אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תיאטרון


ליל העשרים / יהושע סובול

השורדים של "ליל העשרים" : צפיה במחזה "ליל העשרים" של יהושע סובול המתאר קבוצה של צעירים מהעלייה השלישית היוצאת להתיישב באזור מבודד וקשה לישוב עוררה השוואה בלתי נמנעת עם התוכנית המצליחה "השרדות" ששודרה באותו היום

נשי טרויה / תיאטרון תמונע

לא במקרה הועלה כאן המחזה נשי טרויה כמה וכמה פעמים. בעיקר בבתי ספר למשחק לאחרונה. חנוך לוין כתב לו גרסה משלו, "הנשים האבודות של טרויה" בה סילק מהמחזה אלים והשאיר רק את ההתרחשות המרכזית הנבואית על חורבן

מאדאם בטרפליי באופרה הישראלית- לקראת בכורה

האופרה "מאדאם בטרפליי" ממשיכה את ארועי שנת פוצ'יני העולמית, שהחלו באופרה הישראלית עם האופרה "טוראנדוט", כמחווה לרגל 150 שנה להולדתו של המלחין האיטלקי."מאדאם בטרפליי" הוא סיפור אוניברסלי שיכול להתרחש בכל מקום ובכל עת: נערה בת 15מתאהבת בקצין צבא שמגיע במהלך שירותו הצבאי לארץ היעד ושם מתפתחת הרפתקת אהבים בין השניים.

שיער / תיאטרון בית צבי

שיער נולד כמחזמר כיס באוף אוף ברודווי. מי שביימה את המחזה המקורי ועשתה לו כוריאוגרפיה הייתה אנה סוקולב, שנייה בחשיבותה למרתה גרהם בזמנו. כשהמחזמר הקטן זכה להצלחה במהדורה המצומצמת שלו קנו אותו מפיקים מברודווי, שילמו לסוקולב הרבה כסף כדי שתוותר על שמה ושינו אותו לגמרי. כששיער עלה בברודווי המחאה נגד מלחמת וייטנאם הייתה בשיאה.

כמו שתרצו אותי / תיאטרון הספריה

המחזה מרתק ממש. הוא מספר על רקדנית ברים מסתורית חולת שכחה, החיה בגרמניה עם סופר עשיר ובתו הלסבית. ערב אחד מופיע גבר זר הטוען שהיא לא גרמניה אלא אשתו הנעלמת מזה עשר שנים של אריסטוקרט איטלקי.

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים בקאמרי

המחזה מצוין, רובו עשוי טוב. אך תחושת החוויה הגדולה המצופה ממנו קצת נשחקת ומרחקת. אך אם תשאלו לדעתי, למרות ההסתייגויות לכו לראות את ההצגה. גם כדי להכיר מחזה נפלא גם מפני שיש להניח שהוא לא יוצג שוב בקרוב וגם מפני שבכל זאת זו הצגה טובה גם אם לא מושלמת

היה לא היה / תיאטרון הקאמרי

היה או לא היה הוא מחזה על שני אנשים ששמם המציאותי עדיין מהדהד בתוככי ההיסטוריה המקומית שלנו. חיים בנינו אנשים שעדיין זוכרים גם את חנה רובינא, שחקנית מהוללת וגם את אלכסנדר פן משורר שנוי במחלוקת.

שיחות אחרי הלוויה / תיאטרון בית צבי

המחזאית יסמינה רזה משכה תשומת לב במחזה הראשון שלה "תרבות", מחזה שבו שני גברים עומדים רוב הערב מול תמונה ודנים מהי אמנות. בארץ אלו היו יוסי בנאי וששון גבאי. וכבר אז אפשר היה להיווכח שלפנינו כותבת חכמה מאוד המסוגלת לשנות תכתיבי דרמה לצורה אחרת

ריצארד השלישי / תיאטרון בית צבי

שייקספיר שחי בזמנה של המלכה אליזבט הראשונה הייתה מבית טיודור. כדי למצוא חן בעיני מלכתו, ואולי גם כדי להגדיל את קצבת להקתו כתב שייקספיר את המחזה ריצ'ארד השלישי.

המאה השלושים - הצגה

הצגה בשם "המאה השלושים" היא הצגת פרינג' והיא אחת ההצגות הנפלאות והמרשימות ביותר שראיתי מזה זמן רב. היא נפלאה בגלל מה שיש בה והרבה בגלל מה שאין בה.

הסוחר מוונציה / תיאטרון בית צבי

מבחינה צורנית לתיאטרון שלו כל הדמויות "האחרות" אפשרו לו להציג איזו אקסטרווגנזה ממין אחר. גברים שחורים, בגדים איטלקיים. התנהגות אחרת. ובכל זאת שיילוק שונה. הפרשנות האנטישמית נראית בו ברורה מאליה. היהודי הרע, רודף הכסף המלווה בריבית. כל התכונות שבעתיד היהודים יואשמו בהם ויהפכו למאפיינים נושאי השנאה נגדם

שיחות לילה / תיאטרון גשר

המחזה שיחות לילה הוא דרמה המציגה את לילו האחרון של שדרן רדיו פרובוקטיבי המנהל שיחות עם מאזיניו. אנחנו מכירים את סגנון התכניות הללו גם בארץ. במשך שנים ישבו שדרנים לרוב תרבותיים ונימוסיים והזמינו אנשים לטלפן.

