אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אלכסנדר הגדול מכולם


התמונה של אלי אשד
תאריך פרסום קודם: 
2003
כרזת הסרט אלכסנדר הגדול
כרזת הסרט אלכסנדר הגדול

לאחרונה עלה על המסכים הסרט "אלכסנדר" סרטו האפי של הבמאי אוליבר סטון ("פלאטון", ג'.אפ.קיי", "ניקסון" ורבים אחרים) על אחת הדמויות המרתקות והססגוניות ביותר שידע המין האנושי: אלכסנדר - שליט צעיר של ארץ מוקדון הקטנה והחצי בארבארית שלפני מותו בגיל 33 במאה הרביעית לפני הספירה הביס והשמיד את האימפריה הפרסית האדירה ששלטה על רוב המזרח. ולאחר מכן התקדם וחדר לתוך תת היבשת הודו שהייתה בלתי ידועה לחלוטין עד זמנו גם באימפריה הפרסית וכבש גם שם שטחים נרחבים ביותר. בכך יצר תקופה חדשה בתרבות האנושית הידועה בתור התקופה ההלניסטית, ששילבה לראשונה בין תרבויות מערב ומזרח ויצרה סינתזה חדשה של שתיהן. לתרבות החדשה שנוצרה כתוצאה מכך היתה השפעה עצומה גם על התרבות היהודית והנוצרית שברור לחלוטין שלא היו מתקיימות כיום כפי שהן אילולא כיבושיו של אלכסנדר.

ניתן כתוצאה  לטעון בצדק שהמלך שמת בגיל צעיר היה אחת הדמויות החשובות בתולדות האנושות שכן קשה להניח שללא כיבושיו הייתה ההיסטוריה המאוחרת יותר מתנהלת כפי שהתנהלה. יש כיום לא מעט "מאמרים " וסיפורים  של "היסטוריה  חלופית" שמנסים  לתאר מה היה קורה אם אירועי חייו היו מתנהלים בצורה שונה. מסורת שהחלה עוד במאה הראשונה לפהס"נ (ומן הסתם עוד לפני כן). הספקולציות הקדומות ביותר הידועות לנו שעסקו במודע בהיסטוריה חלופית כמשחק אינטלקטואלי  מקורן (כמו דברים רבים אחרים) ביוון וברומא ועסקו בשאלה: מה היה קורה אילו אלכסנדר לא היה מת בגיל צעיר אלא היה חי עד גיל מבוגר והיה כובש בין השאר גם עיר קטנה באיטליה בשם רומא? ספקולציות מסוג זה הועלו  בידי יוונים משועממים במשתאות כשהם שוכבים על ספות בין אורגיה אחת לשניה וכשהם מגיעים למסקנה  שאם היה אלכסנדר ממשיך מערבה לאיטליה אזי הם ולא הרומאים היו כעת  אדוני העולם. אכן נחמת השוטים. 

ובימינו, ההיסטוריון המפורסם טוינבי פירסם ב-1969 שני מאמרים ידועים של היסטוריה חלופית העוסקים בשאלה :"מה היה קורה אם מסלול חייו של אלכסנדר היה מתנהל בצורה שונה" משתי זויות שונות. באחד מהם הוא מתאר בצורה  "אקדמאית" מדעית כביכול כיצד אלכסנדר הגיע לגיל זקנה לאחר שכבש את כל העולם הידוע בזמנו כולל העיר קרתגו, הודו וסין. לחר שכרת ברית עם הרומאים באיטליה הקים צי שנוהל בידי הפיניקים המגלה יבשת חדשה במערב. הוקמה אימפריה עולמית שבה דומיננטית הדת הבודהיסטית והנצרות לא הייתה נוצרת לעולם.  במאמר שני טוינבי תיאר עולם שבו פיליפוס אביו  של אלכסנדר לא נרצח בגיל צעיר אלא הרג את בנו אלכסנדר והמשיך במסע כיבושיו שהחל ביוון וכתוצאה הגיע עד לאיטליה וכבש את הרומאים. ואלה רק שתי דוגמאות מתוך רבות על אלכסנדר שכוללות גם רומן קומיקס של "מנגה" הקומיקס היפני. היסטוריה חלופית של אלכסנדר שמראה שגם היפנים מסתקרנים מהאפשרות הזאת אם כי, בניגוד לרוב שאר העולם, להם לא היה מגע עם אלכסנדר.   ספקולציות אלו הפכו לנפוצות וידועות כל כך עד שהרומאים נאלצו לתת להם "תשובת מחץ" בידי ההיסטוריון החשוב ביותר שלהם טיטוס ליביוס. תשובתו הייתה בפרק שלם בהיסטוריה שלו שהוא התיאור הקדום ביותר הידוע לנו של עיסוק מודע בהיסטוריה חלופית. בפרק זה תיאר ליויוס כיצד אלכסנדר פונה לאיטליה, לוחם בגנרלים הרומאיים ומנצח אותם בתחילה. אך כפי שאירע לכל שאר היריבים האחרים של רומא מובס לבסוף שכן, טען ליויוס בפטריוטיות, ליוונים היה רק אלכסנדר אחד ואילו לרומאים היו גם אז  "אלכסנדרים רבים".  ובכך סתם ליויוס לשביעות רצונם של הרומאים את הגולל על הטענות היווניות.

