אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צבא וגיאו-פוליטיקה


שחרור חטופים על רקע לאומני - עקרונות וקריטריונים

הדרישה לשחרר את גלעד שליט "בכל מחיר", שהמשמעות שלו הוא שחרור מאות מחבלים, רבים מהם נמנים עם הרוצחים המתועבים ביותר הכלואים בבתי כלא, - מעוררת מחלוקת קשה בציבור שחוצה מחנות פוליטיים. המחבר מביע את דעתו בסוגיה זו שהיא קונטרוברסיאלית ומאוד טעונה רגשית. אי אפשר להשאר אדיש: או שאתה בעד או שאתה נגד. אין דרך ביניים.

האם צהל מסוגל להילחם בחוכמה ועורמה?

אני חושש שמלחמת מוחות קלאסית (לא טכנולוגיה) היא לא הצד החזק שלנו. כשצה"ל יתחיל יום אחד את המבצע בעזה ותראו שנפגעים לנו טנקים חשופים בשטח מטילי נ"ט או מטעני גחון תבינו למה אני מתכוון. וכשהטנקים כבר לא יהיו חשופים אלא בתוך שטח בנוי מצבם עוד יוחמר

גלובליזציה וריבונות – חלק ג

הנקודות שברוקס מעלה ממחישים כי אנו חיים כיום בעידן כלכלי שונה מהעבר. כלכלת ייצור פוסט תעשייתית ופוסט מודרנית המתבססת בעיקר על טכנולוגיות עתירות ידע שונה מכלכלה תעשיית ארובות העשן המודרנית

רוסיה: משענת קנה רצוץ

פרק א' – ההווה בפרספקטיבה של העבר

however much we may sympathize with a small nation confronted by a big and powerful neighbor, we cannot in all circumstances undertake to involve in war simply on her account . . . . how horrible, fantastic, incredible it is that we should be digging trenches and trying on gas masks here because of a quarrel in a far-away country between people of whom we know nothing - neville chamberlain on appeasement, 1939,historyguide.org/europe/munich.htm

נוויל צ'מברליין: סכסוך בארץ רחוקה בין עמים עליהם איננו יודעים מאומה

כלכלה גלובלית ומלחמות: לו היינו רוטשילד

האם בעידן הכלכלה הגלובאלית יש להון השפעה על מלחמה ושלום. נושא זה התעורר, בין היתר, בעת האירועים בקווקאז בסכסוך שבין רוסיה לגיאורגיה על החבלים הבדלניים. התשובה לשאלה הזאת היא אמנם מורכבת מאוד אך בהכללה, ההיסטוריה של המאה ה-20 נתנה תשובה שלילית. ומה שקורה כיום מחזק הנחה זאת. היה גם עידן אחר שבו ההגדה הפכה לאגדה והיא קשורה בהון יהודי, ב"בית רוטשילד".ב"מבט, של ערוץ 1 ,ב- 11.8.2008, תוך כדי סיקור האירועים בגיאורגיה, העיר הפרשן לעניינים בינלאומיים דוד ויצטום כי "עכשיו שרוסיה אינה קומוניסטית, אלא קפיטליסטית כמו ארה"ב, האוליגארכים לא רוצים מלחמה".

חוקות מתהוות – התהליך החוקתני בישראל ובאיחוד האירופי – חלק ב

המהפכה החוקתית והשלכותיה חקיקתם של חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ב-1992 הוגדרו על ידי הנשיא ברק כ"מהפכה חוקתית"

ישראל ניצבת בפני אחד השינויים הגיאו-פוליטיים הדרמטים ביותר

מדינת ישראל עומדת ערב שינוים גיאו-פוליטיים דרמטיים שישפיעו על המזרח התיכון כולו בהתאם לתרחיש שמקבלי ההחלטות יבחרו: יתקפו את אירן או ישלימו עם אירן מחומשת גרעינית.

