אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה


מאמרים בנושא פילוסופיה

סוקרטס לוקח את כוס התרעלה מאת דויד

פילוסופיה במצוקה

הפילוסופיה האמיתית, כפי שאני מבין אותה, יותר מאשר היא תחום מחקרי ולימודי, היא תחום יצירתי ואינדיווידואלי מאוד. זוהי זכותו וחובתו של הפרט לתהות על החיים שוב ושוב ולא להירדם ולהיבלע על ידי המכניזציה של הקיום כשלעצמו. הפילוסופיה האמיתית, הטבעית, חייבת לשאת בתוכה את עוצמת החיים, לגעת, לזעזע, לבוא מתוך הבטן ואל הבטן ולא רק מתוך ואל הראש. הרי בסופו של דבר מדובר כאן על נושאים המרכיבים את חיי כולנו, כאן ועכשיו: הזמן, המוות, האושר, פשר החיים, וכו'. הפילוסופיה חייבת לבוא לא רק מן הבטן, אלא גם מן הלב, ועל כן היא חייבת לשאת בתוכה הרבה מן השירה.

מוריס מרלו-פונטי / העין והרוח - הצייר מעל הפילוסוף

מוריס מרלו-פונטי / העין והרוח - הצייר מעל הפילוסוף

המאמר מתמקד בחיבורו האחרון של מוריס מרלו-פונטי, "העין והרוח" (1961), ומדגיש את התיזה שלו, שהופכת על פיה את ההנחה שהציב אפלטון, כי הפילוסוף הוא מעל הכל, שהמלך שעומד בראש המדינה חייב להיות פילוסוף. מוריס מרלו-פונטי (1908-1961) הושפע מתורת הפנומנולוגיה, האקזיסטנציאליזם והאונטולוגיה. באופן כללי, ניתן לומר כי טען שכל בעיות הפילוסופיה נשענות על חקירת התפיסה. הפנומנולוגיה היא זרם פילוסופי שמתאר את תהליך החוויה שבה מגיעה הפנומנה אל ההכרה. באמצעות ההסבר על תהליך זה יגיע מרלו-פונטי להנחה כי הצייר הוא מעל הפילוסוף.

אוגוסטינוס ומוניקה

אוגוסטינוס האבסטרקטי חלק ג

בחלק זה יידון מעמדם של טיעוניו הפילוסופיים הלוגיים,(כמו גם התיאולוגיים, האפיסטמולוגיים והמטאפיזיים)- של אוגוסטינוס אודות שאלות כגון; הטוב והרע, הבריאה, נצחיות האל ויחסו לזמן, על מהות השילוש הקדוש וכיוצא באלה- בראי ההבחנה הקירקגוריאנית בין מחשבה אבסטרקטית לקונקרטית. שאלת הדיון היא, האם השימוש המרכזי בתבונה לאורך כל מהלך ההתפתחות האמונית של אוגוסטינוס נופל בשטח השיפוט של ההגות האבסטרקטית, או שמא מצוי הוא בשטחה הריבוני של הממלכה הקונקרטית

אוגסטינוס הקדוש מאת פיליפ דה שמפיין 1650

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק ב

בחלק זה מבקש אוגוסטינוס לעמוד על מופעו החשוב מכל של המתח בין הנצחי לזמני באמונה הנוצרית הלא הוא נס גלגולו של האל בבשר ובהיסטוריה האנושית. האם היה הוא אדם של ממש, או שמא אלוהות עטויה בבשר? מה הייתה תכלית הופעתו; כפרה על החטא למען המין האנושי? או שמא רק לשמש מופת מוסרי-אמוני,(אך יחד עם זאת אנושי) ,המורה לבני האדם כיצד לנהוג זה עם זה עד שובו ביום הדין? להיות מושא אינטנציונלי לישועה בעתיד, או שמא לשמש מתווך עשוי אלוהות ואדם?