אלכסנדר גיבור הסרטים

 דמותו של אלכסנדר שימשה כבסיס לאגדות, סיפורים ואפוסים. בימי קדם פורסם עליו רומן דמיוני שתיאר את מסעותיו במזרח ואף אל החלל באמצעות מרכבה מועפת בידי נשרים ואל תחתית הים בחבית עשויה זכוכית. מסופר כיצד במסעותיו בקצוות העולם פגש בגזעים ויצורים מוזרים כגון גזע הנשים הלוחמות האמזונות. בנשים הצומחות כפרחים על עצים ובנערות בעלות זנב בחיות במים. באנשים בעלי ראש של כלב או דג, בנשים מזוקנות ובאנשים שעירים חדי שיניים וכיוצא באלה. במפלצות ענקיות שמהוות סכנה לצבאו ובעצים מנבאי נבואות שניבאו לו את מותו בגיל צעיר. בסלמנדרות החיות בתוך אש ובעוד המצאות דמיוניות מדהימות מעין אלה, שיש לראות בהם, כמבשרים ראשונים של סיפורי המדע הבדיוני המודרניים. דמותו הופיעה באין ספור רומנים היסטוריים של מחברים ידועים כמו הסופר הגרמני היהודי יעקב וסרמן (מחבר "אלכסנדר בבבל"). מרי רנו שחיברה על חייו טרילוגיה מפורסמת ולאחרונה אף בטרילוגיה רבת מכר נוספת של הסופר ולריו מסימו מנפרדי (שהספר הראשון בה "אלכסנדר ילד החלום" המתאר את ימי ילדותו הופיע לאחרונה בעברית בהוצאת "אופוס").

אבל משום מה בקולנוע לא נעשה על אלכסנדר, עד כה, דבר להוציא כמה בודדים יוצאים מהכלל. ישנו סרט שוודי מתקופת הסרט האילם ששמו הוא "אלכסנדר הגדול" ובוים בידי האיש שגילה את גרטה גארבו ויש שרואים בו את הסרט הראשון על חיי אלכסנדר מוקדון אך מסתבר שהסרט נקרא על שם בית מלון מודרני בשם זה שבו מתרחשת העלילה... 

