אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תיאטרון


היברו פבלישינג קומפני / מתן חרמוני

ספרו של מתן חרמוני יצא לאור כבר לפני כמה חודשים ורק כעת הגעתי לקרוא אותו. כבר בעמודים הראשונים משהו משך את לבי. לקח לי עוד קצת זמן להבין שאני קורא ספר בשפה יוצאת דופן. שחזור של שפת האידיש במטבעות לשונה ואפיון הדמויות דרך אותה אידיש בעברית. זו איננה אותה האידיש בעברית של עגנון. כאן השפה עממית חיה ועשירה.חרמוני מצליח להלך לו בין השפה, הוא מתקרב לשפה הפשוטה של השונד אך לא נופל לתוכה, של צליל השפה המדוברת אצל היהודים, אידיש שמילים אנגליות כבר חודרות לתוכה.

רומיאו ויוליה

רומאו ויוליה \ כי בנו בחרת - שתי הצגות

שתי הצגות שראיתי שנה שעברה .על רומאו ויוליה קשה למצוא להגיד משהו חדש. כולם מכירים את המחזה. מי שלא ראה אחת מן ההפקות על הבמה יכול היה לראות את אחד הסרטים שנעשו. ונעשו לא מעט. אפילו במצרים נעשה ב 1942 סרט בכיכובה של "ליילה מוראד" הזמרת שחקנית המצליחה.
בהבימה עלה מחזה חדש של יוכי ברנדס" כי בנו בחרת" כפי שסיפרה בתום ההצגה (ולמעשה כתוב גם בתכניה) אורי וידיסלבסקי כתב מוסיקה יהודית ופנה אליה שתכתוב מחזה. לא מחזמר אלא מחזה יהודי בו אפשר יהיה לשלב את המוסיקה שלו. המוסיקה אכן מאוד יפה, אם כי הייתי ממוריד שניים שלושה שירים כדי לזרז מעט את קצב ההצגה.

אחרון ימיה - בית ליסין

המחזה "אחרון ימיה" הוצג כבר בשנות ה-90 בתיאטרון באר שבע עם אורנה פורת בתפקיד הראשי. טוב להעלות מחזות מהעבר וטוב שיש במחזה כזה תפקיד לשחקנית מבוגרת. המחזה עוסק בפרופסור מריאנה גרוס – אלדר ( מרים זוהר) המזמנת לביתה אנשים הקשורים לחייה. את פרופסור אהוביה פישר ( אילן דר) את בתה הבכורה עמליה אלדר – פישר (הדס קלדרון)יחד עם בעלה ד"ר מוני פישר (שמעון ממרן) ובתה הצעירה אמי אלדר (ענבר גל. המפגש המתרחש במושבה בנימינה. המשתתפים במפגש מגיעים לאיטם. הרעיון החביב שהם מגיעים ברכבות שונות העוצרות בתחנה כל עשרים דקות מאפשרת לבמאי ליצור מרחב זמן משלו.

אריסטוקרטים בקאמרי

במחזה החדש שלה עדנה מזי"א חברה שני קצוות ביצירתה. האחד נושא שהיא מתעסקת בו רבות, מחזה על משפחה במשבר. משפחה העיוורת למתרחש בתוכה, כשהמניע כאן הוא בן משפחה הומוסקסואלי. מסוג המחזות שנסים אלוני היה מכנה "מחזה לטעמן של עובדות סוציאליות". אין קשר בין הגיבור ההומוסקסואלי של גוטמן לבין זה החדש של מזי"א. כאן ההומוסקסואל איננו סובל מעצמו ומחייו

עִדו נתניהו - רופא, סופר ומחזאי / ראיון

נפגשתי עם עדו נתניהו בבית קפה קטן, לא הרחק מהאולם בו נעשות החזרות האחרונות לקראת עלייתו לבמה של המחזה פרי עטו: "הפי אנד".