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

השוואה בין תומס אקווינס וסנט אוגוסטינוס בנושא המדינה וההנהגה. זיהוי וניתוח תפיסת האדם על ידי תומס אקווינס והקדוש אוגוסטינוס מהיפו, שני הוגי דעות נוצריים שחיו בימי הביניים, ומכאן להשוות את סוגי המנהיגות והמדינה שהם מציעים על ידי קריאת שני המקורות החשובים שהם כתבו בנושא: 'עיר האלוהים' של אוגוסטינוס ו" על המלוכה" – ON KINGSHIP של תומס אקווינס. שני הוגי דעות אלו שחיו בהפרשים של יותר מ- 850 שנה נתנו תיאור משלהם לשאלה הפוליטית חשובה ביותר מהו אופי האדם

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק א

כיצד אוגוסטינוס, כדמות היסטורית הנטועה עמוק ביסודות הנצרות, ממחיש בעוצמה רטורית שאין למעלה ממנה את התשוקה והייסורים,("האהבה והאימה" "כבוד, יראה, גיל, להט חיל ורעדה"), הכרוכים בניסיון לשלב בין השכלתנות ומבט מתוך הנצח לבין הקיום הפרטי, הארעי והייחודי של ההוגה בהם. חיבור זה מציע להתבונן ביסוד האנושי של מי ש"הפך לאלוהי", ולהראות כי גם לאחר האוטו-טראנספורמאציה, השינוי לעולם אינו סטטי ומושלם. וידוייו של אוגוסטינוס מלמדים על רופפות הרוח האנושית כאשר היא מחליטה החלטות השייכות לתחום הנצח.

ניקולו מקיאוולי 1469-1527

מקיאוולי – על פוליטיקה של עוצמה והגשמת מטרות

הפילוסופיה הפוליטית של מקיאוולי היא בראש ובראשונה מדעית ואמפירית כאשר היא מבוססת על ניסיונו האישי. היא גם תועלתנית בהיותה מחפשת למקסם מטרות תוך התעלמות מערכן המוסרי של הפעולות המשמשות להשגתה. למעשה מקיאוולי דחה בשאט נפש את כל אותם הוגי הדעות שהטיפו לטוב ולחיים מוסריים. יושר אינטלקטואלי המאפשר לכתוב על חוסר יושרה היה עדיף בעיניו מאשר צביעות שכלום לא עומד מאחוריה. העולם הפוליטי של איטליה בתקופת הרנסנס התאים היטב לכתיבתו של מקיאוולי, רק בעולם כזה של ערי מדינות מתחרות בניהן על עוצמה ויוקרה יש מקום לתככנות פוליטית שבה אמצעים משרתים את המטרה. עולם כזה (שאין לו אח ורע, פרט אולי לעולם היווני בשיאו) אכן היווה את הרקע המושלם לכתיבתו של הפילוסוף הפוליטי.

מרטין בובר

טבע האדם על פי מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר התחילה כביקורת על האפיסטמולוגיה של קאנט. קאנט טען כי כשאנו חושבים על העולם הוא אינו דבר כשלעצמו, אלא אם כן קיימת תודעה הנושאת אותו. גם הגל טען, כי למושא אין הוויה ללא הנושא, צריך שיהיה יחס בין המושא לנושא ובין הנושא למושא. התיאוריה הזו לגבי תודעה והוויה, של קאנט ושל הגל מהווה פתח לפילו' הדו-שיחית של מרטין בובר: ה"אני", לדידו של בובר, אינו קיים בנפרד ואין ה"אתה" קיים בנפרד, אלא קיימת זיקה, יחס. היחס הוא אינו מושא – כי מושא הוא עניין סביל, אין בו פעולה של שימוש, צריך שיהיה זיקת גומלין. כך מפתח בובר אפיסטמולוגיה חדשה.

מוזאיקה של פרדריק דילמן

עיון בהצדקות הסוקרטיות והאפלטוניות באשר לחשיבות הציות לחוק חלק ב

ככל הידוע לנו, היראקליטוס איש אפסוס היה הראשון שהבחין בין החוק האלוהי והחוק האנושי. כך למשל בפרגמנט 114 הוא כותב:"החוקים האנושיים מבוססים על החוק האלוהי ונוטלים ממנו את תוקפם". סוקרטס ואפלטון המשיכו מסורת זו אם כי לא בדגש על ה'לוגוס' אלא על הסגולה הטובה. לכאורה ניתן לתאר גניאלוגיה כרונולוגית של הולדת החוקים- החל מן האל המתקין עבור דרך המחוקקים הקדמונים שהיו מזרע אלוהי וכלה במחוקקים האנושיים- מבלי שתיגרע ולו טיפה מהמקור האלוהי בשלביו השונים של תהליך ההעברה.

