אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

על בעלי חיים, בשר, ומה שביניהם - הגיע הזמן לגיבוש קודקס אתי בנושא בעלי החיים למאכל


תאריך פרסום קודם: 
2003
מזונות מן הצומח: ירקות, פירות, קטניות, דגנים, פקעות, שורשים, אגוזים, וזרעים.

החטא הגדול ביותר באנושות הוא אולי ההרג המתועש של בעלי חיים למאכל.

לבעלי חיים אין היכולת להתגונן כנגד האדם  כי הם קניינו. אם הוא חפץ להשתמש בהם לכל דבר, כמזון למשל, או כמענה לכל שגיונותיו האחרים הוא רשאי לעשות זאת.

האדם של המאה החדשה, המאה העשרים ואחת, שהעלה על נס את זכויות בעלי החיים כנושא לדיון ציבורי, עדיין מסרב לראות ולהכיר  בעוול שמאיר כמגדלור בחושך: תעשיית הבשר.

גידולם של בעלי חיים בחוות ענקיות מזוהמות בתת תנאים עד למותם המיועד בשחיטה.

האם ייתכן שהאדם ,שהוא באמת שליט העולם, שהכניע כבר  בימי קדם את החזקות שבחיות, ושקושר לעצמו כתרים על היותו היצור המוסרי היחיד בטבע, מפגר עד כדי פרימיטיביות במה שנוגע להרגלי האכילה שלו?

"תאוות הבשרים" כפי שהיא נקראת, כאילו היתה אכסיומה של הטבע, ולא רצון אנושי, איפיינה מימי בראשית את האדם הקדמון, זה שסביבתו לא נתנה בידו אלטרנטיבות רבות להשרדות. צייד חיות והריגתן היו עבורו לחם חוק. אבל הוא היה צד את החיות אחת אחת וכשהיה שבע, היה נח, ולא יסף.  הוא גם, בתור יצור ביניים שממנו התפתח האדם המודרני, היה מצויד במערכת שינים בעלת ניבים בדומה לטורפים, ובשינים טוחנות המותאמות לאכילת בשר – בשר חי.

כיום, בעידן שממנו נראית המהפכה התעשייתית הראשונה  בגדר היסטוריה, האדם המודרני שעבר עידון אבולוציוני קיצוני עד שהגיע הלום, שמתייחס לעצמו כ "נזר הבריאה" על כל  האצילות והכבוד המשתמעים מכך ,תחת שיאמץ  מקורות חדשים לתזונה להתפתחותו הכבירה, העדיף להוסיף  ולשכלל את תעשיית בעלי החיים לבשר ברוח המודרניזציה: שחיטתם של מה שיותר בעלי חיים כדי לספק מה שיותר טעמים וגוונים מן החי למה שיותר אנשים בתנאי שוק חופשי .

אכן כך, התרבות  המודרנית, זו המדברת על כיבוד זכויות החלש באשר הוא והמתיימרת להיות נאורה ,אנינה, ורגישה לסבל,  עדיין מבצעת שחיטת בעלי חיים חובקת גלובוס, ובכללם יונקים, כדי לספק את חיכם של בני אדם – היונקים האינטיליגנטיים ביותר בטבע.

שאלה הכרחית בסתירה לכאורה פה, היא לאן נעלמו ונמוגו כל הקידמה ההתפתחות, ובעיקר האנושיות, שהרי לא ייתכן עולם טוב יותר בלעדיה.   

האכזריות שבהקמת חוות מתועשות לגידול מסיבי של בעלי חיים "לבשר" בתנאים שאילו היו נחשפים לציבור היו גורמים לחלק גדול ממנו להפוך לצמחוני היא רק קצה הקרחון במסכת ההתעללות, עצימת העין וההתעלמות המוסכמת-קולקטיבית של רוב הציבור כי כך קל ונוח יותר לצרוך בשר.

גידולו של "עגל חלב" בתוך סד כדי שלא יוכל להזיז את גפיו, כך שבשרו ייהפך "רך" והבאתו כשהוא קורס מניוון והתעללות לשחיטה, ,האכלת פרות בתערובת עשויה מעצמות פרות אחרות כדי לחסוך, (מנהג שגרם להתפרצות מחלת הפרה המשוגעת), הרעבת תרנגולות  בלולי סוללה המוארים יום ולילה כי כך נתגלה שהן מטילות יותר ביצים, כל אלה הם רק סימפטומים  מהשואה שממיט האדם על בעלי החיים.

מסתבר שגם לרחמים יש סייגים והם ,כמסתבר,נוקשים מאוד. הם מתעוררים רק  כלפי מי שמשרת אותם ואינו מותיר ברירה אחרת ,במקרה זה איזשהו אינטרס,  צורך נפשי להרגיש טהורים מחטא. אצל החיות שנתפסות אצל אנשים כאילמות, ואנונימיות, אין לרוע מזלן, את היכולת לעורר הזדהות בכאבן, בסבלן ובאומללותן לפיכך קל מאד לדחוק אותן הישר החוצה מהתודעה. לפי ההיגיון הזה מפרידים פרה מעגלה שזה עתה נולדה כי מישהו מחכה לבשר האם.