מראה מעל הגשר/ תיאטרון בית ליסין

ארתור מילר הצליח לחבר בהצלחה בין שני דברים , הטרגדיה היוונית הקלאסית והתעניינותו בבעיות חברתיות משפחתיות ופוליטיות.

ב"כולם היו בני" (1947) מחזהו החשוב הראשון, עסק ביצרן נשק והטרגדיה של חייו בתוך משפחתו. "מותו של סוכן" (1949) היה טרגדיה של איש המעמד הנמוך. טרגדיה של איש קטן בתוך משפחתו. "ציד המכשפות" ( 1953) נבע ממניע פוליטי, רדיפות מקארתי . הוא אמנם העביר את ההתרחשות למאה השבע עשרה אך הכוונה הייתה ברורה. ב1955 נחקר מילר עצמו על ידי הוועדה. "מראה מעל הגשר" (1955) הפך להיות טרגדיה יוונית המתרחשת. בברוקלין.

הרפר ריגן / תאטרון גשר

על הניר, כשקוראים את רעיון המחזה הוא נשמע מבטיח לעניין. אישה נעלמת ליומיים עוברת סדרת מפגשים ומגלה את עצמה. במחזה על הבמה הדברים עובדים קצת פחות טוב, והמחזה מתגלה בחולשתו היחסית.

הדוד וניה / תיאטרון בית ליסין

אין הרבה עלילה ב"הדוד וניה". זהו סיפורם של אנשים המכים את חייהם המשעממים, מצהירים כי אין להם אשליות בעניין חוסר המשמעות של חייהם. כל האהבות נכזבות, החיים הם סבל, והם בכל זאת מוכנים לרמות את עצמם בהתלהבות על כך ש"צריך לחיות".

כזאת היתה אמא / תיאטרון בית צבי

המחזה כזאת הייתה אימא מעורר בי סוג של נוסטלגיה מעורפלת. המחזה עלה לראשונה בסוף 1948 בתיאטרון הקאמרי. זה היה תפקידה הראשון של אורנה פורת בארץ ובעברית. אבל אני בוש להגיד שאני לא ממש זוכר אותה שם. את תשומת לבי גנבו שניים.

שלום כיתה א אלסלאמ שקל ליף

כעיתונאי וכמשקיף (ולא מומחה ופרשן לעניינים חזויים והזויים) עקבתי אחר הזיגזגים ביחסים שבינינו לבין הערבים בכלל והפלשתינאים בפרט. המסקנה שאליה הגעתי היא שיחס הגומלין בינינו הוא שכל צד יוצא נשכר כאשר הוא סמוך אל שולחן האיוולת של הצד השני. רוצה לומר כי ההישגים, אם יש לנו כאלה, לא נובעים מאיזו יוזמה שלנו אלא מכישלון או מעידה של הצד השני. ולהיפך. ראיתי זאת מקרוב במוסדות הבינלאומיים כמו עצרת האו"ם ומועצת הביטחון ובזירה הבינלאומית הרחבה.

תיבת נוח פרויקט מיוחד

יאנוש וישנייבסקי כתב וביים פרויקט מיוחד המערב שחקנים שישה מתיאטראות שונים באירופה. להצגה קרא "תיבת נוח הסוף השני של אירופה". אחרי קרום ואחרי תיבת נוח אפשר להאמין שלתיאטרון הפולני יש רמת תיאטרון יוצאת מהכלל ברמתו

ענבי זעם / בית צבי

המחזה, כמו הספר, מנציחים את רגעיה הקשים ביותר באמריקה של שנות המשבר הכלכלי. לא זה של ימינו, אך היום חוזר המחזה הזה להיות כל כך רלוונטי ועדכני

מארה סאד / תיאטרון בית צבי

מארה סאד הוא אחד המחזות החשובים והתובעניים ביותר שנכתבו במאה העשרים. המחזה נכתב בידיד פיטר וייס. סופר גרמני שגלה לשוודיה בתקופת בנאצים

אוגוסט: מחוז אוסייג /הבימה

אני חייב להודות שקצת התאכזבתי מהמחזה. יש בו את ההשטחה של הדברים כמו כל כך הרבה מחזות אמריקאיים. הוא נראה מוכר מדי. הכל גלוי מדי, כמו שהאמריקאים אוהבים, לא צריך לחשוב או לחפש. העומק הוא על פני השטח. אלא שהאמריקאים ראו במחזה ביקורת על החיים בתקופת הנשיא בוש. אני לא הצלחתי למצוא הד לפרשנות הזו.

