אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה


מאמרים בנושא פילוסופיה

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".

תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

תיאוריית המלחמה הצודקת עוסקת ברעיון לפיו, בתנאים מסויימים, מותר לנוצרים לצאת למלחמה כנגד אויב או עם אחר. בראשיתה פותחה התיאוריה ע"י אוגוסטינוס שכתב על כך רבות, אך באופן לא מסודר. כשמונה מאות שנים לאחר מכן, המשיך תומס אקווינס את משנתו של אוגוסטינוס ששימש לו כאוטוריטה, וערך סיסטמיזציה של התיאוריה ואף הרחיבה במעט. הסמכות ליציאה למלחמה ניתנת מהשליט, ועליה להיות רק לטובת כלל הציבור ולא לטובתו האישית. במצב המדיני האחריות כולה מוטלת על הריבון. הסיבה המוצדקת ליציאה למלחמה היא הגנה על העם ומתוך שלום. היא אינה יכולה להיות למטרות התקפה ורצון לכיבוש שטחים נרחבים ללא הצדקה ראויה, כמו למשל תועלת כלכלית.

מדריך לאנרכיסט המתחיל / זול לרמינה

מדריך לאנרכיסט המתחיל / זול לרמינה

בניסיון להגדיר אנרכיזם, פוייר (Faure) טען כי אנרכיסט הוא מי שמתכחש לסמכות (Authority) ונלחם כנגדה. האנרכיזם נוגע ביחסים שבין האדם לחברה; הוא מאמין שהשלטון חייב למות לפני שהחופש יוכל לחיות; המילה אנרכיזם באה מהמילה היוונית Anarcho שמשמעותה: ללא שולט (without a ruler), ויש לה שתי משמעויות: חיובית ושלילית. שלילית במובן של ,unruliness וחיובית במובן של unruled, מכיוון ש-rule אינו נחוץ לשימורו של חוק. במילה אנרכיזם השתמשו לראשונה במהפכה הצרפתית, כך כונו המתנגדים שישבו בצד השמאלי של הפרלמנט והתבקשו ל"יישב את האנרכיה"

החנופה ככלי על פי סוקרטס ואפלטון

החנופה ככלי על פי סוקרטס ואפלטון

לאורך כל ההיסטוריה מנהיגים רבים זכו באמון העם בגלל אותה רטוריקה של מלחכי הפנכה. ההמון, כמו היחיד, ניחן ברגש קולקטיבי, אשר משתנה בהתאם לתקופה ולהלך הרוח הנקודתי. היטלר למשל, ניצל את מצב הרוח הירוד של העם הגרמני לאחר ההפסד במלחמה"ע הראשונה והמצב הכלכלי הגרוע כדי להלעיטו באמונות שווא חסרות שחר. במאמר זה ארצה להתייחס לעניין החנופה אותו ע"פ תפיסותיהם של סוקרטס ואפלטון ממשיכו. לדידם, הרטוריקה היא זרוע אחת מתוך כמה בחנופה. עניינה של החנופה הוא להשפיע על הנפש

דיויד יום

תפיסה וקוגניציה בראי הפילוסופיה של דיויד יום

אליבא דיום כדי ליצור פילוסופיה ראויה ונכונה עלינו לחקור את טבע האדם, משום שהוא-הוא המקור לכל המדעים. לכשיעמוד על טיבו – יעמוד על טיבם של כל שאר המדעים. כמו כן, על המתודה הזו להיות מבוססת על תצפית וניסיון גרידא, שישמשו לה בסיס מוצק. רק בצורה כזו נוכל לדעת דברים בצורה ודאית ומוחלטת. בפרק הראשון נוקט יום בשתי חלוקות אודות תפיסת רוח האדם. במאמר זה רפאל עמרם יציג אותן ויסביר על היחס השורר ביניהן

החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

על פי הפילוסוף עמנואל קאנט, עלינו לבחון דילמות מוסר שונות ע"פ היחס שלהן אל החובה. ע"פ קריטריון זה הוא קובע האם מעשה הוא מוסרי או לא.

  פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר

פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר

המושג 'שאיפה לעוצמה' מופיע לרוב ב "כה אמר זרתוסטרא". הביטוי שכיח גם ב "מעבר לטוב ורע". למעשה השאיפה לעוצמה היא התשובה שמעניק ניטשה לסוגיות של מוסר, ידע, אמת, מטאפיסיקה ופיסיקה. מושג העוצמה עבור ניטשה כל כך ברור עד שהוא ממעט בלהסבירו ולוקח אותו כמובן מאליו. אולם עוצמה מקבלת אצלו מספר משמעויות. ב"לידתה של הטרגדיה" מוגדרת העוצמה כיכולת לשנות דברים במובן של היכולת ליצור אומנות, מוסיקה או מיתוסים שישפיעו על אנשים. ב"אנושי, אנושי למדי", עוצמה מזוהה עם מוטיבציה פסיכולוגית הבנויה מכמיהה לרצון לעוצמה lust of power .

פילוסופיית הקיום של ניטשה

ניטשה: פילוסופיית הקיום של העם היהודי

שאלת מעמדו הייחודי של העם היהודי הינה שאלה עתיקן יומין אשר העסיקה הוגים רבים מקדמת דנא ועד לימינו אנו. עובדת שרידותו העיקשת חרף הקשיים האינסופיים שנקרו בדרכו לאורך ההיסטוריה, ואולי אף בגינם, הפכה אותו לתופעה יוצאת דופן שעל טיבה יש לעמוד. שאלה זו הינה סבוכה ורבת-פנים אשר מתפרשת על מנעד רחב של שדות-שיח דוגמת היסטוריה, דת, פוליטיקה וכו', בהם היא זוכה לפרשנויות שונות, ובהתאם לכך לתפקודים שונים. במאמר זה, אציג שאלה זו דרך הפריזמה הפילוסופית בהגותם של ברוך שפינוזה ופרידריך ניטשה

תפיסת הטוב על פי תומס אקווינס

תפיסת הטוב על פי תומס אקווינס

במאמר מס' שש ב-"סומא תיאולוגיה" עומד תומס אקווינס על טיב הרעיון לפיו עשיית טוב לאדם אחר גורמת לעונג. במאמר זה, אציג כיצד הלה מגיע למסקנה הסופית כי עשיית טוב אינה אלא אמצעי לקבלת עונג. כמו כן, אתאר את צורת ההוכחה שבה הוא נוקט כדי לעשות כן. צורה האופיינית לדרך המחשבה הסכולסטית.

היחס הדתי לפי לוינס

היחס הדתי לפי לוינס

לוינס מעוניין להציג יחס דתי מיוחד אשר איננו יחס הכרתי-תודעתי, אלא כרוך בפתיחות מיוחדת. משנתו של לוינס, מועמדת רובה ככולה על האפשרות להיות ביחס עם אחר שהוא אחר לחלוטין. דהיינו, הרעיון העובר כחוט השני בכתביו הוא הנסיון לעמוד על יחס מטאפיזי עם אחר טרנסצנדנטי, המממש את היחס הדתי כלפי האל. אם כך, גם ההיפעלויות הנגזרות מיחס זה, כמו "התשוקה" למשל, שונות לחלוטין מהאופן בו אנו רגילים לתפסן. לפיכך, ניתן לומר כי תורתו אינה אלא פרוייקט מטאפיזי הקורם עור וגידים אגב מתקפה בחזיתות שונותדוגמת הפילוסופיה, המטאפיזיקה,הפנומנולוגיה, הדת והאתיקה, אשר תרמו להבנה השגויה של היחס הדתי.

בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים – פי אוגוסטינוס

אוגוסטינוס: בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים

על פי אוגוסטינוס כל מה שקיים בעולם נוצר מן האל שהוא הטוב העילאי, ולכן, כל מה שבעולם הוא טוב בהכרח. אולם, על פי הנצרות קיים רוע בעולם. כאן, מנסה אוגוסטינוס לפתור את הבעיה על ידי הגדרת הרוע. לדידי אוגוסטינוס האל ברא את העולם יש מאין (Ex Nihilo), ולכן, בניגוד אליו העולם איננו מושלם. זאת אומרת, כל בריאות האל הקיימות בהכרח טובות, אך בין היתר שונות ממנו מבחינה מטאפיזית ואונטולוגית ואף תלויות בו

