אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עולמי / תיירות


מאמרים בנושא אירועים ומגמות בעולם ומקומות תיירות

אמת שאיננה נוחה, או הונאת המאה

"אמת שאיננה נוחה" (an inconvemient truth) הוא שמו של סרט מטופש שהפיק סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור. האמת ההולכת ונחשפת בימים אלה היא באמת אמת בלתי נוחה, אבל לא במובן אליו התכוון אל גור. לפני שאמשיך, מספר מלים על הסרט, מפיקו, והשפעתו.

משפטי ראווה? גואנטאנמו

משפטי ראוה מבויימים היו אחד מהמאפיינים של המשטרים הסוציאליסטיים במזרח אירופה לפני קריסת האימפריה הרוסית. הם שימשו כלי בידי השלטונות לחסל מתנגדים פוליטיים. מאחר ובמשטרים האלה המושג של שלטון החוק (rule of law) היה במקרה הטוב בדיחה לא מוצלחת התופעה לא נראתה חריגה על הרקע של הרעיונות האחרים שנועדו ליישם שוויון וצדק סוציאלי. הידועים ביותר הם כמובן משפטי הראוה שהתקיימו ברוסיה בשנות השלושים של המאה שעברה, בהם סטאלין חיסל את מרבית הצמרת הוותיקה של המפלגה הקומוניסטית וכן את הצמרת הצבא האדום.

קופנהגן, מופת לתחבורת אופניים

קופנהגן היא מלכה בלתי מוכתרת של תרבות האופניים העירוניות במערב.

למעלה משליש מהנסיעות בקופנהגן נערכות באמצעות אופניים, ופרנסיה שואפים לעלות את נתח השימוש באופניים למחצית מכלל הנסיעות בעיר. מה ערי ישראל יכולות ללמוד מקופנהגן?

גרמניה: תרבות הרכב – שילוב ניגודים

בגרמניה קיימת תרבות שורשית של שימוש בכלי רכב מנועיים למטרות שימושיות ולמטרות נופש וספורט. למדענים והמהנדסים הגרמניים יש חלק נכבד בתרבות המינוע, הכולל פיתוח שכלול וייצור כלי רכב מנועיים, וסלילת כבישים מהירים. בצד כל אלה מתנהלת תרבות מפותחת ומנוגדת של הגבלות על הרכב המנועי וצמצום השימוש בו, עידוד תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית.

נובל – נשברה המסורת

כבשנים קודמות, בפרוס חודש אוקטובר, אני מקדיש מספר מלים לפרס נובל ששמות הזוכים בו מתפרסמים בתקופה הזאת. החידוש הגדול, או שבירת המסורת כפי שהגדרתי את זה, מתייחס לצד הנשי. השנה יש חמש נשים בין הזוכים

ריפוי בהלם - סוף מעשה

ריפוי בהלם – סוף מעשה (מאמר שלישי ואחרון(?) בסדרה)

-ריפוי בהלם חלק א- ריפוי בהלם חלק ב

המפטיהסופר לואיס קרול (lewis carroll), בסיפור הילדים "מבעד למראה" (through the looking glass), מתאר דיאלוג בין עליסה, גיבורת הסיפור, לבין דמות בשם המפטי דמפטי:

המפטי דמפטי, בנימה של בוז ניכר: "כשאני משתמש במילה, מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר"

עליסה: "השאלה היא אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים"

אוליפיאדת ריו - Si tu vas à Rio

החלטת הועד האולימפי לשלול משיקגו את הכבוד של ארוח האולימפיאדה היא מכה מתחת לחגורה לארה"ב.

תוכנית ביטוח הבריאות של אובאמה: ריפוי בהלם

וַיִּחַר אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים.

אני חייב להודות שכאשר אמרו לי שאובאמה מוזכר בתנ"ך הייתי בטוח שעובדים עלי והגבתי בלגלוג. אבל מסתבר שיש דברים בגו (שופטים פרק ג', פסוק ח').

נתן ס. לואיס: בשורות טובות- רעות

משנתו של פרופ´ נתן ס. לואיס נושאת עמה שתי בשורות, האחת טובה והשנייה רעה. הבשורה הטובה – יש מספיק מקורות אנרגיה וחומרי דלק בעולם, הבשורה הרעה – במצב "העסקים כרגיל", רוב החיים על כדור הארץ עלולים להיכחד הרבה לפני שיגמר מלאי הנפט.

נאסא: קפיצת ענק לשום מקום

במבט לאחור על התקופה שעברה, אי אפשר שלא לחוש איזו שהיא ריקנות, אכזבה מכך שכל התקוות והצפיות של אותם ימים לא התממשו. בהשוואה היסטורית זה כאילו קולומבוס, אחרי גילוי אמריקה, חזר לאירופה ואף אחד לא בא בעקבותיו. ההתיישבות הלבנה באמריקה לא התרחשה והחיים נמשכו כמקודם.

קרח בארץ האש

ארץ האש (tierra del fuego) הוא שמו של הקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה. למרות השם די קר שם. חבל הארץ שמצפון לארץ האש, פטגוניה, הוא ברובו קרחון אחד גדול, מהגדולים שבקרחוני העולם. האזור כולו מכיל נופים משגעים והוא מוקד משיכה לתיירים מכל העולם. אבל נושא המאמר איננו תיירות הפעם, אלא תגלית מדעית מעניינת הקשורה לחבל ארץ זה.

ידיעה של סוכנות החדשות אסושייטד פרס מיום 14 ביוני, 2009, מספרת על כך שהקרחון הזה בארגנטינה הוא "אחד מכמה שדות קרח בעולם שלא 'נכנעו' להתחממות כדור הארץ" (one of only a few ice fields worldwide that have withstood rising global temperatures).

עידן אובאמה - עולם חדש ישן

נושא הבריאות תופס מקום מרכזי בתוכניותיו של אובאמה. זה נושא שמדבר אל לבו של כל אמריקאי. ישנם חילוקי דעות (לפעמים מהותיים) לגבי ה"איך", אבל יש הסכמה מלאה לגבי העובדה שמצבה של מערכת הבריאות בארה"ב היא בעיה אמיתית המחפשת פתרון.

מבט מכאן – הערות נוספות למצב (יוני, 2009)

האייקון של התעשייה האמריקאית, ירדה מהבמה. כבר היו בעבר פשיטות רגל דרמטיות של חברות ענק, ותעשיות שלמות הפכו לזיכרון היסטורי בלבד – מי שהוא עוד זוכר את הזמנים בהם השוק העולמי היה מלא במכשירי טלוויזיה מתוצרת ארה"ב?

תל אביב - האחוריים של עיר לבנה

האחוריים של "עיר לבנה" - רשמים של חוזר לכרך ללא הפסקה.

כמה הערות למצב (סוף מאי, 2009)

ככל שחולף הזמן מאז שהחל לכהן כנשיא ארה"ב, אובאמה מאמץ יותר ויותר חלקים מהותיים ממדיניותו של בוש, מדיניות עליה הוא שפך אש וגופרית במהלך מסע הבחירות, מדיניות אותה הוא גינה בכל פה לפני ואחרי שנכנס לבית הלבן, מדיניות אותה הוא הבטיח לשנות. פעם אחר פעם, בהופעותיו בפני הציבור, הוא חוזר על הטענה שהוא שם קץ ל"עיוותים המוסריים" (moral travesties) שאפיינו את תקופת בוש

במדרון הבינוניות

דייויד סוטר. היה שופט בינוני לכל הדעות

העתיקו את הפתרונות הסקנדינביים – לא את הבעיות! תרגום

מדינות סקנדינביה ביצעו רפורמות שונות מאוד, ואף אחת מהן – אולי מלבד איסלנד – לא הרחיקה לכת כמו באירלנד, בריטניה, אסטוניה, או סלובקיה ועל כן לא השיגו תוצאות חיוביות באותה המידה. במובן מסוים, ניתן לומר שמדינות סקנדינביה מוצלחות מאוד, באותו אופן שבו אנשים בכיסא גלגלים מעולים בטניס, הרבה יותר ממני.

אמור לי מי חברך

יחסים בין מדינות מתבססים על אינטרסים. כאשר מחלפים את המילה "ידידים" ב"בעלות ברית" במשפט הפתיחה, מתקבל תאור תמציתי וקולע של מעמדה הבינלאומי של ארה"ב במלאת שלושה חודשים לעידן אובאמה

שלום לך ירושלים. חזרה אל החוף, אל העיר הצעירה בת 100

שלום לך עיר יפהפייה, קסומה, עיר של קולאז'ים מרוסקים שלא חוברו להם יחד. שלום לך עיר מרהיבה, דוויה וחצויה, עיר ללא מנוח, עיר שבה תושביה הם ניצבים במחזה ללא הפסקה שהמערכות שבו מתחלפות מן הרקיע השמיני למעלה ועד לביבים במזרח העיר למטה , שאמות הספים נעות -מהיכלי הדת המשולשת ואמונה באל אחד, ועד לערוצי התככים של ריב ומדון, בין הדתות ובקִרבן, תוך העלאת האלוהות והשפלת האדם, מן האוניברסאלי והנשגב עד ללאומני וחשוך

הבטחה והגשמה – מאה הימים הראשונים של ברק אובמה

עם סיום "תקופת החסד" של מאה הימים הראשונים לנשיאותו של אובאמה, אפשר להתחיל לבחון את ביצועיו. מעמדו של אובאמה בדעת הקהל עדיין טוב מאוד אם כי חלה ירידה משמעותית לעומת מה שהיה מיד אחרי הבחירות. ירידה כזאת היתה מנת חלקם של כל הנשיאים שקדמו לו מאז תום מלחמת העולם השניה. ה"רייטינג" הכללי של אובאמה עומד כעת על 62%, וזה כמעט זהה לזה של קודמו בתפקיד, הנשיא בוש (63%). מה שקצת חריג היא העובדה שיש פער משמעותי בין הרייטינג האישי של אובאמה (69%) לבין התמיכה במדיניותו. הירידה ברייטינג של אובאמה קצת מפתיעה לאור הכיסוי האוהד לו הוא זוכה בתקשורת המובילה שהוא חסר תקדים.

ברצלונה 2009

לא זכרתי שברצלונה עיר כל כך ידידותית. לא חזרתי אליה מאז שנות השבעים המוקדמות. פרנקו עוד חי. האולימפיאדה עוד לא נראתה באופק. זה מתחיל עם שוטר הגבולות החייכן, למרות שראה אלפי אנשים לפניך באותו יום, החיוך האדיב שלו והברכה "שיהיה לך זמן נעים בברצלונה" נשמעים כנים לחלוטין. בניגוד לניו יורק ששוטרי הגבולות ממש שונאים אותך שבאת. ואולי בברצלונה הוא סתם שמח שיש לו עבודה.נהג המונית המוליך אותך העירה, מחייך, ומשום מה זה לא נראה חיוך מלאכותי מקצועי. למרות שבברצלונה מוצפת במיליוני תיירים בשנה, התושבים לא שונאים אותם. זו לא תל אביב.הם אדיבים ומוכנים לעזור בכל שאלה.ברומא יש את מזרקת טרווי.

האם פנטזיית תחבורה מתגשמת במזרח התיכון?

שטיח מעופף הוא אמצעי תחבורה אגדי שהתפרסם במיתולוגיה הערבית, ומשולב באסופה "אלף לילה ולילה". עבור הנפגעים והסובלים מהתחבורה המנועית המקובלת, "שטיח מעופף" יכול לספק חלום מרענן בהקיץ על שיטת תחבורה נוחה, קלה לשימוש, נקייה, שקטה, רגועה, מהירה ובטוחה. השטיח המעופף נותר בגדר פנטזייה מדברית פרי דמיון מזרחי, אך - אם תוכניות ילכו כשורה - בקיץ הקרוב צפויה להתגשם פנטזיית תחבורה מערבית באבו-דאבי – אחת האמירויות העשירות במפרץ הפרסי שאזרחיה נהנים מרמת הכנסה לנפש מהגבוהות בעולם.

ברק אובאמה: הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה...

בימים אלה מלאו חודשיים לכניסתו של אובאמה לבית הלבן. הוא נמצא עכשיו בעיצומם של "מאה הימים הראשונים" לכהונתו, תקופה בה, למעט "מתנגדים שרופים", לא מקובל לצאת בביקורת גלויה על נשיא חדש

ימיו הראשונים של אובאמה בבית הלבן

מהפיסגה אפשר רק לרדת

ענף התחבורה על מים סוערים

שווקים פיננסים על מים סוערים

עולם ירוק? – ניהול משאבים במחסור

אנו מצויים כבר בתחילתה של קטסטרופה אקולוגית, המאיימת על כל הפלגים באותה המידה, ושמה - התכלות המשאבים על כל צורותיה

כל העולם כולו ברק חוסיין אובמה

בחודשים האחרונים הזדמן לי לבקר בשתי יבשות ביבשת אירופה וביבשת אמריקה. התרשמתי ארוכות מהנופים וגם מהאנשים שנתקלתי בהם באמריקה וגם באירופה. נחתנו בערב קייצי באריזונה בעיירה יאפית סמוכה למפעלי היי טק, לשמחתי, המארחת במסעדה המקומית בלב צ'נדלר יצאה מגדרה כדי לשרת אותי, כן הצליחה לרגש אותי ערב ערב. בכל ערב כשהגעתי למסעדה לסעודת הלילה זכרה המלצרית בדיוק רב את התפריט אותו אכלתי יום קודם. הקשר הבלתי אמצעי שנוצר ביני לבין המלצרית הותיר עליי רושם חודשים רבים. גם היום כעבור כמה חודשים אני יכולה להיזכר באותה מארחת אריזונית בגעגועים קלים. וזהו ההבדל בין המארחים האמריקניים למארחים האירופיים.

ברק אובמה

גם אלמלא האינדיקאטורים היו מצביעים על יתרון לברק אובמה, הייתי כותב את המאמר. זאת מכיוון שהסנטור הצעיר והמבריק, הוא קרן אור לאמריקה, ונשיא אמריקני שחי בהרמוניה עם עמו ועם העולם, יש לכך חשיבות רבה גם בכול הקשור באזורנו. במילים אחרות אני מאמין במנטרה: אובמה טוב ליהודים, כלומר לישראל .

בחירות ארהב 2008 – מבט נוסף

ראשית, בחירתה של מושלת אלסקה ע"י מקקיין להיות המועמדת לסגנות הנשיאות. לצעדו זה של מקקיין היו תוצאות מרחיקות לכת בתחום אחר. אינני יודע אם מקקיין חשב על זה (קרוב לוודאי שלא), אבל בצעדו זה הוא נתן נוק אאוט לתנועה הפמיניסטית. גל ההתקפות על שרה פלין בתקשורת הליברלית הראה שכל הדיבורים על שוויון האישה וחופש הבחירה שלה, הם מס שפתיים בלבד. חופש הבחירה לאישה, בו דוגלות הפמיניסטיות, התגלה כחופש לבחירה ע"פ האג'נדה שלהן בלבד. לאישה עם אג'נדה שונה לא מגיע חופש בחירה, ואין לה מה לחפש בחיים הציבוריים. אישה כזאת מוטב שתשאר בבית ותגדל את ילדיה. דברים ברוח זאת הופיעו אפילו בניו יורק טיימס --- האייקון של העיתונות הליברלית (אף פעם לא אמרו מילה אחת על יושבת ראש בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, שבחרה בקריירה ציבורית למרות שהיה עליה עול גידול של חמישה ילדים). כמעט אף אחת מהמיליטנטיות הפמיניסטיות לא מצאה לנכון להגיב על ההתקפות האלו (חלקן אף הצטרף למקהלה). בכך נחשפה ערוותן – זונות פוליטיות ותו לא. התנהגותן של הפמיניסטיות איננה אלא מקרה פרטי מייצג של הגישה הכללית של השמאל הליבראלי. גישה לפיה חופש הדיבור הוא החופש לאמר אך ורק את מה שתואם את האג'ינדה. חופש דיבור אין פרושו שגם לבעלי עמדות החורגות מהקו מותר לדבר.

יומני מסע

בימים קודמים רשמי המסע נרשמו כמובן כדי לדווח על גילויי ארצות ועמים. קוק, סטנלי, אמונדסן, מאגלן, קולומבוס – אפילו יומני אניות היו אובייקטים ראויים בתחום זה, שהיה בהם עניין. יומנים של אמת ושל בדיון נכתבו – מסעות גוליבר, רובינזון קרוזו ועוד. אז לשם מה אנחנו עוד כותבים יומנים כאלה היום?

הנצפים ביותר