ברטולד ברכט / הנפש הטובה מסצואן תיאטרון הקאמרי

בביוגרפיות או זיכרונות שנכתבו עליו שנים אחרי מותו נטען שגנב לא רק רעיונות למחזות מנשיו אלא לעתים חלקים שלמים שהיו כתובים כבר. עם עליית הנאצים ברח מגרמניה, עשה סיבוב באירופה ובסופו של דבר הגיע לאמריקה. בשנות החמישים עבר תחקיר בוועדת הקונגרס של סנטור מקקרטי. הוא הכחיש שהוא קומוניסט. אך הוא היה כזה

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ב

(הדיאלוג השני ובו דיון באשר לחלוקת הקומדיה לחמש מערכות ובאשר לארגון ולפרופורציונליות הראויים במחזה).

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו חלק א

דיאלוג שני

המשתתפים: סנטינו, מאסימיאנו וורידיקו.

סוף טוב הכל טוב / תיאטרון בית צבי

כאן המחזה סב על שני צירים שבזמנו נחשבו לנועזים בעיקר בהתחשב שהן המלכה אליזבט הראשונה והן בני האצולה היו בצופים, ולא רק הקהל הרגיל. כאן יש עיסוק בלתי פוסק בשאלת הבתולים. השאלה למה אישה צריכה לשמור לעצמה את הבתולים איזה טוב יוצא לה מזה

היום ה 24 / תיאטרון הספריה בית צבי

לשם שינוי אני רוצה להתחיל את הביקורת מהסוף. לכו לראות את ההצגה הזאת. זו אחת ההצגות המרשימות ביותר שאפשר היה לראות בשנה האחרונה בתאטרון בכלל והיא פותחת עונה חדשה. ומכיוון שזו הצגה בתיאטרון הספריה היא תוצג לזמן מוגבל בלבד. הצגה שההתייחסות אליה איננה כאל הצגת תלמידים, אלא הצגה של ממש. כזו היכולה לעלות ולכבד כל תאטרון.

היום בו עמדתי מלכת / בית צבי

כשהמחזאי הרולד פינטר כתב את מחזהו "בגידה" היה בזה חידוש. לא בסיפור עצמו. המחזה היה מחזה רומנטי רגיל, כמעט, כי הוא בכל זאת של הרולד פינטר

חנה מרון

חנה מרון שנולדה ב 22.11.1923 חוגגת יום הולדת 85. ויש לי איזו הרגשה שלגבי רוב הקהל היא שם מעבר כל כך רחוק שלא בטוח שהם יודעים שהייתה שחקנית נפלאה

אקווס / תיאטרון בית ליסין

רוב המחזות "המסחריים" הכתובים נכון, גם אם אינם הכי טובים כשהם מגיעים לידיים של הבמאי הנכון וצוות שחקנים המסוגלים להוציא מתוכו חוויה רגשית שאיננה קיימת במחזה הכתוב. אקווס הוא אחד מאלה. הוא צריך את הבמאי שלו, ואת שני השחקנים שידלו ממנו את כל פרורי האפשרויות

הביטו בבני אלסטר צועדים לנהר הסום / תיאטרון בית צבי

המחזה בעל השם המוזר הזה לא הוצג בארץ בתאטרון המקצועי. מישהו כנראה חשש שאם לא השם, הנושא לא ימשוך קהל. ומוזר דווקא בארץ שצעירים בצבא הם חלק כל כך חשוב בהוויה שלנו. ואולי דווקא זו הייתה סיבה להמנעות. המחזה הפסימי על צעירים בצבא

אמדאוס / תיאטרון הקאמרי

אמדאוס שבשם המחזה הוא כמובן מוצרט. אנשים רבים חושבים שהמחזה ביוגראפי ואלו אכן היו חייו של מוצרט. אלא שלא ממש כך הדבר. אין תיעוד מדויק של חייו של מוצרט. ידועה הצלחתו כמלחין, ידועה התדרדרותו הכלכלית מחלתו ומותו. חלק גדול ממה שנחשב לתולדות חייו הן המצאה של ספרות רומנטית.