סוקרטס ואפלטון: שאלת מהותו של החוק והיעדר הגדרתו

סוקרטס ואפלטון: שאלת מהותו של החוק והיעדר הגדרתו חלק א

בספרו הידוע אודות תוויו של הממשל המודרני מציג רוברט מקאיבר שתי שאלות יסוד בנוגע לסוגיית הציות לחוק: השאלה הראשונה הנה, מדוע חובה לציית לחוק? השאלה השנייה היא, מדוע בפועל הבריות מצייתים לחוק?. חיבור זה מבקש להתחקות אחר השקפתם של סוקרטס ואפלטון אודות השאלה הראשונה, מדוע חשוב וצריך לציית לחוק(להלן; מקור הציות לחוק). מהלך החיבור יתמקד בהצגת קשת של טענות סוקרטיות ואפלטוניות אודות תכליותיו השונות של החוק העשויות לשמש הצדקות לציות לחוק, אם באופן עקיף ואם באופן ישיר

מודל אסטרונומי של תלמי המציג את ונוס, מאדים, צדק ושבתאי, שרטוט של האסטרונום George von Peuerbach משנת 1474

מדע חרד: מדריך לאנרכיסט הצעיר

למה מתכוונים כשמדברים על מהפכה מדעית? הרי הכוונה היא לא לממצא כזה או אחר אלא לתפיסת עולם חדשה. מדובר אפוא בשינוי של מצב תודעה, שינוי של דרך המחשבה ואופני השיח. בלי להיכנס לשאלות פילוסופיות עמוקות - המדע דורש הוכחות, המדען צריך להיות מסוגל להוכיח באופן ניתן לשחזור את טענותיו על סמך ממצאים. כשהטכנולוגיה אינה מאפשרת אישוש תיאוריה או-אז יש להמתין להתקדמות הטכנולוגית על מנת לאששה ולהפוך אותה למדעית. לעניות דעתי, במובנים רבים המדע הוא עדיין רעיון כושל ולא ממומש מאחר ובסופו של דבר אנו חיים בעולם של תוצאות, ולא בעולם של סיבות.

 אפיפניה - גילוי רוחני פתאומי

הסינטום של ג'ויס בסמינר 23 של לאקאן – חלק ב

הכשל ברצף של הקשר הבורומאי נובע אצל ג'ויס מחולשת הפונקציה האבהית, כלומר מהיעדר של המסמן היסודי של שם האב, היעדר שהוא התנאי היסודי לפריצת פסיכוזה. במקרה של ג'ויס הכתיבה המתענגת על עצמה, האידיוסינקרטית והאטומה לפענוח, "חיונית לחלוטין עבור האגו שלו", מאחר שאפשרה לו להימנע מפסיכוזה. באמצעות השימוש באמנות כסינטום - מיתר משלים - בקשר הסובייקטיבי מכונן האגו מחדש.

היינריך פון קלייסט 1777-1811

גישת קלייסט לדת

ליצירות קלייסט תשתית רעיונית נעלמת. לא קל לעמוד על תשתית זו. קלייסט לא כתב מחוויותיו ולא ביקש להנציח את ה"אני", או את תולדות חייו; סיפוריו ומחזותיו קיימים על תשתית רעיונית. מהו "רעיון" זה, או על כל פנים לאיזה חוג הגות רעיונות אלה שייכים? על פי מבואו של מקס ברוד לשלש נובלות של קלייסט, "קלייסט: חייו ויצירתו"[2], "קלייסט מחפש את הכלל, את החוק. בשום מקום ביצירתו האמנותית אין הוא מטפל באני שלו.

ג'יימס ג'ויס

הסינטום של ג'יימס ג'ויס בסמינר 23 של לאקאן – חלק א

לאקאן אינו מנתח את שפתו של ג'יימס ג'ויס (וגם אינו קובע שהוא משוגע, אם כי הוא מעלה זאת כשאלה), אלא מגדיר מחדש את הסימפטום הפסיכואנליטי במונחי הטופולוגיה של הסובייקט ג'ויס. הטופולוגיה כאן אינה משמשת כהסבר נוסף, כאנלוגיה למבנה ההוויה המדברת, אלא כצורה של כתיבה הממחישה את מה שחומק מהדמיוני, כלומר כגילום ממשי של ההוויה המדברת.