אריסטו: האתיקה הניקומאכית

לפי אריסטו הבסיס להתפלספות בתחום האתיקה הוא עובדות החיים. אריסטו מזכיר את אידיאת הטוב האפלטונית ומכחיש את הנגיעה שלה לדיונים האתיים. הוא מתנגד אפוא לתפיסה האפלטונית אשר על פיה מתפקידו של הפילוסוף להכתיב את עקרונות המוסר. במקום זה הוא מבקש להתבונן באורח ההתנהגות המקובל בין בני אדם כאורח התנהגות ראוי, ולראות מה אפשר ללמוד מכך. כדי להבין במה דברים אמורים דרוש ניסיון חיים, אך לא רק.

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

תומס מור ידוע בעיקר בזכות ספרו מ-1516 בשם "אוטופיה" - השם המלא של הספר הוא "על משטר המדינה המיטיב באי אוטופיה". על מנת להוסיף עניין ואולי כדי להתחמק מביקורת, העדיף מור בספרו להציג את טיעוניו בצורת שיחה המנהלת על ידי דמות בשם רפאל היתלודיאוס. אך אל לקורא לטעות, מור מציג מודל מהפכני של מדינה אידיאלית דמיונית השונה באופן מהותי ממודל המדינה שהיה נהוג בתקופתו. הביקורת הקשה ביותר שמושמעת בספר היא על הקניין הפרטי. כאשר בני אדם מודדים הכל על סמך שווי כספי, לא יתכן משפט צדק.

אריסטו

הגות פוליטית: אריסטו מול מקיבאלי

הפוליטולוגים אריסטו וניקולו מקיאוולי הינם פילוסופים שבאו מתקופות, מסורות ורקעים שונים לחלוטין. ראשית, ארצה להתייחס לעמדותיהם של שני הפילוסופים בנושא היחס בין צדק לשלטון. מבחינת אריסטו הצדק הוא נגזרת של השלטון הקיים. כלומר, הקריטריון לצדק משתנה בהתאם לסוג המשטר המכונן במדינה. אליבא דאריסטו, אין צדק כולל שמוסכם על הכל. אריסטו בעצם ממשיך באותו הקו בו נקט ב"אתיקה" בה טען כי צדק כרוך בשוויון יחסי. הוא מביא כדוגמא לכך את האוליגרכיה מול הדמוקרטיה כצורות שלטון אשר באחת הצדק נגזר מאי השוויון של חבריה ליתר העם.

ז'אן פול סארטר

האנטישמיות לפי סארטר

ז'אן פול סארטר היה פילוסוף צרפתי ממוצא לא יהודי. הוא נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים האקזיסטנציאליסטים במאה העשרים, ומבחר מכתביו הופיע בעברית. כחודשיים אחרי שחרור פאריז מידי הנאצים במלחמת העולם השניה, באוקטובר 1944, כתב סארטר מאסה בשם: "הרהורים בשאלה היהודית". בצרפת שלפני מלחמת העולם היוו היהודים גורם מרכזי בפוליטיקה הצרפתית. ליאון בלום שימש כראש ממשלה, וז'ורז' מאנדל כשר בתפקידים שונים. הם תפסו גם עמדות שונות בחיי התרבות והכלכלה בצרפת. באותה העוצמה הייתה גם השנאה ליהודים.

תומס מור - ציור: הולביין

אוטופיה / תומס מור – אידיאל או ריאל פוליטיק?

תומס מור, היה הלורד צ'נסלור (תפקיד מקביל לראש ממשלה) באנגליה בתקופת הנרי השמיני. הוא הוצא להורג על ידי הנרי השמיני, בגלל התנגדותו לגירושיו מקתרין מארגון, לאחר שלא הביאה לו יורש זכר, ונישואיו לאן בולין. תומס מור זכור בעיקר בגלל ספרו "אוטופיה", המתאר בפי תייר ארצות בשם רפאל הית'לודאוס, ארץ דמיונית הנמצאת באי, ואת צורת הממשל וחיי האנשים בה. בחלקו הראשון של הספר ישנו דיון על צורות הממשל בעולם, ומתאר בו למעשה את תחלואיה המדיניים של אנגליה בתקופתו. חלקו השני מוקדש לתיאור מדיני, דתי, וכלכלי של מדינת האי אוטופיה.

ניקולו מקיאוולי 1469-1527

הריאל פוליטיק במשנתו של מקיאוולי

אחד הספרים היסודיים ביותר, ועם זאת השנויים ביותר במחלוקת, הוא ספרו הפוליטי של ניקולא מקייאוולי, "הנסיך". ספר זה הינו ספר הדרכה למושל כיצד למשול בצורה הטובה ביותר. הוא אינו אוטופיה, אינו מטיף לרעיונות חדשים, אלא מנתח בצורה קרה, שקולה ויסודית, כיצד אמור מושל ממשפחת מלוכה למשול בנתיניו, וכיצד יעשה זאת מושל חדש.

 ריינהולד ניבור: הגות פוליטית

ריינהולד ניבור: הגות פוליטית

הכומר האמריקאי ריינהולד ניבור ( Reinhold Niebuhr ) החל את דרכו כסוציאליסט מתון. אולם הזוועות של מלחמת העולם השנייה הביאו לשינו עמוק בתפיסת עולמו וגרמו לו לאמץ קו ראייה שמרני במה שמכונה ריאליזם נוצרי – אמונה בכוחה של הנטייה לחטא המאפיינת את קיומו של האדם בעולם. מאמר זה יתייחס לעוד שינוי מחשבתי שעבר ניבור לקראת סוף שנות ה 50 ולאימוץ ראיית עולם שונה מריאליזם נוצרי לעבר 'ריאליזם גרעיני'. ההגות של ניבור רחבה ומקיפה ומשתרעת על פני מספר עשורים. על כן, אין מאמר זה מתיימר לשטוח את כולה שהרי יהיה זה בלתי אפשרי בהתחשבות במגבלות של מקום.

הגל וליברליזם

הגל וליברליזם

תיאוריות קומניטריות מתבססות על הזדהות של האינדיבידואל עם המוסר והמוסדות של המדינה. כי הזדהות שכזאת היא הדבק המחזיק אוסף של פרטים ביחד ויוצר קהילה. אולם, הזדהות הפרט עם הקהילה או המדינה אינה דבר מוחלט והיא מתחלקת לשני סוגים. בחינת ההגות ההגלינית מגלה כי הגל צידד בהזדהות חזקה כמאפיינת חיי קהילה. חיים אתים חייבים להיות מבוססים על הזדהות הפרט עם המשנה החברתית של קהילתו. אולם, בכוונתי להראות כי הגל למעשה צידד במערכת אתית הבנויה לא פחות על הזדהות רופפת מאשר על הזדהות חזקה ומעבר לזה, על שילוב בין השתיים.

תומס הובס: אבסולוטיזם מול ליברליזם

תומס הובס: אבסולוטיזם מול ליברליזם

מאמר זה יבחן בקצרה את הגותו המדינית-פוליטית של הובס וכמו כן תוצג השאלה: האם הובס בניסיון להציג משנה פוליטית התומכת במלוכה אבסולוטית, הניח שלא במתכוון את היסודות לליברליזם המדיני? הובס מציג את המצב הטבעי של בני באדם כמציאות היפותטית שהייתה מתרחשת ללא קיומה של מערכת שלטונית בנמצא אלא כמבנה תיאורטי של החברה במצבה הטבעי והלא פוליטי שלה דהיינו מצב הטבע.

מהו אנרכיזם? סמל האנרכיה

מהו אנרכיזם?

המאמר עוסק בשאלה כיצד מופיעים סממנים אידיאולוגיים אנרכיסטיים בספר של ז'וז'ה סאראמגו "על הפיקחון". הקורא ודאי הבחין שאין השאלה היא "אם", אלא כיצד. משמע, ברי הוא כי יש סממנים אנרכיסטיים ולכן המאמר עוסקת בהוכחה. כדי להוכיח, אבדוק בחלק הראשון של המאמר את האידיאולוגיה האנרכיסטית. האידיאולוגיה האנרכיסטית אינה משנה סדורה שכתובה כמניפסט, כמו המניפסט הקומוניסטי. לכן, אבדוק את משנתם האנרכיסטית של הוגים אנרכיסטים כדי להגיע לכלל הגדרה ואידיאולוגיה.ישנם הוגים ש"מאשימים" את רוסו, ה"אשם" הכי מוקדם, באנרכיזם, ולכן הדיון יחל בו.

רוסו על היחסים הבילאומיים

רוסו על היחסים הבילאומיים חלק ב

במאמר קודם, עסקתי בגישתו של רוסו לגבי המדינה וטיב היחסים בינה לבין אזרחיה. מאמר זה מפנה את המבט החוצה לעבר היחסים בין המדינות ולאפשרות של כינון שלום בר קיימא בניהן על פי תפיסת עולמו של הפילוסוף. למרות שבכתביו, רוסו ממעט לעסוק בסוגיות הקשורות ליחסים הבינלאומיים באופן ישיר, קריאה מעמיקה תגלה נדבכים רבים הקשורים לפוליטיקה הבינלאומית ולהתנהלות המדינות בינן לבין עצמן. יהיה זה נכון לומר כי באופן כללי רוסו היה פסימיסט בכל הנוגע ליחסים הבינלאומיים.

פילוסופיה ומדע

פילוסופיה ומדע

כל מסיים בית ספר תיכון בארץ מקבל מושגים מסויימים במדעים מדוייקים. הוא מגיע להיכרות עם הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, וכדומה. אף מסיים בית ספר תיכון בארץ לא מקבל מושגי חשיבה פילוסופית מינימליים. כך שתמונת העולם הכללית של החברה המודרנית, זו שאינה עוסקת במישרין בפילוסופיה, הינה שישנה לכאורה מערכת של מדע מדוייק ועובדתי, ולידה מערכת נוספת של חשיבה שאינה בהכרח נכונה. העובדה: במדע אין מחלוקות. בפילוסופיה (כפי שזו הגיעה אליו בשיעורי ההסטוריה) ישנן מחלוקות אין ספור. זו גישה שטחית הנובעת מחוסר הכרת שני הנושאים.

ניטשה - פילוסופיה גרמנית ונאציזם – על חופש בחירה ומהות הרוע

פילוסופיה גרמנית ונאציזם – על חופש בחירה ומהות הרוע

פילוסופיה גרמנית ונאציזם – על חופש בחירה ומהות הרוע' הוא אולי המאמר החשוב שאי פעם כתבתי למגזין אימגו. הסוגיות המועלות בחיבור זה הן ברומו של עולם, עבורי כיהודי חובב פילוסופיה גרמנית אבל גם כאדם. הנושאים הנידונים עמוקים ומהותיים ומראש אני מאמץ גישה אפולג'יטית. רוחב היריעה קצר מלהכיל הסבר מלא אם כזה קיים בכלל. המאמר נועד לדון בראשי פרקים בנושאים שהעסיקו את החשיבה האנושית במשך יותר מ 2000 שנה ותפסו מומנטום בהופעת האידאליזם הגרמני בסוף המאה ה 18 ולאורך המאה ה 19.

פילוסופיה כיום – למה היא חשובה?

פילוסופיה כיום – למה היא חשובה?

במשך אלפי שנים, למעשה מאז ימיהם של סוקרטס, אפלטון, ואריסטו, שימשה הפילוסופיה כאבן בוחן לגבי כל דבר מהותי. סוקרטס העביר תחת שבט ביקורתו הלוגית את היחיד, החברה, היחס שביניהם, ההתנהגות הנכונה, וכן הלאה. קירקגור בעבודת ההסמכה שלו תיאר את סוקרטס כ"אירוניקן". אין הוא מחפש דווקא תשובות לשאלות, כפי שאנו רואים בהרבה משיחותיו. מטרתו היא לעורר את השאלות. גם פילוסופים נוספים, כניקולאוס קוזאנוס, או הרמן כהן שנים רבות אחריו, טענו שאין תפקידה של הפילוסופיה המציאה, אלא החיפוש.

היחיד והחברה בעת העתיקה ובחברה המודרנית

היחיד והחברה בעת העתיקה ובחברה המודרנית

הדילמה על מקומו של היחיד לעומת החברה מופיעה כבר אצל סוקרטס, אפלטון ואריסטו. הפילוסופים היוונים רואים באדם יצור חברתי, שבלעדי החברה אין לו קיום עצמי, לא רק מבחינה פיזית-נפשית, אלא גם מבחינה מוראלית. לדעתם אין לאדם קיום עצמי כאינדיווידום, אלא כחלק מהחברה המאורגנת, שבונה אותו ועושה אותו למה שהוא. אפלטון אף טוען בספרו "פוליטיאה", שראשי המדינה צריכים להיות פילוסופים, שינהלו את המדינה בתבונה, ושיש למיין את הילדים לפי כישוריהם השכליים, ולקבוע מראש לאיזה שכבת אוכלוסיה הם שייכים, כדי שיוכלו למלא את תפקידם החברתי בצורה הטובה ביותר.

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית

תמונת עולמנו שייכת עדיין ברובה לאופטימיות של עידן הנאורות. אופטימיות המבוססת על ההנחה כי האמת אפשרית. הספקנות הפוסט מודרנית מטילה צל של ספק על שאלת האמת המוחלטת, על האדם הקוגניטיבי האמור להשיגה ועל מיתוסים תרבותיים החותרים לפיתרון, לשחרור או לגאולה. האמת הטבעית הופכת לאמת קונוונציונאלית- פרי של הסכמים בתוך תרבות ההופכת למערכת אפשרויות וסגנונות ללא מבנה היררכי נוקשה. פוסטמודרניזם טוען כי כל התייחסות לעולם תלויה בנקודת מבטו של המתייחס. אין אמת מוחלטת ולכן לא תיתכן ראייה מקפת של המציאות.

מי מפחד מאפלטון ואריסטו, שפינוזה והגל? לא תלמידי תיכון בצרפת!

מי מפחד מאפלטון ואריסטו, שפינוזה והגל? לא תלמידי תיכון בצרפת!

תלמידי תיכון בצרפת מתחבטים בשאלות פילוסופיות בסגנון האם כוח יכול להתקיים ללא אלימות או האם אדם יכול להיות צודק למרות העובדות. חלקם אף מוצאים את עצמם כותבים ביקורת לטקסטים פילוסופים נוסח Tractatus Theologico-Politicus של שפינוזה. התלמידים נדרשים להכיר לעומק הוגים שכל תלמיד תיכון במקום אחר מעולם לא שמע את שמם – וויליאם אוקהם, עמנואל קאנט, הגל, מרטין היידגר, סארטר – על מנת להיות זכאים ל- Baccalaurea, תעודת הבגרות הצרפתית.

ספר חדש: לימוד מתמטיקה באמצעות הפילוסופיה

ספר חדש בשם International Handbook of Research in History, Philosophy and Science Teaching אמור להתפרסם החודש, יוני , 2013 בהוצאת Springer Verlag. הספר נכתב על ידי ג'סיקה קארטר , פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת דרום דנמרק. בספר, קארטר טוענת כי יש לגשת למתמטיקה מתוך נקודת מבט פילוסופית מערכתית. רק כך נוכל באמת לשאול את השאלות הגדולות שמתמטיקה מתיימרת לענות עליהן. בנוסף, התייחסות פילוסופית למתמטיקה תסייע לנו לראותה לא רק במונחים של מספרים מופשטים ומשוואות אלא גם באופן בו ניתן ליישם אותה בחיי היום יום.

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה חלק א

במרכז הגותו של רוסו עומד הניסיון להסביר את היחס בין האינדיבידואל למדינה. האינדיבידואל מקבל משנה חשיבות עבור רוסו היות שבסופו של דבר מדינה מורכבת מאסף של אינדיבידואלים והבנתה תלויה בהבנתם. האדם בבסיסו, במצב הטבע, הוא טוב וחופשי. אין זה אומר שאין לו את הנטייה לרוע ואכן נטייה זו מתעצמת כאשר מצב הטבע מוחלף במצב המדינתי. מוסדות המדינה משחיתים את האדם ומוציאים ממנו את הרע שבו. רוסו האמין שהיווצרות המדינה אינה סוף הסיפור. ניתן להשתמש במדינה כדי לשפר את האדם באמצעות שיפור מוסדותיה. המדינה היא למעשה חוזה חברתי המעניק לה ולרשות הפוליטית בראשה ליגיטימציה.

הנצפים ביותר