חוקות מתהוות – התהליך החוקתני בישראל ובאיחוד האירופי – חלק א

הן ישראל והן האיחוד האירופאי מתאפיינים בכך שלכאורה אין להם חוקה כתובה. לאור המאפיינים הדומים, ועל אף ההבדלים בין ישראל לאיחוד האירופי, יבחן המאמר את התהליכים החוקתניים כדי למצוא את נקודות הדמיון והשוני בהם על מנת לנסות לגבש מסקנות תיאורטיות כלליות ומעשיות בתחום

גלובליזציה וריבונות – חלק ב

לחלק א של המאמרב) סמכות פנימיתהמדינה הוסטפלית צמחה ושגשגה בגלל יכולתה יותר מכל התארגנות פוליטית – שלטונית אחרת להקטין אלימות ולספק ביטחון פיסי לתושביה. כיום בעידן הגלובאלי, המדינה עדיין מהווה את הגורם העיקרי המספק בטחון לאזרחים, אולם יכולת זאת הולכת ומתערערת. המדינה מאבדת את המונופול על אמצעי השיטור בשטחה. rosenau מעיד על מגמה הולכת וגוברת במדינות המערב של הפניית סמכויות שיטור והגנה אזרחית מהממשלה לגופים פרטיים. בעוד שבעבר, אזרחים סמכו על גופים ציבוריים להגן עליהם מפשע, כיום הם פונים יותר ויותר למשטרה פרטית.

רגע! מנסים לעשות סדר! (מלחמת וויטנאם מול מלחמת לבנון)

היו כבר רבים שניסו להשוות בין מלחמת ווייטנאם למלחמה זו או אחרת כאן במזרח התיכון ובעיקר למלחמה/מות שבין ישראל ללבנון, או יותר נכון בין ישראל לגורמים שונים ומשתנים בלבנון.

ישראל קיבלה החלטה עקרונית לתקוף את אירן

מדינת ישראל קיבלה החלטה עקרונית לתקוף את אירן תקיפה מקדימה – pre-emptive strike © כתבה זו היא המשך להערכת המודיעין שהפצתי ב- 4 באוקטובר 2007 , בה טענתי שיש כבר החלטה אסטרטגית לתקוף את אירן "תקיפה מקדימה" -pre-emptive strike והסכמה אמריקאית להגן על ישראל על ידי מטריה אוירית וגם באמצעות סיוע לוגיסטי נרחב.

משחק איראן ישראל בגביע אסיה לכדורגל (1968)

"בגיהנום של טהרן נוצחנו 2:1" - משחק איראן ישראל בגביע אסיה לכדורגל (1968)הכיוון מזרח, 13: היציע נוטל את רשות הדיבור, 2007, עמ' 28-22משחק הכדורגל בין איראן לבין ישראל במסגרת גביע אסיה לכדורגל בשנת 1968 היווה זירת התגוששות בו יוצגו ויוצרו זהויות ועימותים שונים: פוליטיים, לאומיים, ודתיים, שנשזרו זה בזה. משחק הכדורגל בהיותו משחק ספורטיבי הינו "שדה עימות", כדברי הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה, בו מתנהלים מאבקים על גיבושן של זהויות קולקטיביות, שכן הוא מאפשר לקבוצות שונות, הנוטלות חלק במשחק, לבחון את עצמן זו ביחס לזו. הכדורגל הוא זירה הן לביטוי זהות והן לעיצובה.

גלובליזציה וריבונות חלק א

העולם כיום הוא גלובאלי. תרבויות וחברות פוליטיות שונות ברחבי הגלובוס מתקשרות יחדיו תחת מערכת אחת חברתית, פוליטית וכלכלית. למרות שגלובליזציה היא לא מושג חדש, הקצב המואץ שבו רעיונות, בני אדם, סחורות והון עוברים כיום מבעד לגבולות הוא ללא תקדים. העולם נהפך לכפר גלובאלי קטן כאשר בלחיצת כפתור ניתן להגיע לפינות המרוחקות ביותר שלו. מול אותן מגמות גלובליות נמצאת המדינה כמערכת חברתית פוליטית וכלכלית פרטיקולארית תחומה ומוגדרת. כיצד מתקיימת אותה יחידה תחומה ומוגדרת בעידן הגלובאלי? מה גורלה של הריבונות במציאות שלכאורה מבטלת אותה מול כוחות וערכים כלל עולמיים?

האקדח אוחז באדם

אם נחטא בצמצום תפקידו של מדען המדינה החוקר תופעות במערכת הבין לאומית לכדי פירוקן של התופעות לחלקיהן הראשוניים ביותר, נוכל להניח כי להפרדת הנשק מהיד האוחזת בה יש חשיבות עצומה בהבנת תופעות דיפלומטיות ויותר מכך נוכל להניח כי על אף שהאדם הוא הממציא והלוחץ על ההדק, לנשק עצמו קיימת השפעה רבה על המשתמש בו, אולי אף יותר מההשפעה של האדם על הנשק

אבנר גולדשמידט ומנחם אודם זצל – מנופלי שואת יום כיפור

עם אבנר גדלתי בכיתה אחת, כיתת ה"זיתים" בקיבוץ חולתה. הרבה שנים גרנו בחדר אחד במסגרת החינוך המשותף, כשאביו מחנך את שנינו חינוך ספרטני נוקשה. מקלחות קרות בבוקר כל חורף, התעמלות בחדר כל בוקר וערב, וריצה יחפים על מדרכות המשק כל בוקר. כשהתחלנו לעבוד במשק כילדים וכולנו החלפנו ענפים והתלבטנו היכן לעבוד, אבנר כבר בחר את בחירתו, אשר לוותה אותו כל חייו הקצרים. הוא בחר בגן-בית, גן הירק אשר סיפק ירקות למשק. לאחר מכן גן זה, הפך לגידולי שדה, שלחין וכותנה, הענף המרכזי במשק, שאבנר ריכז אותו עם חזרתו מהסדיר הביתה ועד יום מותו.

טוהר הנשק ו-נוהל שכן

קראתי באחד העיתונים, שהרמטכ"ל הורה על אי-קידומו של מפקד אוגדת איו"ש לשעבר תא"ל יאיר גולן, בשל שימוש יתר באוגדתו בשיטת "נוהל שכן". ברצוני להביא כאן מספר סיפורים מנסיוני כחייל וותיק, כיצד פתרו בתקופתנו את בעיית טוהר הנשק. וכן להשיא כמה עצות לחיילים ומפקדים דהיום, כיצד לנהוג בעמדם בפני בעיות דומות. במלחמת ששת הימים בירושלים, נתקל כח של ארנון בחיילים ירדנים, שברחו והסתתרו במערה, מאחרי קבוצה של נשים וילדים. אחד המ"מים בכח, לא נזהר וקרא לחיילים הירדנים להסגיר עצמם ולצאת מתוך המערה.

פרעות המזון במצרים 1977 - התהליכים החברתיים והדתיים חלק ג

מארגני הפרעות בשעת מעשה בחינה מוקדית ומבנית של הפרעות ומארגניהם כפי שהראיתי עד כה, פרעות המזון היו חלק מתהליך של התססה ממושכת של פעילות מחתרתית. אולם, מהלכי הפרעות מראים כי לבד מן האלימות וההיקף של הפרעות, היה קיים שוני מבני נוסף

הסדר העולמי ומשימת השלום 2007

שנת 2007 הוגדרה מבחינת רוסיה כשנה של סין. במהלך חודשי ינואר מרץ שנת 2006 בוצעו שתים עשרה פגישות במגוון נושאים בין שתי המעצמות האדומות.

הנפט ומשמר המפרץ הפרסי

העושר מהנפט לא נחלק באופן שוויוני והוא מעורר אויבים מרים מבית ומבחוץ. בדצמבר 2005 ערב הסעודית הצטרפה לארגון הסחר העולמי והחלה ליישם רפורמות כלכליות במטרה לפתח ענפי כלכלה נוספים במדינה ולמשוך משקיעים זרים, כדי לא להישען על מצרך אחד

רפול – כפי שהיכרתיו

ברפול נתקלתי לראשונה, כשסיימתי את בה"ד 1 וחזרתי לחטיבה 35 כקצין. רפול, כמפקד החטיבה, וקצין השלישות החטיבתי, רקחו תרגיל מלוכלך. הם רצו שכקצינים, נחתום עוד שנה קבע. ועל מנת ללחוץ ולשכנע אותנו לכך, הודיעו לנו קציני הסיירת המסיימים את בה"ד 1, שמי מאיתנו שיתחייב לחתום עוד שנה קבע, יחזור לסיירת בעדיפות ראשונה. מי שלא יחתום, לא יחזור. זה הרגיז אותי. עבורי, זו היתה סחיטה, רמאות ומשחק מלוכלך. מלכתחילה, כשהוצע לי ללכת לקורס קצינים, סרבתי.

החזית הסורית-איראנית: טילים, כאוס ומסעות מלחמה

בנאומו הנוכחי ביקש בוש ליצור רושם שהוא מוסר לשומעיו דו"ח התקדמות המציג את ההישגים והכישלונות של מדיניות המדינה הפלסטינית שלו. אך תאריך הנאום לא נקבע לפי בחירתו של בוש; הוא נכפה עליו בשל כיבושה של רצועת עזה ע"י החמאס מידי הפתח

קוסובו - ההווה אשר מביס את העבר

אין ספק באשר לערך ההיסטורי הגלום בספרו של הגיאוגרף, הקרטוגרף והבלשן ההולנדי אדריאן רלנד, שבשנת 1695 סייר בארץ ישראל ותאר אותה בספר מסעותיו כארץ עזובה, חרבה ושוממה. המחבר משרטט את המציאות הארצישראלית של המאה השבע עשרה בקווים קודרים של ארץ ריקה מאדם בעיקרה, עם מיעוט מבוטל של מוסלמים, רובם נוודים, ורוב ברור של נוצרים ויהודים. אך תיאור תיעודי זה, שמנפץ את המיתוס הפלשתיני וכותש לאבק דק את ההיסטוריה המשוכתבת בידי אדריכלי האיסלמיזציה של ארץ ישראל, אינו רלוונטי כל עוד עם ישראל עצמו נוהג כאילו אינו מאמין בהיסטוריה הארצישראלית שלו.

מי הוא או מה הוא טרוריסט

העולם שאחרי ה 11 בספטמבר, 2001, שונה באופן מהותי מהעולם שלפני המועד הזה. חוגים רחבים מסרבים להכיר בכך, והם ממשיכים לחיות באשליה שהכל כתמול שלשום, ששום דבר לא השתנה, ושאפשר להמשיך לנהוג לפי הכללים של העולם של אתמול.

גלויות מלבנון

בחדר המבצעים המוּסַק, שבעיירה הנוצרית ההררית, חם עד למחנק, ויש מהומה בלתי פוסקת. קצינים נכנסים ואחרים יוצאים, מבקשים סיגריה, חוטפים מעל התנור לחם קלוי, מוּשְׁרֶה במרגרינה צבאית. הרצפה מכוסה בבוץ סמיך, קליפות של גרעיני חמניות, שבועונים לבנוניים צבעוניים מתגוללים בכל החדר. מכשירי הקשר הניצבים על הדרגשים, מצפצפים בקול מתכתי מרגיז המכאיב לאוזניים

פרעות המזון במצרים 1977 - התהליכים החברתיים והדתיים חלק ב

לחלק הראשון של המאמר

פרק 3: האגודות החשאיות של האופוזיציה

פרק זה מחולק לשני תתי-פרקים ומטרתי לנסות להוכיח כי קיים מבנה מקביל בזרם השמאלי והזרם הדתי. על מנת להוכיח זאת, ניסיתי לנתח ככל הניתן את האגודות המחתרתיות שנחשפו בשנות ה- 70 תוך כדי בחינה מי הם הפועלים העיקריים בארגונים.האגודות המרקסיסטיות

רשת אינטרנט חברתית נגד טרור?

טרור עולמי מסוכן דומה כיום במידה רבה בארגון שלו לרשת האינטרנט; ארגוני טרור גדולים שהוכיחו את נזקיהם כמו אל- קעידה מנצלים את רשת האינטרנט לא רק לצורך העברת הוראות. אלא במידה רבה האינטרנט הוא המבנה של הארגון. מבנה כזה הוא מטבעו ממודר ומשתנה כל הזמן, ומתנהל בקודים משתנים ולכן קשה לפיצוח.

מיתוס הגרעין הישראלי

הגולם הגרעיני הישראלי התעורר לתחייה וקם על יוצריו להשמידם. אותו נשק אשר הגן בלאט על אושיותיה של ישראל במשך מספר עשורים הפך באחת מהאקסקליבר (1) לחרב פיפיות המאיימת להכחיד את האויב אך גם ואולי בעיקר את המחזיק בה.

הקיבוץ שהופרט ומלחמת הקיום של גדי גולן

ריאיון עם גדי גולן, חבר קיבוץ חולתה

איראן חושפת כוונותיה להשתלט על המפרץ הפרסי

החתירה האיראנית הבלתי נלאית להקים צבא חזק וגדול ולפתח יכולת גרעינית אזרחית וצבאית היא יסוד מרכזי באסטרטגיה - הכור הגרעיני בבושיר.

אנואר סאדאת

פרעות המזון במצרים, ינואר 1977 - התהליכים החברתיים והדתיים

17 בינואר 1977 הכריז שר הכלכלה המצרי, דר' עבד אלמנעם אלקיסוני, כי יש לקצץ בסובסידיות של מוצרי היסוד, כגון: שמן, קמח ולחם עקב המצב הכלכלי הגרוע. יום לאחר מכן פרצו מהומות ברחבי הדלתא המצרית ובמעלה הנילוס. מצרים אשר חוותה בעבר מהומות ושביתות, לעולם לא הגיעה למצב אשר נוצר ב- 18-19 בינואר.

הנצפים ביותר