דמותו של המלט במחזה של שייקספיר

היידגר והמאמר על מהות האמת – מהמלט לביטלס

במאה ה-16 שאל שייקספיר באמצעות המלט את השאלה "To be or not to be ". זמן רב סברתי כי המענה לשאלה זו ניתן רק כשלוש מאות וחמישים שנה מאוחר יותר באמצעות שירם המפורסם של הביטלס מ-1970 -- Let It Be , והרי השיר מכריז בריש גלי There will be an answer. אך התשובה ככל הנראה ניתנה ארבעים שנה קודם לכן במאמרו של מרטין היידגר מ-1930 על מהות האמת.

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

הפמיניזם של סימון דה בובואר, מנסה למצוא את קו האמצע בין הכרה בסובייקט כאינטר-סובייקט ובין ביטולו המוחלט. עבורה נשים הנן סובייקט בסיטואציה וכך היא מסוגלת ליהנות משני העולמות, מהכרה בחשיבות הבנייה חברתית – הבנייה שבתוכה מתקיים הסובייקט.

הרקליטוס והפילוסופיה היוונית

הרקליטוס והפילוסופיה היוונית

הרקליטוס בן התרבות האיונית, יליד העיר Ephesus חי ופעל בסביבות 500 לפני הספירה הנוצרית. בראש ובראשונה הוא היה מיסטיקן. בראייתו, העולם נמצא בתהליך קבוע של התהוות שבו כל דבר חייב את קיומו להיפוכו. האש היא יסוד העיקרי. היא המקור ממנו כל דבר צץ. היא היסוד המאפשר את ההתהוות, כל דבר כמו האש המאכלת, נולד באמצעות חורבנו של משהו אחר, העולם מתהווה באמצעות מוות שמאפשר חיים וחוזר חלילה.

מקינטאייר טוען כי יש להדגיש את מימד ההמשכיות בין תיאוריה לתיאוריה על פני רצף של

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק ג

ביקורת נוספת על קון מוצגת במאמר בדמותו של מקינטאייר. מקינטאייר שולל את ההפרדה שקון עושה בין תיאוריות מתחרות כאשר כל תיאוריה נתפסת כעומדת בפני עצמה ביחס למתחרה שלה. מקינטאייר טוען כי יש להדגיש את מימד ההמשכיות בין תיאוריה לתיאוריה על פני רצף של זמן של מסורות היסטוריות. רק ראייה כזאת את המדע כהמשכי מקנה לו (למדע) אופי רציונאלי.

גיאומטריה

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק ב

קון מתייחס לשני פנים של המסורת: בתוך הפרדיגמה ומחוצה לה. בתוך הפרדיגמה, ישנו תהליך של צבירת ידע והתמקדות בפרטים אזוטריים שמביאים לידי שלמות. עם זאת, תהליך זה של צבירת הידע מוגבל, ומוגבלות זו יכולה להביא לקיבעון שמסתכם במשבר מדעי ומעבר לפרדיגמה חדשה. גם במעבר מפרדיגמה אחת לאחרת מתרחשת צבירת ידע וזאת משום שמהפכת מדעית מביאה לשינוי קיצוני במסגרת התפתחות הידע. מחוץ לפרדיגמה, קון טוען שלעיתים מתקיים תהליך של צבירת ידע אך לא מתגבשת הסכמה בקהיליית המדענים, או לחילופין, שתי קהילות נפרדות חוקרות את אותו תחום בלי התאמה. במקרים כגון אלו, הידע הנרכש עלול לרדת לטמיון.

הוגו גרוטיוס

הוגו גרוטיוס והתפתחות המשפט הבינלאומי

את ספרו המשפיע ביותר, משפט המלחמה והשלום (The Law of War and Peace), הוגו גרוטיוס כתב בין השנים 1623-1625 בשעה שישב בכלא בעוון חתרנות פוליטית. הרעיון המרכזי אותו גרוטיוס מקדם ב- משפט המלחמה והשלום הוא כי על מדינות לפעול על פי חוק ומוסר באופן שאינו שונה מהיחסים שבין אדם לחברו. בכדי שזה יקרה, על החוק המושל ביחסים הבינלאומיים להיחשב כחוק טבע.

טיכו

פרדיגמות, מסורת ורציונאליות מדעית בהגותם של תומס קון ואליסדייר מקינטאייר - חלק א

מאמר זה יסקור את עיקרי הגותו של תומס קון בכלל, ותפיסתו את הפרדיגמה והמסורת בפרט. בהקשר זה, המאמר יבדוק האם נכון להבין את הפרדיגמה כמקבילה למסורת. בהמשך ידונו היבטים של מסורת וצבירת ידע ומימד הרציונאלית בתפיסה המדעית. המאמר ישאל האם על פי קון יש מקום לבקר את המסורת בתוך המסורת. לבסוף, המאמר יבחן מעבר בין פרדיגמות ומסורות עם דגש על הביקורת של אליסדייר מקינטאייר על קון

פרמינדס חלק ג

פרמינדס - חלק אפרמינדס חלק ב

פרמנידס חלק ראשון

פרמינדסמיסטיקה היא השאיפה של האדם לחוות את האושר המוחלט. על כל חוויה אפשר לדווח במידה רבה או מועטה של דיוק. החוויה המיסטית שונה מהחוויות האחרות, כי אי אפשר לדבר עליה במידה רבה של דיוק כלל. כל מה שנשאר לעשות, הוא לדבר עליה מסביב ובערך, כדי שהאנשים המסוגלים לכך יתפסו את עיקרי הדברים ויוכלו לזהות אותה. הפילוסופיה קשורה בדיבור קשר בל ינתק, כפי שסוקרטס הסביר להרמוגנס. היא אפילו קשורה בדיבור מיוחד, השיח או הדיאלקטיקה. אם-כך, המשותף בין הפילוסופיה למיסטיקה מועט מאוד. המיסטיקן רואה בפילוסופיה מדע משני, נחות, לעומת המיסטיקה עצמה.

חנה ארנדט - ביוגרפיה / אליזבת יאנג-ברוהל

חנה

חנה ארנדט - בשל האהבה לעולם ביוגרפיה. אליזבת יאנג-ברוהל. הוצאת רסלינג . לרכישת הספר בהוצאה.

נושאי התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח / רות גולן

רות

רות גולן / נושאי התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח. הוצאת רסלינג. לרכישת הספר בהוצאה.

ליקוי מאורות התבונה / מקס הורקהיימר

הבסת התבונה בידי חרושת התרבות והאינסטרומנטליות הכלכלית

עיונים בתרגום העברי החדש של ליקוי מאורות התבונה מאת מקס הורקהיימר (הוצאת שלם, 2010)

ליקוי

ליקוי מאורות התבונה מאת מקס הורקהיימר. הוצאת שלם. לרכישת הספר בהוצאה

החתול שאיננו שם / רון אהרוני

החתול

החתול שאיננו שם - חידה ושמה פילוסופיה / רון אהרוני. הוצאת מאגנס

אידיאליזם גרמני: פיכטה ו-שלינג

יוהאן

יוהאן גוטליב פיכטה (1814-1762)

שלושת האבות והלא מודע על פי לאקאן

האב הממשי, הדמיוני והסמלילאקאן מבחין בין האב הממשי, האב הדמיוני והאב הסמלי. האב הממשי הוא האב הביולוגי והוא נקרא גם האב הבלתי אפשרי. לאקאן אינו מרחיב באפיון אב זה שכן הוא למעשה הזרע – הטיפה הסרוחה.האב הדמיוני הוא הדימוי של האב כישות סמכותית ומעוררת יראה, אפילו מאיימת. לפי לאקאן זהו אפיונו של האב אצל פרויד. כך מיוצג האב בתסביך אדיפוס ובדמות האב הקדמון ב"טוטם וטאבו". אצל לאקאן יש לאב הדמיוני תפקיד "בזמן השני" של תסביך אדיפוס, כשהאם – בהתנהגותה ובדבריה – מנכיחה את דמותו של האב. בזמן הזה מהווה הילד עבור האם את תחליף הפאלוס שחסר לה.

הנצפים ביותר