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום

הקדמה

הבקכות / אוריפידס - תיאטרון בית צבי

המחזה עוסק בדיוניסוס והשפעתו על נשים בעיקר. דיוניסוס מוכר כאל היין המקביל לבכחוס. אך דיוניסוס הוא הרבה יותר מזה. הקשר שלו לגפנים יין ושתייה הפכו אותו גם לאל השחרור מהגוף

אדולף / תיאטרון תמונע – ביקורת על מחזה

איך ילד רגיש, ביישן, שרוצה להיות צייר, הופך לרוצח המונים? איך הומוסקסואל שלא רוצה לצאת מהארון הופך לרוצח סדרתי וקניבל? בואו לא נלך רחוק מידי, איך נער שהגר מארץ אחרת ונעלב על ידי מורה הופך להיות פושע? או אם להיות אישיים יותר, איך אדם שהוא טיפוס מרדן וניצול שואה הופך לאב מתעלל? שאלת הרשע היא סיפור ישן. היא קיימת עמנו מקדמת דנא ויש לשער שהיא עדיין תהיה בוערת הרבה זמן אחרינו.

קורוס ליין שורת המקהלה בבית צבי

כמו בניו יורק, כמו בכל מקום ובכל הפקה של המחזמר הזה גם אם יש רגעים פחות טובים באמצעו הסיום תמיד מרשים. גם בבית צבי, כשהבמה הייתה קצת פחות עשירה מניו יורק כמובן עשו את המאמץ והוסיפו הרבה אורות מנצנצים

השיבה לחיפה / התיאטרון הקאמרי

המחזה השיבה לחיפה הוא עיבוד לסיפור של ג'סאן כנפאני. לא רק שלא קראתי את הסיפור המקורי, לא שמעתי את שמו של הסופר. לא ידעתי על קיומו. לכן אין לי דרך לשפוט את העיבוד. בעז גאון כתב מחזה משובח מאוד לפי הסיפור הזה, ואני מקווה שהוא גם נאמן מאוד לסיפור.אני יכול לדמיין לעצמי את המהומה שהייתה נוצרת אלמלא היה נכתב המחזה בעקבות סיפור של ערבי פלשתינאי. היו טוענים נגדו את הטענות הרגילות של הקורבניות של השמאל הישראלי ועוד מיני טענות לעוסות עד זרא אך הסיפור הוא של כנפאני. רק העיבוד הוא ישראלי. כנפאני מצטייר כסופר הומניסט גדול.

אחרון מעמד המורעבים / תיאטרון בית צבי

סם שפרד נחשב לאחד מטובי המחזאים האמריקאיים של המחצית השנייה של המאה העשרים ואילך. שפרד הוא איש ממוזל למדי. לא רק שהוא מחזאי פורה, שכתב כארבעים מחזות, לא רק שהוא גבר יפה תואר, הוא שחקן טוב שהופיע בכמה וכמה סרטים והדובדבן שבקצפת, הוא נשוי לשחקנית המצוינת ג'סיקה לאנג המדהימה

העיקר שטום בסדר / בית צבי

המחזאית לוסי גנון אמרה בזמנו שלמרות שראתה רק מחזה אחד כל חייה, ואחרי שהייתה שוטרת ועובדת סוציאלית ראתה בעיתון הזמנה לתחרות של מחזאים חדשים, והחליטה לכתוב מחזה ולשלוח אותו, ומאז הפכה לשם דבר

הנצפים ביותר