על אלכסנדר עצמו נעשה לראשונה סרט הודי משנות ה-40  בשם "איסקנדר". סרט אפי מפורסם של הבמאי רוברט רוזן בכיכובו של ריצ'רד ברטון מ-1956 (שאותו אפשר להשיג בחנות האוזן השלישית מי שמתעניין) שבגירסה הקיימת בידינו נחתך בצורה אכזרית משלוש השעות של גירסת הבמאי דבר שפגע בו אנושות. יש גם  פיילוט שכוח של שעה  מ-1964 לסדרת טלוויזיה שלא נעשתה מעולם  בכיכובו של לא אחר מאשר ויליאם שאטנר. האיש לא זכה להצלחה בדמות אלכסנדר הגדול אך התפרסם יותר, זמן קצר לאחר מכן, בתור חוקר אחר של  עולמות בלתי ידועים  וקצוות היקום, קפטין קירק מסדרת "מסע בין כוכבים" (ולצידו הופיע אדם וסט שכיכב מאוחר יותר בסדרת טלוויזיה בתור גיבור העל "באטמן"). הפיילוט הזה לא זכה להצלחה ביקורתית רבה, אבל לעניות כותב שורות אלה, מבין כל השחקנים שגילמו את אלכסנדר לשאטנר היה את הפוטנציאל לגלם את אלכסנדר בצורה המוצלחת והמעניינת ביותר בתור האיש שיצא לחפש את קצה העולם. מה היה קורה אילו שאטנר היה מככב בסדרה על חיי אלכסנדר הגדול ולא בסדרה בשם "מסע בין כוכבים" הוא נושא לדיון של היסטוריה חלופית בפני עצמו. פרט לאלה, אלכסנדר הוא הנושא  של  סרט יווני אפי  מ-1980 שמשלב את סיפורו של אלכסנדר בחייו של מנהיג שודדים מהמאה  ה-19.

ש גם  פיילוט שכוח של שעה  מ-1964 לסדרת טלוויזיה שלא נעשתה מעולם  בכיכובו של לא אחר מאשר ויליאם שאטנר.

אך בדרך כלל התעלם הקולנוע מאלכסנדר הגדול, אולי בגלל הקושי להציג בדרך משכנעת סיפור חיים כה גרנדיוזי. עד שהכריז אוליבר סטון על כוונתו להפיק עליו סרט גרנדיוזי ואז פתאום קפצו על העגלה מפיקים נוספים כמו דינו דה לורנטיס ובמאים כמו רידלי סקוט במאי "גלדיאטור" ( סרט על רומא העתיקה), מרטין סקורסזה וכריסטופר מקרי שהכריזו גם הם בזמנים שונים על כוונתם ליצור סרט קולנוע  אפי על חיי הכובש המוקדוני. דובר גם על מיני סדרה טלוויזיונית של עשרה פרקים בהפקת מל גיבסון והוצאו הודעות על  פרוייקט קולנועי שהתהדר בכך שהוא אושר רשמית בידי הממשלה היוונית, אך כל הפרויקטים האלה לא יצאו לפועל. 

לאחרונה נראה היה שסרט כזה יבוים במקביל לסרטו של סטון בידי באז לווארמן בכיכובם של ליאונרדו דה קפריו וניקול קידמן כאימו ושיתבסס על טרילוגיה מצליחה של הסופר האיטלקי מנפרדי על חיי אלכסנדר (אם כי לאחרונה  הודיעו על ביטולו).

 בסרט של סטון מככבים קולין פארל בתור אלכסנדר ואנגלינה ג'ולי בתור אימו (שדווקה עושה עבודה טובה בתור אולימפיאס הפראית חובבת הכישוף והנחשים. היא בהחלט נראית מתאימה לתפקיד אם כי היא מבוגרת רק בשנה אחת מהשחקן שמגלם בסרט את בנה). בסרט מופיע גם שחקן ישראלי - הדוגמן רז דגן שמופיע מכל התפקידים דווקא בתפקיד שליט האימפריה הפרסית האדירה דריווש.

אולם כעת משנראה שהסרט הוא כישלון קופתי בארה"ב נראה שתוכניות אלו יבוטלו. הסרט עורר קונצנזוס ביקורתי הן בחו"ל והן בארץ בכך שהוא סרט גרוע ומשעמם מבחינה קולנועית. אבל דומה שמבקרים רבים של הסרט התנפלו עליו בראש ובראשונה בגלל דבר שאין לו כל קשר  לאיכויותיו הקולנועיות והדרמטיות: הם טענו שהמדובר בסרט "פשיסטי" מאחר שסטון העז להאדיר את דמותו של אלכסנדר. הוא לא. אלכסנדר מוצג כפקעת של תסביכים ואין זה ברור באמת מדוע הוא יוצא לכל מסע הכיבושים והתגליות הזה, פרט אולי כדי לספק את רצונותיה של אימו.