השוק מוליך אנשים כאן כמו בכל עסק אחר, ואם התחושה שמתהווה היא של קניבליזם - פשוט אפשר להתעלם. נראה שקל לאנשים לדלג מעל העובדה כי החיות עשויות עצמות עור ודם, ובחלקן לפחות, גם הרבה רגש. לחיות כקולקטיב, אין דובר, אין לובינג חברתי בכנסת, והן אינן מקבלות תרומות מעל ומתחת לשולחן כדי להיטיב עמן. לכן בעולם כוחני וקר, גורלן נגזר.אגודות שונות לשמירת זכויות בעלי חיים כמו אנונימוס בישראל, שכן נרתמות למענן, והאגודה האמריקנית לצמחונות בארה"ב, מנסות לחנך את דעת הקהל מחדש בנושא זכויות בעלי חיים והעובדה כי לכל החיות מגיע לחיות ברווחה ללא סבל וניצול, בתנאים נאותים והוגנים תוך שימוש במשאבי הטבע מתוקף היותם בעלי חיים ולא רכוש גרידא.

אולם פעילותם לא מספיקה, לא משום שאינם מוכשרים, אלא שחסר מנגנון שיאפשר קיבוען של העובדות בדעת הקהל. הקמת  וועד המורכב ממנהיגי דעת קהל שמזדהים עם העוול, פילוסופים, אמנים, אנשי מוסר והגות ווטרינרים, אנשים שהציבור סומך עליהם במידה מסוימת ומאמין בהם, אנשים שיירתמו למסע מודעות מקיף וכולל, מלווה בהמחשה של מחירה של תעשיית הבשר המגיע לצלחת עם כל ההמחשות, כולל הזוועות ובלים, עשויה לעזור להטות את דעת הקהל ולהטעין אותה במודעות שלא היתה קיימת עד כה לבעלי החיים.

זאת מפני, שהחוק כשלעצמו, אינו מתייחס כלל  לגידול תעשייתי ולשחיטה מסביב לשעון של עשרות מליוני בעלי חיים בעולם כולו.  מצד אחד הוא מטיל סייגים על איסור התעללות בבעל חיים לשם הנאה, רווח או כל סיבה אחרת אבל בנשימה אחת צער בעלי חיים  קובע כי בעל חיים הינו רכושו של "בעליו", ובאופן לא מפתיע.

כלומר, בעל חיים הינו רכוש עם מגבלות נלוות על הרוכש, אבל בשחיטה מסודרת לא נוגעים, והיא נשארת בחזקת טאבו, מחוץ לתחום.

במצב זה אין ברירה אלא להחזיר את הריבונות על ההחלטה על גורלם של בעלי החיים לידי הציבור, באמצעות  נציגיו אלה שיעבדו בזהירות.

קודקס שיכיל את שאר הרכיבים בהריגת חיות למאכל שלא טופלו עד היום כמו זכויות בעלי חיים ושליטה על מספרי החיות המומתות בכל שנה, דרכי גידולן והמתתן, והפיקוח המוסרי שיחול מעתה ואילך על כך. אסופה רעיונית מסודרת כזאת, גם אם לא תביא לביטול צריכת הבשר, תחלחל ותשפיע יחד עם שאר הגורמים על דעת הקהל לכיוון הרצוי.

אם ינוצלו אותם משאבים שמעודדים צריכת בשר כמו תוכניות בישול למיניהן בליווי ידוענים, פרסומות באמצעי התקשורת ומסעות טעימות, הפעם למימוש מטרה הפוכה, להגנה על בעלי חיים, יחד עם הקמת המנגנון האתי המוסרי-ציבורי לפיקוח על מה שממשיך להיות משווק, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה צמצום הדרגתי  בצריכת הבשר במדינות מפותחות לפחות, (שיש להן אלטרנטיבות תזונתיות מזינות ואת היכולת להמשיך בפיתוח מזון ותחליפי בשר) מצריכה מסיבית נהנתנית לצריכה סלקטיבית ומדורגת מטעמי מוסר ובריאות כאחד – אם המאבק על דעת הקהל ייעשה  בנחישות ובתבונה.

מכיר אני את טבע האדם, ואני יודע  שאין סיכוי נראה לעין להפסיק כליל הרג בעלי חיים למאכל.

הסיכוי הגדול הוא בהפחתה משמעותית של הצריכה על ידי הצרכנים – משקי בית רגילים שנוהגים בעיקר מכח ההרגל והזמינות, לצרוך בשר מספר פעמים בשבוע. שתופם של אלה בזוועות המתרחשות בחייהן של פרות עגלים שוורים, חזירים ויונקים אחרים, כולל המחשת השחיטה כפי שנעשית במציאות, (ובעיקר השחיטה הכשרה) לצד הפרכת "התורה" שמלווה דורי דורות בדבר החיוניות הבריאותית באכילת בשר, ולימוד שיטתי של המזון החלופי,  יצמצם באופן מוחשי את הביקוש לבשר, ולפיכך את קצב הייצור שמכתיבה דרישת השוק. בשלב מאוחר יותר תהיה עילה לשינויו של החוק המגדיר את בעל החיים כקנינו של הרוכש שינוי מעמדו של בעל החיים כקניין כרכוש בלעדי, וסיווגו כבעל זכויות על פי חוק, יהווה מהפכה אדירה בנושא. מהיכן שיתחיל, סופו שיגרור אחריו חלקים נרחבים בעולם. 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמית עוז