במחזה אקווס המועלה כעת מחדש בלונדון משחק דניאל רדקליף

אקווס / תיאטרון בית צבי

בבית צבי ההצגה מתנדנדת בין רבדים שונים. אחת הבעיות היא העובדה שלעיתים כשיש תפקידים שפער הגילים ביניהם חשוב קשה לראות שני צעירים כשהאחד אמור להיות מבוגר. בעיקר כשהמבוגר צריך להיות רב חוויות מהסוג שצעיר יתקשה להתחבר אליהן

מלאכים באמריקה. תיאטרון בית צבי

מלאכים באמריקה / תיאטרון בית צבי

מחזה שבו ריאליזם וסוריאליזם נושקים זה לזה, מציאות דמיון הזיה. חזיונות דתיים וויכוחים על נושאים פוליטיים. מעברים מהירים ממקום התרחשות אחד לשני.

הטריטיקו של פוציני / האופרה הישראלית

הטריטיקו או הטריפטיך בשפות אחרות, פירושו השלישייה. זו אסופה בת שלוש אופרות קצרות המוצגות יחד בערב אחד. פוצ'יני היה מלחין שהרגשות הסוערים באופרות שלו עברו סוג של עידון והפנמה.

המלך ליר / תיאטרון הקאמרי

את המלך ליר, מחזה הנחשב לגדול ולחשוב במחזותיו של שייקספיר, לא העלו כאן מזה חמישים שהנה. ראינו לא מכבר עיבוד אידישסטי למלך ליר "מירלה אפרת" ויש מי שיזכור את עיבודו המופלא של אקירה קוראסווה בסרט "ראן" שהוא עיבוד חופשי למלך ליר וזהו

עקומים / תיאטרון בית צבי

המחזה עקומים נכתב על ידי מרטין שרמן הוא מחזה מזעזע מאוד וכבר הוצג בארץ לפני שנים רבות ואם אינני טועה יותר מפעם אחת. מרטין שרמן עשה דבר בשנות השבעים, כשהמחזה היה חדש, שהפך אותו למדהים, מרגש ומפתיע. הוא העלה את רצח ההומוסקסואלים על ידי הנאצים וציין בפני העולם את הרגע שבו היה קל יותר להיות יהודי, ולא רק קל, היה כדאי יותר להיות מזוהה כיהודי במחנה ריכוז מאשר הומו.

מותו של סוכן / תיאטרון הקאמרי

וילי לומן, גיבורו של המחזה "מותו של סוכן" הפך להיות כבר מזמן סמל לאדם הקטן החולם חלומות גדלות ומנסה להגשים אותם דרך בניו, בעיקר בנו הבכור. מכל המחזות הגדולים של המאה העשרים דומני שהוא הוצג בארץ הכי הרבה פעמים. וצריך לדעת מראש שזה אכן מחזה גדול ויותר מזה. המחזה זכה עם הצגתו בכל הפרסים האפשריים.

תופרים ו-גוף להשכיר / תיאטרון בית צבי

שני המחזות שעלו השבוע בבית צבי שייכים לקבוצת המודרניים הבוטים. מסתבר לפי שני מחזות אלו ולפי כמה מחזות אחרים שבית הספר פרסם שיועלו בעתיד הקרוב שבאנגליה, למעשה באיים הבריטיים, סקוטלנד אירלנד, נכתבים מחזות חדשניים הנותנים חרות מוחלטת לפלחי אוכלוסיה שלא נראו כמעט בתאטרון עד כה ולשפה הנשמעת על הבמה

יעקב אגמון - פרס התיאטרון הישראלי למפעל חיים

מנהלים אינם מקבלים בדרך כלל פרסים על מפעל חיים. הם עשויים לקבל פרס תעשייתי, בוודאי שלא אמנותי. גם מנהלי תיאטרון לא זכו אצלנו לפרסים. הם מנהלים את האמנים הזוכים אך הם עצמם לא נחשבים. טביעות אצבעותיו של יעקב אגמון ניכרות במפעלים רבים שמבלי דעת קבעו לנו כמה מהדברים הנראים לנו כאילו נוצרו מאליהם או שהם מובנים מעצמם, ולא הוא. השנה, יעקב אגמון מקבל השנה פרס על מפעל חיים בתאטרון.

נערי ההיסטוריה, בית ליסין. מתוך התוכניה

נערי ההיסטוריה / תיאטרון בית ליסין

המחזה הזה מתרחש כולו בבית ספר תיכון בעיר קטנה בתקופה שלפני הבחינות לאוניברסיטאות החשובות, בעידן מרגרט תאצ'ר. אלן בנט כתב בהצלחה רבה מחזה רב אפיזודות לתריסר משתתפים

זה הים הגדול / תיאטרון הקאמרי

כאן ההצגה איננה ריאליסטית לחלוטין, למרות הבמה המרמזת למקום ריאליסטי מדויק אך למרחב הפואטי איננה מגיעה

הנשים / תיאטרון בית צבי

הן חלשות ונואשות ואבודות נשים, נשיםומפילות אותי בכל המלכודות נשים, נשים, נשים, נשיםהן טופפות פה בקלילות, הן אלופות הרכילות נשים, נשיםהן עטופות באצילות, הן מסתבכות פה ביעילות נשים, נשיםאת הטקסט הזה, הסקסיסטי לא מעט, כתב נסים אלוני. אך סביר להניח שגם קלייר בות לוס, המחזאית של "הנשים", הייתה חותמת על כל מילה. הרעיון של המחזה מלא כוונות טובות, מחזה על טהרת המין הנשי. כל הדמויות במחזה הן נשים, למעט ילדה אחת, שאף היא מתחילה, בניגוד לרצונותיה, את צעדיה הראשונים כאישה. למרות זאת, גם אם אין על הבמה ולו גבר אחד, הגברים אינם נעדרים, הם מוזכרים והם מדוברים ואפילו שובבים.

ייסורי הבינוניות – על החטא

הרבה אומץ היה צריך רסקולינקוב כדי לתפור את לולאת הבד בתוך מעילו, להשחיל בה גרזן, לצלצל בפעמונה של הזקנה ובמחי יד להכות בה ובאחותה למוות.הרבה אומץ היה צריך איגור ברזין במאי תיאטרון "מלינקי" על מנת לשים על עצמו ועל בוריס ינטין (שותפו לעיבוד הטקסט) את האתגר הבלתי נתפס של החייאת יצירת האל מוות הזאת בת מאה השנים על הבמה.

"על החטא" תאטרון תמונע

אנטיגונה: הפקה משותפת הבימה-קאמרי

ההחלטה להעלות טרגדיה יוונית, כמות שהיא, על בימת התיאטרון היא יום חג לתאטרון. שני התיאטראות הגדולים, תיאטרון הבימה ו-תיאטרון הקאמרי חברו יחד להעלות את הטרגדיה התובענית הזאת

על תיאטרון ויהדות

הגורל הנמצא בבסיסו האידיאולוגי של התיאטרון היווני והמערבי עומד בסתירה לתפישת השגחת הא-ל ביהדות. על כך ועל הדרך בה תיאטרון תאיר משלב בין עולמות אלו.

לורנס אוליוויה. קול גבוה ודי צורם

קולות בתיאטרון

איכות הקול היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בטכניקה של השחקן. לא בכישרונו כמובן. הקול הוא מתת שנולדים אתו, אך אין ספק שאת המתת הזה אפשר וצריך לפתח. לא אחזור לדוגמה של מריה קאלאס שלא מעולם התיאטרון, זו שהיה לה קול נורא, לא נעים ובכל זאת "שיגעה" את העולם ביכולותיה.

סטרינדברג - האב תיאטרון הקאמרי

סטרינדברג נחשב לאחד מאבות התיאטרון המודרני. בצעירותו כשחי תקופת מה בפריז הושפע מהתיאוריות של שרחשו אז באוויר ועסקו ב-נטורליזם ובריאליזם. יש הרואים ב-סטרינדברג כמי שנע בין הצורות השונות אך מחזה זה אינו משתייך ומחויב לאף אחד מהזרמים הללו ולכן כוחו הדרמטי פועל על הצופה גם היום..

מגדה גבלס

מגדה גבלס: הגברת הראשונה של הרייך השלישי / תיאטרון גבעתיים

השחקנית דליה שימקו העלתה לאחרונה על הבמה בתיאטרון גבעתיים הצגת יחיד בשם "הגברת הראשונה של הרייך השלישי". ההצגה עוסקת בחייה של אשת הצמרת הנאצית החזקה ביותר, מגדה גבלס, שהייתה אישתו של יוזף גבלס - התועמלן הראשי של הרייך ומקורבת לפיהרר עצמו שבו האמינה אמונה ללא מצרים.

יתוש בראש / זורז פדו - תיאטרון הקאמרי

קומדיה הולכים לראות כדי לצחוק, זוהי אקסיומה. אך מה באמת מצחיק אותנו. האם קומדיה היא הבטחה למבט אופטימי על החיים? קומדיות טובות מראות אנשים רגילים במצבים שעולמם משתנה ונכנס לתזזית או לכאוס. הפתרון הטוב בא להחזיר את הסדר על כנו, אך מתחת לצחוקים מסתתר כאב.

יתוש בראש.

הנצפים ביותר