 נשמעו טענות של מבקרי קולנוע על כך שאלכסנדר מוצג כמי שמנסה לשחרר עמים שהיו לאמיתו של דבר "חופשיים" והיה לא יותר מכובש מנוול. הסרט, אם כך, הוא  פוליטיקלי  "לא קורקט" בהעזתו להציג כובש כאדם גדול במקום כבריון מרושע. יש כאן רמז ברור לאירועים פוליטיים עכשוויים של הנשיא האמריקני בוש וטענות השחרור שלו לגבי עמים שונים. אבל זוהי טענה מגוחכת שאין לה כל בסיס היסטורי. רוב העמים שאותם כבש אלכסנדר היו מה לעשות משועבדים כבר לאימפריה הפרסית המושחתת והרקובה. לכל היותר ניתן לטעון שהם החליפו כובש אחד באחר.

ייתכן שהדבר שהרגיז את המבקרים יותר מכל היה הצגתו של אלכסנדר בסרט כאיש חזון אמיתי ששואף לאחד בין תרבויות המזרח והמערב בסינתזה אחת גדולה. רעיונות שאינם מובנים כלל בידי מצביאיו קצרי הראות שמביאים כתוצאה מכך לרציחתו. למותר לציין שגם כיום בתקופת מלחמת התרבויות ואסכולת האורינטליזם מבית מדרשו של אדוארד סעיד שמדבר על הניגוד והדיכוי האינסופי של המזרח בידי המערב, אלו הם רעיונות שחוגים מסוימים מוצאים אותם כדבר שהדעת אינו סובלת אותם. ניתן לטעון שזוהי חלק מהנטייה הקיימת בקולנוע העולמי מזה עשרות שנים של "ניתוץ מיתוסים" בכל פינה אפשרית ו"להקטין" עד כמה שאפשר את דמותם של מי שנחשבו בעבר כאנשים גדולים. ויכוח דומה קיים מזה שנים רבות אצל ההיסטוריונים שחלוקים עד היום בשאלה האם אפשר לראות באלכסנדר אדם שהקדים את זמנו שחלם על עולם מאוחד נוסח אירופה המאוחדת של היום ושרעיונותיו המדהימים הוכשלו בידי יורשיו צרי האופקים? האם היה כאן מגלה  עולמות נועז או שמה היה מדובר בביריון שיכור ומשוגע שהרס את עצמו בשכרותו? 

המחלוקת סביב אלכסנדר

היום דבר זה נשכח משום מה. כאשר ניסתה מקדוניה שביוגוסלביה לשעבר לקרוא לעצמה בשם זה הדבר  התקבל בהתנגדות יוונית שטענה שמאחר שאלכסנדר המוקדוני היה יווני לא ייתכן שמקדוניה תיקרא לעצמה בשם זה והפעילה לחץ דיפלומטי כנגדה, עד כדי איומים בסכסוך. הטיעון של מקדוניה הוא נכון מבחינה היסטורית אבל ביוון זה לא מעניין איש. היוונים אילצו את הקהילה בינלאומית (באו"ם, באירוויזיון) לקרוא למקדוניה "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה". רק אחרי בחירות נובמבר קיבל הממשל החדש של בוש בארה"ב את ההחלטה הראשונה שלו. החלטה היסטורית להתנער מן הכינוי המגוחך הזה למקדוניה. עם היוודע ההחלטה האמריקנית רקדו המונים בחוצות סקופיה בירת מקדוניה בעוד שביוון חרקו שיניים, גנבו להם את המותג.המחלוקות על אלכסנדר מגיעים עד לדרגות שלא יאומנו ויש להם אף השפעה על הפוליטיקה העולמית כיום.ביוון אלכסנדר נחשב היום לגיבור לאומי של העם היווני אם כי, עד כמה שזה נשמע מוזר, הוא ובני עמו לא נחשבו כלל יוונים בזמנו אלא ברברים נחותים. אלכסנדר עצמו ראה את עצמו כיווני לכל דבר וכצאצא של אכילס הגיבור היווני בטרויה אבל היוונים "האמיתיים" של התקופה זלזלו בטענתו זאת.

וכאשר נודע ביוון  שבסרט של אוליבר סטון יש כוונות לדון בעובדה ההיסטורית שאלכסנדר עסק גם בפעילות הומוסקסואלית (דבר מקובל לחלוטין אצל היוונים של זמנו שלא היה מרים גבה אצל איש),  עורכי דין יוונים יצאו למלחמה משפטית בסרט ובגרסה הנוכחית ודרשו שההפקה תכריז שהסרט הוא "בדיוני וכי אינו מבוסס על העובדות ההיסטוריות". הגרסה הקולנועית בסופו של דבר רק מעיזה לרמוז  על הנושא ולא לאמר כלום במפורש. מה שכן סטון, שידוע כחובב קונספירציות, כפי שמראה סרטו על רצח קנדי ג'י. אפ. קיי מביא את נושא הקונספירציה גם לסרטו זה: לדעתו מות אלכסנדר היה תוצאה של קונספירציה של מפקדיו שקצו בתוכניותיו. 

אלכסנדר בעברית 

עובדה היא שגם היהודים התרשמו כמו כל שאר העמים של העולם העתיק מדמותו של אלכסנדר. אלכסנדר אף מוזכר כאחד הדמויות בנבואות בספר דניאל במקרא ואף חדרה לאגדה היהודית אצל חז"ל  במדרשים ובתלמוד ששם ניתן למצוא עליו לא מעט סיפורים בניגוד לשאר שליטי ימי הקדם.

את סיפורים אלה על מסעותיו של אלכסנדר לקצוות הארץ בחיפוש אחרי מעיין החיים הנצחיים אפשר למצוא גם אצל חז"ל. בדרך כלל יש בסיפורי חז"ל על אלכסנדר מסר שלועג לתאוות השלטון והבצע שלו. למשל בסיפור אחד כשהיה בממלכת האמזונות (נשים לוחמות) קיבל כמזון כיכרות עשויות לחם וזהב - רמז לתאוות הבצע שאינה יודעת שובעה שלו. יש סיפור ידוע על הופעתו בשערי גן העדן שם מראים לאלכסנדר גולגולת שהעין שלה משקלה כבד מכל כספו וזהבו של אלכסנדר אבל די לכסות את העין בעפר ומיד היא נעשית קלה במשקל.

יש אצל חז"ל סיפורים על ויכוחים שונים שנערכו בפני אלכסנדר בידי חכמי היהודים ועמים שונים  ובראשם השומרונים שתבעו זכות על ארץ ישראל ובהם פסק אלכסנדר תמיד לטובת עם ישראל. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על ביקור של אלכסנדר בבית המקדש וכיצד פגש ושוחח שם עם הכהן הגדול שהרשים אותו מאוד. ועוד סיפורים שונים על עלילותיו ומסעותיו של אלכסנדר אפשר למצוא בספרות העברית של ימי הביניים כמו "ספר יוסיפון".

פה ושם אלכסנדר מופיע גם בספרות העברית. הוא הופיע בסיפור של קובץ הסיפורים ההיסטוריים המפורסם "זכרונות לבית דוד" ששם התגלו גם עשרת השבטים האבודים בהודו. בשנות השישים הופיע עליו ספר נחשב מאוד מבחינה ספרותית של יוסף אריכא בשם "סופר המלך" ( 1966 ) שמתאר בפירוט את ביקורו בבית המקדש בירושלים את המאבק הרעיוני בינו ובין הפילוסוף קליסטנס על רעיונות שמזכירים מאוד את המאבק בין הגלובליזם והאנטי גלובליזם בראשית המאה העשרים ואחת. ובספר לילדים של אוריאל עקביה שכתב ספר בשם "הכלב הצוחק: פרשת חייו וחכמתו של דיוגנס הכלבי"(1966) על מפגשו עם הפילוסוף שונא האנשים המפורסם דיוגנס. ולאחרונה הופיע עליו בעברית  ספרו של יקי מנשנפרוינד  "הכובש והכלב" שמתאר גם הוא את יחסיו של הכובש המוקדוני  עם הפילוסוף היווני דיוגנס.

התגובות לסרטו של אוליבר סטון מראות אין ספק בכך שאלכסנדר ימשיך לעורר את דמיון המין האנושי כמו גם לעורר מחלוקות עצומות גם בעתיד כפי שעשה ב-2400 השנים האחרונות. 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד