אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תיאטרון


שמנה / תיאטרון הקאמרי

ההצגה מהנה בחלקה הגדול אך ברגע הדרמטי שלה היא מתחלקת הצידה. הוא הדריך יפה את השחקנים, המעברים בין התמונות חלקים ועוברים היטב. נדמה לי שהפחד שלו מליצור מלודרמטיות מציפה השאירה רגשות מרוחקים מדי

צחוק של עכברוש / נאוה סמל. הוצאת ידיעות אחרונות

צחוק של עכברוש / האופרה

לאחרונה התמזל מזלו של כותב שורות אלו לצפות באופרה יוצאת דופן, שחלקה מדע בדיוני וחלקה סיפור אימה טהור אודות תקופת השואה. אופרה מקורית, ראשונה מסוגה בשפה העברית, בכך שהיא מבוססת על ספר חדש (ומקדימה בכך את האופרה "מסע אל תום האלף" של א.ב.יהושע בשבועות ספורים). זוהי האופרה "צחוק של עכברוש", פרי עטה של נאווה סמל, העוסקת בהפיכת סיפור שואה מצמרר למיתוס עתידני במאה ה-21, במשמעויות ובהשלכות על נושא הזיכרון והשכחה.

אדם בן כלב / תיאטרון גשר

הרומן "אדם בן כלב" התפרסם בשנת 1968. הוא לא זכה להצלחה שהגיעה לו, כנראה בגלל שהתנגש כבר מראשיתו עם צורת דרך זיכרון השואה המוכתב לנו כאן הן על ידי ניצולים והן על ידי השלטונות, והנה בא סופר, יליד הארץ וכותב ספר מאוד לא ריאליסטי, ממש לא דומה לכתבי ק.צטניק על מחנות הריכוז ומנסה לספר לנו על הכאב, על התוצאות, על פילוסופיה של השואה. מה זאת אומרת לעסוק בשואה בצורה אמנותית גרידה ולא סתם, אלא סוריאליסטית.

איש הכריות / תיאטרון גשר

כל מי שיש לו עצבים חזקים ואוהב תאטרון טוב צריך ללכת להצגה הזאת. תאטרון גשר מציג אותה לעתים רחוקות כי אין לה מספיק קהל. חבל שההצגה תיעלם, היא חשובה מדי וטובה מדי מכדי לתת לה לשקוע בדממה אל השכחה, מה גם שכשלון של ההצגה עשוי לגרום לזה שמחזות אחרים של המחזאי הזה לא יוצגו כאן יותר, ולפי מחזה זה, אם מחזותיו האחרים כתובים באותה רמה ראוי להכיר כל מה שכתב

רכוש נטוש / שולמית לפיד. הוצאת אור לעם

רכוש נטוש / שולמית לפיד בתיאטרון הבימה

מבחינה כתיבה המחזה כתוב היטב, הדמויות מלאות והקונפליקטים מובנים, אך הבעיה שהכל צפוי מדי. ראינו יותר מדי מחזות מהסוג הזה ובמחזה אין לא חידוש בעלילה, לא בפיתרון ומעט מדי באמירה הכללית. זה לא שהסיפור לא טוב, אין סיפורים רעים, ורובם נכתבו כבר מאות פעמים, השאלה איזה חידוש ואיזה צורך היה לספר את הסיפור מחדש, וכאן לא מצאתי את הסיבה.

ציפור שחורה בתיאטרון הקאמרי

הקאמרי מיהר להציג את המחזה "ציפור שחורה". רק באוגוסט 2005 הוצג לראשונה בפסטיבל אדינבורו, משם עברה לווסט אנד הלונדוני וכבר הוא כאן אצלנו. ואפשר בהחלט להבין למה. תארו לעצמכם את לוליטה חוזרת אחרי חמש עשרה שנה אל הומברט ומבקשת... מה? לנקום? לחדש את הקשר?

נואל קווארד

עניין של סגנון / נואל קווארד - תיאטרון גשר

נואל קווארד איננו מהשמות המוכרים בחיי התיאטרון בארץ. עד כמה שזכרוני מגיע רק שני מחזות שלו, הילולת רפאים וקדחת אביב הועלו כאן על הבמה. הילולת רפאים היה למחזה חסר מזל בארץ. ההפקה הראשונה הייתה ב-הבימה ולא הגיעה אפילו אל מעבר לחזרה הגנראלית. גם ההפקה השנייה לא הצליחה הרבה יותר. קדחת אביב ב-קאמרי הייתה הצלחה גדולה יותר. חנה מרון הצחיקה, גדעון אוברזון תפר בגדים יפים מאוד ומאז כלום.

נמר חברבורות / תיאטרון הבימה

אני חייב לסיים בסוג של הסתייגות. מאוד נהניתי, כן, אבל נשארתי מרוחק. המחזה אולי שכלתני מדי, אווירת החלום לא ממש סחפה אותי לתוכה, ראיתי, הערכתי ונהניתי, אך מבחוץ. וכל כך הייתי רוצה להיסחף.

לילה טוב אמא / הקאמרי

הצגה הגורמת בהחלט לחוויה רגשית מטלטלת. לא גולשת למלודרמטיות צעקנית וכול האומרת כבוד למחזה ולשחקנים.

ראיון עם אורנה פורת

אירנה קליין מקבלת פרס א.מ.ת שהוא הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס ישראל אותו כבר יש לה, בין כל הפרסים האחרים האפשריים בארץ שאותם כבר קיבלה בעבר. אירנה קליין שלמרות שמה לא נולדה בשם זה. אנחנו מכירים אותה בשם אורנה פורת.

בשני קולות / צכוב - תיאטרון גשר

כל הצגה של תיאטרון גשר מעוררת ציפיות. גשר מציג מספר מצומצם ומובחר של פרוייקטים תיאטרליים בשנה, רובם ככולם נושאים את חותמו של הבמאי יבגני אריה, למעט ההפקה הנוכחית של מדיאה, שמבויימת על ידי לנה קריינדלין. אתם באים להצגה בגשר? הוציאו את המסטיקים, כבו את הפלאפונים, שיכחו לרגע את הבייבי סיטר ומיחקו את שגרת המשרדים שהעיקה עליכם במשך היום. ברוב המקרים זה עובד. גם פה, בעיבוד המרגש לשתי יצירות של צ'כוב, מדובר בחוויה תיאטרלית שלא נספגת בערב התל-אביבי הלח ואכול החלודה, ברדידות הטלה-נובלית המצויה של חדשות ושעשועונים, אלא נשמרת במשך כמה שבועות בספריות של הזיכרון.

מדיאה / תיאטרון גשר

מדיאה, אחת הדמויות המיתיות הגדולות שהפכה להיות סמל תרבותי לקנאה רצחנית. כולם יודעים שהיא זו האימא שבקנאתה לבעלה רצחה את שני ילדיה. מה עוד יודעים עליה?

אלי ביזאוי - תזכרו את השם הזה

קצת יומרני לכתוב על אלי ביז'אוי. הבחור בסך הכול בן 27, בסך הכול בוגר מגמת בימוי והוראת תיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה, מכללת סמינר הקיבוצים. בימאי ומורה ב"בית צבי" משנת 2004.

לאהולה: האיש בעל אלף הכשרונות

השנה 1998, מלאו 80 שנה להולדתו של ליאופולד פרידמן - אריה לאהולה, leopold friedmann arje lahola, שנולד בשנת 1918, אינטלקטואל מבריק ויוצר מוכשר, מבניה הגדולים של יהדות סלובקיה. איש בעל "אלף כשרונות": משורר וסופר, מתרגם ומעבד, צייר ומנגן, מחזאי ותסריטאי ובמאי גדול של תיאטרון וקולנוע. בשנתיים האחרונות, מאז התחלתי במסע גילויו של האיש, חייו ויצירתו, בסיועם של כמה אנשים טובים, התמלא כבר "תיקו" הריק בעשרות מסמכים. אחדים מהם ברצוני להביא כאן לפניכם.

תחלואי התיאטרון

כולם יודעים שמצב התיאטרון הישראלי איננו מזהיר מזה שנים. אינני מתכוון כרגע לבחינה הכלכלית עליה מדברים דווקא די הרבה לאחרונה. אלא מהבחינה האמנותית, האמורה לרגש את הצופה. נכון שאין לנו מסורת תיאטרלית ארוכה כמו לאנגלים או הצרפתים, אך בכל זאת בארץ מתקיימים תיאטראות כשבעים שנה והיו לו הצגות מופלאות בעברו.

הדבר האמיתי / טום סטופרד

טום סטופרד הוא בוודאי המחזאי האנגלי החשוב ביותר בימינו ואולי לא רק האנגלי. הוא נולד בצ'כיה, משפחתו ברחה למזרח הרחוק שם התחתנה אמו עם אנגלי שהעביר אותם אחרי המלחמה לאנגליה. מחזותיו תמיד מורכבים מאוד. ברובם יש התייחסות לעולם מקביל נוסף

ביבר הזכוכית / טנסי ויליאמס בקאמרי

בשנות השיא שלו שחקנים נלחמו לקבל תפקיד במחזות של טנסי ויליאמס, שהיה לתקופת מה גדול המחזאים האמריקאיים. הוא אהב לכתוב תפקידים לשחקנים שאהב ושום שחקן ששיחק באחד ממחזותיו לא חזר להיות מה שהיה קודם.

הנצפים ביותר