הם הופרדו שוב ושוב ופעם אחרי פעם  אנני מצאה את עצמה בודדה, ביחד עם כלבה הנאמן סאנדי בעולם עוין ואכזר ושוב ושוב ושוב וורברוק נאלץ לחפש אחרי אנני  ברחבי העולם ולהצילם שוב ושוב מידי  פוליטיקאים מושחתים, עובדות סוציאליות נבזיות, קומוניסטים וזדים אנטי קפיטליסטיים שונים. ושוב ושוב השניים התאחדו בדמעות רק על מנת להיפרד שוב בסיפור הבא.

בהמשך בשנות השלושים הצטרפו לצד דדי וורברוק שני עוזרים מבעיתים שאותם אי אפשר לתאר בשום צורה אחרת מאשר כ"רוצחים ומוציאים לפועל שקטים". אלה היו פונג'אב - הודי בעל כוח עצום ויכולות המיסטיות, שיכול היה לשגר אנשים לממדים אחרים אם היה מכסה אותם בגלימתו וכך היה עושה לפושעים רבים שנפלו תחת ידיו.  וואספ  (הצירעה) - מזרחי מסתורי אף יותר שכישוריו מעולם לא היו ברורים אם כי היה ברור שגם הם כישופיים וכמו כן היה ברור שזהו איש מסוכן אפילו יותר מפונג'אב. השניים שימשו כתליניו של וורברוק ונשלחו כנגד כל מי שעורר את זעמו של הקפיטליסט האולטימטיבי,  הגיעו תמיד ברגע הנכון כדי להניח את ידם על הנבלים ולא היססו מעולם לפעול גם באמצעים לא חוקיים וקטלניים ביותר כמבצעי הצדק של וורברוק. עוד דמות לא שיגרתית וקבועה הייתה דמותו של מר אם - בן אלמוות שחי מזה "מיליוני שנים" ופעם הקים לתחייה את דאדי וושברוק והוואספ לאחר שאלה נרצחו בידי חברי כנופיה וזאת רק בשביל "האימון". במהלך הסדרה נתקלו אנני וידידיה בשורה של יצורים על טבעיים כמו רוחות רפאים, שדים איריים וכיוצא בזה. נאבקו במזימות ריגול בינלאומיות כנגד שלומה ורווחתה של ארה"ב ושלומו כספו ורווחתו של דדי ושברוק (שני דברים שנחשבו כזהים) כנגד המזימות הבלתי פוסקות והאינסופיות של גורמים  בינלאומיים שונים לחטוף את אנני וכך הלאה.

מהר מאוד התברר לקוראים שאין זאת רק סדרת הרפתקאות על חיי יתומה ואביה המאמץ התומך, זאת הייתה גם סידרה שביטאה את דעותיו הימניות השמרניות מאוד של יוצרה שמזכירות את אלו של מילטון פרידמן והשר בנימין נתניהו, ודיעות אלו בוטאו בכל הזדמנות אפשרית בכל צורה אפשרית. וכך אנני היתומה  שלא לדבר על דאדי נהגו לתקוף בסיפורים אגב מאבק ביריב זה או אחר, את הגבלות על הספקת הדלק, את מדינת הרווחה, את מדיניות הניו דיל של הנשיא רוזוולט שחטף התקפות ארסיות ביותר מידי אנני ואביה המאמץ  במהלך שנות השלושים וכמובן ויותר מכולם  את מס ההכנסה. והדעות האלו נעשו כה ברורות ותקיפות עד שעיתונים  בעלי גישה "שמאלנית" החלו לסלק את הסדרה מעל דפיהן בגללן. התעמולה הפכה להיות חלק מהסיפורים אם כי במפתיע לרוב זה לא פגע באיכותם לפחות בתקופת שיאה של הסדרה. כמו כן מעניין לציין שלוושברוק היו בדרך כלל יחסים טובים עם איגוד העובדים שלו (!) ולא פעם נתקל גם באותו דבר בלתי צפוי בעולם של אנני: אנשי עסקים מושחתים. 

וכך גרי המשיך לכתוב ולצייר את הסיפורים במשך לא פחות מ-44 שנים והסדרה נמשכה גם אחרי מותו ב-1968 אם כי במשך תקופה מסוימת הפסיקו לפרסם בה סיפורים חדשים ורק הדפיסו מחדש סיפורים ישנים.

ב-1977 עלה על במות ברודווי מחזמר מצליח ביותר על עלילותיהם של אנני ודאדי וושברוק שרץ במשך  למעלה מ-2000 הופעות עד 1982 זכה להצלחה עצומה ונמשכת ואגב כך עיוות לחלוטין את המסרים הברורים מאוד של  הארולד  גרי.  בין השאר אנני נותנת בו עצות לשנוא נפשו של גרי הנשיא רוזוולט  על הצורך במדיניות "ניו דיל" על מנת לעזור לעניים ולאומללים. גרי ששנא כל דבר שקשור במדיניות סעד מן הסתם התהפך בקיברו!

הבמאי  ג'ון יוסטון יצר מהמחזמר סרט מצליח ב-1982 שתיאר את המפגש בין היתומה וכלבה ובין המליונר הקשוח בעל לב הזהב, אך למרבית הצער כאשר סרט זה יצא למסכים הייתה לו התחרות קשה ביותר, מחייזר יתום ואובד בשם א. טי שהיכה את הילדה היתומה וכלבה שוק על גבי ירך בקופות. ב-1990 נוצר מחזמר המשך "אנני 2 : נקמתה של מיס האנינגאן". וב-1999 הוא הוסרט שוב בידי וולט דיסני לטלוויזיה. 

 בנתיים הסדרה הפכה למקור לפרודיות שונות ובהן סדרה ידועה במגזין "פלייבוי" בשם "אנני פאני הקטנה" שתיארה את ההרפתקאות הארוטיות השונות של אנני שכבר שוב אינה ילדה אלא פצצת סקס שמגיעה למקומות הביזאריים ביותר בחיפוש אחרי חוויות סקס חדשות.

סדרת הקומיקס עצמה חודשה ב-1979 בעקבות הצלחת המחזמר בידי אמן הקומיקס הידוע ליאונרד סטאר והיא ממשיכה עד עצם היום הזה. סטאר שינה קצת את בגדיה של אנני שמעולם לא השתנו במשך עשרות רבות של שנים, מצא לה חבר בגילה (עד כה היא חיה תמיד בחברת מבוגרים בלבד כמו וורברוק, מה שיכול היה לעורר היום הרמות גבה ותהיות לגבי העדפותיו המיניות והגיליות של ורברוק) אנני ודאדי וורברוק נאבקים באיומים שונים של העולם המודרני כמו הנדסה גנטית בעולם שבו דיעותיו הקפיטליסטיות הקיצוניות  של וורברוק נראות כרלבנטיות יותר מאי פעם. זהו החידוש היחיד שהצליח של סדרת קומיקס קלאסית אולי גם בגלל התחייה של הקפיטליזם הקיצוני שהיה פעם כה פופולארי.

בישראל אנני לא הייתה ידועה כלל לאורך השנים עד שהמחזמר שהוצג גם בישראל בגירסה עברית של מנחם גולן ב-2001  שאף כתב על פיו ספר ילדים עם איורים מיוחדים של דני קרמן (שמעניין להשוותם עם האיורים המקוריים של הדמויות של הרולד גרי).

 במחזמר כיכבה חני נחמיאס בתור מנהלת בית היתומים המרושעת והוא זכה בפרס מחזמר השנה לשנת 2000/2001.


להלן ראיון עם מנחם גולן :

מנחם גולן : אני הפעלתי בעבר הרחוק בשנות החמישים והשישים  תיאטרון ילדים בשם "טילון" שבו היצגתי מחזות זמר לילדים ולנוער בעיקר בחופשות החנוכה. ההצלחה הראשונה שלי בשטח הזה היה "צלילי המוזיקה" ואחרי מפיקים רבים הציגו מאז מחזות זמר לילדים בחג החנוכה, מסורת שאני יצרתי. כך למשל  יצרתי מחזמר לילדים "דוד וגוליית" שהיה המופע הראשון שהוצג בהיכל התרבות . היינו עושים 3-4 הצגות ביום.

שנים לאחר מכן ראיתי את המחזמר "אנני" בלוס אנג'לס וחשבתי שזה חומר מופלא לילדים והצגנו אותו בארץ בהצלחה גדולה עם חני נחמיאס בתפקיד הרעה דווקא מנהלת בית היתומים, ואני חושב שזאת הפעם הראשונה שהיא הופיעה בתפקיד "הרעה" בניגוד מוחלט לכל מה שהיה מקובל ממנה עד אז. כאשר עבדתי על המחזמר כתבתי אותו גם כספר והשתדלתי לשמור על רוח העלילה. כך אני עושה תמיד על מחזמרים לילדים כותב את העלילה גם כספרים כדי שהורים יוכלו להקריא אותה לילדים. 

א.א. לא רגילים לחשוב עליך כסופר.

גולן : אני דווקא אוהב לכתוב לילדים. פירסמתי ספר נוסף לילדים על פי המחזמר שלי על "אליס בארץ הפלאות". וגם כתבתי כמה ספרי ילדים נוספים אם כי לא כולם יצאו לאור. אני עובד עכשיו על סיפור שחרזדה מאלף לילה ולילה  כמחזמר הבא לחנוכה וגם לפי זה אכתוב ספר.  

יתכן שדווקא כיום בתקופת המדיניות הליברלית של בנימין נתניהו הדוחה על הסף כל התערבות של המדינה בחיי הפרט ומדבר לעומת זאת פעילות של אנשי העסקים למען הקהילה סיפורה של אנני היתומה שיודעת שאם לא תדאג לעצמה אף אחד אחר לא יעזור לה הוא רלבנטי גם בישראל.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד